אתם מדברים פה על שחקנים שגם מי מהם שנקנה בגיל צעיר (18, נגיד) - עדיין צמחו ולמדו כדורגל במקומות אחרים. יובנטוס ומילאן נתנו להם במה, כל הכבוד להן על כך, אבל זה לא שקול למועדון כמו ראן שמצמיח אותם מהרגע שהם נוגעים בכדור לראשונה ועד שהם שווים עשרות מיליונים. עקומת השיפור של כל שחקן באשר הוא (גם הגדולים ביותר) הרבה יותר חדה בגילאי העשרה מאשר בגילאי ה20. ההבדל בין לאמין בן ה7 ללאמין בן ה17 גדול בהרבה מההבדל בין לאמין בן ה17 ללאמין בן ה27. יובנטוס, מילאן ואינטר רוצות עוד כסף. נניח שיקבלו. בכסף הזה ירכשו את הדל פיירו הבא מפאדובה או שיתחרו עם PSG על הכוכב הבא שראן תצמיח לכדורגל הצרפתי?
מי ישמע כמה לאמין ימאל יש, מה גם שאחת הסיבות שימאל הוא כוכב כזה גדול היא שמגיל 16 הוא מתחרה עם ברצלונה. אם הוא היה מתחרה עם אספניול כנראה שבגיל 17 הוא לא היה מגיע לרמה שבה הוא כיום. המעבר מנוער לבוגרים הוא המעבר הקשה ביותר עבור שחקן. מילאן, יובנטוס ואינטר חזקות = ליגה איטלקית טובה יותר = נבחרת איטלקית טובה יותר, גם אם הן יקנו שחקן מראן ויחד איתו שחקן מפאדובה. זה לא רק עניין של כסף ואף אחד גם לא אמר זאת.
אגב, אתה כל הזמן חוזר על ענייני כסף וסופר ליג אבל אנדראה אניילי דיבר על כל כך הרבה יותר מזה: הוא דיבר על חוסר ההשקעה של הממשלה בתשתיות, על הקשיים שעיריות ועסקנים גורמות למועדונים שרוצים לבנות מגרשים ותשתיות, על הדרישות ההזויות שצריך כדי לפתוח קבוצת בת ועוד. הוא דיבר על רפורמה מאוד מקיפה בכדורגל האיטלקי בלי קשר לסופרליג ובמקום לנסות ולראות "אולי הוא צודק במשהו" הדינוזאורים בעמדות המפתח לא שיתפו פעולה ורק אחרי שבמשך מעל חמש שנים הוא ניסה ונפל על אוזניים ערלות, הוא הלך להצעה של פרז ולאפורטה (שאם כבר מדברים, שם ההתאחדות והממשלה מבינות שבארסה וריאל חזקות = נבחרת ספרדית חזקה).
ואר אתה כל כך מוטה שזה פשוט בדיחה. אתה פשוט מתעלם מכל מה שכותבים וחוזר לצעוק על זה שיש אקדמיות טובות של קבוצת בטן ותחתית. איך האקדמיות האלה יצליחו בלי למכור את הכוכבים שלהם? למי הן ימכרו את תוצרי האקדמיה עם הקבוצות הגדולות חלשות? אם זה לא עסק כדאי להחזיק צוותי סקאוטינג ואימון ברמה הגבוהה ביותר כי אין למי למכור, אז איך הם ישרדו? אם הסריה אה יותר קרובה להכנסות של הולנד או בלגיה מאנגליה - איך בסריה בי תשרוד? הדרישות מאתלטים היום גבוהות יותר, אקדמיות צריכות מעטפת רחבה יותר של תזונאים/פיזיותרפיסטים ועוד. איטליה נשארה מאחור בכל פרמטר שאפשר לחשוב עליו. אם יש כזה פער בכל חלק בענף, מרמת המגרש, האימון, הטכניקה, הכושר, התוצר המקומי, הכסף, השיווק, המעטפת, האצטדיון- איך אפשר לטעון שצריך להמשיך באותה דרך? איך אפשר גם לטעון ש2 המועדונים הגדולים הם הבעיה? בטח ששניהם מדשדשים כבר כמה שנים. כמו בכל מערכת - כשהראש רקוב, כשניהול כושל - אי אפשר לצפות שהישועה תגיע מלמטה. ילד איטלקי חולם היום לשחק ביובנטוס או נאפולי בכלל? או חולם לשחק באנגליה ופסז? צרפת אומנם נהנית מהתוצר הדמוגרפי של האימפריאליזם הצרפתי, אז איך תסביר את גרמניה, ספרד, פורטוגל? מה עם נורבגיה או סרביה? טורקיה? אבל היי - הכל אשמת אניילי שחושב רק על יובנטוס. בדוק אחי.
בברצלונה דווקא יש לא מעט לאמין ימאל. הרבה יותר מאשר ביובנטוס או בכל קבוצה איטלקית אחרת. הם נותנים לו את הבמה בגיל 16 גם כשהם חזק במאבק על כל התארים ולפניו גם לפדרי וגאבי. מתי הפעם האחרונה שאחת מהצפוניות עשתה משהו דומה? יש מצב שדונארומה ב2016? היה יכול להיות נחמד אם באמת הייתה איזושהי אינדיקציה מאיזושהי נקודה בעבר שבה היה לאניילי או למישהו מהמשפחה אכפת מהשחקן האיטלקי. שמח שהזכרת את המעורבות של הממשלה בכדורגל הספרדי, כולל מחיקת חובות והטבות מס שאף קבוצה אחרת לא הייתה מקבלת בחיים וכמובן שיפוט אוהד. אני יודע שעבור יובנטוס ואוהדיה אין שום ערך לשום דבר ספורטיבי פרט לניצחון ולעזאזל הפייר פליי והדרך לשם, אבל אני באופן אישי אשמח אם איטליה לא תיקח דוגמה מהתועבה הזאת גם אם זה אומר לצפות במונדיאל הבא בטלוויזיה. זה לא נכון שאין למי למכור והוכחתי את זה. הסחורה פשוט פגומה. הקבוצות הגדולות חלשות, נו ו? מה אתה מציע? או שיגיע שייח מדובאי ויזרים כסף מלוכלך שישקם את העסק, או שלא. אישית אני מעדיף שלא. הגענו לחלק המעניין. לפני שאענה אשמח אם תגיד לי איזה מודל היית רוצה לאמץ: ספרד - הרחבתי למעלה גרמניה - מעבר לכך שגם פה יש להגירה חלק לא קטן בהצלחת הנבחרת (יחסית לאיטליה כמובן, מאז הזכייה במונדיאל לפני 11 שנה גם גרמניה בסך הכל די אנדראצ׳יברית), היא פשוט מדינה עשירה יותר מאיטליה וזה מחלחל גם לספורט. פורטוגל - פה יש לנו 3 קבוצות רלוונטיות (השאר ברמה של ליגת העל ולמטה מזה) שבעונה מוצלחת שלהן מצליחות לעבור את שמינית גמר ליגת האלופות. הישגים של הנבחרת? נאדה פחות או יותר. אליפות אירופה אחת עם כמות לא הגיונית של מזל בהגרלה עד הגמר, וזהו. אני אחזור למודל הזה בהמשך. סרביה, נורבגיה, טורקיה - מה איתן באמת? חח אתה רציני? זה מושא הקנאה שלך? נבחרות שאומרות תודה אם הן מעפילות לטורניר גדול? ליגות של קבוצה וחצי שחוגגת העפלה לצ׳מפיונס ליג כמו שהיא חוגגת זכיה בדאבל? בוא, נורבגיה ניצחה את איטליה בתקופת שפל ועם חצי הרכב פצוע ו/או עם שחקנים בהאנג אובר אחרי שפחות משבוע לפני כן שיחקו בגמר ליגת האלופות. עכשיו, לגבי פורטוגל כי היא כנראה המודל הכי קרוב לאיטליה שגם אפשר ליישם. בוא נניח שהטריו הצפוני יהיה חזק יחסית לליגת כמו שהטריו של בנפיקה-ספורטינג-פורטו חזק ביחס לליגת הפורטוגלית. ונניח שההצלחה הזאת מתורגמת גם לכסף. האם אתה רואה את מי מהקבוצות האלה נותנת במה לנער בן 18 כמו ז׳ואאו פליקס? או שורה ארוכה ארוכה של שחקנים שספורטינג גידלה ב2 העשורים האחרונים? I call bullshit. כשיובנטוס נותנת במה לילד כזה, זה רק כי אין לה ברירה והיא לא יכולה להביא את השחקנים שהיא באמת רוצה. אפילו אם חוזרים 34 שנים אחורה לרכישת דל פיירו, מסתכלים עוד קצת אחורנית ומגלים שהאליפות האחרונה של יובה לפני כן הייתה 5 שנים קודם לכן עם פלאטיני ושות'. גם בשנים האחרונות שיתפתם יחסית הרבה חבר'ה צעירים. אז אולי התשובה היא בעצם ההיפך ממה שאתה טוען? שככל שאתם (והמילאנזיות) פחות חזקים כך הסיכוי שאיטלקים צעירים יקבלו את הבמה בקבוצות האיטלקיות הבכירות גבוה יותר?
1. ברצלונה היא הדוגמא הכי חריגה בכדורגל האירופי בהקשר הזה. מלבד אייאקס אני לא חושב שהיסטורית יש דוגמא דומה בכלל. 2. איפה רואים שליובנטוס אכפת מהשחקן האיטלקי? במשך שנים יובנטוס ביססה את האסטרטגיה שלה על התוצר המקומי, ולא על זה שבחוץ(בניגוד לאינטר למשל). 3. תמיד הייתה שחיתות. ריאל וגם בארסה הן לא מועדונים ׳נקיים׳ בהקשר הזה, אבל הן עדיפות על הכסף הערבי בעייני. מה גם שקל להתלונן עליהן ואז להיות גאה בנבחרת שמבוססת על אותן בארסה וריאל בגאווה שהיא הנבחרת הגדולה בכל הזמנים. - בהקשר הזה - אני לא בעד שחיתות, אבל זו שבאיטליה היא ברמה אחרת, והיא אישית לכיסים של אינדיבידואלים שלא מקדמים את הכדורגל. תשנא את ריאל ובארסה כמה שאתה רוצה, בלעדיהן אין כדורגל ספרדי. 4. איזה מודל הייתי רוצה? שילוב של ספרד/פורטוגל וגרמניה. בעיקר בגילאים הצעירים הרי. יובנטוס ומילאן היסטורית לא השקיעו באקדמיות שלהן כחלק מהמודל שתיארתי למעלה ואתה ממשיך להתעלם ממנו. יחד עם זאת, יובנטוס תמיד הייתה קרש קפיצה וחיפשה כשרונות צעירים. מיקולי,מרסקה ואפילו אורסוליני הם דוגמאות. מהבית עלו שחקנים כמו פאלדינו, אימובילה, קן, ג׳ובינקו, מרקיזיו, דה-צ׳ליה, מירטי, פאג׳ולי, סאבונה וכמובן שיש עוד. זה שרק מרקיזיו היה מספיק טוב לקריירה ראויה זה משהו אחר אתה כרגיל מסתכל מפריזמה צרה. שוב מתעלם מחלקים גדולים במה שנכתב לך, אז אולי נפסיק.
ממה התעלמתי? חלקים בהודעה שלך שלא ציטטתי הם חלקים שהם מובנים מאליהם ואין לי צורך להרחיב עליהם. איטליה נשארה מאחור בכל פרמטר - נו ו? אף אחד לא חולק על זה. מה אתה מציע שיקרה? אתה חושב שרק בכדורגל זה המצב? אתה יודע שרופא מתחיל באיטליה מרוויח משכורת של מלצר בגרמניה? זה המצב אחינו. או שיהיה שינוי יסודי ברמה ממשלתית או שיגיעו שייחים שישתמשו בקאלצ׳יו כדי להלבין את המדינה שלהם. אלה האופציות. אני אכן שונא את ריאל ובארסה אבל אני יכול בו זמנית להודות שעל אף הנזק העצום שהן מחוללות לכדורגל, הן גם מחזירות לו בצורה כלשהי. האקדמיות שלהן מעולות והן יודעות גם לפתח שחקנים ולא רק לקנות אותם מוכנים. זה נכון אגב גם לבאיירן ואפילו לסיטי ופ.ס.ז׳. רק תראה כמה מהשחקנים שפתחו בגמר ליגת האלופות הגיעו אליהם כיהלומים לא מלוטשים. שלושת הקבוצות הצפוניות לא תרמו ולא תורמות דבר לכדורגל האיטלקי (או לכדורגל בכלל) ואז בוכות כשיש התנגדות לתת להן לשחק רק אחת מול השניה ומול שאר המועדונים הגדולים ביבשת. ואז יש איזו אטלאנטה אחת שדווקא כן תורמת המון לכדורגל האיטלקי והרעיון הוא... מה, לעקר אותה מההכנסות של ליגת האלופות שאותם 3 מועדונים היו רוצים להחליף בסופרליגה? בדוק אחי, ככה מחזירים עטרה ליושנה.
עוד פעם קשקושים על סופר ליג ולשאוב מהקטנות (כאילו שזה לא קורה בכל ליגה) במקום להתייחס לטענה (והעובדה) שמעולם לא הייתה נבחרת איטלקית חזקה שהתבססה על שחקנים שכל הקריירה שלהם נשארו באטלאנטה ודומותיה ושכדי שכן תהיה נבחרת תחרותית אחד מהתנאים הוא שהקבוצות הגדולות שבהן יש לחץ, תחרות ואפשרויות גדילה ברמה המנטלית יהיו חזקות. הפעם גם החמאנו לריאל וברצלונה על הדרך (שתי הקבוצות שיזמו את הסופר ליג וגם האחרונות שנשארו בו) ולסיטי ופסז והפכנו אותם למועדונים הגדולים שעוזרים לכדורגל העולמי לגדול. שאפו. נ.ב הדרך של ריאל לגדל שחקן לא שונה משמעותית מזו של יובה, גם ריאל וגם יובה משאילות כשרונות לקבוצות אחרות. אין הרבה שחקנים שעשו את המסלול מהנוער לבוגרים בריאל בלי לצאת להשאלה לפני.
ריאל ובארסה מחזירות לכדורגל העולמי(לא אכפת להן מעצמן?) ובאיירן היא בעצם פילנתרופית ולא שודדת את הכדורגל הגרמני כבר שנים כדי להמשיך לייצר מונופול? סיטי ופסז מחזירות לכדורגל העולמי??? אליהן הגיעו שחקנים לא מלוטשים בגילאים צעירים והן עשו הכל לטובת השחקן הצעיר. רק דל פיירו נקנה בניגוד לרצונו להמשיך בפאדובה כל חייו אחרי שכבר זכה איתה בכדור הזהב ויובנטוס קנתה תוצר מוגמר. מרבית הנבחרות שזכו בגביע העולמי במדי האזורי התבססו כמעט לחלוטין על יובה ומילאן. אבל הן לא החזירו כלום… בקיצור - טוב אחי.
קרא לזה איך שאתה רוצה, האקדמיות של הקבוצות האלה לא רואות את האקדמיות של האיטלקיות ממטר. תגיד לי רגע, מי השחקן המשמעותי האחרון שיצא מהמחראה הזאת שנקראת יובנטוס נקסט ג׳ן? פדריקו גאטי שבגיל 26 ובלית ברירה מתחיל לקבל דקות משמעותיות או שזה בכלל דניאלה רוגאני (בן 30, וואו, מרגיש זקן)? כנ"ל מילאן וכנ"ל אינטר. בכל העשור האחרון יש משהו כמו שחקן משמעותי אחד שיצא מכל אחת מהן וגם הוא די במקרה (דונארומה אחרי שמיכאלוביץ׳ עליו השלום עמד על רגליים אחוריות מול ברלוסקוני עליו השלום בשבילו, ודימארקו אחרי מיליון השאלות). וגם הם רחוקים שנות אור מהשחקנים שאיטליה פעם ייצרה. תשווה את זה לחכימי ואפילו לבראהים דיאס וניקו פאס... וזו עוד האקדמיה הכי פחות מוצלחת מבין הקבוצות שהזכרנו כאן. אני יכול לשנוא את ברצלונה וריאל כמה שאני רוצה אבל יודעים לגדל שם שחקני כדורגל. גם רשימת השחקנים שבאיירן טיפחה רק מהעשור וחצי האחרונים תגרום לך להחוויר. העובדות הן ששחקנים צעירים שמגיעים אליה או לשאר הגדולות של היבשת (לא מנצ׳סטר יונייטד) מתפתחים למפלצות כדורגל והשחקנים שבאים לגדולות של איטליה (גם זרים) עוזבים אותן כשהם בצומת דרכים בקריירה. קח את זה משם לאן שאתה רוצה. יובנטוס, אינטר ומילאן הן הבעיה, לא הפיתרון. ולתת לי דוגמאות מלפני 20 שנה לא יקדם אותנו לשום מקום. זו בדיוק הבעיה - מנסים לשחזר את 2006 עם שיטות של 2006 ומתפלאים שנשארים מאחור.
תסלחו לי שאני מתערב מהנקודת מבט הלא מעודכנת שלי, אבל השאלה פה היא למה איטליה שבעבר גידלה שחקנים כמו באג'יו, דל פיירו, טוטי, פירלו, מלדיני, נסטה וכו' כבר לא עושה את זה מספיק היום. אני לא מתחבר לעניין המהגרים. הרי כל מי שציינתי לא היו כאלה, וגם ספרד של היום לא מפוצצת במהגרים ברמת הבוגרים(פדרי, גאבי, זובי, רודרי, קובארסי, באאנה לדוגמא). הנבחרת הטובה בעולם זו בכלל ארגנטינה והמבין יבין.
מהגרים יש בכל אירופה, כולל בנבחרת ספרד. יותר מעניין למה באקדמיות באיטליה פשוט לא עובדים על קיצוניים. אני שם לב שגם בנבחרות אתה לא רואה שם שחקנים טכניים שזה התפקיד הטבעי שלהם. בנבחרת עד 17 שלהם ראיתי שם שחקנים פיזיים או חלוצים שזרקו לאגף(אגב, לאונרדו בוביו הבלם של אינטר היה בטופ 3 אצלי במצטייני הטורניר. נראה פרוספקט רציני מאוד). נראה שגם לא מחפשים את השחקנים המהירים וזה בעיה בכדורגל של היום. קשרים, שחקני הגנה איטליה היא פס יצור, שוערים- איטליה היא פס יצור. אבל בשביל נבחרת טובה צריך מהירות ושחקני אגף רציניים.
@סמואל אטו @k_700 אני לא גר באיטליה, אבל יש לי שם חברים, ואני חושב שאני יחסית מעודכן. יש תמימות דעים די גדולה היום, שלמרות שהקאלצו הוא הדבר הכי פופולרי שיש, הילד האיטלקי היום מעדיף טניס, או ספורט אולימפי אחר מכדורגל. הכל מיושן ורקוב בענף הזה באיטליה. זה מחלחל עמוק עמוק. הפער בתוצר המקומי הוא בכל העמדות.
