לה סקוואדרה אזורה 2016-2018:: אפוקליפסה עכשיו

אחי בוא לא נהיה לבית שמאי, הכדורגל האיטלקי במגמת שיפור כבר כמה שנים, הדינוזאורים שמנהלים אותו, אמנם עושים לו נזקים אבל זה רק ברמת הנבחרת, כי הליגה להיט השנה, ובוא לא נשכח שדפקנו שני גמרי צ'מפיונס ב-3 שנים, ובהנחה ונאפולי יפסיקו לעשות במכנסיים באירופה, אז יש צ'אנס שכל האיטלקיות יעברו לשלב הנוק-אאוט בכל המפעלים האירופאים.

נכון שזה לא מתרץ את ההדחה אתמול ואת זה שוונטורה היה צריך ללכת הביתה בשניה שהוא פרסם את ה11 שלו למשחק, ונכון שדה רוסי היה צריך לתת לו ביס בראש ולא רק להתעצבן על הספסל כמו ג'ובניק שמודיעים לו שהוא צריך לסגור שבת ומיד מספר למפקד שסבתא שלו נפטרה.

טכנית פשוט כואב לי שאגדות פורשות ככה- דה רוסי, בופון, קייליני, ברצאלי....

 

אז זהו,שלא בטוח בכלל שזה נכון.
הליגה השנה להיט? אתה מתכוון לליגה הכי קוטבית באירופה? זו שיש בה קבוצת אמצע טבלה אחת? זו שיש בה יותר מדי משחקים כי אין 20 קבוצות ברמה הנדרשת לליגה מובילה באירופה?
הדור הצעיר? הרבה מה להוכיח ובנתיים הוא רק נראה כמו גרסה מעט התקפית יותר מהדור הלא קיים שלפניו.
עצם העובדה שאיבדנו את הנציגה הרביעית שלנו באלופות לא מעיד על כלום?(נכון שזה קרה לפני כמה שנים)

האם הכדורגל האיטלקי במגמת שיפור או יש כמה קבוצות שמתעלות מעל כל הסרחון?

 

שוב אני במיעוט. כדורגל נבחרות באמת פחות איכותי אבל הוא מצליח להוציא את הרגשות מאנשים בכל העולם בצורה חריפה וקיצונית, תראה מה קורה עכשיו בפרו, כולם שם לא יכולים לחכות לחגיגות (או לקטסטרופה במקרה של הפתעה ניוזילנדית). תראה מה קרה במצרים עם פרץ הרגשות של האנשים שהיו רגילים לשמוח רק באליפויות אפריקה. איסלנד, פנמה, מרוקו, תוניסיה. שבדיה חגגו אתמול כאילו זכו במונדיאל כי הם יודעים שאין להם הרבה למכור ברוסיה.

כנראה אני במיעוט אבל כדורגל הקבוצות כבר שנים לא מצליח לרגש אותי, לעיתים אני צופה בכדורגל מדרום אמריקה אבל אין שם קבוצה מועדפת או נבחרת וההבדל בין הכדורגל האירופאי הקוסמופוליטי המהיר, האתלטי והחזק משאיר כדורגל קצת מנוכר וקר. מה זה כדורגל ללא רגשות? שפיורנטינה מפסידה לרומא אורי מבואס אבל לא עצוב כמו עכשיו, כשהקבוצה שלי מנצחת בדרבי זו הרגשה טובה לשבוע או הרגשה מחורבנת לשבוע כשמפסידים, אבל מונדיאל בלי איטליה? איך אפשר לדמיין דבר כזה? כבר ריחרחנו את הסרחון מהתבשיל הרקוב של ונטורה עוד בספטמבר ואוקטובר, אך איך אפשר לעכל את האוכל הזה?

אני עם עומרי במאת האחוזים. למה בקרוטונה ובולוניה משחקים שחקנים בינונים כמו קראפט, הלאנדר ורודן? למה טראיקובסקי ונסטורובסקי משחקים בפאלרמו? למה פאנדב עוד בג'נואה? בסגל האלבני יש תשעה שחקנים שמשחקים באיטליה ואף אחד מהם לא שחקן ברמה של השחקנים הכי טובים. אפילו שחקנים מליכטנשטיין שיחקו ומשחקים באיטליה. אי אפשר לחזור אחורה ולהגביל את בואם של הזרים אבל כן אפשר להשקיע כמו שהשקיעו בספרד ובגרמניה. כי הזניחו את מחלקות הנוער והמשיכו לחנך את הצעירים בשיטות מיושנות. גם המועדונים האיטלקים אשמים כי הם נתנו למצב הזה להמשיך, כי לא אכפת להם, הם לא השקיעו במחלקות נוער כמו המועדונים הספרדים והגרמנים. זה מצויין שיש תותחים כבדים באיטליה (אף קבוצה באיטליה לא יכולה למשוך את מסי היום כמו שפעם היו מראדונה ופלאטיני) כמו היגואין, דיבאלה, איקרדי, מרטנס, נאינגולן ודז'קו אבל זה רע מאוד לכדורגל האיטלקי שיש כל כך הרבה זרים בינונים וגרועים. כוחות השוק.

אפשר להיות קצת אופטימים אם ישקיעו בשיטה ובדורות הבאים, צרפת לא העפילה לצמד מונדיאלים ברציפות והפתיעה ב-1998. תמיד אפשר לחזור.

 

הליגה לחלוטין במגמת שיפור, אם עד לפני כמה שנים יובה היתה לוקחת אליפות כבר בינואר אתה רואה בשנים האחרונות יותר ויותר קבוצות ש"מעיזות" לקרוא עליה תיגר. הליגה מאד קוטבית? לא יודע, לדעתי כל קבוצה בליגה יכולה לתת פייט לאחת מהגדולות, כולל אפילו בנוונטו כמו שראינו. הפער בנקודות הוא יותר בגלל ההתחזקות של הגדולות מאשר ההחלשות של הקטנות. לאציו של פעם לא היתה מנצחת את יובה פעמיים תוך חודשיים, כולל בסטאדיום. רומא של פעם לא היתה מפרקת את צ'לסי בבית ועושה איתה תיקו בחוץ.

 

1. האשם העיקרי הוא ונטורה. אי אפשר להתחמק מזה. חוסר היכולת של הנבחרת לכבוש פשוט מזעזע, והוא לא עשה כלום כדי שזה ישתנה.
אני משער - וקצת אשמח אם זה יקרה - שיקח לו זמן לחזור לקבוצה רצינית.

2. לא רק ונטורה אשם. יש משהו בכדורגל האיטלקי שחייב להשתנות. לא יודע להגדיר את זה במדויק, אבל יש דברים דפוקים שקורים כמעט רק כאן. להפסיד במשחק ידידות כשהוא עשוי להוריד את הנבחרת לדרג השני (ובסופו של דבר - לא לעלות למונדיאל) זה אחד מהם. לעלות עם 2 חלוצי מטרה זה עוד אחד מהם (הזכיר לי את ימי ג'ילארדינו-אינזאגי). גם לחכות עד דקה 63 כדי להוריד את דרמיאן כשאתה חייב גול מול בונקר.
לא יודע אם זו חובבנות או להיות תקועים בעבר, אבל זה חייב להשתנות.

3. אינסינייה היה חייב לפתוח אתמול, אבל בא לא נהפוך אותו למסי. גם לא לניימאר. או אפילו סאנצ'ז. זה שהוא שחקן ההתקפה היצירתי הכי טוב בנבחרת מעיד על מצב עגום בנבחרת. אפשר לנסות לכפר על זה בנבחרת הגנתית וקשוחה כמו זו של קונטה, אפשר לנסות לכפר על זה עם כמה שיותר שחקנים יצירתיים (קנדרבה\פלורנצי\ג'אק כווינגבקים בנוסף לצמד קיצוניים - אינסינייה\אלשע\ברנרדסקי - וחלוץ), אבל אין סיבה להתכחש לזה. אפשר לספור עשרות שחקני התקפה מובילים בעולם לפני שמגיעים לשחקן איטלקי.

4. למרות הכל, ההדחה הזאת היא בך הכל אנקדוטה לא נעימה. חוסר מזל של ליפול לבית עם ספרד, חוסר מזל של הצלבה מול נבחרת קשוחה יחסית וחוסר מזל בשני המפגשים. זה לא רק מזל, אבל זה בעיקר מזל, ולכן צריך לקחת את זה בפרופורציות. הדור הצעיר כן מבטיח (למרות שאובר-הייפ זה אף פעם לא בריא) ועם מאמן מאופס גם הפדיחה הזאת היתה נמנעת.

 

עפנו מול שבדיה. שבדיה. שבדיה. נבחרת (קשוחה) של ריג׳נים, בלם שלא משחק ביונייטד ופורסברג אחד. אני לא רואה מה הטעם לדבר על המאקרו כשברור שהבעיה בקמפיין האחרון הייתה דווקא במיקרו. איך זה רלבנטי לדבר על דור העתיד בהקשר הנ״ל*? ניחא היינו נראים רע ואובדי עצות מול ספרד, צרפת או גרמניה ודומותיהן. אבל לא, שיחקנו 180 דק׳ לא טובות מול שבדיה שמבחינתה עלתה בצדק.

גם אני מעדיף באופן טבעי כמו כולם מאמנים מובילים ומעורכים יותר כדוגמת אנצ׳לוטי ובטח שאלגרי (לא ריאלי בעליל בעיניי), אבל ונטורה קיבל בצדק את התפקיד בזמנו. זו חוכמה גדולה בדיעבד לבקר את המינוי הזה עכשיו, כי אני זוכר שגם כאן וגם בתקשורת האיטלקית היו מרוצים בשעתו. האם צריך לאמן בקבוצות הגדולות ביותר כדי לדעת להתאים את עצמך לסגל? כדי לדעת לבחור בשחקנים הכי טובים ביום נתון? כדי לא ללכת ראש בקיר? שוב, עפנו מול שבדיה. לא צריך להיות גאון טקטי או מוטיבטור מדהים בשעת מעמד כזה כדי לנצח אותם; אם להסתכל על שאר הנבחרות הגדולות בעולם לא תמצאו שום מאמן עם רזומה עשיר אצל הקבוצות הגדולות. קונטה ביורו 2016 היה היוצא מן הכלל שלא מעיד על הכלל.

* - אפשר לדבר על זה בלי קשר כמובן. יהיה זמן לחפור בזה יותר, אבל בגדול אני חושב שיש הרבה שחקנים צעירים טובים עד טובים מאוד, למרות שמלבד דונארומה אני לא מזהה שום שחקן שיכול להפוך לוורלד קלאס אמיתי. ועם זאת, ראינו ביורו האחרון שזה לא פרמטר חובה כדי להצליח.

 

תן לי לצוץ ולהתבכיין עוד קצת. תן לי גם להגזים - ההדחה הזאת היא עוד מראה קטנה למה שקורה בספורט האיטלקי ובחברה האיטלקית.

שאתה מתכוון למגמת שיפור ברורה למה אתה מתכוון? לתחרות ולעניין שיש כרגע בצמרת של הסריה א? שיובנטוס נעצרה רק אצל הספרדיות בגמר ליגת האלופות? יכול להיות שכל אחד רואה את ההגדרה ל"כדורגל איטלקי" באופן אחר ועושה השוואות באופן אחר. יש להבדיל בין המצב של הקבוצות המשתפרות בצמרת הסריה א לבין המצב הכללי של הכדורגל האיטלקי. הקבוצות האיטלקיות בכלל משפרות את השחקנים של הנבחרות האמריקאיות והאירופאיות בעיקר - למשל הרבה ארגנטינאים וברזילאים שמשחקים היום בסריה א הם מוכשרים מאוד, חלק פחות, אבל השבדים שמשחקים שם הם לא לידהולם, גרן ונורדל אלא כמה שחקנים אפורים. כמה איטלקים מבריקים עם עתיד משחקים בקבוצות הצמרת האלו? עם כל הסימפטיה לשחקנים שהצטלמתי איתם ברמת השרון ב-2013, הם לא מתקרבים לרמה של פירלו, טוטי, באג'ו או דל פיירו. זו הבעיה. בכדורגל של היום אם אתה גמד כמו אינסיניה אתה חייב להיות ממש קוסם כמו מסי.

יש כאלו שמסבירים את העניין במנטליות מסוימת - אנחנו יודעים שהנאציונלה מתעלה לפעמים במשחקים נגד הנבחרות המוכשרות והגדולות, אבל בקמפיין הזה הכשלון היה ברור גם נגד הגדולות - כבר במשחק בטורינו נגד ספרד ראינו בעיות ובסנטיאגו ברנבאו זאת הייתה סטירה כואבת. אבל תיקו מול ניו זילנד? הפסד לקוסטה ריקה? תיקו נגד ארמניה? תיקו נגד מקדוניה? יותר שמרנות ופחד משינוי מנטליות. שילוב של חוסר תכנון, נסיון להוציא את המקסימום במינימום מאמץ ולהציל את העניינים כשנמצאים עם הגב לקיר. בדיוק ההפך מהגרמנים.

----------------------
אני אנסה להגזים עוד קצת.

זו מכה מוראלית בעיקר לאוהבי הכדורגל, בקיץ לא תהיה האווירה של הכיכרות המלאות באוהדים, הסחת הדעה מהתלאות של היום-יום. אין כמו טורנירי הנבחרות על אף הרמה הבינונית. מבחינת הרגש זה לא משתווה לליגת האלופות או לעוד למשחק ליגה.

אני גם לא יודע אם יש באייסוקר עוד דוברי איטלקית כמוני (נדמה לי שיש אבל בקושי כותבים) שעוקבים לפעמים אחרי פוליטיקה, חברה ושאר ענפי הספורט ולא רק כדורגל, כי חוסר ההעפלה למונדיאל הוא רק תסמין קטן לתופעות שמתרחשות היום באיטליה ובאירופה. סתם דוגמה, מחסור באמצעים כלכלים ומעבר של הון - העובדה שהרבה נכסים (לא רק מועדוני כדורגל) נמכרים לאנשי עסקים מסין, המפרץ, ארצות הברית כואבת לאירופאים. כשהם באים להשקיע הם לא תמיד מתעניינים במה שקורה סביבם בניגוד למשקיעים מקומיים. דוגמה אחרת - רק בענפי הסייף והשחייה איטליה עדיין בפסגה בזמן שבענפים אחרים כמו כדורסל, כדורעף וכדורמים ישנה ירידה חדה בהישגים. אפשר גם לבצע השוואה בין הישגי המשלחות האולימפיות בשלושת העשורים האחרונים כדי להבין.

המכה היא לא רק בכיס של הFIGC, לא יהיה כסף על ההשתתפות מפיפ"א, יכול להיות שתהיה ירידה השקעות של מאמצות, לטלוויזיה הציבורית (RAI) זו מכה קשה (במשחק חשוב כמו של אתמול צפו כמעט 15 מיליוני איטלקים) - זו ירידה אם משווים אחוזים כי מדובר ב 50% מדרג (rating). בחצי הגמר נגד ארגנטינה ב-1990 היה רייטינג של כמעט 90% (27 מיליון צופים). בגמר של 2006 בברלין צפו 24 מיליון איטלקים. הקיץ לא תהיה חגיגה תקשורתית סביב המונדיאל וכלי התקשורת האיטלקים יפסידו הרבה מכך כסף. בשנים האחרונות אני זוכר שבדרך כלל שצופים במשחק של איטליה כ-7-11 מיליון באמצעות הטלוויזיה.

נתונים על רייטינג טלוויזיה של משחקי הנאציונלה.
Il 2016 della Nazionale da 140mln di telespettatori, con Ventura media da 7,2 | Calcio e Finanza

אם מדברים כבר על הסריה א - סקיי ומדיאסט מאשימות את הלגה על הירידה בצופי הטלויזיה העונה הנוכחית.
https://www.gqitalia.it/sport/calci...scolti-tv-in-calorie-per-gli-ascolti-tv-calo/

אני מכיר משהו שגדל ברייקה וכשהיה ילד אהד את אינטר והיום בכלל לא מתעניין בכדורגל. לכדורגלנים יש אותה תדמית של שכירי חרב עשירים חסרי רגישות\שכל בזמן שהרבה איטלקים מתקשים להחזיק במקום העבודה או פשוט מהגרים ממנה, ככה שיש אנטגוניזם מתגבר כלפיהם (בופון למשל שזוכה להרבה סימפטיה כרגע לא מאוד אהוד באיטליה מכל מיני סיבות שונות). מצד שני ישנם אזרחים שמתעניינים רק בכדורגל והם נחשבים לעיתים לעדר צאן שלא מתעניינים בנושאים חברתיים או פוליטים, יש כאלו ללא ספק.

 

הבוקר קראתי כתבה ב-indepedndent האנגלי.
Grazie Gigi: Buffon bows out the same way as he played - by uniting a nation | The Independent

נטען בכתבה שאיטליה צפויה להפסיד כ-100 מיליון אירו מאי ההעפלה למונדיאל. לא יודע על סמך מה מבוסס הנתון.

אני ממשיך לגגל ופה בכלל כתוב שאיטליה תפסיד בין 500 ל-600 מיליון אירו(!!!).
Apocalypse: How Italy and the world reacted to the Azzurri missing out on World Cup finals

אופטופיק: מי שאכל אותה בענק זה ערוץ פוקס ששילם מראש 425 מיליון דולר כדי לשדר את ארה״ב שלא העפילה גם היא. באסוש.
The Price Of Failure: USA Dumped Out Of 2018 FIFA World Cup After Pathetic Performance

 

נראה לי בגלל שאיטליה מדינה כל כך טובה היא הפכה לכל כך גרועה.
הגישה השמרנית של לא שבור אל תתקן את זה בסוף השאירה אותם מאחור, כמעט בכל התחומים. זה והשחיתות שנמצאת כמעט בכל מקום.

 

נראה לי זה התחיל לאט לאט בלי ששמתי לב שנרשמתי לאייסוקר, ואז נכנסתי לפורום האיטלקי ולא הבנתי על מה ההתלהבות מהכדורגל המשעמם עם השידור הבלתי נסבל. ואז נראה לי יותם (איפה הבנזונה?!) רצח אותי וירטואלית על זה שהטרלתי משהו על אנצ׳לוטי, והבנתי שאין לי מושג (לא השתנה הרבה). אז התחלתי לקרוא כאן ומחוצה לו. ואז קובי שהיו לו גרסאות רומאניסיטיות שונות שהפכו לסטרונץ שמעדיף מאכלים מוזרים על מקדונלדס. ואז רומא, גם הקבוצה וגם העיר (את שתיהן אני שונא בכל ליבי). על הדרך ארסנל מתה ספורטיבית ולא תחזור עד שונגר לא ימות (זה מה שהלה אמר אמש עם פרשנות שלי). בין לבין שני טיולים בלתי נשכחים באיטליה (אגב, אחותי לומדת בפירנצה). מפה לשם לשם לפה היו כבר אכזבות ויותר מדי דמעות במונדיאל ויורו כמה פעמים. משם לפה מפה לשם תמיד אהבתי את הסטייל האיטלקי. על הדרך פילוסופיה עם אורי וכן הלאה וכן הלאה.

אמ;לק - ץ
אמ;לק2 - @וינס ביגל אלוהים - אחי, איפה אתה?
אמ;לק3 - יותם תמות.

 

יואב, אז מה אתה רוצה שנעשה? נתאבד? החיים לא נעצרים אחרי רוסיה 18. יהיו עוד טורנירים. עוד סיבות לצפות ולהתקבץ ליד מסך הטלויזיה בבית או בפאב ולשכוח מצרות היומ יום לאיזה חודש (או פחות). כמו שנאמר, צרפת לא הייתה בשתי מונדיאלים רצופים לפני הדאבל של 98 ו-00, זה מזיז למישהו היום כשהם באים לרוסיה עם הסגל הכי טוב בטורניר?

כל מי שמבקר את הכדורגל האיטלקי בא עם אותו דפוס של קיטונות (קראתי את יואב ברוזוביץ' הדביל הזה אתמול וכמעט עלה לי האוכל): "זה לא מה שהיה פעם". "אין יותר טוטי\באג'יו\מאלדיני" וכו'. אז בריקניג ניוז: זה בחיים גם לא יחזור להיות ככה. הדומיננטיות האיטלקית של סוף האייטיז, הנייטיז ותחילת המילניום, "מאגר הכישרונות" לא יחזור יותר. זה היה רנסנס חד פעמי של מקבץ גדול של כישרונות היסטוריים שגדלו באותה תקופה. כמו הספרדים היום. אותה "המערכת" הרקובה שכולם רוצים לשנות היא זו שדרכה צמחו הטוטים, המאלדינים, האינזאגיים והבאג'ויים, אז מה הסיפור שלכם? עכשיו פתאום לא יודעים לגדל שחקנים? מה השתנה? או שאולי אין לזה השפעה כל כך גדולה כמו שאוהבים לחשוב? כל דבר יחוויר בהשוואה לאז. צריך להפסיק עם זה.

אני מתייחס לשיפור בהשוואה למה שהיה בנקודת השפל האוביקטיבית של הקאלצ'ו = הקאלצ'ופולי. "תחרות" ו"עניין" זה לא כלים שבאמצעותם מודדים רמה ואיכות. אם אתה מחפש עניין לך לסרייה B: ליגה שלמה יכולה לעלות ולרדת ליגה. או לך לראות פריימר ליג, שמאז פרגוסון פרש הליגה פתאום מחליפה אלופה כל עונה. מעיד על איכות? ממש לא. בנוונטו, אלופת ליגת המשנה לא מצליחה להשיג נקודה אחרי 12 משחקים והפריימר ליג זו ליגה שלא מתקרבת להציג את האיכות המתבקשת בהשוואה לכסף שנשפך ובשתי העונות האחרונות היא בפירוש פחות טובה מהליגה במשבר aka הסריה A. כן, יובה פעמיים בגמר זה הפגנת איכות של הליגה. נאפולי ורומא משיגות 80 נק' ונראות כמו אלופות זה הפגנת איכות ושיפור לעומת הליגה המזעזעת של 2007-2012. לא כמו שהיה אז? נכון. רלוונטי? ממש לא. הקבוצות לא אמורות "לשפר" את השחקן האיטלקי. כלומר, קבוצות הנערים והנוער כן, הבוגרת מתעסקת בהישגיות בלי קשר ללאום של הכדורגלן, אבל אם לא פרץ מאיזה רחם של אמא איטלקיה איזה עילוי גנטי וטכני כמו באג'יו או מאלדיני, מה כבר אתה יכול לעשות? כמה אתה כבר יכול לשפר? אי אפשר להפוך ילד עם טכניקה ממוצעת ליותר ממה שהוא. או בלשון השוק, אתה לא יכול להפוך נגר לצייר.

 

יובה שהגיעה ל2 גמרים זה מצביע על איכות של הליגה האיטלקית.. זה כמו להגיד שמכבי תל אביב בכדורסל שזכתה בגביעי אירופה מצביע על איכות של הליגה הישראלית.

וה80 נקודות + של רומא ונאפולי מצביעים על רמה נמוכה של הליגה