ליברפול 2014/15

הרגשה נוראית. אצלי באופן אישי הקול הרציונלי הוא קול די דומיננטי, וכולנו כבר חשבנו בלב וכתבנו בדיון הזה שג'רארד לא מתאים לשחק בהרכב, לפעמים שהוא נטל, כמה זה יכול לעזור לנו מקצועית "להשתחרר" ממנו... כמו שובר שוויון לדיון האינסופי על ג'רארד/למפארד/סקולס, המחשבה עד כמה בגיל 35 הוא מתקשה לעשות מה שסקולס ולמפארד הצליחו. ועדיין, לעזאזל עם הרציונליות ביום כזה.

אחד משחקני הכדורגל הכי גדולים שדרכו במועדון הזה. אחד מהאנשים הכי גדולים במועדון שידע אנשים גדולים לא פחות מכל מועדון אחר. אבל התמונה הזו, מיציע החוץ בוילה פארק, מראה יותר מכל דבר מי זה סטיבי...

https://scontent-vie.xx.fbcdn.net/hphotos-xtf1/v/t1.0-9/10628343_857210654332349_4094742524349356578_n.Xxx?oh=8d3af71f700e1ab0a3087125bc9b765c&oe=55CFFAEC

 

כמה טיפוסי זה שסאנצ'ז מעדיף את לונדון הזוהרת על פני ליברפול, אבל מילנר מעדיף להישאר פה באזור.

 

בחירה קשה, ההחלקה שהביאה לשער של בה או המסירה לדרוגבה שבעצם הביאה לנו את האליפות תחת אנצ׳לוטי.

ובנימה רצינית יותר, לג׳רארד הייתה קריירה גדולה ואני בטוח שיתנו לו את הכבוד שמגיע לו במשחקו האחרון. לא אופתע אם נראה אותו חוזר למועדון בתפקיד אחר בעתיד הלא כל כך רחוק.

 

לפני חמש שנים הגיע היום הספורטיבי הטראגי מבחינתי בכדורגל, כשראול הודיע שהוא עוזב את ריאל מדריד. הנה הת'רד המיוחד שפתחתי לכבודו. אחד מאוהדי ליברפול הגיב שם אז - "אני מקווה שלא אאלץ לכתוב טור כזה על ג'רארד, אלא רק בפרישה שלו". מה עם כמה פוסטים יצירתיים מהצד שלכם כדי לפרוק עול, להיזכר שוב בתמונות המרגשות וברגעים הגדולים? אני ממליץ בחום.

ג'רארד, כמו ראול אגב, לא הצליח לסיים את הקריירה בקבוצה לה נתן הכל, וכאוהד כדורגל 'נייטראלי' אבל עם חיבה גדולה מאוד לשחקן והווינר הענק הזה - זה צורם. לא נכנס לשיקולים, אבל זה כל-כך קשה לעשות את זה. אני מאמין שהעונה האחרונה די השפיעה על כך.

http://sport1.maariv.co.il/sites/default/files/images2/2015/05/16/11111.Xxx
"חששתי מהרגע הזה כל חיי, אני מקווה שלא אתמוטט ולא אבכה"

גם גבריאל היידו נפרד מהגיבור שלו - ג'רארד - גיבור מעמד האוהדים
אני מתאר לעצמי כמה אלפי מילים נכתבו על הפרידה של ג'רארד בתקשורת האנגלית.
מתוך הכתבה - הרכב החלומות של ג'רארד: פפה ריינה; סטיב פינאן, סמי הופיה, ג'יימי קראגר, ג'ון ארנה ריסה; חבייר מסצ'ראנו, דידי המאן, צ'אבי אלונסו, סטיבן ג'רארד; פרננדו טורס, לואיס סוארס.

סטיבן ג'רארד אחד הקשרים הגדולים ביותר בתולדות הפריימרליג והוא מאפיל על סקולס ולאמפרד, זוהי דעתי האישי ואני מניח שלא כולם יסכימו איתה. הוא היה מנהיג אמיתי, פייטר, ניחן ביכולות אתלטיות מדהימות. הוא תמיד אבל תמיד שיחק עם שחקנים פחות טובים בהשוואה לשני החבר'ה האחרים. בחצי מהזמן שלו בליברפול לא הייתה קבוצה שראויה להתמודד על אליפות. למשל עונות 2002-04 וגם בערך איזה ארבע-חמש עונות ברצף עד לעונה הקודמת בה סוארז היה ענק.

אני לא אזכור את ההחלקה של ג'רארד, לא רוצה לקרוא לו גיבור טראגי. הפשע הכי גדול שלי בתור אספן של חולצות כדורגל הוא שאין לי חולצה של ג'רארד ואני מייד מטפל בנושא הזה באיביי. אני חושב שגביע האלופות שלו עם ליברפול שווה כמו איזה 3-4 אליפויות בפריימרליג. ואסור לשכוח לו גם את גמר הגביע ההירואי ההוא נגד ווסטהאם. אני מקווה שהוא יחזור לליברפול בהקדם, הוא חייב להיות במערכת. מי כמוהו יודע מהי המשמעות של הקבוצה הזו. מאמין שיהיה מרגש היום לכל אוהדי הכדורגל האנגלי ובכלל. אנפילד יישאג. ואם ג'רארד לא יהיה מסוגל לעצור את הדמעות - זה יהיה עוד יותר מרגש.

 

אנדר/ אובר 8 שנים סטיבי מאמן ליברפול?