ליברפול 2018/19

השופטים עשו לנו טובה בזה ששפטו כמו שצריך ושריקה שהיא לרוב 50\50 הלכה לטובתנו (למרות שהיתה נכונה זה משהו שאני פשוט לא מצפה לו).

אני לא מבין למה אם מאנה מקבל כדור באמצע או בצד (כשאין עליו לחץ) הוא לא מצליח להשתלט על כדור. אני לא מבין למה פירמינו לא יכול להוציא מסירה לשחקן שלנו בלי קשר לעמדה שלו על המגרש.
אני יכול להבין שהתפוקה שלהם יורדת, אני לא יכול להבין שהם לא מצליחים לעשות פעולות בסיסיות עם הכדור.

רואים על ארנולד היום שזה מתחיל להשפיע עליו. מצד שני, הוא בישל את הגול הראשון וקליין לא יכול לבשל את הגול הזה.
אגב, הרגשתי שארנולד השתפר במחצית השניה (כמובן שזה עדיין לא טוב ומצפים ליותר).

אגו של סלאח? זה לא חדש. שיפסיק לקחת בעיטות חופשיות וקרנות, אין לו מה לחפש שם.
אבל זה שהוא כל כך נעול על להבקיע גם מה שעזר לו להבקיע כל כך הרבה בעונה שעברה.

 

סלאח יכול להיות אגואיסט כמה שבא לו, אני חושב שהוא ניצח לנו איזה 4/5 משחקים כבר העונה. את השער הראשון היום רק הוא יכול להבקיע והוא כבר שם כמה כאלה בדיוק.
אני גם מבין מאיפה זה בא, זה לא שמאנה מחפש לעשות את ההחלטה הנכונה כל משחק, הוא הרבה יותר אגואיסט. פירמינו בחודש האחרון לא נמצא בכלל באיזורים של לשים כדור ברשת (כי הוא יורד לקישור) אז איפה הוא ימצא אותו ?
סלאח משחק לבד העונה, אבל ייאמר לזכותו שהוא לפחות מביא נקודות במו ידיו. חברים שלו לא ממש.
אגב אני לא חושב שפירמינו כזה רע, הוא פשוט לא נמצא באיזורים שבהם הוא מסוכן. בדומה ל 2016 וקצת מ 2017.

 

מצד שני סלאח החמיץ גם פעמיים לפני זה מצבים מצוינים.

סלאח משחק פשוט לא טוב. מאנה אגואיסט? סלאח לא פחות ממנו.

פירמינו כזה רע. בהחלט.

 

ראיתי את המחצית הראשונה ומשהו שבולט עם פאביניו זה שלא רק שהוא לא מתבייש למסור קדימה, הוא אפילו מחפש רוב הזמן את המסירות האלה וזה מעולה. מעביר מהר מאוד את הכובד לאזור הרחבה של היריבה. יש לו טווח מסירות לא רע בכלל.
יש לו עוד בעיות עם הקצב בליגה, רואים שהוא מאחר הרבה בתאקלים ומאבד לפעמים תחת לחץ אבל לפחות בעיניי זה מתגמד מול מה שאנחנו מקבלים מלשחק עם קשר אחורי מודרני סוף סוף. הנדרסון יכול לשחק במשחקים בליגת האלופות איפה שנצטרך להיות ממושמעים מאוד, אבל בליגה המשבצת הזאת חייבת להיות של פאביניו.

 

מסכים אבל הגנתית הוא מאוד חשוד, בטח לא הייתי עולה איתו במשחקים קשים כקשר אחורי בזמן הקרוב. מול הקטנות הוא נהדר וכל התכונות הטובות שלו מתפרצות החוצה.
לא חושב שהוא איטי כמו שהוא לא חוזר מספיק מהר אחורה. לוקח לו כמה רגעים להבין מה קורה אחרי שהקבוצה מאבדת את הכדור.

 

חושב שעניין הטיימינג והאינטנסיביות ישתפרו משמעותית עם הזמן.

 

לא חוזר מספיק מהר אחורה זה כי הוא לא סטטי כמו הנדרסון שאני לא יודע אם אנשים מבינים את זה אבל הוא מתופקד כמעט כמו בלם שלישי, מאוד מזכיר את ג'רארד תחת רודג'רס, זה שחקן שכנראה כהוראה מקלופ הרבה פעמים לא זז מקו החצי כשהכדור אצלנו.

מבחינת היכולות ההגנתיות שלו נטו, פאביניו טוב מהנדרסון, מתקל טוב יותר, מתמקם טוב יותר, הוא מסוכן הגנתית רק באיבודי כדור נוראים כמו שראינו בארסנל. יש לו אינסטינקטים הגנתיים טובים יותר שזה לא אמור להפתיע אף אחד כשהוא שיחק או כקשר אחורי או בהגנה כל הקריירה שלו לעומת הנדרסון שעבר את אותו תהליך שג'רארד עבר, שזה לקחת קשר 50\50 קלאסי שגם יש לו טווח מסירות טוב מאוד אבל שכבר לא יכול לרוץ ולתת לו לשגר מסירות על 40 מטר מקו ההגנה.

מילה לגבי השעמומון שראינו היום - שאקירי מתחיל ליצור קייס רציני לשים אותו בהרכב גם לפני מאנה או פירמינו בכושר הנוכחי. ההחתמה הזאת זה חתיכת שיחוק, אני מאוד אוהב איך שהוא מגביר את הקצב של כל הקבוצה ברגע שהוא מקבל את הכדור, ישר מבט קדימה ומחפש לעשות משהו חיובי, גם נותן לנו איום לא קטן מחוץ לרחבה שזה משהו שאיבדנו כמעט לגמרי עם קוטיניו. עוד גניבה בסגנון של רוברטסון.

 

אבל שאקירי משחק באמצע\ימין. אני לא רואה איך הוא יכול לבוא על חשבון מאנה.

כמו כן, צריך אותו בקישור כי בלעדיו הקישור שלנו אפור אני לא יודע מה.

 

אני חושב שוולקאון נגע בבעיה הכי גדולה שלנו בדיון המחזור - המערך שלנו והעמידה שלנו.
אני יכול להבין למה קלופ עובר לשחקן עם הדאבל 6 (כמו שהוא קורא לזה) כשאנחנו משחקים עם שאקירי, מאנה, סלאח ופירמינו ביחד. הדבר שאני פחות מצליח להבין זה מתי החלטנו להעביר את פירמינו חזרה מאחורי החלוץ ואת סלאח לעמדת החלוץ.

בעונה שעברה ההתקפה שלנו הייתה במיטבה, כששיחקנו את ה-4-3-3 הסטנדרטי שלנו, כשפירמינו הוא השחקן הקרוב ביותר לשער, ומאנה וסלאח משחקים ממש בכנפיים ומנצלים את המהירות שלהם כדי לקבל את רוב הכדורים לשטח או לרגל עם הפנים לשער.
אני לא ממש מצליח להבין את הטרנספורמציה שעשינו לסלאח והחלטנו שהוא צריך לשחק כחלוץ בפול-טיים ג׳וב.
יכול להיות זה נובע מהחיסרון של קשר בסגנון של אוקס, שהיה החולייה המקשרת בין הקישור להתקפה, וקלופ רואה בפירמינו כשחקן שיכול לעשות את זה בצורה הטובה ביותר, אבל בפועל זה גורם לפירמינו לשחק רחוק מאוד מהרחבה, ותוקע את סלאח הרבה פעמים לשחק כפיבוט (או מס׳ 9 אם תרצו).

יכול להיות שהתצורה הזו לא רעה, ואם מסתכלים על התוצאות שלנו בליגה בהחלט קשה להתווכח, אבל האם זו התצורה האופטימלית? זו שממקסמת את היכולת של השחקנים שלנו? יש לי הרבה ספקות לגבי זה. אני כבר כמה שבועות רושם שהייתי שמח אם היינו חוזרים לשחק את ה-4-3-3 שאפיין אותנו בעונה הקודמת, כולל ההנחיות הטקטיות (פירמינו מפעיל את הלחץ על הבלמים במרכז, סלאח ומאנה אחראיים לאגף שלהם, המטרה העיקרית שלנו בהתקפה היא להעביר את הכדור לפירמינו כמה שיותר מהר ולנסות לנצל יתרונות עם המהירות בכנפיים של סלאח ומאנה).

בשורה התחתונה להיות עם מאזן של 30 נקודות מתוך 36 אפשריות ולספוג רק 5 שערים ב-12 משחקים זו פתיחת עונה שלא הייתי מדמיין. הבעיה כשמתמודדים ביותר ממפעל אחד, וכששניים משלושת שחקני הרכש הגדולים של הקיץ עדיין לא ממש הגיעו לעונה הזו (קייטה ופאביניו למען הסר ספק) - אנחנו מקבלים את התחושה שהדברים לא הולכים כל כך חלק.

הפחד הוא שהיכולת לא תשתפר, והתוצאות יפסיקו להגיע. אנחנו אחרי החגים יוצאים לרצף של 9 משחקים ליגה, כשרובם בין קשים לקשים מאוד (ווטפורד, ברנלי,בורנמות׳,וולבס וסיטי בחוץ, אברטון, יונייטד, ניוקסאל וארסנל בבית) כשבאמצע יש לנו גם 2 משחקים מאוד משמעותיים בליגת האלופות. אז מצד אחד השיפור ההגנתי שלנו ניכר, מצד שני, פתאום זה מרגיש כאילו מאוד קשה לנו להבקיע ושני השחקנים שהיו אחראיים על ייצור הכי הרבה מצבים אצלנו בעונה הקודמת (פירמינו וסלאח) - לא מצליחים לייצר את אותה הכמות.
הצד החיובי הוא שאנחנו נמצאים במקום הראשון בבית שלנו בליגת האלופות, במאזן הכי טוב שלנו בליגה מזה כעשור, וכל זה כשהיכולת שלנו לא מרשימה ועדיין לא התחברנו לחלוטין. צריך לסגור שגם בעונה הקודמת, החיבור האמיתי התחיל רק אחרי פגרת הנבחרות השלישית. לפני כן היו לנו כל מיני משחקים שנראינו מבטיחים, אבל בשום משחק במהלך שלושת החודשים הראשונים לא ממש הצלחנו לשכנע. המשחק הראשון בו באמת הראינו את גודל הפוטניאל שלנו היה ווסטהאם בחוץ וזה היה ב-4 בנובמבר 2017.

לסיום, אציין לחיוב היום את רוברטסון, שאקירי וסלאח שלטעמי היו טובים מעל כל השאר. לשלילה אני אציין את ארנולד ופירמינו שנראו רע בחלקים גדולים של המשחק. אני חושב ששאקירי נותן לנון המון בחלק הקדמי, וכמו שאורן ציין, הוא היחיד כרגע שמסוגל לחבר את הקישור עם ההתקפה. אנחנו חייבים שקייטה יכנס לעונה הזו, פשוט חייבים. בגלל הפציעות, המאזן, הקושי להכנס לשיטה של קלופ - אנחנו חיים יחסית בשלום עם זה ששחקן שעלה לנו 52.5 מיליון פאונד כרגע לא נותן לנו תפוקה. יכול להיות שמחסום השפה פוגע בו יותר מאשר ציפינו, יכול להיות שיש ממש בעיות התאקלמות. אבל אם קייטה יצליח בשלב מסויים העונה להתחיל להראות את היכולת שהוא הראה בכל אחת משתי העונות הקודמות בלייפציג, הקישור שלנו יקפוץ מדרגה משמעותית.

ועדיין, חשוב לזכור, לקחת אליפות מול הסיטי הזו מרגיש ממש כמו משימה בלתי אפשרית. בפעם השנייה בלבד בשני העשורים האחרונים שבאמת יש לנו קבוצה שמרגישה כאילו היא יכולה ללכת עד הסוף, ואנחנו נתקלים מול אחת מהקבוצות הגדולות בהיסטוריה של הליגה הזו. (למען הסר ספק, הקודמת הייתה מנצ׳סטר יונייטד של 08-09 עם רונאלדו, רוני, טבז, פרדיננד וכמובן פרגסון כמאמן). בכל מקרה, למצוא נקודות לשיפור אחרי פתיחה של 30 מ-36 מרגיש לי כמו סנריו שלא הייתי מדמיין בחיים לפני שלוש שנים. עכשיו רק לשרוד את פגרת הנבחרות (על מי אני עובד..) ולהגיע למשחק סופר קשה מול ווטפורד בחוץ מוכנים.

 

כמה תיקונים קטנים:
1. לא רלוונטי כל כך אבל אנחנו לדעתי מקום שני בליגת האלופות, המפגשים הישירים קובעים.

2. התירוצים על העמדות של סלאח ופירמיניו.
עד עכשיו רוב העונה הם שיחקו במקומות שלהם, דבר שני, זה לא עניין של עמדות, הם רעים כל העונה, לא רק בסיומת רעה אלא גם באחד על אחד או בקבלת החלטות (אנוכיות אולי מתאים יותר).
סלאח מגיע לאותם מצבים מהעונה שעברה, הוא מחמיץ אותם כמו היום לדוגמא, להפך הוא מגיע ליותר מצבים בחוד.

פירמיניו חלוץ מזוייף או מתחת לחלוץ, סלאח באגף או בחוד, לדעתי לכל דבר יש את היתרונות ו חיסרונות שלהם, הדבר המשמעותי ביותר במשחק ההתקפה שלנו הוא חוסר המספרים של הקישור והעזרה בסגנון המשחק, לדוגמא: במה תרמו היום ויינאלדום, מילנר והנדרסון למשחק ההתקפה ? פאביניו כקשר אחורי תורם יותר.
לאלאנה אין צורך להרחיב.

שיפור בחלק הקדמי יגיע אם נשחק עם שחקנים התקפיים יותר, יותר דקות משחק לאוריגי, סטארידג׳ ושאקירי על חשבון ויינאלדום למשל.
צריך גם להכיר בנתון שסלאח ופירמיניו לא ישחזרו את עונת השיא שלהם עם 71 שערים משותפים (44 ו-27).

לסיום,
מוחמד סלאח עם 36 משחקים באנפילד, 34 שערים ו-14 בישולים, מדהים.

 

אני רק יכול לשער שסלאח יותר באמצע כדי שמישהו אחר ירוץ להגנה באגף הימני לתמוך בטרנט החלש הגנתית.
לגבי פאביניו-הנדרסון, בגדול מסכים איתך ווקאון אבל זה לא ממש תירוץ. זה לא בדיוק עוזר שפאביניו תורם התקפית מהקישור האחורי אבל פוגע בנו הגנתית. זה טוב מול פולהאם אבל לא יהיה טוב מול נאפולי או ארסנל. הוא חייב להיות קצת יותר ממוקד הגנתית אם הוא לא יודע מתי זה הזמן לרדת קצת אחורה כדי לא למצוא את עצמו במאבקי מהירות במתפרצות של היריבה שאין לו סיכוי בהם. כרגע ההיגיון שלי אומר שהוא לא יכול לשחק במשחקים קשים ושם כן יש מקום להנדרסון/ג'יני בקישור האחורי.

 

סיטי מנצחת כל הזמן אה? אבל היא רק 2 לפנינו, אז מה הם חושבים עלינו? שגם אנחנו מנצחים כל הזמן.
צריך להישאר צמודים, לכו תדעו מי ייפול ומתי. הם פייבוריטים אבל יש לנו את ה20% שלנו וצריך להיות בסביבה למקרה שסיטי תיחנק.

 

לא רואה איפה הנדרסון תורם הגנתית יותר מפביניו. זה או פביניו או ווינאלדום כאחורי. אין אופציה אחרת.

אולי זה בשביל לעזור לטרנט (סלאח שיחק במרכז גם כשגומז שיחק מגן?) אבל לי נראה שזה יותר במחשבה של כח העבודה של פירמינו במרכז ולקרב את הסקורר הכי גדול שלנו לשער של היריב (כלומר לשים את סלאח בשפיץ בדומה למה שעשו עם מסי בברצלונה בשיאו).
הם בכושר רע, אני לא חושב שעצם זה שנחזיר אותם לעמדות משנה שעברה יחזיר להם גם את הכושר (לפחות לא אוטומטית) אבל המשחק אולי יזרום טוב יותר.

לעבור למערך של 4-2-3-1 זה לא בהכרח שלילי מבחינתי, אבל אני רוצה לראות את זה עם סלאח באגף, פירמינו בחוד ושאקירי מאחורי חלוץ.

יש דיווחים שלקחנו לסיטי את ראש מערך הפיזיולוגיה שלהם (היה שם 11 שנים).

 

אני חושב שיש קצת בלבול, ראינו רק במשחקים נקודתיים את ההצבה הזאת של סלאח כחלוץ ופירמינו מאחוריו. ברוב המוחלט של משחקים העונה הם היו בעמדות הרגילות שלהם.

לגבי פאבינהו, אין שום תירוץ. אם אתה אומר לי שנגד נאפולי או ארסנל אתה מעדיף הנדרסון אז אמרת לי הכל, כלומר פאביניו עדיף ב90% מהמשחקים שאנחנו משחקים בעונה - I rest my case, הוא טוב מהנדרסון. אין הרבה חכמה במשחק של הנדרסון, לא קשה לרדת אחורה מהר כשאתה כבר על קו החצי ולא עובר אותו גם כשהקבוצה מפעילה מכבש על היריבה וצריכה עוד אופציית מסירה בשליש האחרון (שאגב, עוזרת לך בדיוק לשמור על הכדור כדי שאף אחד לא יצטרך לטוס אחורה בפאניקה).

גם אף אחד לא בהכרח אמר שפאביניו והנדרסון לא יכולים לשחק ביחד, אנחנו מנהלים את הדיון הזה על שניהם כאילו אין פה צלע שלישית שזה ווינאלדום שאחרי פתיחה טובה לעונה חזר להיות למל"מ לגמרי במשחקים האחרונים והוא כנראה הראשון שצריך לפנות את המקום בהרכב.

 

אני לא בטוח שסלאח במרכז היה כזה נקודתי. לי זה היה נראה כאילו הוא שיחק בשפיץ לא מעט העונה.