ליברפול 2020/2021- לא מגנים על התואר, תוקפים אותו שוב

אין שום סיבה להביא שני בלמים אלא אם כן ואן דייק גמר את הקריירה. זו החלטה שאתה לוקח כאוהד במנג׳ר, לא כמועדון שחושב רחוק. זה לא רציני.

תסתכל על הרקורד של קייטה בגרמניה. הבנאדם שיחק בלי הפסקה. אז אוקי, זו לא אותה אינטנסיביות, ועדיין. זה חריג מדי. זה קיצוני מדי. הוא בנוי טוב והוא לא נפצע אפילו. הער ״סובל מבעיות כשירות״. זה לא סביר. לא בכמויות האלה.

צימיקאס? הבנאדם שיחק כל שבוע שני משחקים באולימפיאקוס. מגיע אלינו ונפטר. מה נסגר? למה? מישהו צריך לתת על הדברים האלה את הדעת.

תעיף מבט על כמות המשחקים ששאקירי שיחק בסטוק. כל שבוע הרכב. מה קרה?

צ׳מברליין זה ידוע. הוא כמו סטארדיג׳ ולאלאנה.
מאטיפ גם ידוע כשבר כלי. אבל כל השאר? שמישהו ישאל מה צוות הפיזיו עושה, מי מנהל שם מה ואיך החלטות מתקבלות. זה לא מריח משהו.

 

יש כל הסיבות שבעולם.

תעיף את מאטיפ לעזאזל כבר!

2 בלמים כי אין לך מושג מתי ואיך VVD וגומז יחזרו. מה קורה אם הם לא מוכנים לחזור לתחילת העונה הבאה? מה קורה אם הם חוזרים אבל לא ביכולת טובה? אלה פציעות קשות מאוד.

תעיף מאטיפ ותביא 2 בלמים. במקרה הטוב יהיו לך 4 בלמים טובים. במקרה הרע יהיו לך שני בלמים חדשים שאולי שווים משהו.

כי אנחנו צריכים את פביניו בקישור ומאטיפ כשיר כמו לאלאנה.

היינו צריכים להביא בלם כבר בקיץ. הפציעות של גומז וואן-דייק הפכו את זה לצורך של 2 בלמים.


שאר השחקנים שאלות צריכות להישאל, אני מסכים. קייטה ממש לא היה כזה בעייתי מבחינת כשירות בגרמניה.
יש לנו כמות פציעות גדולה משמעותית משל קבוצות אחרות גם אם אני מתעלם מפציעות ששרמוטות בני שרמוטות גרמו לנו וגם משחקנים עם בעיות כשירות לאורך כל הקריירה (מאטיפ ואוקס).

 

יש מצב שהפציעות הם גם בגלל סגנון המשחק והדרישות של קלופ.
הדרישות של קלופ גבוהות מאוד מבחינת קצב, פיזיות, אינטנסיביות, ויכול להיות שיש שחקנים שקשה לגוף שלהם להתמודד עם אותם דרישות.

 

א' - אני לא קיללתי אמא של אף אחד. סליחה, קיללתי כנראה את כל העץ המשפחתי של רישרילסון... אז לא קיללתי אמא של אף שחקן או מאמן ליברפול לצורך העניין.

ב' - אני לא מת לעוף מהצ'מפיונס. אני פשוט מעריך את הליגה *הרבה* יותר, גם רגשית מסיבות ברורות וגם ספורטיבית כי זה מעיד על איכות יותר מטורנירי נוקאאוט למיניהם. על כן, כשמאמן כלשהו בוחר להעדיף באופן מובהק את הצ'מפיונס (כמו שרפא עשה המון בתקופתו), זה מעצבן אותי. קלופ לא עשה את זה כמעט בכלל עד היום, בוודאי לא כשיש על מה לשחק בליגה. מה שמוביל אותי ל -

ג' - זה לא שעשינו תיקו בגלל ההוצאה של טרנט או סלאח, זאת צורה מאוד בינארית להציג את זה וזה לא המצב. המצב הוא יותר מורכב אבל גם יותר ברור (בעיניי): בגלל מספר החלטות שקלופ לקח בביצוע הרוטציות העונה, בהן הוא העדיף, בין אם במודע ובין אם במקרה, את הצ'מפיונס - אנחנו נפגענו בליגה. זה דיי חד וחלק בעיניי. אני מדבר על הפציעות של טרנט ומילנר מול אטאלאנטה לדוג'. כשאתה עושה ג'אגלינג, מדי פעם ייפול כדור... אני פשוט מעדיף שהכדור הזה ייפול באירופה ולא בליגה.

ד' - המשחק נגד מייטילנד היה חסר חשיבות לחלוטין. איך עלה בו שחקן הרכב אחד אפילו? באמת אני מצטער שאני מבלבל פה את השכל על המשחק הזה, זה פשוט לא עובר אותי. ואז ג'וטה הולך לחודשיים+ וקלופ עוד מעיז להגיד שהעייפות השפיעה עלינו... אולי אם לא היית פותח עם שחקני הרכב במשחק חסר חשיבות לחלוטין, העייפות הייתה מהווה פקטור קצת פחות מהותי.

 

זה חלק מזה, בהחלט יכול להיות.

העניין הוא שאנחנו משחקים בקצב נמוך משמעותית העונה.
גם בעונה שעברה ראינו חלוקת עומסים רצינית מבחינת האינטנסיביות במשחקים שלנו.
אני מזכיר שדיברנו פה לא מעט על זה שאחרי שעולים ליתרון לא ממשיכים לדרוס אלא מורידים קצב ושמשחק הלחץ שלנו הרבה פחות אגרסיבי ברוב המשחקים.
אני ממש זוכר שדיברנו פה אחרי שמחצנו את לסטר 4-0 שכנראה אנחנו שומרים את משחק הלחץ רק למשחקים מאוד ספיציפיים\גדולים בשביל לא להישחק יותר מדי פיזית.

 

דובר על זה, 100%. דיברנו על זה עוד בתחילת 18/19 כשבובאץ' עזב והסגנון קצת השתנה וכל השדרנים אמרו משחק אחרי משחק "זאת לא הליברפול שאנחנו רגילים לראות" בזמן שאנחנו מלקטים 3 נק' כאילו מחלקים אותן בחינם ועושים עונות של 97 נק' ו99 נק' בק-טו-בק.

אבל זה לא רק סגנון המשחק אלא האימונים עצמם, בכל מקום שקראתי משהו על האימונים של קלופ מדברים על כמה הם אינטנסיביים.

יחד עם כל זה אני לא חושב שיש קשר וזה נראה לי לא סביר בעליל שאחרי 5 שנים בלי מכות פציעות רציניות לפתע כולם נופלים כמו זבובים בגלל הסגנון של קלופ אותו אנחנו משחקים כבר 5 שנים.

אהבתי את ה"פירוק" של גיל לפציעות האלה, כשמסתכלים אינדיבידואלית זה קצת יותר מוסבר. + אפשר להוסיף על זה שהיו המון אקדחים מעשנים בנושא הזה, לא חושב שעבר פה קיץ בלי שדיברנו על הכשירות של מאטיפ/קייטה/שאקירי/אוקס/ואפילו גומז... פשוט הכל בא לנשוך לנו בתחת בטווח זמן של 3 חודשים.

 

אני יכול רק להניח שגם האימונים פחות אינטנסיביים.
מה גם שיש פחות זמן בין משחק למשחק אז פחות זמן לאימונים.


מה שכן, צריך לקחת בחשבון שרוב השחקנים שלנו משחקים ברצף תקופה ארוכה מאוד עם מעט מנוחה. בגלל שהסגל שלנו תמיד היה קצר אז יכולנו לתת פחות מנוחה לשחקנים הבכירים.
אצל חלקם זה אולי מתבטא בפציעות (הנדרסון) ואצל חלקם אולי לא ממש פציעות אבל ירידה דרסטית בכושר כולל מבחינה פיזית (פירמינו).
אבל הסגל הזה, בגלל שתמיד קצר מדי, נשחק כבר במשך כמה עונות.

 

מאנה וסאלח עדין שומרים על כשירות גם אחרי 5 שנים. הרבה מהפצועים הם או כאלה שהיו פצועים גם בעונות קדומות, או שחקנים חדשים שיכול להיות שגם הם יתקשו עם הסגנון של קלופ.
שלא יבינו לא נכון, הייתי נותן הכל כדי שיהיה לי מאמן עם דרישות כאלה במקום לראות את פוגבה משחק בהליכה, אבל בהחלט יתכן שזה גובה מחיר, ואולי יכול להיות שבתקופת הקורונה שאין הכנה רגילה לעונה ויש עומס גדול יותר של משחקים אז הסגנון של קלופ הוא אפילו יותר בעייתי לשחקנים מסוימים.

 

יש לנו המון פציעות, אני לא זוכר דבר כזה.
אפילו השוער שלנו כבר נפצע פעמיים העונה.

יש לנו שחקנים שלא חדשים אצלנו, יש להם היסטוריה נקייה מפציעות - ועדיין העונה נפצעים שוב ושוב.

זה לא רק העומס, כי הפציעה הקטלנית של וירג'יל לא קשורה לעומס.
והפירוק של טיאגו לא קשור לעומס.
אלה משפיעים מאוד.

גומז אני לא יודע (מסתבר שיש שמועות שזאת לא היתה פציעה של עומס אלא שסטרלינג פירק לו את הרגל באימון של הנבחרת).

זה שילוב של עומס, מזל מחורבן וחלאות מסריחות שהחליטו לגמור רגליים לכמה שחקנים שלנו בכוונה.

צימיקאס קשור לעומס? הוא בקושי שיחק וכבר נפצע פעמיים. שחקן שלא היה פצוע בכלל בקריירה שלו. בכלל.

קייטה אין לי מושג, גם לייפציג קבוצה שמשחקת לחץ אינטנסיבי ולא היו לו בעיות. אצלנו זה הזייה, לא חושב שהוא היה כשיר ל-4 משחקים רצופים מאז שהגיע אלינו ובטח ובטח שאין עליו עומס של משחקים כי הוא אף פעם לא כשיר למספיק זמן בשביל שיהיה עליו עומס.

 

מאטיפ כלל לא היה שחקן פציע בגרמניה. גם לא שאקירי וקייטה (אף אחד מהם לא היה איש הברזל, אבל רחוקים מהפארסה שהם עכשיו). דווקא טיאגו וגומז (שאנחנו לא יודעים אם נפצע כתוצאה מעומס או מתנועה לא נכונה. שחקנים יכולים לקרוע את הצולבת גם במחזור הראשון של העונה) הם שחקני חרסינה לאורך כל הקריירה.

 

טיאגו תמיד היה שחקן פציע. לא מפתיע שעדין לא חזר כי לוקח לו יותר זמן להתאושש מפציעות מאחרים וזה משהו שחזר בכל הקרירה שלו.
מפתיע ששאקירי נפצע? צ׳מברליין? קייטה? מאטיפ? הנדרסון? הם לא היו שחקנים פציעים גם בעבר?

 

טיאגו נפצע ממכה קשה (הפעם). קיבל פקקים ישר לברך, אין מה להיות מופתעים שלוקח לו הרבה זמן וגם שחקנים שלא נפצעים אף פעם כמו סטרלינג יכולים להיות בחוץ מדבר כזה.

הנדרסון לא סבל מפציעות לאורך הקריירה, בטח לא משהו יוצא דופן.
לקייטה לא היו פציעות בגרמניה (בקטנה, פה ושם, לא דומה בכלל למה שקורה אצלנו).

גומז לדעתי חסר מזל, היו לו 3 פציעות בקריירה בגדול כשאחת זה שבירת רגל מתיקול פראי, אחת קרע של רצועות והפציעה הנוכחית.
זה לא שהוא כל יומיים מקבל פציעה אחרת (כמו מאטיפ\לאלאנה\סטארידג'...).

 

לא.

 

אבל שוב, לא מעניין מה היה בגרמניה או במקומות אחרים.
אצלכם האינטנסיביות והדרישות שונות לגמרי וזה למה אתם מצליחים בזמן שאצלנו משחקים בהליכה. אבל יש לזה מחיר, יש שחקנים שכבר בטווח הקצר מתקשים לעמוד בקצב ויש כאלה שעומס מתמשך בטח בתקופת הקורונה שזמן ההתאוששות כמעט לא קיים כשגם בקיץ לא היה בכלל קדם עונה גורם להם להיפצע.
זה כל הרעיון אגב שעומד מאחורי הגדלת מספר החילופים. הגופים הגדולים לא מוכנים להפחית את מספר המשחקים למרות שהשחקנים נשחקים בטח בתקופת הקורונה כי הם לא רוצים לאבד כסף, אז נותנים עוד חילופים כדי שמאמנים יוכלו לחלק עוד את העומס.
הבעיה היא במאמנים כמו אולה שיכולים גם עם 6 חילופים לעשות חילוף אחד בשנה שעברה בשיא תקופת הקורונה, או בקלופ בכל הקשור למשחק שלכם בדנמרק שלא רק העלה שם שחקנים בכירים גם נתן להם דקות משמעותיות.

 

איכשהו, למרות שתמיד היו לנו פציעות (בניגוד לדעה הרווחת) - העונה זה פשוט קיצוני.