ליגת האלופות - שמינית גמר: אתלטיקו מדריד - צ'לסי ולאציו מארחת את באיירן

מתאר לעצמי את בנזמה הפצוע שובר איזה משהו בבית מרוב תסכול אחרי מעשה האומנות של ז'ירו (עונת חייו במפעל אגב) - וכמה מגיע לו. הגיבור השקט. אתלטיקו רגילה שתוקפים אותה ויש לה שטחים, גם קבוצות התחתית בדרך כלל מעזות נגדה ותמיד מרתק לראות אם יש לה משהו בשרוול נגד משחק הגנתי - ולא היה לה. אני לא אוהב את זה שצ'ולו תמיד מסתכל אל עבר הספסל והמוחלף הראשון הוא ז'ואאו פליקס גם אם הוא לא היה טוב, עדיין הדריבל האיכותי שלו ועצם זה שהוא כן כוכב שיכול להכריע משחק. סוארס חזר לימים חשוכים של פחות כדורגל ויותר טראש-טוק. חבל שאפילו תיקו אתלטיקו לא הצליחה לגרד. היא אגב הפסידה לצ'לסי בבית במשחק החגיגי בוונדה מטרופוליטנו ב-2017/18. לדעתי הבלוז נקמו כאן על 2013/14.

מאז עונת 2004/05 לא קרה שאף קבוצה ספרדית לא הייתה בשלב רבע הגמר. הריקור של רונאלדיניו אז לא הספיק, ריאל החלה את הרצף השלילי שלה, דפור צנחה כבר בשלב הבתים וכך גם ולנסיה. אנחנו בדרך לשחזור ההישג העצוב הזה. שלושה הפסדי בית אשכרה. ואי אפשר לצפות מריאל למשהו אחר בסגל הנוכחי שלה.

 

וואו. מקום 1 בהליכה בליגה הספרדית לא מדגדג קבוצה בעייתית מאנגליה שהחליפה מאמן. לא סתם אתלטיקו הפסידה, היא בכלל לא התקרבה לצ'לסי.

איפה הימים שבארסה וריאל מגיעות לאימריות או לאיתחיאד או לאולד טראפורד וברור לך שהן עוברות.

 

הימים האלה רחוקים-רחוקים, הנסיגה החלה כבר ב-2017/18 למרות שרונאלדו עדיין היה בריאל מדריד. אני למשל חושב שזה הזוי שברצלונה הגיעה לאנפילד כעבור עונה עם יתרון 0:3, אמנם מסי דפק שער פסיכי מכדור חופשי, בהחלט אחד המטורפים שראיתי במפעל הזה, אבל היתרון לא שיקף.

אתלטיקו הגיעה למשחק בכושר גרוע יחסית, אולי הכי גרוע שלה השנה. היא מוליכה את הליגה די בצדק אבל המאזן שלה של סיבוב עם 50 נק' די משקר, זו לא קבוצה בסדר הגודל של ריאל של מוריניו או ברצלונה של שנה לפניכן. האתגר הכי גדול של סימאונה הוא לחזור מפיגור כשהקבוצה שלו נקלעת לזה. אני לא חושב שצריך לעשות 'העתק-הדבק' לשיטת שלושת הבלמים וכשאתלטיקו מפסידה היא לא תובס אבל זה די רע עם אפס בעיטות לשער. את סוארס שיתקו די בקלות וזהו-זה. מצחיק לדבר על סגל קצר וכן הלאה כי כל הקבוצות באירופה סובלות. על הנייר אתלטיקו ספגה כבר שמונה משחקים וזה הזיה אבל אני כן מאמין בהגנה שלה. הבעיה היא עדיין בהתקפה שלא מייצרת מספיק.

 

גם אם אתלטיקו תודח ותאבד את האליפות איזה סיבה יש לו לעזוב? הוא איש מועדון במלוא מובן המילה והדבר היחיד שמעניין אותו לדעתי - נבחרת ארגנטינה ביום מן הימים, בטח כשהוא בסה"כ בגיל 50, המשרה "המקוללת" הזו תחכה, או אינטר אהובתו השנייה. באתלטיקו הוא אלוהים, לא פחות. לא קראתי על פניות מקבוצות אחרות אגב, אולי באנגליה נרתעים מהסגנון. בשנה שעברה הייתה עונה מחורבנת אבל היא הצליחה להדיח את ליברפול ואסור לזלזל בזה. מקצועית, אין סיבה להתעקש בכוח על המערך. אולי מוסא דמבלה ייכנס לעניינים ויעיר את הקבוצה קצת בכל הנוגע למשחקי הליגה. האליפות בספרד היא המטרה החשובה יותר (אתלטיקו מעולם לא מחקה פיגור כזה ככה), אתלטיקו גם בשנים המפלצתיות שלה לא הצליחה לזכות בצ'מפיונס. היא עדיין פייבוריטית במירוץ, שש נקודות זה לא מעט (הפער בפוטנצייה).

 

זה בדיוק העניין, שלהנהלה לא יימאס ממנו, הם חוזרים על זה שבוע אחר שבוע, להיפך, יש מגעים להארכת החוזה עד 2024. נו באמת, "להרוויח ערימות", הוא אולי הדמות הכי חשובה בהיסטוריה של המועדון הזה חוץ מלואיס ארגוניס. בעונה שעברה הוא נכשל, השנה זה ממש לא המצב. זה לא שבתחילת העונה הימרו על אתלטיקו כאלופה ברורה למרות שלואיס סוארס הצטרף. דיברת על ווינריות - הם היו מועדון לוזר, הכי לוזר שיש - עד שהוא הגיע. פרגוסון זה זן נדיר. ובלי קשר ברוב הזמן הוא לא התמודד במרתון עם ריאל מדריד וברצלונה המפלצות. גם לו היו שלוש שנים בלי תואר.

דני, אתה מסכים לגבי זה שז'ואאו פליקס תמיד בין הראשונים שמוחלפים? למה צ'ולו לא נותן לו לדעתך אף פעם להשלים 90 דק'? כאילו הוא לא מספיק מאמין בו עדיין וחבל.