בדרך כלל שירי ראפ מפוצצים במטאפורות. בשיר הזה רביד פלוטניק פשוט מתאר מצב כללי, דברים שקרו לו עם אבא שלו או מצטט קטעים משיחות ביניהם. שיר מקסים בעיניי. מול כל המושבניקים אני ואבא כמו שתי גורילות מסתובבים בכפר, מזילים ריר על הווילות צי של בתים פרטיים ואנחנו, שמקנאים באנשים שלא שוכרים דירה בגיל חמישים ותשע או בגיל שלושים