מחזורים הסיום בספרד: ריאל מדריד נקודה מאליפות

נכון, ברצלונה הפסידה אתמול 1:0 לראיו וייקאנו במשחק בית, וזו לא הקבוצה המלהיבה של תחילת העונה אלא ראיו שהייתה לפני המשחק במקום ה-14 וזה היה ניצחון החוץ השלישי שלה בלבד העונה. במחצית הראשונה בארסה שיחקה רע מאוד אבל בואו נתלה הכל בשופט הרשע (כאילו אין הסכמה שהשיפוט בספרד פח אשפה והשימוש כאן ב-VAR הוא כנראה הכי גרוע שיש מבין הליגות הבכירות). אפילו הטוקבקיסטים בבארסה מאניה ידעו לחבר שניים-שלושה משפטים ולכתוב דברי טעם על כדורגל ועל הטעויות של צ'אבי או כל נושא אחר. ככה זה פורום אייסוקר 2022 אבל. אני בכלל הייתי מתבייש לדבר על שופט אחרי הפסד לקבוצה כזו.
למרות שבארסה תפגוש את בטיס למשחק קשה - אין סיכוי שהיא תאבד את המקום בליגת האלופות וזו הייתה המטרה. מאבק האליפות היה פיקציה. וזה טוב בטווח הרחוק כי הסגל מלא בבורות, גם ההרכב הראשון לא מספיק טוב.

 

ריאל מדריד - אספניול

תיקו יספיק לקבוצה של קרלו אנצ'לוטי כדי לזכות לתואר (ויהיה זה יום היסטורי עבור מרסלו) והיא צפויה לעלות בהרכב משני מאוד לאור הגומלין החשוב יותר נגד מנצ'סטר סיטי ביום רביעי. סימן השאלה העיקרי הוא האם בנזמה יפתח, כשההנחה היא שקורטואה כן ישחק.



ריאל מדריד מגיעה למשחק אחרי שיצאה בנס מהיתיחאד של מנצ'סטר סיטי עם הפסד 4:3 'מכובד' במשחק הראשון בחצי גמר ליגת האלופות. כל המדרידיסטאס סופרים לאחור – הלב, הראש והשעון כבר נמצא בגומלין ביום רביעי, אבל קודם כל מגיע משחק ההכתרה הביתי נגד אספניול. חשוב מאוד לנצח (גם אם תיקו יספיק), כדי להתקבל בפאסיו חביב מצד אתלטיקו מדריד במחזור הבא. זה הרגע, למעשה, שקרלו אנצ'לוטי חלם עליו מהיום בו מונה למאמן. לכפר על איבוד שתי האליפויות ב-2013-14 וב-2014-15. זו הייתה המטרה מתחילת העונה, התואר המובן מאליו – זכייה באליפות. תואר שיציב אותו כמאמן היחיד איי פעם שזכה באליפות בחמש הליגות הגדולות (והוא מנסה לא לחשוב על זה יותר מדי: "אני מאמין באמונות טפלות. אני מאמין שמאמן צריך לנסוע בזמן ולא מחשיב את עצמי מבוגר מדי. הכדורגל משתנה"). כאמור, למשחק הבית הזה נראה את "ריאל מדריד B" שתהיה חייבת לנצח. וברצינות – קרלו מבין את גודל השעה.

אף שחקן שעייף או לא כשיר במאת האחוזים – לא ישחק – דני קרבחאל כמשל. גם פיגורות כמו קארים בנזמה ולוקה מודריץ' ינוחו בשעה טובה ומוצלחת (עשו את שלהם. מי יכבוש את השער ה-70 בליגה בהעדרו של הצרפתי?) אז מה בתפריט? קו הגנה שלא ראינו וכנראה לא נראה לעולם. ההערכות היו שיפתחו לוקאס-רפא מרין-ואייחו-מרסלו. אז רפא מרין מחןץ לסגל ומי שזומן הוא דווקא מריו גילה הצעיר שרשם 30 הופעות בקסטיליה של ראול והתאמן עם הבוגרים היום. כנראה שקאסמירו יפתח בעמדת הבלם. ניחשתם נכון – צמד הבלמים יערכו הופעת בכורה העונה בהרכב, כשהילד של ראוליטו מקסטיליה טרם שיחק בקבוצה הבוגרת. עבור מרסלו שיענוד את סרט הקפטן זה עשוי להיות גם משחק הפרידה מהברנבאו. לוואייחו שהפך בצדק למושא ולעג – 14 דקות העונה בליגה. מסתבר שגם נאצ'ו מדי פעם לא זמין, הוא מושעה מהמשחק בגלל צהובים וכך גם אדר מיליטאו. דויד אלאבה לא כשיר, פרלאן מנדי לא מאה אחוז וגם דני קרבחאל ינוח. בקדנה סר הרחיקו לכת: "אני מבין שאנצ'לוטי ישחק עם 11 מחליפים. אפילו לא קורטואה", והבלגי כזכור לא החמיץ אף משחק ליגה בשנתיים האחרונות. במארקה נכתב אגב שהכוכבים רוצים לשחק, לפחות מחצית, ולעזור לקבוצה לנצח. הם גם מרגישים שזה משחק חגיגי. "בדרך כלל אני מדבר עם השחקנים שדעתם חשובה, אבל אני מחליט. לא הרבה שחקנים אמרו לי שהם עייפים. הדעה של השחקן חשובה אבל לא הכי חשובה". כשנשאל על בנזמה ו-ויניסיוס אמר: "אני חושב שהם יכולים לנוח אבל אני בעד העובדה שהטובים ביותר צריך לשחק. אנחנו לא ניקח אף סיכון ששחקן עייף ייפצע".

המאמן הקדיש תשומת לב מיוחדת למרסלו: "הוא סבל הרבה משום שלא שיחק הרבה, אבל הוא מקצוען פנטסטי, הוא מגיש עד כמה המשקל שלו בקבוצה חשוב כשהוא הקפטן. הוא תמיד היה קרוב לקבוצה מאוד והיה קפטן מושלם. כדורגל הוא כזה. כאשר הוא שיחק – הוא עשה עבודה טובה. לגבי מרסלו האדם? זה כבוד עצום עבורי. הוא הולך להיות השחקן של ריאל מדריד שזכה בהכי הרבה תארים". גם על בנו דיוויד היה לו מה להגיד: "הוא עוזר מוכשר ורציני. אבל קשה לי לדבר עליו כי הוא הבן שלי. בעתיד הוא יוכל להיות מאמן טוב מאוד", אמר וציין את כל הצוות, ואיך אפשר בלי פינטוס. אלה היו דבריו המלאים בקשר להרכב: "בואו נדבר על ההרכב. יש לנו בעיות בהגנה. אני צריך לשים את ואייחו, ששיחק מעט. אנחנו צריכים לבחור בלם נוסף. במרכז השדה יש לי אפשרויות, עם שחקנים טריים כמו קמאבינגה וסבאיוס. אסנסיו טרי מקדימה ואז נראה אם קארים ישחק".

מאז 2007 המיתולוגית וה-1:3 על מאיורקה במחזור הסיום - ריאל לא זכתה באליפות בברנבאו (וגביע האליפות יהיה במגרש כמובן - הכל מוכן), כאשר לפני שנתיים אמנם משחק ההכתרה נחשב כמשחק בית (1:2 על ויאריאל), אך התרחש בוולדבבאס כמובן וללא קהל. ריאל, אגב, עם 37 נקודות במשחקי הבית (11-4-1) העונה כאשר התבוסה בקלאסיקו הותירה כתם. היא צריכה שש נקודות בשלושת משחקי הבית האחרונים כדי לשפר את מאזן הבית מאשתקד. הסיבלס עצמו כבר מוכן והשחקנים אמורים לבוא להשתתף בחגיגה אם כי בצנעה שכן מחכה להם האתגר החשוב ביותר ביום רביעי. קרלו נשאל על מה השחקנים יותר מדברים וענה את המצופה: "אחרי המשחק נגד סיטי – כולם כבר חשבו על אספניול. הטניסאים הגדולים, כשיש להם ' match ball' – הם מנצחים בו וזה מה שעלינו לעשות מחר. לא חשבנו על החגיגות. אם ננצח - נחגוג כמו כולם אבל קודם שננצח", הוסיף. "הקבוצה עשתה את העבודה טובה מאוד", אמר שנשאל על האליפות 'המהירה' בקריירה שלו. "ברוב העונה היינו טובים בהגנה ותמיד היינו חזקים בהתקפה", אמר ופירגן לשחקנים בזה אחר זה". הוא ציין את בנזמה (25 שערי ליגה), את ויניסיוס (14) ואת אסנסיו (תשעה) שכבשו הרבה מאוד. אסנסיו, שעתידו לא ברור, יפתח בוודאות כאמור והוא מחפש שער נוסף שיקבע עבור שיא קריירה - 12 כיבושים בעונה. אולי לניצחון יהיה גיבור אפילו יותר בלתי צפוי - אבל זה לא יהיה גארת' בייל שנעדר שוב ונותר מחוץ לסגל. "בייל מחוץ למסיבה", נכתב, והפרידה תהיה חרבנא. אולי מריאנו דיאס? האמת שזה לא משנה.

ריאל מדריד – הרכב משוער: אנדריי לונין| לוקאס ואסקס, חסוס ואייחו, קאסמירו, מרסלו ©| אדוארדו קמאבינגה, דני סבאיוס, איסקו| מרקו אסנסיו, רודריגו ומריאנו (קארים בנזמה)

אספניול מגיעה למשחק כשהיא 'כבר בים' כמאמר הקלישאה, מדורגת איי שם במקום ה-13 שם היא מבלה פחות או יותר רוב העונה. העולה החדשה תישאר בליגה בוודאות, אך לעתים הייתה תחושה שהייתה מסוגלת ליותר העונה וקיים פספוס מוסים. אספניול רשמה שני הפסדים רצופים ומתסכלים במיוחד: בין אם זה ה-1:0 הביתי מול ראיו וייקאנו, קבוצה בסדר הגודל שלה (וזו שעל חשבונה רשמה את הניצחון הראשון שלה ב-2022), או ה-2:1 מול אתלטיקו שהיא סופגת בדקה המאה, כמעט כמו במשחק בסיבוב הראשון בין הקבוצות. "האוהדים כעסו מאוד על ההפסד של אספניול האפורה. האיום הראשון היה מצדה, וגם לאחר מכן, ואז היא נעלמה", נכתב במארקה , ואף אחד לא יצא נקי. בטח שלא המאמן ויסנטה מורנו שבדרך לסגור שלוש עונות כמאמן הקבוצה, האיש שהחזיר אותה מהסגונדה (האוהדים דרשו את התפטרותו ופיטוריו) וגם לא רופטה (71% מהנשאלים בסקר המארקה טוענים ששניהם צריכים לעזוב ומיד) ואפילו לא ראול דה תומאס, שאת אספניול של העונה אפשר לכנות כראול דה תומאס ועוד עשרה, חד משמעית.

ככה זה עם 15 שערי ליגה (ב-30 הופעות), כשרק קארים בנזמה כבש יותר ממנו. החלוץ הספרדי שנמצא בעונת חייו ושיפר בגול אחד את שיאו האישי בלה-ליגה (אותה עונה בראיו וייקאנו) אף ערך הופעת בכורה בנבחרת ספרד השנה. הוא גם הצליח 'להציק' לגדולות עם שער נגדנו בניצחון החגיגי של אספניול, פעמיים כבש נגד אתלטיקו וגם הבקיע ובישל בדרבי האחרון נגד ברצלונה. אלא שלא הכל ורוד. החלוץ התעמת עם האוהדים ברשתות החברתיות כשלא אהב את התגובה שלהם ואת ההאשמות שספג. דה תומאס העלה תמונה מהאימון כשיש שמש יפה ברקע ואוהד כתב לו: "אני רואה שכולם שמחים אחרי ההפסד". החלוץ ענה: "שהיום שלך לא יתקלקל מהצורך לכתוב שטויות ". אוהד אחר כתב שהוא מקווה שהתגובה היא לא 'מצד דה תומאס האמיתי' שענה: "לא אכפת לי מהשערים שלי, אני מודאג ממצב הקבוצה". למשתמש אחר הגיב: "התגובה הזו תורמת לנו אפס, חמישה ימים אחרי ההפסד". בכל מקרה במסיבת עיתונאים החלוץ אמר שאם היה ניפגש איתם פנים אל פנים העניין היה נסגר בחיבוק אחרי שתי דקות. הוא לא יודע אם יחגוג במידה שיכבוש בברנבאו וחותם מראש על תיקו. למשל, הבא בתור אחריו הוא חאבי פואדו עם חמישה שערים העונה. לורן מורון סיפק שער ליגה בודד ולא נספר על ידי המאמן. ינגל הררה היה יכול לתרום יותר גם הוא. גם על השוער דייגו לופס אפשר וצריך לסמוך, ועבורו יהיה זה ערב מיוחד. סביר שיקבל תשואות מהאוהדים כשחקן בית ואחרי עונה וחצי טובה בין 2013 ל-2014. אולם, תואר האליפות חמק מהשוער בן ה-40 באותו פרק זמן. עשר פעמים העונה הוא שמר על שער נקי. השוער לא יודע האם ימשיך במועדון שכן חוזהו מסתיים ביוני. "אנצ'לוטי, הברנבאו והריקוד האחרון", נכתב עליו ב-AS.

אז "הלחץ באספניול עולה מאוד", כפי שנכתב בתקשורת, ומה שעוד מטריד את הקבוצה הוא מאזן החוץ האיום ונורא, וזו הסיבה כנראה שהיא יותר קרובה לתחתית (תשע נקודות מהקו האדום) מאשר למאבקים על אירופה. אספניול ניצחה פעם אחת בלבד מחוץ לביתה – אותו ניצחון ב-31 בדצמבר על ולנסיה במאסטייה, ורשמה עשרה הפסדים. בברנבאו היא לא ניצחה כמעט 30 שנה. זו קבוצת החוץ הגרועה בליגה למעט אלאבס. גם משחק ההגנה של אספניול לא מי יודע מה, ועל כן המאמן מורנו, שייחסר את אוסקר חיל, צפוי לעבות את ההגנה ולעבור למערך של שלושה בלמים (5:4:1) עם סרחיו גומס גם כן ב-11. לאנדרו קבארה הוא שיאן הדקות של הקבוצה העונה והוא השחקן המשמעותי בחלק האחורי. עם אוסקר חיל הקבוצה השיגה 28 נקודות ב-22 משחקים, 42.2%, וללא הקשר הפצוע רק 11 – 3.33%% שזה נוראי. אלייש וידאל שכבש נגדנו בסיבוב הקודם, ישחק בצד ימין. קיידי בארה, הקשר המרכזי, ייעדר וזו מכה גדולה עבור הקבוצה, כך שינגל הררה, ככל הנראה, וסרג'י דרדר יחזיקו את האמצע.

המאמן מורנו חולם לנצח את ריאל מדריד פעמיים בעונה ולעשות היסטוריה וכך יוכל להשתיק משמעותית את הביקורות, אך הוא יודע שזה דבר מאוד לא קל. "אם הייתי נולד מחדש הייתי רוצה להיות שחקן כמו בנזמה", פירגן. "זה קצת מביך לדבר עליו כי אין עוד מה להוסיף. זה נחמד שהוא זוכה לכל כך הרבה שבחים. לדעתי גם בשנים עברו כשספג הרבה ביקורות - הוא היה טוב מאוד". "לפני משחק תמיד צריך לחשוב על ניצחון ואז אתה רואה כיצד המשחק מתקדם. אנחנו משחקים נגד קבוצה גדולה שצריכה לעשות מעט כדי לזכות בתואר. מחר יהיה קשה מאוד". הוא עדיין לא רגוע ורוצה, בדיוק כמו הקבוצה שלנו "להבטיח את הדברים עם המתמטיקה" כלומר להישאר בליגה. הוא מבהיר כי הוא חושב רק על שלושת השבועות שנותרו ולא מודאג לגבי העונה הבאה. על החלוץ שלו: "אין לי רשתות חברתיות ואיני יודע מה קרה. אני לא מתעניין בעולם הזה".

אספניול – הרכב משוער: דייגו לופס| אלייש וידאל, פרננדו קאלרו, לאנדרו קאבררה, סרחיו גומס, אדריה פדרוסה| דויד לופס, סרג'י דרדר, ינגל הררה| אדריאן אמברבה, חאבי פואדו וראול דה תומאס

היסטוריה ומפגשי עבר:

שנים ארוכות שאספניול הייתה רגילה לקבל בראש בסנטיאגו ברנבאו (סופגת כמעט שלושה בממוצע למפגש) אם כי בעונות האחרונות הניצחונות צנועים הרבה יותר. שלושה מארבעת הניצחונות האחרונים היו 0:2 "בלבד". החל מעונת הדאבל עם שערים של מוראטה ובייל המחליף, צמד של איסקו כעבור עונה, 0:1 קטנטן עם שער של אסנסיו עוד עם לופטגי על הקווים, ו-0:2 בעונת האליפות האחרונה עם זידאן משערים של ואראן ובנזמה. ב-2015-16 מנגד זו הייתה חגיגה של ממש עם 0:6 ענק, שחזור התוצאה ממשחק החוץ, באחד המשחקים הראשונים של זידאן על הקווים. רונאלדו הבקיע שלושער. מה שעוד יפה זה שריאל אפילו לא ספגה בארבעת הניצחונות האחרונים. רצף הניצחונות עומד על שישה. הפאנצ'ר האחרון הגיע בעונת 12-13 עם מוריניו, 2:2 אכזרי כשהיריבה השוותה סמוך לסיום. ההפסד האחרון היה איי שם בעונת 1995-96, תחזיקו חזק, ממש בישורת האחרונה.

ב-86 משחקי הליגה בהם ריאל המארחת, המאזן נוטה לטובתה בבירור: 68 ניצחונות (79%), 14 תוצאות תיקו (16%) וארבעה ניצחונות בלבד ליריבה (חמישה%), יחס שערים 67:240 לטובת ריאל מדריד. על איזה ניצחונות גדולים אנחנו מדברים? ריאל כבשה חמש שביעיות נגד אספניול בברנבאו במרוצת השנים, שלוש שישיות ועוד כמה וכמה חמישיות. כבר בשנות ה-30 זה החל עם 2:7 בעונת 1935, שישייה כעבור שנה ושביעייה ב-1942-43 כשהחלוץ הספרדי אלאדי כובש חמישייה. בשנות ה-60 היו שתי שישיות ושתי שביעיות. את ניצחונה הראשון במקדש השיגה אספניול במשחקה השני ואז נאלצה לחכות לא מעט זמן כדי להשיג את הבא בתור אחריו. הרצף הכי טוב של ריאל הוא עשרה ניצחונות בית רצופים. השביעייה האחרונה הושגה ב-1991-92 עם רביעייה(!) של פרננדו היירו. אספניול כפתה 2:2 בעונת 2000.01 אך ריאל הגיבה עם מאניטה כעבור שנה, בניצחונה הראשון – במחזור הרביעי. במשחקים נגד אספניול לעתים היו אירועים מרגשים במיוחד כמו שערו ה-200 של ראול בליגה במועדון ב-1:2 בעונת 2007-08.

ואחד המשחקים המרגשים ביותר היה שנה קודם לכן, עונת הקאפלו. ריאל הגיעה למשחק עם אפשרות להעפיל לפסגה לפחות זמנית, קצת אחרי ה-2:3 האדיר על סביליה בניצחונו של גוטי. הספרדי פתח אך לא הרשים וריאל ירדה למחצית שבורה בפיגור 3:1 כשפנאדיאני כובש שלושער. ראול עשה 3:2 ממש בתחילת המחצית השנייה בשער גדול, רייס השווה ובדקה ה-89 היגואין המרגש דחק לרשת מול קאמני בדרך ל-3:4 (בישול של הקשר הספרדי, נציין) ורמונטדה מארץ הרמונטדות. הזכרנו את ראול, שמאוד אהב לכבוש נגד היריבה הזו וכבש צמד ב-2008-09 אך זה הספיק רק ל-2:2 מאכזב. מוריניו השיג מאניטה בעונת האליפות 11-12 במשחק שיא של קאקה ועם אנצ'לוטי המאזן עומד על 1:3 בעונת הדסימה במחזור הסיום חסר החשיבות ו-0:3 בעונת 2014-15 (חאמס, בייל, ושער בכורה של שחקן בית העונה לשם נאצ'ו, בערב בו קונטראו הורחק). בעשרים המפגשים האחרונים בברנבאו המאזן עומד על 17 ניצחונות ושלוש תוצאות תיקו. בסה"כ מפגשי הליגה? (173) – 36:104 לריאל בניצחונות ועוד 33 תוצאות תיקו.

 

אז ברצלונה הבטיחה את המקום בליגת האלופות אחרי 1:2 על בטיס בחוץ. מה היה לנו? קאמבק מופלא של פאטי שהיה צריך 76 שניות על כר הדשא כדי לכבוש, קצת לאחר מכן מארק בארטרה הבקיע נגד האקסית אבל ג'ורדי אלבה בוולה ענק מבישול של דניאל אלבס - חתם דרמה ענקית.

*****
מעניין כמה פעמים זה קרה שהמגן הימני בישל שער למגן השמאלי, גולאסו של ממש. בארסה גם כן משחקת עד הסוף ויש לה אופי. אני זוכר בשלוף את לבאנטה, אלצ’ה, 2:2 נגד אספניול בדרבי ובטח דה יונג יוכל להרחיב.
בכל מקרה מבחינתי אנסו פאטי סיפור המשחק. הוא כישרון כל כך גדול, אני מלא ריספקט לשחקן שכבר בגיל 16 נתן גולים במועדון על כמו ברצלונה. יש לו את החוש לשערים, זה לא יעזור. גם הוא יותר ‘פדרו’ אם תרצו או רודריגו מאשר ויניסיוס שמלהטט בכדור ועד העונה הנוכחית הרמנו ידיים לגביו. הוא הפסיד הרבה מאוד זמן בגלל פציעות ארורות ואולי במועדון צריכים לשנות משהו בגישה כלפיו (אני משער, מדבר בחוסר ידע) או לקחת בחשבון שהוא לעתים זקוק ליותר זמן מנוחה. אבל הוא יהלום והוא עדיין כל כך צעיר וזה שחקן התקפה שהייתי מעלה ב-11 כל פעם כשהוא בריא. גם לפני דמבלה.

 

אתלטיקו מדריד - ריאל מדריד

https://as01.epimg.net/futbol/imagenes/2022/05/07/primera/1651941132_327432_1651957231_noticia_normal_recorte1.Xxx

אתלטיקו מדריד 'חזרה לסורה' מה שנקרא עם ההפסד האחרון, 2:0 לאתלטיק בילבאו בסאן ממס במשחק רע מאוד מבחינתה. העונה של האלופה היוצאת הלכה עקום מההתחלה למעשה. "אין כדורגל, אין גולים ואין כלום באתלטיקו כרגע", נכתב במארקה בביקורת נוקבת. אם מאמצע\סוף פברואר ועד לחודש אפריל היא יצאה לריצה של שישה ניצחונות ליגה רצופים והעפילה לרבע גמר ליגת האלופות על חשבון מנצ'סטר יונייטד עם 0:1 באולד טראפורד – הרי שמאז אפריל היא שוב קורסת. מילא ההדחה ההגיונית נגד מנצ'סטר סיטי בליגת האלופות, אלא שהקבוצה של דייגו סימאונה רשמה ניצחון בודד בארבעת המחזורים האחרונים. עם כל הכבוד 'לדיון הציבורי הסוער' לגבי הסירוב של הקבוצה לעשות את הפאסיו – מסדרון הכבוד לכבוד ריאל מדריד ("אנחנו לא ניקח חלק במסע ההכפשות הזה", נמסר מהמועדון) לסימאונה יש דאגות גדולות יותר על הראש. האם אתלטיקו שלו, שביתרון רק שלוש נקודות על פני בטיס – תסיים מחוץ לליגת האלופות לראשונה מאז עונת הבכורה שלו (הגיע באמצע)? "יהיה קשה מאוד להגיע לליגת האלופות, נילחם על זה. זו המטרה של המועדון, אנחנו חייבים להשיג אותה", אמר סימאונה שבטח לא רגיל למצב הזה.

עבור אתלטיקו, כאמור הדרבי הוא הרבה יותר מיוקרה. כבר שש שנים שאתלטיקו לא ניצחה בדרבי בליגה (מאז ה-0:1 הקטן-גדול של אנטואן גריזמן בסנטיאגו ברנבאו) ובמבט על משחקי הבית היא ניצחה רק אחד ב-20 השנים האחרונות. עבורה הדרבי הזה סופר-חשוב שכן בלוח המשחקים ממתינות לה גם סביליה השלישית (בבית) ובמחזור הסיום היא תתארח אצל ריאל סוסיאדד השישית בטבלה. לדייגו סימאונה, שספג לא מעט ביקורות העונה, היה פעם מאזן נהדר נגד ריאל וכעת הוא עומד על תשעה ניצחונות מול 15 הפסדים ב-35 משחקים. בביתה המאזן עומד על 11-4-2. המאמן נשאל על משחקי הדרבים הרבים ואמר: "יש רגשות שליוו אותי בכל כך הרבה משחקים. הגמרים בליגת האלופות, הסופר קאפים, זה תמיד מרגש להתמודד מול יריבה חזקה ובטח מול האלופה. הם חזקים אבל גם אנחנו". העונה אתלטיקו לא ניצחה אף משחק ביתי בצ'מפיונס - רקורד בלתי נתפס, בליגה ויש לה ניצחונות על ברצלונה ובטיס ממש בתחילת העונה. אין ספק שמשהו ב"קיר" שלה נשבר, בין אם הירידה הדרסטית של שחקני המפתח או שחקני הרכש שלא השתלבו מספיק, נניח רודריגו דה פול שמקומו ב-11 בספק גדול. "העונה בהחלט הייתה יכולה להיות טובה יותר", אמר הקשר שתרם שני שערים ושני בישולים לעומת תשעה ועשרה בהתאמה אשתקד. "תמיד נחמד לשחק משחק מהסוג הזה, הם מייצרים הרבה ציפיות ברחבי העולם, לא רק במדריד. צריך להבין מה זה דרבי, איך משחקים בדרבים", אמר.

וכמובן איך אפשר בלי עניין הפאסיו. סימאונה הבהיר כי הוא מעריך את ריאל ומגיע לה מזל טוב על הזכייה באליפות אך הכבוד של האוהדים חשוב לו יותר ו"אנחנו משחקים בבית מול הקהל שלנו". הוא היה חסר סבלנות במסיבת העיתונאים, נאמר זאת על קצה המזלג. "המציאות היא שאנחנו ברגע מכריע של העונה, יש לנו ארבעה גמרים. נתמודד עם הדרבי בכל ההתלהבות שבעולם וננסה לקחת אותו למקום טוב. ברור שהשאלות האלה מנסות ליצור מחלוקת, כי המועדון שלח הצהרה ספציפית עם הסבר מושלם – ברכנו את ריאל. השחקנים, צוות האימון, הם הפכו לאלופים. אבל יש לנו כבוד לאוהדים שלנו שאיתנו תמיד. אני לא בטוח שהמחווה הזו קיימת במקומות אחרים אבל זה לא משנה". צ'ולו נשאל האם אמר לשחקניו שאפשר לנצח וענה במעין תרגום חופשי - ברור. "אני מדבר על כך שהקבוצה תוכל לבטא את עצמה בצורה הטובה ביותר. שתהיה חזקה, ממוקדת, תחרותית. אני משדר לשחקנים שאפשר לנצח". צ'ולו משוכנע שההרכב של ריאל לא באמת חשוב: "השחקנים אולי יהיו אחרים אבל מדובר במאמן גדול ובאלופה ראויה". לגבי ההרכב שלו - הוא יבצע מעין 'מהפכה' אם תרצו. הוא בהחלט היה שמח לקבל למשחק אחד את הקבוצה של העונה שעברה.

במהלך המשחק האחרון גם הרכב די התקפי של סימאונה עם לואיס סוארס, אנטואן גריזמן ויאניק קראסקו – פשוט לא עבד. האורוגוואי, כוכב האליפות אשתקד, עם צל כבד בנוגע לעתידו. הוא משחק הרבה פחות ועדיין מלך שערי הקבוצה עם 13 כיבושים. הוא רוצה לעזור לקבוצה להבטיח את הכרטיס לצ'מפיונס ורק אז יקבל החלטה. אנטואן גריזמן שיחק אפילו פחות, יש לו שמונה בכל המסגרות אבל רק שלושה בליגה. מאז השישה בינואר במשחק נגד יריבה קיקיונית בגביע המלך הוא שכח איך מבקיעים - לא יאומן. הפנטזיונרים חלמו אולי על שלישייה של ז'ואאו פליקס-גריזמן-סוארס, אך זה קרה יחד רק פעמיים העונה ולבטח לא יקרה מחר. הפורטוגלי הרים הילוך העונה פה ושם (עשרה כיבושים) אבל תמיד אז הגיעה פציעה. הוא יגיע למשחק הזה על הקשקש, אם בכלל, וגג יהווה גיבוי מהספסל. תומא למאר מושבת בזמן שסטפן סאביץ' חוזר למרכז ההגנה, שספגה העונה 41 שערים. האם צ'ולו מכין לריאל הפתעה ויעלה לשחק ללא שלושת הכוכבים הגדולים בהתקפה? כך לא מניחים בספרד אלא 'משוכנעים'. "דרבי בלי כוכבים", נכתב במדויק. מתאוס קוניה ואנחל קוריאה (12 כיבושים, הסגן של סוארס) יוליכו את החוד.

אתלטיקו מדריד – הרכב משוער: יאן אובלק| שימה ורסאליקו, סטפן סאביץ', חוסה מריה חימנס, ריינילדו מנדבה| ג'פרי קונדוגביה, מרקוס יורנטה, קוקה| יאניק קראסקו, אנחל קוראה ומתאוס קוניה

ריאל מדריד מגיעה למשחק אחרי ההעפלה לגמר ליגת האלופות בתום לילה בלתי נשכח בסנטיאגו ברנבאו, 1:3 מדהים על מנצ'סטר סיטי. לא משנה איזה קלישאות תשמעו או תקראו, בין אם בתקשורת הספרדית ("ריאל נמצאת במצב של אושר מוחלט אבל רוצה לנצח בכל משחקי הליגה שנותרו כדי להישאר סופר-תחרותית") ובין אם מקרלו אנצ'לוטי עצמו ("ארבעת משחקי הליגה האלה טובים עבורנו כי אנחנו יכולים לשמור על הדינמיקה והקצב של המשחק. אנחנו הולכים לכבד את התחרות ולשחק נגד קבוצות שמשחקות הרבה. אנחנו חייבים לכבד את החולצה הזו. ואנחנו הולכים לתת את הטוב ביותר") - ברור שכולם חושבים כבר על ה-28 במאי, הגמר הגדול נגד ליברפול. אמנם לנצח שני דרבים באותה עונה בליגה לראשונה מאז 2013 (האליפות האחרונה של ז'וזה מוריניו) זה נחמד מאוד וגם לשפר את המספרים של עונת 21/22 - אבל המשחק שסומן אולי באדום כבר לא רלוונטי. זה הרבה פחות חשוב מאשר לתת לשחקנים הבכירים להטעין מצברים.

כבר דווח כי אנטוניו פינטוס מתכנן לחבר'ה 'מיני פרה-טמפורדה'. האופטימיות הגדולה היא שגם ההרכב השני, 'ריאל מדריד B' אם תרצו - נראה לא רע בכלל לאחרונה. ולא רק במשחק ההכתרה נגד אספניול אלא מחליפים שעשו עבודה יפה מאוד גם בדקות שנדרשו לכך בקרב הענקים באמצע השבוע נגד סיטי, ו'הניחו את היסודות לנס'. אז 'היכונו לרוטציות' מה שנקרא. בראש ובראשונה בין הקורות - מאוד-מאוד-מאוד לא שגרתי. אחרי שנתיים במועדון בהם רשם שלוש הופעות בלבד - נוכל לתהות על קנקנו של אנדריי לונין שיערוך הופעת בכורה בליגה. "הקבוצה בסדר, היו לנו יומיים חופש ואני אחשוב מחר על ה-11. הדבר הבטוח היחיד הוא שלונין ישחק", אמר קרלו במסיבת העיתונאים. האם במשחק מחר לא נראה אף שריד מההרכב הראשון, אחרי שמול אספניול לדוגמא ראינו שלושה? (פרט לטיבו קורטואה, גם לוקה מודריץ' וקאסמירו פתחו). האמת שהפציעות תקעו לקרלו מקל בגלגלים. דני סבאיוס שהפך לשחקן חשוב לאחרונה - נפצע וייעדר כשבועיים. הוא בוודאות היה פותח בהרכב. המאמן התייחס לספרדי שעלה ב-11 בשני משחקי הליגה האחרונים: "כבר דיברתי איתו והוא יודע טוב מאוד מה כולנו חושבים עליו. הוא צריך לקבל את ההחלטה הטובה ביותר עבורו. הכל מאוד ברור. אם הוא יישאר - אני שמח".

גם מרסלו פספס הזדמנות לעוד אחת מההופעות האחרונות שלו בריאל מדריד (בדומה לאיסקו) ואת רשימת הפצועים ישלימו לוקה יוביץ' - כמובן, דויד אלאבה שטרם כשיר, אדן הזאר שמאוד רוצה וגארת' בייל שלא ממש רוצה. "בייל לא רחוק מאיתנו. הוא לא היה יכול לזוז. זה קרה גם לי", אמר המאמן והגן על הוולשי, כמובן. אזמי כן ישחקו? אדוארדו קמאבינגה, שעל הרקורד של ריאל מדריד בנוקאאוט איתו על המגרש וודאי שמעתם - יערוך הופעת בכורה בדרבי שכן לא שותף ולו לדקה בניצחון בדצמבר. לוקאס ואסקס תמיד רץ בלי הפסקה והוא יחליף את דני קרבחאל. גם למרקו אסנסיו יש הרבה מה להוכיח וכן לחסוס ואייחו, ואל תפסלו אפשרות בה הקשר ישחק במרכז השדה כמו בדקות המכריעות נגד סיטי. ההערכה היא שבנזמה ינוח ובמקומו יפתח מריאנו, אבל את נוכחותו של רודריגו הלוהט, האיש שבזכותו היחיינו והיגיענו לזמן הזה (ה-28 במאי) - כן יפתח. בכל מקרה, ריאל תסיים כקבוצת החוץ הטובה בספרד. היא ניצחה ב-13 מ-17 משחקיה, הפסידה רק פעמיים ויש לה 41 נקודות. לא רק זה. ריאל "הכי עוצמתית", נכתב ב-AS. ריאל ניצחה בכל המגרשים של העשירייה הראשונה למעט התיקו בוויאריאל...

קרלו, שהחמיא לקבוצה על הענווה של כל השחקנים, חדר ההלבשה המאוחד ללא כל בעיות ("אף אחד לא חושב שהוא חשוב יותר מאשר החבר שלו. כל מי ששיחק מעט היה עם מוטיבציית שיא תמיד") - מהמפתחות לעונה החלקה שלנו בליגה (הבטחת האליפות הכי מוקדמת מאז 1990) - דיבר בפתיחות על החלום שלו לזכות בדאבל. "מעולם לא הייתי במצב הזה, זה יכול להיות נחמד מאוד. אנחנו בחודש מאי ונהנים. אני בר מזל לעשות את מה שאני אוהב", אמר, וקיווה, לשווא - שימשיך עד גיל 80 ("אם הכל ילך כשורה. ואם לא - לא אשתגע. קשה למצוא מועדון טוב ממדריד"). הוא הוסיף כי זה ממש ירח דבש עבורו הקאמבק במועדון. הוא ממש לא מוטרד מדבר, בטח לא האם אתלטיקו מדריד תעשה פאסיו או לא: "האיטלקים לא רגילים לזה, כל אחד עושה מה שהוא מרגיש ואנחנו צריכים לכבד את זה. אנחנו מכבדים את אתלטיקו כיריבה גדולה וחזקה. אם הם יקיימו את המחווה - טוב מאוד. ואם לא - גם בסדר". קרלו עד עכשיו בדרבים כמאמן ריאל (16 משחקים) רשם שישה ניצחונות מול שישה הפסדים. הוא ישמח להגיע למאזן חיובי. כאמור, הרבה יתר חשוב מהמחווה - לנצח. "אני רוצה לנצח את הדרבי", פסק תומאס רונסרו ואנחנו מתחברים אליו. "גם אם המשחק הזה באופן משונה לחלוטין לא קובע דבר. זה דרבי".

ריאל מדריד – הרכב משוער: אנדריי לונין| לוקאס ואסקס, חסוס ואייחו, נאצ'ו פרננדס, פרלאן מנדי| קאסמירו, אדוארדו קמאבינגה, מרקו אסנסיו (טוני קרוס)| רודריגו, ויניסיוס ג'וניור ומריאנו דיאס

היסטוריה ומפגשי עבר:

אמנם ריאל מדריד ניצחה רק פעם אחת בוונדה מטרופוליטאנו ותחזיקו חזק – דווקא בעונת הסולארי, ניצחון 1:3 בפברואר לפני המשבר (קאסמירו כבש במספרת, ראמוס החזיר את היתרון בפנדל שסחט ויניסיוס אחרי שגריזמן השווה, ובייל שעלה מהספסל ובעט נהדר) – אבל המאזן של ריאל מדריד במשחקי החוץ בדרבי בשנות ה-2000 הוא פשוט פנומנלי. הפסד אחד(!) ב-20 המשחקים האחרונים ומאזן של 12 ניצחונות. אותו הפסד היה דווקא במשמרת של קרלו, תבוסה יותר נכון, 4:0 משפיל ב-2015 ללא צמד הבלמים הבכירים, כשבעונת הדסימה ריאל הוליכה משער של בנזמה וכריסטיאנו לבסוף חילץ נקודה סמוך לסיום. אבל המגמה ברורה לכם לחלוטין. בשנתיים האחרונות זה נגמר בתיקו. 0:0 קשה במחזור השביעי בעונת האליפות (בייל והזאר עוד פתחו בהרכב אשכרה) ו-1:1 אשתקד כשסוארס כבש ראשון ובנזמה השווה אחרי דאבל-פס עם קאסמירו. אז "המהפך" הושלם בשנות ה-2000 והמאזן של ריאל במשחקי החוץ בדרבי (84 כאלה) עומד על 35 ניצחונות (42%), 25 תוצאות תיקו (30%) ו-24 הפסדים (29%), יחס שערים 123:133 לטובתה.

רצף הניצחונות בשנות ה-2000 החל עם 0:4 בלתי נשכח בעונת 2002-03 (הניצחון הכי גדול של ריאל בדרבי כאורחת) עם צמדים של ראול ורונאלדו שתמיד מיררו את הקולצ'ונרוס, ריאל העפילה לפסגה מחזור אחד לסיום וזכתה באליפות. כעבור שנה ריאל ניצחה 1:2 מזליקי, 0:3 עם לושמבורגו וצמד של רונאלדו הגדול ואחד של סולארי (2004-05), והתוצאה חזרה על עצמה גם ב-2005-06 עם צמד של רונאלדו מול עשרה שחקנים של אתלטיקו. לאחר מכן הגיע רצף אפילו מרשים יותר, רצף היסטורי של שישה ניצחונות רצופים, האם אתם מוכנים? 0:2 סופר-מהיר עם שער של ראול אחרי 20 שניות בעונת האליפות 2007-08; 1:2 סופר-דרמטי עם פנדל של היגואין בתוספת הזמן ב-2009, כשאתלטיקו בכלל השוותה סמוך לסיום בכדור חופשי; 2:3 נהדר ב-2009-10 ללא כריסטיאנו, כשקאקה ומרסלו כובשים שערים נהדרים; וגם 1:2 בעונת 2010-11 וגם ב-2012-13 עם הרכב משני יחסית. ז'וזה מוריניו ניצח בכל משחקי הדרבי שלו בליגה – שישה, ובסה"כ בשמונה מתשעה (גמר הגביע הרס). ומה עם עונת האליפות של מוריניו? זו הייתה גם עונת האליפות של כריסטיאנו, אליפות בכורה בלבן. הוא כבש שלושער עצום בקאלדרון במחזור ה-33 ב-11-12. אחד בבעיטה מרחוק, אחד בכדור חופשי והשלים שלושער בפנדל. הוא גם הספיק לבשל לקאייחון. שלושער נוסף של כריס היה גם בעונת הדאבל 2016-17.

ריאל ניצחה במפגש הראשון את אתלטיקו בחוץ וגם ברביעי אבל לאחר מכן די התקשתה. היא הפסידה בשמונה מפגשים בשנות ה-50, חמישה מהם ברציפות, וגם ספגה שתי חמישיות, וגם רביעייה בתחילת שנות ה-50. שנות ה-60-70 היו מאוזנות יותר חייבים להגיד. הקינטה דל בויטרה, למשל, לא הפסידה במגרש הזה – 0:1 קשה בעונת 1985-86, 1:3 בעונת 1987-88 (גורדיו, הוגו סאנצ'ס ובוטראגיניו) וסיימה גם פעמיים ב-3:3 מרהיב בסוף שנות ה-80. לאחר מכן, באמצע שנות ה-90, אנחנו נכנסים כבר לעידן אגדת ראול. זאמורנו עוד כבש את הצמד בחוץ בעונת 1994-95 כשראול עצמו כבש את שער הבכורה שלו במשחק הבית. ריאל ניצחה 1:2 את אתלטיקו ב-1996 גם כשהיריבה זכתה בדאבל, וב-1997 ראול הציג את אחד ממשחקיו הגדולים בקריירה עם צמד ענק וסחף את ריאל ל-1:4 באליפות של קאפלו (מחזור 20). הוא חיכה לה בסיבוב גם "בגומלין" בברנבאו. מ-1999 ועד 2014-15 ריאל לא הפסידה במגרשה של אתלטיקו. לסיום, סה"כ המפגשים בליגה: 169 – 39:90 לריאל מדריד בניצחונות ועוד 40 תוצאות תיקו.

 

טוב אז זה דרבי ואני רוצה לנצח, זה פשוט מאוד, הקרדיט לתומאס רונסרו אבל כתבתי את הדברים האלה על כל כך הרבה משחקים חסרי חשיבות מאז שאני אוהד את הקבוצה. אז קרדיט חלקי בלבד. יהיה נחמד מאוד לסבך את אתלטיקו במאבק על ליגת האלופות ולהשלים עליה דאבל ראשון בליגה מאז 2013. אפילו בלי קשר לפאסיו שלא יתרחש וחבל (אני יכול להבין את הפגיעה בכבוד כשזה קורה לעיני הקהל שלך אבל לא משוכנע שאם היא הייתה באה לברנבאו אז זה כן היה קורה). מעבר לכך אנצ’לוטי חווה את היום הכי גדול שלו במועדון נגד אותה אתלטיקו - בדסימה, ומנגד גם את היום הגרוע ביותר - בפברואר ההוא, שם הקבוצה החלה את ההתדרדרות שלה עם התבוסה הקשה הזו.

זה ההפסד היחיד שלנו בדרבים בליגה כאורחים ב-20 המשחקים האחרונים (מאזן 12-7-1, פחות טוב משמעותית מזה של הברנבאו) וזה פסיכי אם כי בעידן צ’ולו סימאונה זה נגמר בעיקר בתיקו.

טוב אז אני רוצה לנצח אבל כמובן לא ‘להתאבד’ על הניצחון ברמת ההרכב. צריך לשמור את החבר’ה בעניינים ותחרותיים אבל זה חשוב מאוד לשמור עליהם בעיקר לקראת הגמר, הכל לקראת ה-28 במאי. אחרי הטירוף נגד מנצ’סטר סיטי שום משחק ליגה לא היה משתווה לזה, גם אם הנקודות הערב היו חשובות, אבל טוב שזה מחק בפרופיל נמוך יותר.
בנזמה בראש ובראשונה צריך לנוח, שום סיבה שייפתח היום עם כל הכבוד לזה שהוא יכול להשתוות לראול מול אתלטיקו. שיישאר על 43 שערים ואת ה-44 וה-45 יבקיע בגמר נגד ליברפול וזה שווה יותר מכל נעל זהב אחרת, “לעמוד ברף ה-50 שערים” של קרלו וכן הלאה. העונה הזו שלו תיזכר לעד. קארים לא ילד וזה משחק אגרסיבי מאוד שצפוי. אפשר שמריאנו יעלה להרביץ. גם ויניסיוס לא צריך לשחק אלא רודריגו שעדיף שיסתובב ברחבה, מרקו אסנסיו. חבל שהפציעות קצת מפריעות לאנצ’לוטי לזרוק גם את סבאיוס או איסקו ומרסלו. מנדי הוא הכי שברירי בהגנה פרט לקרבחאל ומבחינתי שלא ישחק. מקווה שלונין לא ייתן לאתלטיקו גול במתנה אבל אנחנו לא יודעים פשוט מהי הרמה שלו. בקיצור, האונסה דה גאלה שלי להערב: לונין| לוקאס, מיליטאו, ואייחו, נאצ’ו| קאסמירו, קמאבינגה, קרוס| רודריגו, אסנסיו ומריאנו. בעולם אידיאלי אולי לבדוק את אסנסיו באמצע במרכז השדה כמו בדקות נגד סיטי.

תמיד מסקרן לראות עד כמה אנחנו מסוגלים לפרוץ בונקר, נניח בליגת האלופות הכי קרוב להגנת ברזל זה היה נגד צ’לסי. מקווה לראות את רודריגו לוקח פיקוד, מכדרר, בועט, שוב, עדיף שבצד שמאל. וגם אם ויני אכן ישחק אז שידרוש את הכדור. הוא איש השעה והוא לא צריך לנוח. זה אולי כן משחק שאסנסיו יכול לפרוץ עם בעיטה מרחוק. אתלטיקו כנראה תהיה ‘אתלטיקו מוזרה’. בלי גריזמן שמוגדר כפלופ, גם סוארס רק על הספסל, פליקס פצוע. קראסקו דריבליסט בחסד ויכול לעשות צרות. להרבה מאוד שחקנים שיעלו יש מה להוכיח ואני מקווה שזה יהיה יותר קרוב ל-‘ריאל מדריד B’ ביחס למה ששמענו. זו עונה איומה של אתלטיקו אבל אני משוכנע שהיא תעשה לנו את החיים קשים מאוד.

אגב במארקה הייתה כתבה יפה מאוד שקצת נעלמה לי, “מהו הדרבי הגדול ביותר” או משהו כזה. מבחינתי אין שאלה בכלל: הדסימה במקום הראשון, שער הבכורה של ראול במקום השני ובמקום השלישי זה ה-0:4 שלנו ב-2002/03 שעזר לנו להעפיל לפסגה ואיזה מזל שריאל סוסיאדד עשתה במכנסיים. האללה מדריד!