מחזור רביעי בספרד: 2:5 לריאל על סלטה בקאמבק לברנבאו, 1:1 בין סביליה לברצלונה

איך אומרים? "באנו, ראינו - כבשנו" (קארים נפוליאון). וברצינות: זה מדהים איך עם אותה קבוצת שחקנים בסך הכל, ריאל מדריד כובשת על אוטומט. זה לא שקיבלנו את ארלינג הולאנד וקיליאן אמבפה. כמובן שזה לא יימשך ולא פגשנו יריבות רציניות אבל בדקתי את זה - 21 שערים בשישה משחקים אלה נתונים שאין לנו גם לא בעידן כריסטיאנו רונאלדו (בעונה האחרונה שלו למשל הרגשתי שרק בחצי העונה השני הגולים הם כמו קטשטופ) - זו פתיחת העונה הכי קטלנית מבחינת הרשת שזזה - מאז 1987/88. שוב אומר שגם הסנטיאגו ברנבאו עם 25 אלף אוהדים אפילו - משחק תפקיד, וזה מה שהברנבאו אוהב - הולכים התקפה, בכל הכוח. את המגרעות של אנצ'לוטי מפרק א' כולם מכירים - שחק את הכוכבים למשל, והנה הוא מנסה לעדן את זה - מבסוט שקאסמירו ומודריץ' כלל לא שיחקו לדוגמא, הוא מנסה לגעת בכולם. גם את המגרעות של הקבוצה אנחנו מכירים והוא מחכה למנדי, מנסה להסתדר בלי קרבחאל ולא פסל את נאצ'ו כמגן ימני. בסאן סירו הוא שיחק הגנתי יותר והצליח. כמובן שמחכים לנו מבחנים רציניים יותר כמו הדרבי ואולי הקלאסיקו דווקא כי נהיה כל כך פייבוריטים.

בנזמה באמת עם חודש בסטנדרטים של כריסטיאנו רונאלדו וליאו מסי ואפילו קבע שיא ייחודי, אי אפשר לבקש יותר, מעניין אם יגיע יום שנהיה רגועים כשהוא לא משחק. אי אפשר עדיין לבחור ביוביץ' על פניו בחוד כדי לתת לו מנוחה ועוד שחקן שאולי היה כדאי להרוויח אותו אתמול זה אדן הזאר, נגד הגנה מפורקת שחילקה מתנות וכשכולם במוד התקפי. אני נזהר עם קמאבינגה (פשוט צריך לראות קצת יותר כדי להתרשם, אבל זה מדהים שנראה כך כשרק הגיע) ורוצה לראות יותר תאכלס מרודריגו גם אם היו לו כמה פריצות יפות. אני חושב דווקא שסיידורף התבסס יותר על טכניקה מדהימה וקמאבינגה מאוד פיזי.

לגבי מרקו אסנסיו - על איכות הבעיטה שלו אין עוררין, הוא מצטרף יפה להתקפה, אתמול ראיתי אותו ממוקד ונחוש ורעב בכל פעולה, הוא ידע שיש לו הזדמנות ואסור לו לתת לרכבת הזו לברוח. מצד שני אני לא רואה כאן משהו משמעותי מעבר לזה שהרווחנו מחדש עוד סופר-סאב, אולי. לשחק איתו במרכז ככה זה סיכון גדול כי הוא לא עושה הגנה אפילו לא כמו איסקו שניסה ללמוד פעם, מאיורקה יריבה חלשה, בכנף אין לו מהירות והתחרות קשה מאוד.

 

תשמע אני לא חושב שזה נכון לבדוק קבוצת X בספרד כמו קאדיס לצורך העניין או מאיורקה. כבר היה לנו דיון על זה, לטעמי הקבוצות הגדולות ואלה שבשיפולי הצמרת הן אלה שמכתיבות את הטון בליגה ואת רמת העניין שלה, רוב האוהדים הם לא ספרדופילים כמונו. גם מספר הכוכבים הגדולים בליגה משפיע. ברצלונה הכי חלשה מאז הגעתו של רונאלדיניו לדעתי, לא פחות מזה. היא הייתה חוטפת אגרוף בכל מקרה לאור עזיבתו של ליאו מסי אבל מעבר לכך בניית הסגל וחילופי הדורות לפחות בחלק מהעמדות - רשלנות לשמה. אני לא משווה את הקבוצות האלה לרף ההיסטורי של רוב השנים של רונאלדו או מסי אלא לקבוצות רגילות. ברצלונה מודל 2004/05 למשל, ריאל מדריד של ברנד שוסטר וכן הלאה.
לא מזמן פורסם באחד מדפי ה-Opta נדמה לי כמה זמן משחקים כדורגל בספרד וכמה זמן בעצם הקבוצות מבזבזות זמן. הקצב איטי, אין כדורגל מספיק התקפי ושמח.

@riquelme1, המשחק של ברצלונה בפיחואן נגד סביליה נדחה בגלל דרום אמריקה ומחזור ליגת האלופות, אני מניח שהיא במשחק הזה כן הייתה מפסידה.

לגבי דפאי - אני לא יודע עד כמה הוא שחקן יוצר מספיק טוב ולא חושב שזה מצב תקין שהוא השחקן הכי טוב בברצלונה. הוא מהבודדים שיש מהם ציפיות גם אשכרה.

 

מה הסטנדרט החשוב ביותר לדעתך וזה שמקבל משקל משמעותי כשאתה מנתח את הליגה שלנו או בכלל? עד כמה יש קבוצה דומיננטית אחת חזקה והיסטורית? מאבק אליפות צמוד? הגדולות ביחס לשנים X ו-Y? גלאקטיקוס וכוכבים כמו ליאו מסי, ניימאר וכריסטיאנו רונאלדו? ממוצע שערים? (ספרד מדורגת מתחת לאיטליה אם אינני טועה). שוב אני אומר בקצרה: גם אם סלטה ויגו למשל מלהיבה יותר ממקבילתה מהפריימרליג (אני רואה פוטנציאל למשל בלבאנטה שמיררה לגדולות את החיים אשתקד ומצד שני אחרי ה-3:3 נגד ריאל לא ראיתי שם בשורה במשחקים בהם היא 'פייבוריטית' או לכל הפחות שווה ליריבה) - עד כמה זה חשוב יותר מכך שריאל רחוקה בפער גדול משלוש הקבוצות הגדולות באנגליה לצורך העניין, לא בהכרח מנצחת את מנצ'סטר יונייטד וברצלונה חלשה מאוד? איכות המאמנים בספרד ירדה, יש דור מבטיח באיטליה לדעתי והרוב הבולטים נמצאים באנגליה. הכדורגל יותר איטי ומבוקר.

אגב, למען הסר ספק - אני חסיד של הליגה של תחילת שנות ה-2000 - הליגה הספרדית שדפורטיבו לה קורוניה לקחה אליפות עם מספר הפסדים היסטורי, הליגה שבה ולנסיה גברה פעמיים על הגלאקטיקוס וכן הלאה, עוד אפילו לפני שרונאלדיניו העיר את ברצלונה ושלא נדבר על מסי.

 

אני מוכן להגיד שאני מעניק, וזה נראה לי הגיוני יותר - משקל גדול יותר נניח לקצב הכדורגל, האיכות שלו ולקבוצות הצמרת. לבדוק את האחרונה בספרד מול מקום 20 בפרמיירליג זה גם לא מספיק. בכל מקרה, אני אספר לך אנקדוטה. ב-2006/07 לריאל מדריד של קאפלו היו תשעה ניצחונות חוץ לקראת סיום העונה וזה היה סביב השיא מועדון. פעם כל משחק חוץ בספרד היה מלחמת עולם וריאל מדריד הייתה יכולה להפסיד בחוץ לנומנסיה העולה החדשה. האלופה לא הייתה מסיימת עם מעל 80 נק' בניגוד לאנגליה וכן הלאה. המצב הזה רחוק ממה שישנו היום, אתה מסכים איתי? אני מדבר איתך כמגמה ולא על "בכדורגל הכל יכול לקרות". וכן בספרד יש פחות שחקני הכרעה טובים. איזה סקוררים בולטים לך בראש עכשיו מעבר לבנזמה וסוארס ונניח אנטואן גריזמן אם יחזור לעצמו ויאגו אספס וג'רארד מורנו כשאחד מהם משחק בכלל בקבוצה שהיא נאבקת על ליגה אירופית ביום טוב ונקלעת לתחתית בעונה רעה?

כשאנחנו מעבירים ביקורת על הליגה הספרדית זה נעשה ממקום אחר בכלל - של אהבה, של תחושת תסכול לגבי הכדורגל שגדלנו עליו וכן הלאה. זה בטח לא נעשה מאנטי.