מחזור 16 בליגת העל: ניצחונות לכל הרביעייה הראשונה

על סמך מה הם מועדון גדול ומתי בדיוק היו כזה?
שתו אותם כמו ששותים קבוצה במעמדם בכל ליגה אם היא עוברת עונה או שתיים מוצלחות.
יש שם שחקנים שהיו גדולים עליהם כבר.
גם לפני 10 ו 20 שנה שתו אותם.

Sent from my SM-G930F using Tapatalk

 

הם יכולים לראות את עצמם גם בתור מנצסטר יונייטד, בליגה שלנו הם מועדון ביניים, הן מבחינה כלכלית והן מבחינת כמות אוהדים. אתה אחד שרואה הרבה כדורגל מאירופה, אני לא צריך להסביר לך מה זה פידר קלאב. מי שישמע את האוהדים שלהם יחשוב שעד שאברמוב הגיע בני יהודה רצה לאליפות כל שנה, הם היו קבוצת תחתית, זה שהם כבר כמה שנים דיירים קבועים בפליאוף העליון זה לא מובן מאליו.


לגבי אבוקסיס, לדעתי כל האיבה אליו התחילה עוד עם פדרו גלבאן.

 

אבוקסיס לא אשם שאברמוב מוכר כל שחקן שנותן כמה משחקים טובים. בני יהודה בלי אבוקסיס הייתה כל עונה נאבקת בתחתית

 

אני לא יודע מה יש להם נגד אבוקסיס ואני לא נכנס לזה כי אני זוכר כמה מייאש היה פעם להגיד שאני לא מחזיק מעטר ולהתחיל להתווכח עם אוהדי קבוצות אחרות שלא הבינו איך אני מעיז.

אני מצדיק אותם לגמרי במאבק נגד אברמוב, עדיף להתפרק ולהתחיל מחדש מאשר להיות קבוצת בת של חיפה. אף אחד לא קופץ למזרקה אחרי מקום שישי.

 

אתה כותב את זה כאילו שלא מכרתם את השחקן הכי טוב שלכם לבאר שבע

 

מכרנו וזה היה רגע מאכזב ומעיר אבל אני יודע שיש לנו בעלים שעושה הכל כדי שגם כשדברים כאלה קורים הם יקרו בתנאים שלנו עד כמה שאפשר ולא כמו בתקופות אחרות ששחר היה מסתכל על הסגל שלנו כאילו זה מבצעים בבלאק פריידי.
אין פה מה להשוות לאברמוב שבטח אתמול אחרי המשחק התקשר אליו לשאול אם הוא התרשם מלזמי

 

יכול להיות, ועדיין אף אחד אצלכם לא ימחה נגד סגל או דראפיץ׳-ברדה אם הקבוצה לא תתמודד על אליפות. גם בוא, זה לא שהאלטרנטיבות זה או אברמוב או מיץ׳ גולדהאר. זה יותר כמו או אברמוב או דמאיו שגורש בעצמו מהקבוצה.

 

אני לא מצפה שנתמודד על האליפות. אני מצפה שבתקציב הזה נהיה קבוצה טובה יותר מכל הבררה שיש בליגה ונקשה על הקבוצות העשירות יותר. משהו סטייל טוטנהאם כזה (את האלרגיה לתארים כבר יש לנו).
בפועל אנחנו לא מראים עליונות מול אף קבוצה נחותה על הנייר ומתבזים מול כל קבוצה ששווה משהו.

סגל עדיין זוכה לתמיכה די רחבה (לא מלאה) אבל המאמנים זה כבר סיפור אחר, באים אליהם בטענות ועוד איך.

מסכים שלבני יהודה אין אלטרנטיבה ואם הייתי אוהד שלהם הייתי מאוד מודאג מהעתיד אבל זה שאין אלטרנטיבה לא אומר שצריך לקבל את מה שיש (חוץ מבפוליטיקה )

 

מה אתם רוצים מאוהדי בני יהודה? הדבר המרכזי שמחזיק את אוהדי הקבוצות שלא זוכות או נאבקות על תארים כל שנה היא התקווה. לעתיד טוב יותר, לכך שיום אחד הם יממשו את הפוטנציאל שלהם (גם אם הוא לא גדול כמו קבוצות אחרות, הוא עדין יותר גדול מהמצב הקיים).
אברמוב הביא את בני יהודה להצלחות בשנים האחרונות, אבל אם מסתכלים על התמונה הגדולה, איתו לבני יהודה אין תקווה אמיתית בעתיד.
כל שחקן מעבר לבינוני שצומח במועדון עוזב, לפעמים כמו שועה כשאוהדי בני יהודה לא נהנים ממנו אפילו עונה מלאה.
אז עכשיו יש לבני יהודה יוסי אבוקסיס שהוא המאמן הכי מוכשר בארץ בלהפוך קבוצה לטובה מסך החלקים שלה ולקדם שחקנים צעירים, אבל מה יהיה כשאבקוסיס יעזוב, וזה ברור שזה שאלה של זמן עד שיעזוב? מה היה לפני שאבוקסיס מונה? (רמז, החלפת מאמנים כל שבועיים, ניהול שכונתי).
תוסיפו לזה את המצב במחלקת הנוער (ירדו לליגה לאומית שם הם 15 נקודות מאשדוד שבמקום הראשון ו-5 נקודות מהפועל קטמון שבמקום השני, כלומר יהיו לפחות עוד שנה בליגה השנייה לנוער), ואת היחס לאוהדים (תביעות אישיות נגד אוהדים, יחס קר ומנוכר לקהל), ותקבלו מועדון שגם אם בהווה מספק רגעים יפים, הכל אצלו מבוסס על המאמן (אבוקסיס), בלי שום בנייה או מחשבה לעתיד, חוץ מלנסות לייצר נכסים (גם במחיר מקצועי) בשביל למכור אותו למועדונים אחרים.
אפשר להבין את אוהדי בני יהודה שרוצים תקווה לעתיד טוב יותר, אפשר גם להבין את הטענות לאבוקסיס שבגלל החברות שלו עם אברמוב נותן יד חופשית למכירת חיסול בכל שנה מה שלא היה מסכים לה לדעתי במועדון אחר, גם אותנו בתקופת זינו האשימו שאנחנו כפוי טובה ושאנחנו לא יודעים את המקום שלנו כשהתעקשנו להילחם על סיכוי לעתיד טוב יותר.

 

במה זה שונה מה - 30 השנים האחרונות שכל שחקן שמצטיין שם עוזב?

 

מה התקופה עם אלי זינו הייתה שונה מהתקופה לפניו למעט ההבלחה עם אלי להב? למה דרשנו שינוי? למה האמנו שאנחנו יכולים להיות אימפריה מקומית? למה האמנו שאפשר לקפוץ מ6,000 אוהדים בוסרמיל ל16,000 אלף בטרנר עם 13,000 מנויים?
אתה כאוהד רוצה שתהיה לך תקווה לעתיד, רוצה שיספרו אותך, רוצה שאולי בעתיד יהיה טוב יותר, ואם אתה לא רואה את זה ולא מרגיש את זה, גם אם בהווה יש לך הצלחה נקודתית כזאת או אחרת, אתה תשמיע את הקול שלך.

 

במקרה הזה שיפודי התקווה