מחזור 23 בליגת העל: בית"ר מנצחת את מכבי חיפה 0-2; תיקו דרמטי למ. ת"א

ז'וזוואה משחק בנחישות ובהתלהבות כמו כל שחקן שמכבד את המקצוע שלו, לנו זה נראה מיוחד בגלל שרוב השחקנים הישראלים לא מכבדים את המקצוע שלהם

 

ז׳וזואה השחקן הכי איכותי בליגה

 

עדיין מתלבט לגביו, הוא שחקן נפלא אבל אחד שמאוד תלוי בשחקנים שלידו (מאחר והוא לא "פינישר"), וזה נראה שהוא מתוחכם מדי בשביל השחקן הישראלי הנפוץ

 

אני לא מסכים, יש שחקנים שבאים לעבוד אבל בשבילם זאת עבודה פר אקסלנס, להחתים כרטיס וללכת הביתה.
הלהט שלו מתבטא בפעולות הקטנות, אלה שלא רואים במצלמה.
מבקש את הכדור בכל הזדמנות, תפס מנהיגות מהרגע הראשון שהגיע, נאבק על כל כדור, אגרסיבי וחסד פחד, זה האנטיתזה לכל שחקן שדרך כאן בשנתיים האחרונות.
אני לא יודע אם זה בגלל שהוא ממש התחבר לקבוצה ולאוהדים או כי זה פשוט האופי שלו אבל מדובר בזן שלא ראינו הרבה זמן בטרנר, גם לא מהזרים שהם לכאורה (או שלא) מכבדים את המקצוע שלהם יותר מהקולגה הישראלי.

 

בהחלט.
הוא ולביא שחקני העונה קל. גלזר מצטרף לשלישייה.

טכניקה מטורפת, הסטירות האלה עם שמאל לכדור (כמו הכדור שהכניס לאלטון) זה פורנו כדורגל.
הוא כל הקישור שלנו, הרוח שלנו, המוח שמפעיל הכל.
הוא צריך פרטנר בקישור שישחרר אותו קדימה, אולי סימאו יהיה האיש.
צריך גם שחקני אגף. פשוט חובה. אלטון בהופעת בכורה טובה, כשסוף סוף יש שחקן קו איכותי זריהן שוב נראה לא קשור למקצוע. גם לא מרין.

 

זריהן ממשיך להיות בושה למקצוע, יש מספיק שחקנים שמגיע להם לפתוח לפניו.

 

יש לך הרבה פעמים נקודות מקצועיות נכונות, אבל הם נבלעים בתיאורים של בושה ושאר מילים שלא מתאימות.
גם מבחינת הביקורת עצמה, זה טוב לשאוף לרמות הכי גבוהות ולקחת משם דוגמאות, אבל אסור לשכוח שאנחנו בליגה הישראלית. גם מכבי תל אביב שבדרך לאליפות שנייה לא נותנת יותר מ-20 דקות של כדורגל טוב במשחק ממוצע כששאר הזמן היא בעיקר מרדימה. גם אצל מכבי חיפה, המשחק מול הפועל תל אביב הוא החריג ולרוב היא מסתבכת ומנצלת את הכושר הגופני שלה והארסנל ההתקפי להכריע את המשחקים במחצית השנייה.
היום במחצית הראשונה היינו שווים 3 או 4 אפס, וגם בלי זה גמרנו את המשחק למרות ההרחקה. לא ריאלי לצפות לקצב כזה ויכולת כזאת 90 דקות, ראיתי לא מזמן חלקים מגלדבאך מול רד בול בבונדסליגה וגם שם היו ירידות גדולות בקצב תוך כדי משחק ולא אותה אינטנסיביות.
צריך להתאים את הביקורת והציפיות לליגה שלנו, גם הביקורת צריכה להיות פרופורציונלית.

 

שחקן שמעשן(לכאורה), שותה כל שני וחמישי, ואפילו שמועות על דברים חמורים יותר(לכאורה), הוא לא שחקן לגטימי באף ליגה מקצוענית.

 

למען האמת במשחקים האחרונים נראנו כמו קבוצת כדורגל.
עדיין לא היינו טובים בהתקפה, ומול מכבי תל אביב נראנו כמו קבוצת תחתית אבל כן יש טביעת אצבע של מאמן.
אני לא רוצה להפחית מכבודו של ברק בכר אבל עונה שעברה ומהמחזור ה7 של העונה לא נראנו כמו קבוצה איתו ודווקא ברק בכר מאמן מעולה.
אבל שם המשחק זה המשכיות.

 

כל פעם שאני רואה אותו זה כמו לראות שחקנים בליגות הבכירות בעולם. הקצב, האינטנסיביות, היכולת למסור לכל טווח גם 40 ו 50 מטר על הרגל של השחקן, הבנת המשחק, השתחררות מלחץ, ובניגוד לאחרים שהגיעו לכאן הוא לא מוריד את עצמו לרמה הממוצעת והפחות אינטנסיבית אלא ממשיך בקצב הגבוה, מחזה נדיר בליגת העל.

 

זה באמת מדהים כי בדרכ השחקנים עם הטכניקה והאינטלגנציית משחק שבאים לארץ הם די עצלנים(אחרת למה הם פה). במקרה הזה זכיתם בשחקן שלא מפסיק ללחוץ ולעבוד על המגרש 90 דקות. באמת שניסיתי למצוא סיבה למה הוא הגיע לפה והקריירה שלו לא המריאה, עדיין תעלומה.

 

כשהגיע היה איזה דיבור שאשתו חלתה בסרטן לפני שנתיים-שלוש. השפיע עליו.
בטורקיה בעונה האחרונה היה שחקן הרכב בקבוצת תחתית שם, והושעה לקראת הסוף בגלל ריב אלים עם מישהו.
בינתיים אשתו החלימה.

אחרי היכרות של כמה חודשים איתו, לא קשה לראות שהוא אדם אמוציונלי. סיטואציה כזו יכולה בקלות להוציא מאיזון.