מחזור 33 בעליון/32 בתחתון: משחק העונה הולך לב"ש, מכבי פ"ת ונוף הגליל נפרדות מליגת העל .

בני ריינה תארח בגרין? ומי תארח במושבה לא הבנתי

 

הרבה ריסקפט גם לשי אהרון שהלך עם האיש שלו באש ובמים, למרות כל הלחצים מסביב ובא על שכרו.

 

נס ציונה

 

טוב שלא שלחו אותם לארח בסמי עופר

 

בני שקיבל בראש בגביע ובטרנר? בני שעם כל הראש והצלצולים אולי בסוף יסיים אחרי סכנין ואפילו לא יהיה באירופה? בני הזה?

אני יודע שאתם מנסים בכוח לייצר איתנו יריבות, אבל זה רק מהצד שלכם, אין כאן יריבות מהצד שלנו כי אנחנו לא באותו אזור חיוג בכלל, אנחנו כמעט עשור משחקים באירופה ומנסים בכל עונה לזכות בתארים ואתם בעיקר מנסים לשרוד בין היתר בהשבחת שחקנים לקבוצות אחרות כמו פארפה וגלזר למכבי ושון וייסמן לחיפה ובין במכירת הכוכב התורן לקבוצות הגדולות (סבע אלינו, עלי מוחמד לבית״ר, קניקובסקי למכבי).

אז תמשיכו לחגוג ניצחון עלינו כאילו הוא תואר, בזמן שאנחנו נתמקד בחגיגת תארים והישגים אמיתים

 

חחחח…
גם אם הקבוצה שלך תיקח 10 אליפויות ברצף מנטאלית תשאר אוהד של קבוצה קטנה.

בני הזה שרק בזכות טעות שופט הצלחת לנצח.
בני הזה שלא חיכה הרבה לתת לך בראש חזרה עם קבוצה ברבע תקציב שרק משביחה שחקנים.
בני הזה שלקח לכם מספיק נקודות כדי להיות זה שמפריד בינך לבין אליפות.
בני הזה שלקח תארים בכמות שאין אף שחקן בהסטוריה שלכם שלקח אפילו חצי מזה במדים שלכם.

נ.ב.
דווקא שמעתי כמה אוהדים שלכם שיודעים טוב מאוד מה מקור היריבות.
מאנשים בני 20 שאת הטיול בר מצווה שלהם עשו לטדי והיום אוהדים של ב״ש אני לא מצפה שיכירו יריבות מול נתניה. ממך דווקא כן. כמה שנים טובות ושכחת מאיפה באת.
מה שמחזיר אותי למשפט הראשון-
מנטאליות של אוהד מתלהב של קבוצה קטנה.

נ.ב. 2
אין כמו לשמוח מדברים צנועים.

כל הפורום הזה הוא ״עשיר ורע לו עני וטוב לו״


Sent from my iPhone using Tapatalk

 

לא הבנתי איך נולדה היריבות בין באר שבע לנתניה? זה על מי המועדון החמישי בגודלו בארץ?

 

האוהדים שלהם בכוח מנסים לייצר יריבות מאז שהורדנו אותם ליגה, האוהדים שלנו בעיקר צוחקים מהסיטואציה כי עבורנו זה כמו כל מפגש עם קבוצה שהיא לא מהגדולות ואין בהם שום דבר מיוחד.
אבל אני לא שופט אותם, 40 שנה בלי תואר גורם לך להתרגש מכל ניצחון מול קבוצה גדולה, ולכן אני מבין את השמחה שלהם בניצחון עלינו שעבורם הוא הישג (אותנו כמובן שנתנו להם בתקופת דראפיץ וברדה חמישיות ושישיות באהלן אהלן זה פחות מרגש ).

 

אני מקווה בשביל הסובבים אותך שבחיים האמיתיים אתה בן אדם פחות מביך

 

עלינו על אפם, על חמתם ועל הפרצוף שלהם למרות הגולים של פדידה, צגאי ואגויה אולמיידה האגדי.
ותודה על רמי אבו לאבן.

 

קחו חדר

 

אלומיידה, איזו אגדה, וחנן פדידה ויחיאל צגאי.
באותן עונות הייתם מעלינו בכל פרמטר, היום זה הפוך

 

אני די חושב שהוא היה ציני.

 

מה היא יריבות "לגיטימית"?
רק דרבי?
לפעמים יריבות נוצרת גם בעקבות פער תרבותי\דתי\אידיולוגי ולפעמים יריבות נוצרת דווקא מתוך דימיון- ולדעתי זה הרבה יותר קרוב למציאות במקרה של מכבי נתניה והפועל ב"ש. קווי הדימיון.
לא תמצאו עוד אף דוגמה לערים גדולות בארץ עם קבוצה אחת בלעדית שמאוד מזוהה עם העיר. רק נתניה וב"ש. אשדוד וראשל"צ סוג של דוגמאות נוספות אבל זה לא דומה בשום צורה לנתניה וב"ש. אגב, לא סתם אלה גם המועדונים הפרטיים שמתוקצבים בהכי הרבה כסף בפער מראשויות מקומיות- כי הראשות המקומית מבינה שזה מותג משמעותי בה. לשתי הערים גם יש גאווה מקומית- "ערים עם אופי". יש לערים האלה ייחודיות.
אם אנשים פה(@Sir Alex Ferguson לגמרי ביניהם) יהיו כנים- הם יודעים בדיוק איפה זה התחיל- ב 1999 במאבק עליה עם עולה אחת בליגה שניה מטורפת- לצורך העניין בשנים האחרונות הליגה הזו היא סוג של פיקניק של שנה עבור מועדונים גדולים(מה שקרה לבני יהודה העונה זה לגמרי סטיית תקן)- אז זו היתה חתיכת מלחמה לעלות ליגה.
העונה הזו היתה מלווה בקרבות רחוב בכל מפגש בין הקבוצות. אבנים, מקלות, נזקים לרכוש- ויש לציין שהגענו לב"ש כפול פעמים- גם לשחק נגד הפועל ב"ש וגם לשחק נגד בית"ר ב"ש- זה הזמן שאוהדי הפועל ב"ש היו מגיעים רק לצורך פרובוקציות וגרימת נזק למכוניות של האוהדים שלנו.
אנחנו עלינו ליגה. הם נשארו בליגה השניה עד שהחליטו להגדיל את ליגת העל. מאז ירדנו שוב(כולל דרך הפסד בב"ש שאני דווקא הרגשתי שפותחים לנו רגליים...), עלינו שוב...
ואז הגיע יאמר לנתניה. לדעתי זו התקופה שבה למרות שלא ספרנו אותם, אוהדים שלהם דאגו לתדלק יופי יופי את השנאה- כנראה זכר לאותה יריבות מלפני כמה שנים וכל מה שרשמתי למעלה על הדימיון(למה דווקא במקרה של נתניה הם עשו את זה ולא עם הפועל חיפה, בני יהודה, ק"ש ובית"ר ירושלים? כנראה שהם ראו בנתניה משהו יותר מרגש)- במקום שבו הכל קורה בעידן המודרני- בטוקבקים ורשתות חברתיות. לדעתי אם לא זה- היריבות הזו היתה נשכחת כלא היתה- ולכן אוהדי ב"ש אחראים על היריבות הזו יותר מאשר אנחנו.

יותר מזה אני יכול להגיד- שהדור היחיד ששונא את ב"ש בנתניה הוא הדור שזוכר את עונת 99.
בסקר שעלה בפורום האוהדים שלנו בעיצומו של מאבק האליפות בין מכבי ת"א להפועל ב"ש(עונת האליפות הראשונה של ברקת)- כמעט חצי מהמשתתפים בסקר הצביעו בעד ב"ש. הסטורית השנאה למכבי ת"א הרבה יותר גדולה (פתגם נתנייתי עתיק אומר ששלושת הדברים שאוהד נתנייתי הכי שונא הם בירה חמה, אישה קרה ולהפסיד למכבי ת"א).
מאז זו בעיקר התקשורת מתדלקת את היריבות הזו יופי יופי ומקשרת את זה לירידת ליגה שלנו ב 2013- מה שבכלל לא נכון.

משה מנסה לצייר פה איזה נרטיב של קבוצה גדולה וקבוצה קטנה. אני בטוח שהוא בעצמו לא מאמין לזה.
ספורטיבית מכבי נתניה תמיד היתה מעל הפועל ב"ש בכל קנה מידה. גם כשהיא בשיא שלה ואנחנו בתקופה בינונית אנחנו מנצחים אותם כל עונה. העונה אפילו מציגים עליונות ברורה.
גם מבחינת המעמד בכדורגל הישראלי מכבי נתניה היתה הרבה מעל הפועל ב"ש.
את הפער הזה הצליח לסגור הרבה מאוד כסף- שזה לגיטימי וחלק מהעידן הזה של הכדורגל.

מי שמעצב כיום את מפת הכדורגל זה אנשים מאוד עשירים שמגיעים למועדונים מסויימים- לפעמים באקראיות גמורה. אם לפני 20 שנה היו אומרים שפסז ומנצסטר סיטי יהיו ההמועמדות הבכירות לזכיה בליגת האלופות אנשים היו מתפוצצים מצחוק. בעידן הנוכחי זה לגמרי אפשרי- כל מה שצריך זה שיגיע מישהו שישקיע הרבה מאוד כסף.

לא צריך מסורת.
לא צריך מחלקת נוער טובה ולייצר את השחקנים הכי טובים.
לא צריך ניהול יוצא דופן.
גם לא צריך מאמן פורץ דרך כמו אריקו סאקי או יוהאן קרויף.

זה הרבה יותר קל ממה שהיה פעם- צריך סך הכל איש עשיר.

אנחנו כן הגענו לעידן שיש הרבה אנשים עשירים ולאט לאט מה שעושה את ההבדל שוב זה ניהול\מאמנים גדולים\התעלות של שחקנים גדולים וכו.
למי שלא נמצא בטופ מבחינה כלכלית- מאוד קשה עד בלתי אפשרי.