מחזור 37 בספרד: ניצחון יכתיר את ריאל לאלופה, ברצלונה מקווה לנס

תמונת המשחק הייתה צריכה להיות של ראמוס משפשף את הנעליים של איסקו הג’יני שבישל פעמיים (!) אחרי שלא עשה זאת עונה שלמה, אבל תמונת הפאסיו מנצחת!

https://totalfootball.co.il/uploads/default/original/2X/3/397e8d57c447744a08fafdd47efc9ad1df478f6b.Xxx

זה משחק שלא באמת אפשר לנתח אבל בגדול אגיד שרציתי מאוד שננצח למען הספורטיביות, מדהים כמה יוביץ’ ‘ילד נזק’, הגאון עם אפס פעולות התקפיות אבל כן עשה פנדל שרק במזל זכה להתעלמות, רחמים על לגאנס החביבה. איסקו למשל נזכר לשחק מאוחר מדי ולא היה מתאים לנו במשחקים אינטנסיביים והצמודים נגד כל החטאפה-בילבאו-אלאבסים.
יצאנו מאוד מהר מ"מוד הצ’מפיונס" אבל דווקא זה מעצים את ההישג הגדול של הקבוצה ברצף הניצחונות הזה בלי שחקני התקפה ראויים מספיק חוץ מבנזמה. הפאנצ’ר אתמול כביכול היה יכול לקרות נגד כל יריבה ובכל משחק. שאפו לזידאן.

מרוצה מאסנסיו, שלושה שערים ובישול בזמן ששיחק זה יפה מאוד. מחמאות גם לואלוורדה שכן היה דינמי ויש לו פצצה ברגל, אני חושב שאם הוא ומודריץ’ וקרוס יבעטו את אותו מספר הבעיטות אז לא בטוח שהוא יכבוש פחות. ברהים שחקן מעניין ולא היה אכפת לי לראות אותו שוב, ויניסיוס היה ביום שיש שם כפתור שצריך לבטל. רציתי להחמיא לאראולה אבל הוא סופג פעמיים ככה בין הרגליים, חבל.

ראמוס גם במשחק כזה רוצה לשחק, מכונה, שער קלאסי וציון דרך, אין יותר מה לבקש וגם קאמבק מרגש לנאצ’ו. הקבוצה חייבת את המנוחה הזו מצד אחד אחרי 35 ימים מטורפים והאליפות מרגשת ומצד שני ההפסקה הזו קצת פוגעת בנו לקראת סיטי עם כל הכבוד למצב הברך של הזאר. השביזות, הריקנות…“בלי כדורגל הייתי…”

 

הנה קבוצות שעלו ליגה ובאותה עונה הגיעו לקמפיין באירופה:



את ויאריאל אנחנו זוכרים היטב למעשה עם אוצ'ה, ג'ובאני דוס סאנטוס, מוסאקיו, טריגרוס ואחרים, וכמובן בטיס הנפלאה של חואקין ילד הפלא ב-2001/02. שתיהן עשו 59 נקודות. סלטה ויגו הייתה עם נדנדה מוזרה: מקום רביעי (2002/03) - > ירידת ליגה - > עליית ליגה - > מקום חמישי.

חטאפה לא הצליחה באמת לחזור מהפגרה, גם ריאל סוסיאדד בעור שיניה השיגה את המקום השביעי, ו-ולנסיה לחלוטין לא ראויה. היא לא הייתה צריכה להגיע למשחק בפיחואן כשהיא עם חבל על הצוואר.

אני חושב שבשנים האחרונות הליגה הופכת לאיטית והגנתית וגרנאדה שאף אחד לא תפס אותה כקבוצת צמרת ברוב העונה - הייתה מעט שונה. בלי אינסוף מסירות סרק אלא לחץ גבוה ומהירות. רוברטו סולדאדו מבחינתי נתן את שלו והוסיף לעניין.