אני רואה שאסנסיו עם הראש מיד לאחור, ההבדל הוא שלדעתי גם זידאן אשם בזה. התרומה של מאמן בהצלחה של שחקן היא לא רק לתת לו לשחק.
כן אבל לתת לו לשחק זו התרומה הכי טובה שיש, עדיף על בלבולי מוח בתקשורת עד כמה מאמן מעריך שחקן מסוים ובסוף הוא על הספסל. והצגתי בפניך דוגמאות אך העדפת להתעלם מהן. אסנסיו כבש שער ליגה בודד בעונת 2018/19, רובה ללא זידאן, כאשר לדוגמא ויניסיוס כן פרח תחת סולארי והיה מסוכן. גם בנבחרת ספרד אני לא זוכר שום תרומה אמיתית ממנו. אסנסיו שיחק הן בשמאל והן בימין ואפילו פעם-פעמיים במרכז אם כי אין לנו ממש עמדה במערך הזה. הזאר לא היה רלוונטי העונה וגם רודריגו פחות או יותר כי הוא התחיל כאחרון בהיררכיה ומעבר לכך נעדר קרוב לשלושה חודשים. שים לב לכמות הדקות בכל המסגרות: http://www.up2me.co.il/imgs/93341519.Xxx מעבר לכך אני אשאל אותך באיזו קבוצת טופ מרקו אסנסיו מקבל את המקום בהרכב? באתלטיקו יש את קראסקו\יורנטה שהיו טובים ממנו העונה, אפילו דמבלה בברצלונה למרות שחסר לו קצת שכל ואסנסיו הרבה יותר חכם ממנו. הוא לא יכול להחליף את ראשפורד ביונייטד ואת קייזה ביובנטוס וכן הלאה. @סיונרה, עדיף ששחקן ישחק אם הוא טוב או לא ולא לפי שמות. לוקאס אחלה שחקן סגל, גם כמחליף ראשון, הוא תרם לנו המון וחבל שאתה לא רואה את זה. לגבי פדה ואלוורדה, אין לי בעיה עם הנקודה שלך - הוא אמר בעצמו שהוא שיחק מחורבן והוא אשם בכך, בגלל הגישה הלא נכונה (בתרגום רש"י - הכל הצליח לו מהר מדי). הוא פתח את העונה נהדר וסבל משתי פציעות וקורונה, זה מנע את ההתקדמות שלו. אני גם לא רוצה לראות אותו בצד ימין יותר מדי..
אני רואה מה שקורה. לוקאס שחקן סבבה, הוא בטח לא אמור לקבל כל כך הרבה דקות בתפקיד התקפי בריאל מדריד. זה שהוא הצליח להמציא את עצמו כמגן זה נהדר ואני מקווה שהוא ימשיך להיות מגן ימני מחליף בריאל מדריד. זידאן מתפקד את ולוורדה אחרת העונה, זה לא רק ולוורדה. הוא בונה עליו כמו שאמרת בצד ימין וכקשר שדוחף קדימה כשצריך מהירות. זה תקרת זכוכית מאוד ברורה לשחק צעיר שצריך ללמוד איך לשלוט בקצב המשחק גם כשהמשחק עומד, והוא עשה את זה בעונה שעברה. אסנסיו שחקן עם הרבה מעלות, אבל גם הרבה חסרונות. בעמדה התקפית מדי, החסרונות שלו מאוד בולטים. היה שלב שבו אם היה מוסט לעמדה אחורית יותר כנראה שיכל לצאת ממנו משהו. הוא בטח לא שחקן שיקבל כדור בחסרון מספרי משמעותי בחצי של היריבה ויעשה קסמים, וזה מה שנדרש משחקן התקפה בריאל, זה ממש לא ככה בכל קבוצה.
1) לגבי אסנסיו - מה שהכי בלט אצלו בעידן ההצלחות של הקבוצה - היכולת להבקיע שערים מרהיבים מחוץ לרחבה וזה הרבה מעבר לשתי בומבות בקלאסיקו בסופרקופה בהפרש של ימים ספורים - אפילו שער הבכורה שלו בקבוצה היה כזה. וגם השקט מול השער. הבעיה הכי גדולה שלו היא שהוא שחקן איטי כבר בגיל צעיר. לא בטוח שהסטה לאחור הייתה עוזרת, הוא מאוד לא אגרסיבי, ויש לנו כבר יותר מדי שחקנים באמצע. 2) לוקאס שחקן עם קבלת החלטות נהדרת, הוא מהיר, הדריבל שלו סבבה וגם הפס שלו טוב. בהתחשב במה שיש הוא יותר טוב מהאחרים לדעתי. אני לא חושב שלכל קבוצה מחכה שחקן כמו סטרלינג\סאנה על הספסל כמו בבאיירן או בסיטי. 3) גם בעונה שעברה היו משחקים בהם פדה שיחק בכנף, למשל בקלאסיקו או נגד סיטי, גם נגד פ.ס.ז' ב-2:2 שלטעמי היה המשחק הכי טוב שלנו מאז זידאן חזר. יש דברים שתלויים גם בשחקן עצמו או בפציעות ולא הכל עניין של מאמן. את העונה הזו הוא פתח באמצע, בעמדה המתאימה לו, במקום מודריץ'.
ריאל מדריד - ויאריאל https://www.larepublica.ec/wp-content/uploads/2020/07/zidane-ramos.Xxx ריאל מדריד מגיעה למשחק האחרון של העונה כשהיא רוצה קודם כל לנצח את ויאריאל ואז להתפלל לנס – שאתלטיקו מדריד תמעד נגד ויאדוליד. ריאל שוב הוכיחה אופי כשהשיגה 0:1 בשיניים בסאן ממס והאריכה ל-17 את רצף המשחקים שלה ללא הפסד – 12 ניצחונות וחמש תוצאות תיקו, הרצף הכי טוב שלנו מאז 18 המשחקים בעונת הדסימה עם אנצ'לוטי (15 ניצחונות), וזו הייתה סופר-קבוצה. ב-27 המשחקים האחרונים למעשה ריאל נכנעה פעם אחת. מעבר לחלום לזכות בתואר הרי שזו תהיה פרידה הולמת מאגדות של המועדון, כמו המאמן זידאן (כשחקן, משחק הבית האחרון שלו היה נגד הצוללת, איי שם ב-2006). זידאן הזכיר שוב ושוב שגם בעונת הדאבל ריאל הוכתרה רק במחזור הסיום ואגב היום בדיוק חלפו ארבע שנים מאז: "זו בדיוק הסיבה לכך שהכדורגל נהדר והליגה הספרדית בפרט", אמר. מה שכן, גם בכושר הטוב הנוכחי (ריאל יכולה לקבוע שיא משחקים ללא הפסד בליגה בעידן זידאן), ריאל התקשתה לא פעם, ניצחה רק פעם אחת בשלושת המשחקים האחרונים בביתה ויש לה 39 נק' בלבד בוולדבבאס, הרבה פחות מאשתקד. זידאן עצמו יפגוש את הצוללת בפעם העשירית כמאמן וניצח רק ארבע פעמים. מי שיקווה לעזור לו הוא בנזמה שמחפש את השער ה-30 שלו העונה, כבש כאמור צמד נגד ויאריאל אשתקד. זה יהיה משחקו ה-559, ישתווה לפירי בטופ 10. אמנם זכייה בתואר הפיצ'יצ'י הוא לא יוכל לחוות, כל עוד מסי חיי ונושם ובועט (ומשחק בספרד), אבל זה לא משנה, כל זה בשבוע בו בנזמה הגשים את חלומו ושב לסגל נבחרת צרפת אחרי כמעט שש שנים. ואין ספק שלזידאן יש חלק בכך גם אם הוא טוען שלא. מי שבוודאות לא ישחק הוא הזאר ששוב לא התאמן, "הוא לא בסדר, זה לא משהו רציני אך לא נסתכן", הבהיר המיסטר. מאז הגומלין בלונדון הוא הפך לשחקן ספסל ואולי מה שקרה גם "הקהל" על ההתלבטות של זידאן, אם הייתה כזו. הוא לא ישחק, סיים עונה איומה עם 22 הופעות ו-868 דקות. כשחשבנו שלא יכול להיות יותר גרוע אחרי עונת הבכורה - הופתענו. אז הוא כבש ארבעה שערים - אז מה. ויניסיוס ורודריגו המהירים פתחו בהרכב בשני המשחקים האחרונים. ייתכן שאסנסיו יחליף את רודריגו. ויניסיוס בכל המסגרות תרם שישה שערים ב-2,666 דקות, אסנסיו תרם אחד יותר ובקצת פחות דקות: 2,558 דקות. מצד שני, הברזילאי הוסיף שבעה בישולים לעומת שניים של הספרדי. במחצית מהדקות של השניים, רודריגו רשם שני שערים ושבעה בישולים. בכל מקרה נראה שהישועה לא תגיע מאף אחד. זה עשוי להיות משחקו האחרון של ראמוס (671 הופעות עד עתה, רביעי בכל ההיסטוריה שלנו) כפי שאמרנו, הבלם התאמן כרגיל, נכלל בסגל וזיזו יחליט האם יפתח ב-11. הוא שיחק בפחות ממחצית ממשחקי הליגה (15 בלבד) ומאז 2021 רשם ארבעה משחקים בסה"כ. "איזה כיף להרגיש טוב, Vamos Equipo", נכתב לאוהדים על רקע וידאו שלו נהנה באימון. גם ואראן חוזר לסגל ונראה מה המאמן יחליט, בזמן שנאצ'ו ומיליטאו נראים מעולה. אולי נאצ'ו שמקווה לקבל זימון ליורו, ישחק כמגן שמאלי. הפעם נראה שמעניין יותר מה זידאן יחליט בחלק האחורי מאשר בהתקפה. ואם כבר התקפה – אדן הזאר לא התאמן ואולי הקל על "ההתלבטות" אם הייתה כזו. הזאר לא ישחק, סיים עונה איומה עם 22 הופעות ו-868 דקות. בקישור זה די ברור: פדה ואלוורדה לצד קאסמירו ולוקה מודריץ' בזמן שטוני קרוס חולה בקורונה והתלונן אגב, שוב, על העוול שנעשה לקבוצה על ידי השופט נגד סביליה: "אם לא נצליח לזכות בתואר, כמובן שזה יהיה גם בגלל ההחלטה הזו" (הפנדל שנשרק נגד מיליטאו במקום לטובת בנזמה). זידאן נשאל שוב ושוב על עתידו והתחמק לא אחת כמובן, הבהיר כי לא קיבל החלטה על עתידו ולא ישוחח עם המועדון לפניכן. "יש לנו זמן לדבר על הכל, לא עכשיו. אנחנו חייבים להכניס את כל האנרגיה למשחק מחר. לא נבזבז מחשבות סרק על העונה הבאה. הדבר החשוב הואהקבוצה. אני חוזר על עצמי, אני מצטער. המשחק מחר מרגש. כשנשאל אם ריאל לא תצליח לזכות בתואר, מה היה חסר : “אי אפשר להאשים את השחקנים שלי בשום דבר. היו פציעות רבות, מקרי קורונה, דברים רבים קרו. אולי גם בגללי. אתה תמיד צריך לעשות את הכי טוב שלך. וכמובן שגם אני ביקורתי עם עצמי. אני רוצה לנצח ולא אוהב להפסיד. בחיים נתתי הכל כדי לנצח וככה גם עכשיו. גם השחקנים רוצים לנצח. מחר נראה אם מגיע לנו ציון 9.5 או 10. אני סומך על כולם שיתנו הכל". איך זה לסיים את העונה הזו - עייפות? הקלה? - “לא , לא הפעם. חזרתי לכאן עם הרבה מרץ ונתתי הכל. זו משימה מסובכת וקשה, ידעתי את זה. ש לנו מזל שאנחנו במועדון הנהדר הזה ואני מנצל כל רגע. אחרי עונה כזו, צריך לנוח קצת. אבל אנחנו מתרגשים”. ריאל מדריד – הרכב משוער: טיבו קורטואה| אלברו אודריוסולה, רפאל ואראן, סרחיו ראמוס, נאצ'ו פרננדס| קאסמירו, לוקה מודריץ', פדה ואלוורדה| מרקו אסנסיו (רודריגו), ויניסיוס ג'וניור וקארים בנזמה ויאריאל של אונאי אמרי מגיעה למשחק אחרי 0:4 עצום על סביליה בליגה (לעיני 5,000 אוהדים שראו אולי את הניצחון הכי גדול של הקבוצה העונה), ניצחונה השני ברציפות (קודם לכן הקורבן הייתה ויאדוליד עם 0:2 סולידי) אך זה לא ממש מעניין אותה ולא חשוב עד כמה נשמע ציטוטים לוחמניים במסיבות העיתונאים או הראיונות בתקשורת. בצוללת הצהובה סופרים לאחור עד ה-26 במאי, יום חג של ממש, כשבגמר האירופי הראשון בתולדותיה תפגוש את מנצ'סטר יונייטד. אולי הזיכרון העצוב של ריקלמה כושל בפנדל נגד להאמן - יתחלף בהנפת גביע. בדרך היא הדיחה את ארסנל והייתה בבית אפילו עם מכבי תל אביב. הצוללת שמשחקת כדורגל התקפי ומהנה לאורך כל העונה, מדורגת רק במקום השביעי בליגה ונחותה מבטיס במפגשים הישירים - בשל משברון קשה בין ינואר למרץ (שני ניצחונות בתשעה משחקים) וכביכול היא בדילמה כיצד לנהוג במחזור הסיום– אם לא תתברג בשישייה הראשונה היא עלולה להיות מחוץ לליגה האירופית, אלא אם כן תנצח את השדים האדומים. המשחק נגדנו יהווה הכנה מושלמת לוויאריאל לקראת יונייטד כשאמארי, שהביע פליאה על כך שזידאן עשוי לעזוב ("אם כולם אוהבים אותו ומרוצים ממנו, אז למה?) טען ששתי הקבוצות דומות. הוא הבהיר כי הליגה גם חשובה והוא רוצה את המקום השישי. ב-AS נכתב כי הצוללת לא תעלה בהרכב משני כמובן אבל גם תשמור כוחות. "הבסיס" יפתח ויהיו כמה שחקנים שיזכו למנוחה. אחד מהם הוא ג'רארד מורנו, הכוכב הראשי של הקבוצה עם 29 שערים, העונה הגדולה בקריירה (23 מהשערים בליגה) וטוען לגיטימי לזימון לסגל בנחרת ספרד. מנגד פאקו אלקאסר כן יפתח ואולי גם קרלוס באקה. האיש "שלקח את סביליה לאירופה והסדיר את הנשימה של אמרי". הקולומביאני הפגיז שלושער אדיר נגד האקסית ויש לו תשעה שערים העונה – ב-1,317 דקות בלבד. ראול אלביול גם כן צפוי לקבל מנוחה וכן מנו טריגרטוס. השוער רולי שמשחק באירופה יפתח בשער כהכנה. גם פאו טורס, ממצטייני העונה של ויאריאל, שקושר אלינו ואולי יזומן ליורו – ינוח. בהרכב תראו שמות לא רעים כמו מוי גומס ופרנסיס קוקלן. אמרי בדרך כלל לא מסתדר עם ריאל בליגה, בטח לא במשחקי החוץ - שמונה הפסדים יחד עם תיקו אחד בודד, ב-2012 כמאמן ולנסיה. הוא מומחה יותר לליגה האירופית כשתהיה זו הופעתו החמישית בגמר. שלוש זכיות עם סביליה והפסד עם ארסנל נגד צ'לסי. מנגד, ויאריאל העונה רק עם ארבעה הפסדי חוץ, יש לה 28 נק' וזה כמעט כמו המאזן הביתי (30). במשחקי החוץ אפילו הבקיעה שער אחד יותר. היא אפילו חילצה תיקו נגד המוליכה אתלטיקו בפתיחת העונה וכידוע השיגה 1:1 נגדנו בסיבוב הראשון. אלביול הוותיק, שני רק לפארחו במספר הדקות, אפילו נשאל על מקום בסגל הנבחרת של לואיס אנריקה וזה אומר הכל. ויאריאל לא ממש יציבה מאחורה אך שמרה על שער נקי בשלושה מחמשת המשחקים האחרונים: "אנחנו מאוד נרגשים, זו הייתה המטרה שלנו בתחילת העונה - להגיע לשבוע האחרון שמחכה לנו משחק גמר וכמובן אפשרות להגיע לאירופה. ריאל ויונייטד שתי יריבות ענק עם מסורת מפוארת. "זה נורמלי שיש לחץ, אנחנו ממוקדים במאה אחוז. השתפרנו בהכל - ביכולת, באישיות, במנטאליות, גם בבית וגם בחוץ. הצלחנו לצאת מהמשברים ונלחמנו". לקראת המשחק אמר אמרי: "שוחחתי עם השחקנים הבוקר בנוגע לאחריות ולחובות שלנו. אנחנו צריכים את שלוש הנקודות בליגה למרות שזה לא תלוי בנו. נעשה את העבודה בצורה הכי טובה שיש". הוא רמז שגם מאבק האליפות חשוב וחובה להפגין סולידריות. "אנחנו רוצים לנצח כדי להגיע היטב לליגה האירופית, אנחנו בפוקוס 100% על ריאל מדריד. ברור שנגיע בהתלהבות רבה, זה משחק אטרקטיבי. ברור שריאל תרצה לנצח מההתחלה, זו קבוצה נהדרת, אני מצפה שיהיה קשה, הם ידרשו מאיתנו הרבה". הוא ציין שהצוללת כבר גברה על ארסנל העונה, ניצחה את סביליה וידעה לתת את המיטב. "ריאל ויונייטד קבוצות ייחודיות, זה אתגר ונראה איך נוכל להגיב". ויאריאל - הרכב משוער: חרומינו רולי| מריו גספר, פונס מורי, פאו טורס, מורנו| אטיין קפו, דני פארחו, פרנסיס קוקלן| ירמי פינו (סמואל צ'וקווזה), מוי גומס ופאקו אלקאסר היסטוריה ומפגשי עבר: כאמור, בעונה שעברה, מחזור 37 "החגיגי" – המשימה הושלמה עם ניצחון עשירי ברציפות. ריאל חגגה אליפות 34. בנזמה נהנה מבישול מבריק של מדוריץ' ובהמשך השלים צמד בפנדל. טוני פגש את המשקוף, איבורה צימק בנגיחה אדירה אבל זהו-זה, 1:2 מרגש. מרגש לא פחות היה המשחק נגד ויאריאל שנה קודם לכן עם צמד של מריאנו דיאס האימתני (קצת צחוק וקצת אמת). כל הכוכבים הסתדרו ואפילו חסוס ואייחו הבקיע, זה נגמר ב-2:3. שנה קודם לכן ויאריאל רשמה את הניצחון היחיד שלה במקדש. עונת 2017-18 המתסכלת, פאביו פורנאלס כבש בצ'יפ מעל קיילור בדקה ה-87. זה היה משחק שני ברציפות ללא ניצחון על הצוללת בבית (ויאריאל קטעה את רצף 16 ניצחונות הליגה שלנו עם 1:1 בעונת הדאבל) – שווה לרצף הכי גרוע שלנו נגדה. זה קרה גם במשחק הפרידה המרגש של זידאן מהברנבאו – הכל היה מושלם חוץ מההגנה שלנו, על אחת כמה וכמה כשנותרנו בעשרה שחקנים. הצרפתי כבש בנגיחה אלגנטית את השער השני אחרי בישול של בקהאם, בפטיסטה השווה ל-3:3 בצמד משלו. במחזור הפתיחה בעונת הקאפלו ריאל סיימה רק בתיקו 0:0 ביתי נגד הצוללת עם מעט מאוד איומים על השער. והרי המאזן - ב-20 משחקי הבית בליגה – 14 ניצחונות לריאל מדריד (70%), חמש תוצאות תיקו (25%) והפסד בודד (5%), יחס שערים 21:50. בסה"כ משחקי הליגה: 4:25 לריאל מדריד בניצחונות. הניצחון הכי מרשים שלנו על ויאריאל היה דווקא עם פלגריני על הקווים מול האקסית – 2:6 מפלצתי בעונת 2009-10. קאקה כבש צמד, גם היגואין, רונאלדו ואלונסו בפנדל – הוסיפו. הקהל שאג "ראול!", "ראול!", כשהקפטן עלה מהספסל אך פלגריני החליט שאלונסו יבעט וירשום שער בכורה באותה העונה. די מוזר, אך המשחק הראשון שלנו נגד ויאריאל היה במחזור הפתיחה ב-1998/99, כן לפני 22 שנה . ריאל ניצחה 1:4 וראול השלים צמד, כולל שער יפה בחיתוך מאגף ימין לאמצע ובעיטה חזקה בשמאל לחיבורים. כעבור שנתיים היה 0:4 נהדר בעונת האליפות הראשונה של דל בוסקה עם שלושער עצום של גוטי, אחד בהקפצה נפלאה מבישול של רוברטו קרלוס. לריאל היה רצף מרשים של שישה ניצחונות רצופים, החל מ-2:3 בעונת 2007-08 עם צמד של רוביניו ובישול אדיר של גוטי, דרך 0:1 גדול של רובן+קסיאס=אליפות (זה לא קרה, אך זו הייתה הכותרת ב-AS בעונת החואנדה ראמוס). כריסטיאנו השתולל עם שלושער ב-2009/10 כשריאל ניצחה 2:4 בברנבאו בסיבוב השני ובעונת האליפות ריאל סגרה עניין עם שלישייה בחצי שעה – בנזמה, קאקה ואל-פידאו די מאריה במתפרצת מחשמלת. הניצחון האחרון שראוי לאזכור היה 0:3 מהנה בסדרת הניצחונות הרצופים בסיום עונת הבכורה של זידאן – 0:3 כשמודריץ' הבקיע מהאוויר אחרי בישול של דנילו.
הימור שלי : אתלטיקו מפסידים 2-1 וריאל מנצחים 2-0 וזוכים באליפות ( ואני גם מקווה שזה מה שיקרה בשביל זידאן הגדול והלא מוערך מספיק ) .
איזה מטומטמים ה one האלה, משדרים את המשחק של אתלטיקו בשני ערוצים ורק פריצות לריאל מדריד . כרגיל הורסים את חווית המשחק .
גם מול צ'לסי וגם הערב, זידאן פישל כשלא נתן קרדיט לצמד מיליטאו-נאצ'ו כי אחד מהבלמים הבכירים חזר להרכב. מיליטאו לא מספיק אינטיליגנטי בשביל לפתח תיאום אוטומטי עם מי שלידו, גם ב-2 וגם ב-3 בלמים.
במדינה מתוקנת היו סוגרים להם את שני הערוצים או לפחות מאיימים עליהם שיתחילו לקחת את העסק ברצינות. הניהול של וואן הוא ביזיוני ברמה של הפקרות. אני בטוח שאפילו באזרבייג׳ן ערוצי הספורט מנוהלים טוב יותר.
לצערי הרב יצא לי לראות את רוב משחקיה של וויאדוליד העונה. ב 45 הדקות האלה היא הציגה את משחק ההגנה הטוב ביותר שלה העונה. הם עשו הכל נכון כשהכדור היה ברגליים של אתלטיקו, ממשחק הלחץ בהתקפה ועד הסגירות בחצי שלה. ממחיש את האכזבה הגדולה מהירידה הצפויה שלה. חבל.
בלתי נסבל מה שהם עושים עם הפריצות למשחק של אתלטיקו. מחצית ראשונה מצוינת של ויריאל, הייתה שווה פה יותר משער. הגנתית הם עומדים טוב.
אתלטיקו כבר לקחו אליפות עם היתרון והניצחון של אלצ׳ה. אבל מה שהולך בדי סטפאנו פשוט ייאוש. מחריד כמה שאין לנו אופציות התקפיות. חריש עמוק ומהר
איזה מתסכל, מספיק שאחד מהמשחקים הנוראיים שהיו השנה בדי סטפנו היו נגמרים בניצחון. הקבוצה הייתה על אדי הדלק האחרונים, בעונה הקרובה עם זידאן או בלעדיו צריך לבנות אותה מחדש. מה שכן, אם באמת זידאן יעזוב, מי שצריך להגיע זה לא עוד איזה מאמן שפלורנטינו פנטסטיקו יקווה שיוציא אותו גדול כמו אז עם לופטגי. חייבים מישהו רציני שיודע לבנות קבוצות. וויניסיוס לא אמור ללבוש יותר את המדים של ריאל מדריד, אולי של קסטיליה.