מילאן 2016/17 :: בעונה הבאה עם הופעה במפעל אירופאי

תקציב זה תמיד תקציב רכש, לפחות בקונטקסט אירופי. רק בארץ ראיתי שמשווים קבוצות ומזכירים תקציב כללי של מועדון ("תקציב מכבי חיפה יעמוד השנה על 80 מיליון שקל" וכד').

ההכנסות של יובנטוס גבוהות משמעותית משל אינטר ומילאן. תקציב הרכש של אינטר ומילאן גבוה משמעותית מזה של יובנטוס. תקציב השכר אמור להיות דומה בין כל השלוש לדעתי.

 

למילאן יש אמנם כסף והרבה ממנו אבל אני לא מאמין שאתם תחזיקו גם את אובמיאנג וגם את מוראטה.

Sent from my m3 note using Tapatalk

 

לפחות נראה שבפיפא תחזרו להיות רלבנטים. התגעגעתי.

אגב, יותם - אתה רושם קסייה כי ככה רושמים את זה או שככה גם מבטאים את זה?

 

גם בלי קשר לכסף זה לא אפשרי. מוראטה רוצה להיות שחקן הרכב, הוא לא יצטרף לקבוצה שכבר מחזיקה בסקורר שעשוי לתפוס את מקומו בהרכב, וגם אובאמיאנג אני מאמין לא יתלהב מסיטואציה כזו, למרות שאני מאמין שזה או זה או זה.

אם זה אחד מהשניים, אז אין כל כך התלבטות לדעתי. מילאן חייבת ללכת על מוראטה.

 

יש סיכוי סביר שמונטלה יעבור ל- 352. כן , התסריט של מוראטה ואובמיאנג ביחד יהיה קשה למימוש, אבל לא בגלל שאחד מהם יתפוס את המקום של השני.

 

השדר הזה הוא האוטוריטה האישית שלי לשמות של שחקנים:


מצד שני, בעונה שעברה 3 שדרים ושדריות שונים של סקיי איטליה בחרו להגות אותו בצורה שונה:


*ועל הדרך יש פה מספיק חומר כדי להכיר את השחקן.

 

אז סאגת הארכת החוזה של אדון ג'יג'יו הגיעה לנקודה בה שאנחנו מציבים אולטימטום ומאיימים בשיטות של לוטיטו ודה לורנטיס. אנחנו, שיא הקלאסה בהתנהלות עם שחקנים, מאיימים בשיטות של דה לורנטיס ולוטיטו... אז מה יש לנו? שחקן אחד סוגר עם המאמן של אחת היריבות השנואות שלנו במעמד של גמר גביע (גביע זוטר, אבל עדיין גביע) כל זה שהוא מפגין חרא של יכולת ומחויבות בריצפה. השני מאפשר לסוכן שלו לסחוט ולסחוב את הארכת החוזה בזמן שהמערכת עושה הכל לסגור הכל במהירות האפשרית כדי שתיהיה הכנה מקסימלית באיכותה לקראת העונה הבאה ומביא אותנו לראשונה לאיים באיומים שמתאימים לתרבויות ניהוליות נלוזות. ספרו לי עוד כמה "שחקני בית" הם נאמנים לחולצה ומוכנים להקריב בשבילה...

#מחליףסימלוןצד

 

https://images.gr-assets.com/hostedimages/1380398451ra/770111.Xxx

 

ג'יג'ו ילד בן 18, ככה שהוא מאד נתון להשפעת המשפחה והסוכן. לא בטוח שאלה הרצונות שלו ולא שלהם.

 

וכמובן לא בטוח שזה נכון בכלל. הנהלת מילאן פועלת בצורה מופתית הרחק מכלי התקשורת מהרגע שנכנסה לתפקיד והרבה לפני כן. קשה לי להאמין שדברים כאלה יודלפו.
בכל מקרה, למילאן אסור לתת לראיולה לנהל את המועדון. מילאן צריכה לדעת אם דונארומה מחוייב לפרוייקט או לא ולא להשאיר אותה באוויר.
אני מאמין שזה ניסיון של ראיולה לגרור את מילאן לקראת סיום החוזה ולסחוט את הלימון כמה שאפשר. אני מאוד אשמח אם מילאן לא תתן יד לזה.
נראה שאחרי הדיווחים על האולטימטום, ראיולה די נרגע קצת וחוזר לחור שלו.

 

לא יודע כמה צריך לקחת כל דיווח חדשותי כתורה משמיים.
כן, המצב עם דונארומה ודה שיליו לא ברור. בשני המקרים נראה שיש להם הצעות מפתות מבחוץ (או לפחות שיהיו כאלה) ולא ברור מה אנחנו מציעים בתמורה. אני עדיין חושב שבמצב שלנו כיום אין לנו זכות לבוא בטענות לאף שחקן בית שמחליט לעזוב. יכול להיות שדברים נעשים בצורה קצת מכוערת, אבל זה כבר טקטיקה של סוכנים ואינטרסים עסקיים. לא חושב שאפשר לפקפק בשחקן ספציפי בעקבות זה.

לגבי המערך - אני באמת לא מבין למה מתחילים פה ניסויים. הסגל שלנו לא מתאים ל3-5-2 או ל3-4-3. ה4-3-3 עבד העונה מלבד בעיות אינדיוידואליות (וקישור מביך). חיזוקים נקודתיים - במיוחד אלה שמוזכרים בתקשורת - אמורים לתקן את המצב.

אגב, אני לא חושב שלהחליף חלקים גדולים מדי מהסגל בבת אחת זה חכם. יש לנו לפחות 5 עמדות בהרכב שצריכות רכש (בלם, 2 קשרים, קיצוני, חלוץ) אז להוסיף על זה עוד עמדות בהרכב (2 מגנים) ובספסל (חלוץ מחליף, קיצוני חדש במקום דאולפאו) צריך להיעשות בזהירות לדעתי.

 

רשמתי קסייה כי ככה הנחתי שמבטאים את זה, מבלי לדעת בוודאות. הנחתי כך בגלל שזכרתי באופן כללי ש:

הודות ליואב AKA זין באיטלקית AKA עוד 30 שנה הבלשן/אנתרפולוג הבכיר בארץ, אני עכשיו יודע בוודאות שזה קסייה.

 

התחיל מעולה. בהמשך נגמר האוויר.

מצטיינים: סוסו, רומאניולי וג'יג'יו הילד זין.
מאכזבים: באקה שדווקא התחיל טוב מאיפה שסיים עונה שעברה אבל בהמשך התדרדר לזנות וזה לא לעניין בכלל. אפשר לדחוף פה גם את פאלטה שהיה אולי הבלם הכי טוב בליגה בחצי עונה הראשונה אבל בהמשך חזר לסורו שכולל בין היתר משחק עם הידיים וכמות בלתי פורפורציונלית של אדומים.
פריצה: כמובן לוקאטלי. אפשר גם להכניס לפה את הילד זין שבמשחק הביתי נגד *ובה הפך רשמית מפרוספקט ל-immortal. אפשר2 לציין לטובה את דאלופאו שסחב יפה את העגלה אחרי רביצה של חצי שנה על ספסל של אברטון ובזמן שחלק גדול מהשחקנים היו או בחדר מיון, או בים, או סתם כבר איבדו חשק מהעונה.
האח של העונה: לאפדולה. לא חלוץ גדול אבל אני מת על הגרינטה והמחויבות שלו. שיהיה בהצלחה איפה שלא יהיה בעונה הבאה.
הפח של העונה: סאפטה. חלאס, באמת. גול נגד המרדות בדקה 97 זה נחמד ואפילו מעמיד קצת את הפין (חלאס להגיד *** צריך לכבד את המקום), אבל אי אפשר עם החוסר יציבות הזאת. שמישהו כבר יקח אותו מפה. אפילו בלי לשלם ובלי טרייד, רק שיקחו.
הפח של העונה 2: ונחיוני. שחקן חמוד עם טכניקה נחמדה והכל אבל בחיאת, גם בתקופות אפלות זה לא מתאים.
הפח של העונה 3: אוקאמפוס. בחיי שבמבט ראשון הוא נראה שחקן עם נתונים כמעט מושלמים: ריצה אלגנטית, בעיטה, כח פיזי ודריבל נקי. אבל אז אתה מסתכל עליו עוד 25-30 דקות וקולט ילד כזה מבולבל, כזה חולמני, לא בעניינים, כאילו הגוף שלו פה אבל המוח משוטט איפשהו באיזה חור. חבל אבל אין לנו זמן להתעסק בשיקום. אולי יום אחד יצא ממנו משהו, יהיה מעניין לעקוב.

סהכ השגנו את המטרות הצנועות שהצבנו בתחילת העונה. יאללה לים ולעדכוני מרקאטו הגובלים באובססיה בנייד.