דויד סואזו. מאוד אהבתי אותו בקליארי עוד כשעקבתי באדיקות אחרי הליגה האיטלקית. התמצאות מאוד טובה ברחבה ואגרסיביות. היה חסר קצת משהו בראש. קיבל הזדמנות באינטר לקראת גיל 30, וגם אז המשיך להיות מושאל.
מצחיק להגיד את זה, אבל רונאלדיניו. השיאים של מסי ורונאלדו משכיחים אותו, אבל לדעתי אף אחד לא עשה את מה שהוא עשה על המגרש. קריירה קצרה מדי, שמן מדי ובזבזן ועצלן והכל, אבל כדורגל נטו? מבחינתי הוא רמה מעל כולם.
אני לא חושב שיש מישהו שלא מונה את רונאלדיניו בגדולי השחקנים המוכשרים שהיו. להטוטן, כוכב כדורגל, עד היום אני זוכר את השער שלו בבעיטה מהמקום נגד צ'לסי. אם רק היה מחוייב יותר למקצוע. אגב, מה דעתכם על מקמנמן?
לא ברור לי איך מישהו שהיה קונצנזוס לשאלת השחקן הטוב בעולם כשהיה בשיאו וגם קטף את כדור הזהב יכול להחשב כאנדרייטד.
מקמנמן לא היה אנדרייטד וצריך לזכור שחלק מהקריירה שלו הייתה לפני בוסמן. ברגע שהוא יכל להשתחרר מליברפול, הוא עשה זאת. הוא הוערך הן בפרמייר ליג והן בריאל.
זה די פשוט - אני מדבר בהסתכלות של 'כל הזמנים', ולא ספציפית בתקופתו. לדעתי: רונאלדיניו בשיאו > כל שחקן אחר בשיאו. לא חושב שזו הדעה המקובלת, ולכן הוא אנדרייטד.
לטעמי בוסקטס הוא האוברייטד הגדול ביותר בדיון הזה. אבל אני מניח שזו דיעה מאוד לא פופולארית... תמיד הייתי בהרגשה שאם היית שם אותו בכל קבוצה אחרת הוא פשוט היה שחקן סבבה. לא מעבר לזה.
שוב זה קונצנזוס שבשיאו הוא לגמרי היה בלבל של מסי ורונאלדו. אבל מה לעשות שהוא היה בשיאו כמה, 3 שנים? 4 שנים? והשניים האלה כבר משהו כמו 15 שנה בטופ 5 ורוב הזמן בטופ 2? בשיאו לא היה שחקן אחד שהוערך יותר ממנו, זו עובדה. אני מכיר אנשים שטענו בזמנו שהוא אוברייטד אפילו. אני זוכר שבמגזין המונדיאל של ידיעות אחרונות לפני המונדיאל בגרמניה הכותרת הייתה "ברזיל ועוד 31" עם תמונה של רונאלדיניו על השער. כאילו מה, יותר מזה? אחרי אותו מונדיאל הוא כבר לא היה אותו שחקן ואת מקומו תפסו אלה שיהפכו בהמשך להיות שחקנים יותר גדולים ממנו.
תגדיר שיא: משחק אחד? תקופה? רונאלדיניו היה לפני מסי ורונאלדו, אם היה אחריהם כנראה גם היו מתלהבים ממנו פחות. הקונספט של שחקן שכל משחק מגיע וכובש או מבשל זה משהו שפשוט לא היה קיים לפניהם (היו לשחקנים עונות כאלו, אבל לא לאורך זמן)
סטיב מקמנמן היה שחקן הרכב בריאל מדריד במשך שנתיים - 1999/00 ו-2000/01, אחת מהן בצד שמאל כי הגיע לואיס פיגו הגדול ובגמר ליגת האלופות אפילו שיחקו באמצע לעת צרה והיה נפלא. הוא הוערך על ידי התקשורת, האוהדים והגלאקטיקוס עצמם. הוא כבש שערים יפים (סלאלום אדיר נגד בילבאו, וולה אדיר נגד אוביידו) וגם בחצי גמר וגמר הצ'מפיונס. פשוט היה שחקן לא יותר מדי משמעותי בהסתכלות כללית. מה שכן, לא בטוח שבעידן הנוכחי שחקן ברמה הזו היה מקבל בשלוות נפש את זה שהוא היה על הספסל. לדעתי הרוב מחשיבים את רונאלדיניו כאחד מחמשת הגדולים איי פעם (לטעמי זה לא נכון, מה לעשות שכדורגל זה לא רק שואו ובידור אלא גם מקצוענות והוא כמעט גמר את הקריירה בגיל 30) ולכן הוא לא אנדרייטד. ב-2006 כשהוא עוד בשיא הקריירה הוא היה כמעט בגדר נעלם בגמר ליגת האלופות ועוד מול עשרה שחקנים וגם הציג מונדיאל די גרוע. אני זוכר את זידאן עושה קרקס לחבורת הכוכבים של ברזיל. מה שכן אפשר לומר על מעט שחקנים שהם שינו מועדון. רונאלדיניו החזיר את ברצלונה לגדלותה והשאיר למסי תשתית אדירה. אני לא בטוח שמסי היה יכול להצליח בצורה כזו אם היה מגיע לפניו נניח. @Butragueño, העלת את השם הזה ברצינות? אני זוכר אותו בעיקר מהפלייסטיישן מ-Pes, הייתי שם את סואזו בכנף ימין בגלל המהירות המטורפת שלו, אמנם לא כמו מארטינס אבל 93 ומעלה לדעתי.
את דייגו, ההוא מ-ורדר ברמן ופורטו. אבל מבין השלושה, זה יהיה לא פופולארי, אבל פורלאן. לא ההוא ממנצ'סטר, ההוא מ-ויאריאל ואתלטיקו
