נגמרה ההשאלה שלו. יונייטד זו שהחליטה להשאיר אותו. מילאן דווקא רצו שימשיך ממה שזכור לי. לוקאקו הצלחה גדולה באברטון וווסט ברום. לא בדיוק קבוצות עם שאיפות גדולות. לא קבוצות במעמד בכיר בליגה, בניגוד לאינטר באיטליה.
אם לצ׳לסי היה את המאמן שהיה לה לפני 5 שנים אולי היינו מדברים אחרת. כרגע יש לה מאמן בינוני ואוברייטד, עובדה שכל מיליון שחקני התקפה שהם הביאו לא פוגעים, אז מה כולם שחקנים כושלים?
אם ואם. שחקני טופ אמורים לבוא לידי ביטוי אצל כל מאמן נורמלי ולא רק אם מיליון תנאים לטובתם. ברור שיש מאמנים מסרסים ומורי ספורט. טוכל לא כזה. גם תחת מוריניו ביונייטד ראו חסרונות ברורים שיש ללוקאקו בשביל מועדוני טופ.
במסגרת הנקיונות לפסח מצאתי מחברת מ2007 בה רשמתי כמה שחקנים שהייתי מביא ליונייטד(ואת רובם הבאתי אז במנגר). אחד השחקנים שהיו שם זה אנדרייטד מובהק לדעתי, חואקין. באותה תקופה הוא היה בשיא בולנסיה. לדעתי היה לו מקום בבארסה הגדולה או ריאל של אז. למה הוא לא הגיע לשם? כנראה בגלל האופי או משהו (החזרה שלו לבטיס הייתה כבר אחרי השיא), אבל אני אוהב עדיין לראות אותו לפעמים.
לא שחקן שבנוי לטופ באופי שלו והוא אפילו הכיר בכך כאשר דחה את צ'לסי. Sent from my SM-G973F using Tapatalk
אגב הוא מקום שני במספר הופעות בלה ליגה אחרי זוביזרטה ויכול להיות שגם יעקוף אותו. אם לא היה עוזב לאיטליה כבר היה עוקף. מסי אגב מקום שמיני.
אגב 2, כל רגע הוא עשוי לכבוש שער שיהפוך אותו לכובש המבוגר בהיסטוריה בליגה הספרדית, 3 חודשים לפני גיל 41. השיא שייך לדונאטו במדי דפור.
שנים רבות בספרד דיברו עליו כיורש של לואיס פיגו והיה לו את אותו כוח פריצה, דריבל, מהירות וקרוסים מדהימים בצד ימין. ולנסיה לא ממש המריאה כמצופה ממנה כשהוא הצטרף בקיץ 2006 (מה דחה את המעבר? הוא רצה לשחק עם בטיס בליגת האלופות). אני חושב שבמפתיע דווקא בסוף הקריירה הוא היה שחקן הרבה יותר מגוון, כזה שלעתים משחק באמצע, בצד שמאל ולא רק דוהר בכנף. העדיף להיות אלוהים בבטיס וזה בסדר גמור, הוא משך עד גיל מאוחר מאוד. חבל שבנבחרת ההילייט הכמעט אחרון שלו היה הפנדל המוחמץ במונדיאל 2002.
היה איתו בבטיס שחקן מנגר אדיר- אלפונסו. היה שחקן נהדר בבטיס ובנבחרת אבל נבלע בברצלונה. Sent from my iPhone using Tapatalk
לאלפונסו בבארסה לא היה מזל עקב יותר מדי פציעות שהרסו אותו. בכלל באותה תקופה(חוץ מאלפונסו) הרבה שחקנים שהגיעו לבארסה כהבטחות גדולות קרסו אצלה בגלל פציעות. זכורים לי דני גארסיה,יארי ליטמאנן ופטריק אנדרסון.
האנדרייטדים הכי זכורים לי: קלאודיו לופז וגאיזקה מנדייטה שלאחר מעברם מולנסיה ללאציו דעכו כליל והפכו מכוכבי על לשחקנים בינוניים וחסרי משמעות,מהליגות הפחות חזקות זכור לי ניקוס מאכלס היווני שזכה במדי ויטסה ארנהיים בעל הזהב בעונת 98(34 שערים)ושנה לאחר מכן הוחתם ע''י אייאקס אבל התגלה שם כפלופ גדול וכבר בגיל 30 מצא עצמו בקבוצה בינונית מהליגה היוונית החלשה. ועוד כמה אנדרייטים שזכורים לי מתחילת שנות ה-2000 :גברי גארסיה, מרקו די ואיו,ג'רארד לופז,אנדי ואן דר מיידה,אורבי עמנואלסון-כולם נחשבו נחשבו לכשרונות מבטיחים מאוד בצעירותם אבל משהו השתבש וגרם לקריירה שלהם לדעוך בשלב מוקדם.
