כן, אז שגיא, בהזדמנות זו אולי תסביר לי מה עשה רוסו שמגיע לו ה"טיפול המיוחד" שעושה לו רוני לוי? וכשדיברתי על מקרה פרגוסון דיברתי על אימון נטו,לא על היסטוריה עם הקבוצה כשחקן/מאמן נוער/אפסנאי. התשובה היא: כלום.רוסו היה עצמו וכולם קיבלו את זה. חבל לפרק דבר טוב. מצד שני, זאת לא בדיוק הבעיה שלי כך ש...
שגיא מה כ"כ קשה להבין? רוני לוי מנסה ליצור לעצמו תדמית מסויימת, ולכן הוא מתנהג בייחוד עם רוסו בצורה נוקשה כדי להראות שלמרות שהוא מאמן צעיר הוא קשוח ורציני. לדעתי זה דבר מטומטם, עד היום רוסו הצליח משום שהמאמנים שלו נתנו לו יד חופשית לעשות מה שהוא יודע על המגרש, וזה הוכח כמוצלח- אז למה להרוס את זה?
אתם מעבבים פה נושאים! אתה מעברר את הצד המקצועי עם צד החברי, וזה לא נכון! אתה מדבר על יד חופשית שנתנו לו במגרש, ואומר שרוני לוי מתנהג איתו בצורה נוקשה, כשכל זה נעשה מחוץ למגרש, כי עובדה שבמשחקי האימון רוסו בלט, ושיחק טוב מאוד, כאשר רוני לוי ניהל את המשחק, אז אל תבלבלו פה את השכל. ורוני לוי לא מנסה ליצור שום תדמית, אני לא יודע אם אתם יודעים, אבל עוד במחלקת הנוער הוא דגל במשמעת רבה, כנראה מעל הכל, אז רוני לוי לא מנסה ליצור תדמיות, כי עם האישיות הזאת הוא הצליח יפה מאוד לאסוף אוסף לא קטן של כוכבים צעירים, לקחת איתם אליפות בהפרש גדול ולהצליח גם בטורניר אירופאי גדול באיטליה, ואתם מדברים לי על תדמיות, סלחו לי אבל זה ממש בולשיט! הבעיה במאמנים קודמים, ובעיקר בשומי, הוא שהוא לא רק קיבל יד חופשית במגרש, אלא גם מחוצה לו, הוא שלט בחלק לא קטן מהקבוצה מהשחקנים, היה מעין עוד מאמן, עוד איש קובע, ומחליט, ולא פעם הוא העז למחות על החלטות כאלה או אחרות שלקח יצחק שום. ולמה? כי הוא ידע ששומי לא יעשה לו כלום, שומי היה כמו הבובה שלו, וכך זה גם צפוי להיות בפנא, כך אני מאמין, אם ג'ובאני יעזוב בסופו של דבר. הבעיה פה היא לא ברוני לוי כמו שכולם חושבים, היא בג'ובאני רוסו והיחס שהוא התרגל אליו בשנה האחרונה. רוני לוי לא מעוניין בזה, ולכן הוא מתנהג ב"כשיחות" כדבריכם. תבינו, רוני לוי הבהיר שהוא מעוניין ברוסו, ואני גם מאמין שאצלו הוא גם ישחק בחופשיות מסויימות, אבל רק על המגרש, ולא מחוצה לו, שם רוני לוי רוצה ליצור מסגרת מסודרת, מסגרת מגושבת, בלי מובילים וכל זה. ועל זה, למען האמת, אני די מעריך את רוני לוי, ואני מאוד מבין ותומך בדרך שלו. מקווה שזה מספיק מובן.
אני לא יודע מה זה טיפול מיוחד..רוסו איחר לאימון וקיבל קנס של 250 ש"ח..זאנו איחר רק לארוחה וקיבל 350 ש"ח..אני לא חושב שיש לרוסו על מה לבכות..במיוחד אחרי שהוא איחר בכמה ימים את החזרה שלו מחו"ל וזה אחרי שהוא קיבל עוד כמה ימים הארכה מרוני לוי.. לוי מאמן קשוח עם כולם באותה דרגה וזה מה שהוא מנסה להראות.
טוב אז לפי מחנה האימון מסתמן ההרכב הבא: דוידוביץ'; ז'אנו, חרזי, בנאדו, קייסי; בריטס, טל, רוסו, זנדברג; קטן לופז כשיבוא הקשר האחורי החדש הוא יכנס במקום טל או בריטס, או שאולי אפילו תהיה הפתעה מרעישה וקטן יצא מההרכב (לא מבין על שום מה הוא מקבל כזה קרדיט אחרי שלא כבש 20 מחזורים). ספסל: אלמדון, אג'יופור, נגר, באדיר, ברדה, צחקו. עוד בסגל: עמרי איב, עזריה, קינן, אברהמי, בוקסנבוים, ערן לוי, בירוק. בסה"כ ברור שזוהי מצבת השחקנים האיכותית בליגה, עם ספסל חזק ולא מעט צעירים שיקבלו הזדמנויות. נקודות התורפה הן: 1. השתלבותו של קשר אחורי 2. יניב קטן שלא כובש שערים 3. מרכז ההגנה, לא ברור איך יתפקד חרזי לאחר שלא הובא בלם חדש.
כמה דברים יש לי להגיב עליהם אורן: לפי מחנה האימון ההרכב שכתבת הוא בהחלט ההרכב שמסתמן. אבל, לדעתי כשיבוא קשר אחורי, לדעתי דווקא עידן טל או מיכאל זנדברג ימצאו את עצמם בחוץ. והסיבות: יניב קטן, למיטב ידיעתי, פתח בכל המשחקים, עושה רושם שרוני לוי בונה עליו (אחר כך אני אגיב לדבריך), וחורחה בריטס לא ימצא את עצמו בחוץ, פשוט לא נראה, רוני לוי מאוד היה רוצה אותו, ובריטס כבר היה בדרך החוצה, ואני לא חושב שהחתימו אותו כדי שיהיה על הספסל, מה גם שנראה שמדובר בשחקן ברמה גבוהה מאוד. לדעתי הוא שחקן הרכב בטוח במכבי חיפה, לפחות נכון לתחילת העונה הזאת. לעומתם מיכאל זנדברג, במשחקי האימון, למרות עונה טובה בעונה שעברה, לא נראה בטוח בהרכב, מה גם שבתחילת האימונים מיכאל נראה עם פחות כושר משאר חבריו, ולא פעם נשאר מאחוריהם. בקשר ליניב קטן, אני חושב שרוני לוי הבין טוב מאוד את הפוטנציאל והכשרון הטמון בשחקן הזה...ולכן הובא חלוץ, חלוץ שפיץ, חלוץ מטרה, חלוץ סקורר, הלוא הוא דנטה לופז, עוד אחד שנראה כשחקן הרכב. ולצידו צפוי לשחק יניב קטן, כמו בתקופת יעקובו. ואם זה אכן יקרה, זה כנראה עוד גורם לכך שזנדברג ימצא את עצמו בחוץ, ואז נראה את יניב נמצא קצת יותר באגף שמאל, איפה ששיחק בתחילת העונה, ואיפה שהצטיין. לגבי עידן טל, אני מעריך שהוא ישתף פעולה עם הקשר האחורי שיגיע, ומלפינהם ישחק בריטס, כשבצד ימין רוסו. עידן טל כמובן ישחק קצת עם נטייה שמאלה, אם קטן משחק כחלוץ אגף, אז צריך מי שיחפה שם. והנה לך הרכב, שלדעתי יכול להיות חזק ביותר. וזנדברג יכול לשמש בתור האס מהספסל. וזה עוד בלי להזכיר את ברדה וערן לוי, שכנראה ישחקו ברוטציה עם שאר החלוצים. (בחיפה מאוד רוצים לקדם את לוי), וזה עוד בלי להזכיר את באדיר, שישמש כמחליף לעידן טל וחורחה בריטס. ועוד יש בוקסנבוים, שאני לא מבין למה הביאו, ויחד איתם את השחקנים הצעירים שכלכך רוצים לתת להם דקות, נראה מה יקרה ואיך הם ישתלבו. ואם כבר דיברנו על קשר אחורי, כרגע נראה שנשארו שני מועמדים, שאחד מהם יוחתם, ללא מבחנים. האחד הוא אנדריי גומז, קשר אחורי מברזיל, משחק בפלמינגו, נציג המועדון צפוי לצאת לצפות בו, אם יתברר שהחלים מהצפיעה וישחק במשחק הקרוב, בשבוע הבא. אומרים שהוא שחקן ברמה גבוהה. גומז כבר נקשר הרבה מאוד זמן למכבי חיפה, אולם עדיין לא היו התפתחויות רציניות. השחקן השני הוא מארגנטינה, אסטבן בוחאן, מקבוצת ולז, בן 24. בקבוצה קיבלו קלטות שלו, רוני לוי אמר שקשה להחתים שחקן על פי קלטת, אבל הוא לא מוכן לבוא למבחנים וגם ולז לא משתחררת אותו. ככה שאחד מהשניים כנראה יוחתם בחיפה בזמן הקרוב.
מתוך וואי נט: בוחאן דחה את האפשרות שיגיע למבחנים והבהיר שבמקרה כזה הוא לא עולה על המטוס לישראל: "לא מדובר במבחנים. הסוכן שלי בכלל לא דיבר איתי על זה ולא שמעתי על זה שום דבר. הוא רק אמר לי שמדובר בהשאלה לעונה אחת. שיהיה ברור, אני לא חושב שזה יכול לקרות בכלל שאבוא למבחנים. "ולז סארספילד לא תסכים לזה, כי הם לא ישחררו אותי בלי שיהיו בטוחים שאני חותם בחיפה, ושהם הולכים לקבל את הכסף. מקרה כזה התרחש לפני מספר חודשים עם שחקן אחר. קבוצה מאנגליה ביקשו לבחון אותי וההנהלה שלנו כלל לא הסכימה לשמוע על זה". אגב, אחד הסוכנים של בוחאן הוא חואן סימון, מי שהיה בלם נבחרת ארגנטינה שהעפילה לגמר המונדיאל באיטליה 1990, בו נוצחה בגמר 1:0 על ידי גרמניה המערבית. - היית פצוע הרבה זמן. מה המצב שלך עכשיו? "לא רק שאני בסדר גמור, אפילו הצלחתי לחזור להרכב של ולז מיד לאחר ההחלמה מהפציעה, וזה למרות שהקבוצה היתה אז בכושר טוב והשיגה תצאות טובות. אין לי שום בעיה בריאותית כיום והתאמנתי כרגיל במחנה הטרום עונתי". - מה אתה יודע על מכבי חיפה? "בשלושת הימים האחרונים, מאז שהבנתי שאני עומד להגיע לקבוצה, אני נכנס כל הזמן לאינטרנט ומנסה להשיג מידע. אני יודע שזוהי אחת הקבוצות הגדולות והטובות בישראל, אם לא הטובה מכולן, וראיתי גם משחקים שלה בליגת האלופות. אני זוכר שיש לה מגן שקוראים לו אלון חרזי, ושמשחקים שם גם קשר קרואטי וחלוץ ניגרי". - לניגרי קוראים יעקובו איגביני, והוא עזב לפני חצי שנה לאנגליה. במקומו הגיע דנטה לופז מפרגוואי. יהיה לך עם מי לדבר ספרדית. "זה טוב מאד, שמעתי שיש שם שחקנים מפרגוואי. אני גם יודע ששיחק שם גיז'רמו ישראלביץ', ששיחק באוניון סנטה פה". - מביאים אותך כי צריך קשר אחורי שיחליף את ריימונדאס ז'וטאוטאס שעזב "קשר אחורי זה התפקיד הטבעי שלי, ובו שיחקתי רוב הזמן. אני מודע לזה שאם אגיע יהיו ממני ציפיות. ברור שהאוהדים של מכבי חיפה מצפים לזכייה באליפות, כי ככה זה בכל קבוצה גדולה במדינה שלה". - איך נראה לך סגנון המשחק של מכבי חיפה? "לא הספקתי לראות הרבה. מהמשחק נגד מנצ'סטר יונייטד בליגת האלופות אי אפשר ללמוד שום דבר, כי מדובר באחת הקבוצות הטובות באירופה וזה לא יכול להוות פרמטר על מנת ללמוד על הרמה והסגנון של הקבוצה. התרשמתי שהם משחקים כדורגל התקפי, כמו שאני אוהב". - אתה לא פוחד לבוא לישראל? "לא, אני רוצה לבוא. קראתי הרבה על הקונפליקט בין הישראלים לפלסטינאים, אבל גם על העיר חיפה, האוכלוסיה בישראל, והרבה דברים שקשורים למדינה. ברור לי שאצלנו בטלויזיה יראו רק פיגועים כשמדברים על ישראל, כי אם יראו את החיים הרגילים שם זה לא יעניין אף אחד, זה לא חדשות. "גם אצלנו בארגנטינה לא כל כך בטוח וחוטפים אנשים ברחובות. המדינה עוברת תקופה קשה ואני יודע שבעקבות המשבר הזה הרבה ארגנטינאים נסעו לישראל". אביו של אסטבן, חוזה מאריה בוחאן, נטל לידיו את הטלפון וניסה ללקט מידע אודות היעד של בנו: "אתה יודע, הוא לא יהודי, אבל הוא שמח לבוא לישראל. תגיד, יהיה לו קשה ללמוד אידיש?"
מכבי חיפה קיימה היום משחק אימון ראשון מאז שבה לארץ ממחנה האימונים שהתקיים בהולנד. חיפה שיחקה מול הפועל ירושלים מהלאומית, ולא התקשתה לנצח אותה, 4-0. למרות שליטה של החיפנים, הם התקשו לתרגם את השליטה לשערים במחצית הראשונה, ורק בדקה ה42 נכבש השער הראשון, מרגלי אדורם קייסי בבעיטה חופשית נהדרת מ20 מטר. במחצית השניה רוני לוי החליף כמעט את כל ההרכב. אבישי ז'אנו קבע 2-0 בדקה ה48, בדקה ה59 נכבש השער השלישי, מרגלי דנטה לופז, ובדקה ה81 אליניב ברדה חתם את התוצאה עם השער הרביעי של חיפה, 4-0. במשחק הזה נבחן קשר אחורי מגאנה, לארי קינגסטון, שהגיע למבחנים בנצרת ורוני לוי ביקש להתרשם ממנו. ואם בקשרים אחוריים עסקינן, כנראה שבימים הקרובים יגיע אנדרי גומז, שחקנה של פלמינגו, למבחנים במכבי חיפה, אחרי שקבוצתו לא הסכימה לשחררו, הפעם הם נענו לבקשה והשחקן צפוי להגיע למבחנים, ואולי אף יחתום בקבוצה.
עם קביים. נו תחשבי לבד, הוא לא יבוא אם הוא פצוע, ואם יבוא פצוע אז מן הסתם יוותרו עליו. מכבי חיפה תחתים רק שחקן שירשים באימונים.
תפלא. לפי מה שהבנתי הם קונים או את ההוא שפצוע בלי לבחון אותו על סמך מה שאמרו להם שהוא טוב או את בוחאן שגם לגביו יש סברות שהוא קשר התקפי (אני לא מבין.. זה כזה דומה קשר הגנתי וקשר התקפי?) בקיצור, אני היחיד שחושב שצריך להשאיר את באדיר למקרה חירום אם קונים חתול בשק (ובסוף זה ארמדילו)?
חחחח burn! באמת,קראתי שהוא פצוע כ-ר-ג-ע, בגלל זה שאלתי, אבל לפי מה שהבנתי חיפה תנסה להשיג קלטות של המשחקים שלו להתרשמות.
א. תודה על התמיכה, וקרדיט לקלסו הענק! ב. הקלטות שאפשר להשיג הן משום מה רק של פסים מעולים, בישולים ושערים ולא של איבודים וכרטיסים אדומים... זה מה שהם רוצים שנראה אז זה מה שהם נותנים לנו לראות
בובונת, אני אסביר לך את העניין. הדיבורים על פציעתו של גומז, באו בעקבות רצונה של מכבי חיפה לשלוח נציג לברזיל, על מנת שיראה אותו בפעולה, רק אם ידעו בוודאות שהוא ישחק במשחק. אבל גומז עדיין לא החלים, ולכן בחיפה בזבזו ולא שלחו נציג לברזיל, עברו ימים ולילות, והתפתחו דברים, ואחרי שפלמינגו לא הסכימה בהתחלה לשלוח אותו למבחנים, היא פתאום התקפלה והסכימה לשחרר את השחקן למספר ימי התרשמות בחיפה, הוא יגיע, יתאמן (פציעה זה דבר חולף), כנראה יבחן במשחקי אימון, ואז יחליטו לגביו אם מחתימים אותו או לא. לגבי בוחאן, גם לגביו יש פתאום התפחויות מעניינות ומדובר גם פה שאולי ולז תסכים לשחרר את השחקן למספר ימי התרשות קטן במכבי חיפה. ככה שאני מאמין שמכבי חיפה יחליטו תוך שבוע-שבועיים מיהו הקשר ההגנתי שהם מחתימים לקראת העונה הקרובה.
כתבה מכולבו(שפורסמה בוואלה) על הקוף של מכבי חיפה. החיוך האמיתי הראשון מתמרח על פניו של חורחה "אל מונו" בריטס ברגע שמגיעים לאוזניו צלילי השיר "גואנטאנמרה" מהרמקולים של הקניון. פתאום הוא נינוח יותר. כשהוא שומע ספרדית הוא מרגיש בבית, זה שנמצא אלפי קילומטרים מכאן. "רק חסרות כאן בחורות לרקוד איתן", הוא אומר בחיוך, אבל מיד תופס את עצמו בידיים, "רק שקארן אשתי לא תדע, היא מאוד קנאית". הרבה דיבורים היו בקיץ האחרון על עמדת הקשר האחורי של מכבי חיפה, בעידן שאחרי ריימונד ז'וטאוטאס. שבועות של חרדה מהלא נודע הגיעו לקיצם כמה דקות לפני השעה תשע בערב ביום ראשון. לבריטס הספיקו שניות בודדות כדי להוכיח לאוהדים בירוק שנכון להיום אין להם ממה להיות מודאגים. למחרת גם העיתונים חילקו שבחים על ההצגה של הפרגוואי הצעיר, שהיה בכל מקום על המגרש והפך בין לילה לאהוב הקהל. "זו לא הייתה הפעם הראשונה שאני עולה למגרש והיציעים מלאים", אומר בריטס ביום שאחרי, "אבל עבורי זו הייתה תחילתה של הרפתקה, והיו לי ציפיות מאוד גבוהות מהופעת הבכורה שלי ושל הקבוצה. נהניתי מאוד מהאווירה, ובייחוד מהאוהדים שלא הפסיקו לעודד". -------------------------------------------------------------------------------- שכחו אותי בבית -------------------------------------------------------------------------------- בדקה ה-43 נראה האיצטדיון כמו בימים שרובן עטר סובב בננה לחיבורים או שאיל ברקוביץ' חילק עוד סוכרייה לאחד החלוצים. בריטס פרץ לעבר תיבת החמש, היתל בשלושה מגנים, ורק קורנפיין מנע ממנו סיום מתוק למהלך מבריק. הקהל כולו, אפילו הירושלמים, נעמד על הרגליים והריע לו ארוכות. בריטס רץ למרכז המגרש, נעמד, ספק לקח אוויר ספק השתחווה לקהל שעטף אותו מכל עבר: "היה לי רצון אדיר לכבוש כבר במשחק הראשון. אליניב ברדה אמר לי לפני המשחק שהוא חלם שאכבוש וביקש שכשהכדור יפרפר ברשת, אני ארוץ אליו והוא ישפוך עלי מים. זה באופי שלי, להילחם עד מוות על כל כדור, לעשות הרבה הגנה ולנסות לכבוש בכל משחק. גם אשתי קארן והבן ג'ורג'י ביקשו שאבקיע בשבילם, אבל נתקלתי בשוער מצוין". בריטס הגיע למכבי חיפה בקיץ בעקבות חברו לנבחרת פרגוואי, החלוץ דנטה לופז. למרות ההצעות שקיבל סוכנו, פרנסיסקו קמפו, העדיף בריטס את ישראל. על השולחן הייתה הצעה רצינית נוספת, זו של בארי מהליגה האיטלקית השנייה, אבל ההצעה של יעקב שחר קרצה לו יותר, כמו גם ההזדמנות לשחק בגביע אופ"א ולזכות לחשיפה גדולה יותר. נכון להיום, הוא לא מצטער על הצעד: "היו לי גם הצעות להישאר בפרגוואי או לחזור לפורטוגל, אבל מכבי חיפה יכולה להיות עבורי מקפצה טובה יותר לקבוצה באירופה, והבאתי את זה בחשבון. אני מודה שהופתעתי מהכדורגל בישראל, ציפיתי שהרמה תהיה טובה אבל לא ידעתי עד כמה, בייחוד זו של השחקנים במכבי". למרות גילו הצעיר, לבריטס יש כבר רקורד אירופי. בגיל 16 הוא הגיע לוויאדוליד הספרדית, משם אין לו זיכרונות נעימים במיוחד. "הגעתי לוויאדוליד, וישר זרקו אותי לבית מלון", הוא נזכר, "לאימון הראשון הגעתי ברגל ולא קיבלתי שום יחס מהצוות המקצועי, שום מגע אישי". במשחקי טרום העונה הוא שיחק עם הקבוצה הראשונה של המועדון והרגיש שהכל דופק כמו שצריך. אבל אז השתנתה המגמה: "לפני משחק ההכנה האחרון אמרו לי 'קח את הנעליים ולך תתייצב בקבוצת המשנה'. זו הייתה אכזבה גדולה מאוד, אבל זה לא היה הסוף. כולם שם הכירו אותי והיו בטוחים שבאתי להרוס להם את הסיכויים להתקדם. שחקנים היו עושים לי פרצופים, אמרו לי 'באת מדרום אמריקה רק כדי לגנוב לנו את הפרנסה והמקום". לאחר עוד ניסיון לא משכנע בבראגה הפורטוגלית, שב בריטס לפרגוואי כדי לזכות באליפות הראשונה שלו בקריירה, במדי אולימפיה אסונסיון. בעונה שעברה הוא הגיע לטקווארי הקטנה, ואז נוצר הקשר עם מכבי. באותם ימים יצר לעצמו בריטס מעמד בנבחרת פרגוואי, והוא יודע שהריחוק מהבית והיעדר הזרקורים של אירופה עלולים לפגוע בו: "בנבחרת שלנו רוצים להכניס עכשיו דם צעיר, ולפני שהגעתי לחיפה שיחקתי בכל המשחקים שלנו. היום אני במכבי ומתרכז ברצון שלי להצליח עם הקבוצה, אבל אני מקווה שבפרגוואי לא ישכחו אותי". -------------------------------------------------------------------------------- דגל לבן -------------------------------------------------------------------------------- אבל גם בארץ הקודש לא הכל הלך לו חלק. רוני לוי חיפש בנרות קשר אחורי, ובריטס נראה כמי שלא ממש יוכל לספק את הסחורה. פתאום התחילו דיבורים על מבחנים, והסחבת החלה. בריטס המתוסכל כבר חשב לעזוב הכל ולבחון את ההצעות מפורטוגל ואיטליה. "אני מאוד לא מרוצה מהדרך שבה נחתם החוזה שלי", הוא מתלונן, "זה נמשך המון זמן וזה בהחלט היה מוגזם. נאמר לי שמכבי מחפשת מספר 5 טיפוסי, ועד היום אני לא יודע מה זה בכלל. הבעיה הייתה שהסוכן שלי לא היה בישראל כדי לטפל בכל הסיפור. אני אדם מאוד ישר, וציפיתי שמכבי תתייחס אלי באותו אופן. אני רוצה להאמין שאם למישהו יש טענות נגדי, הוא יאמר לי אותן בפנים, וזה לא מה שקרה. היו ימים שבהם ישבתי על המזוודות, וכל מה שרציתי היה רק לשמוע כן או לא. מאוד פשוט. כל העיכוב הזה יצר מתח שהפריע לי מאוד. הגעתי למצב שאמרתי 'או.קיי, אני מרים דגל לבן ועוזב". בעיצומו של כל הבלגאן, התקשר אליו הסוכן קמפו, שהמליץ לו להישאר במלון ולא להגיע לאימון. בריטס נענה להצעה, שהניבה את התוצאה הרצויה מבחינתו: "למחרת שוב התייצבתי לאימון והיחס אלי השתנה. אני שמח שהתאזרתי בסבלנות, בסופו של דבר זה עשה לי רק טוב. בשורה התחתונה אני שמח שהכל נסגר על הצד הטוב ביותר ושהיום אני שחקן מכבי חיפה. כשחתמתי, נשארו רק שלוש חולצות עם מספרים פנויים. לא שינה לי איזה מספר אני אהיה, רק שיתנו לי לשחק". שם אחד מצליח לעורר את בריטס משלוותו ז'וטאוטאס. ולכן הוא לא צריך תרגום כדי להבין את השאלה כמה פעמים שאלו אותו אם יוכל להיכנס לנעליים של הליטאי. התשובה נשלפת מיד: "בן כמה ז'וטאוטאס? 31. בן כמה אני? 22. תשע שנים הבדל. במשחק נגד בית"ר נתתי לכולם את התשובה. אני יודע שהביאו אותי כדי להיות ממלא המקום של ז'וטאוטאס, ואני מקווה לעשות את המקסימום, אבל חשוב להבהיר את הספר של ז'וטאוטאס קראתם ונהניתם, עכשיו תסגרו את הספר שלו ותקראו את הספר שלי. אני מודה, אני לא מכיר אותו, חוץ מזה שראיתי את השער שלו נגד מנצ'סטר יונייטד. אבל אם הייתי מכיר אותו, והוא היה באמת טוב כמו שאומרים עליו, הייתי מסיר בפניו את הכובע. היום אני רק רוצה שתסתכלו עלי כעל חורחה בריטס, ולא כממלא מקום של אף אחד". לקשר האחורי החדש של מכבי חיפה אין בעיה עם כל ההמולה סביבו ועם השאלה אם הוא האיש הנכון במשבצת הנכונה. להפך, הוא אפילו נהנה מזה: "אני מרגיש מצוין בעמדה הזו, לא חושב שאני מבזבז את היכולות הטכניות שלי בעמדה אחורית. אם יגידו לי שאני צריך לשחק קדימה יותר, אשמח לקחת חלק בהתקפות. אעשה כל מה שיגידו לי ואשחק בכל עמדה שיבקשו. אני נהנה מכל רגע ונותן את כל כולי למען הקבוצה והצלחתה". -------------------------------------------------------------------------------- אחד עשר קפטנים -------------------------------------------------------------------------------- כשמדברים עם בריטס, קל לשכוח שהוא בסך הכל בחור בן 22. זה התחיל בהורים שהתגרשו, המשיך בעזיבת הבית בווילריקה הקטנה לטובת הבירה אסונסיון בעקבות החלום להיות כדורגלן, והסתיים, כל לפחות הוא מקווה, במותו של בנו בזמן הלידה. "זו הדרך שבה בחרתי לעצמי ואני שלם איתה", אומר אל מונו, "המעבר לעיר הגדולה והניתוק מהבית בגיל 15 גרמו לי להתבגר מהר ולהיות מה שאני היום. עבור לופז למשל, שצעיר ממני רק בשנתיים, זו פעם ראשונה שהוא יוצא מהבית וצריך להסתדר לבד. אצלי המצב שונה לגמרי". בנוגע ללופז, אל מונו מרגיע את אוהדי חיפה: "אני מאמין שדנטה עוד יתאקלם וייתן את המאה אחוז שלו בכל משחק. הוא שחקן גדול, יש לו כושר גופני מעולה והוא לא מפסיק לרוץ. רק צריך לתת לו זמן ולהתאזר בסבלנות. החיים לימדו אותי דבר מאוד חשוב כשאתה עושה דברים טובים, כולם אוהבים אותך, וכשאתה עושה משהו לא טוב, מפנים לך את הגב. אני תומך בלופז, הוא חבר טוב שלי, ואין לי ספק שכבר בעתיד הקרוב הוא ייתן את מה שמצפים ממנו. הוא חלוץ שיודע שמצפים ממנו לתת גולים. הוא יכבוש עם הראש, עם הרגל, עם הגב ועם כל חלק אחר בגוף". לבריטס יצא לראות משחקים של מכבי חיפה משנות ה-90'. את מרכז המגרש אייש אז בעמדת הקשר האחורי מספר 7 אחד, רוני לוי. "אני לא יודע מי הביא אותי למכבי", אומר בריטס, "אבל מה שכן, לוי מעניק לי יחס מצוין, והעובדה שהוא שיחק בעמדה שלי עוזרת לי מאוד כי הוא נותן לי הרבה גיבוי. מהמשחקים שראיתי, הבנתי שלוי היה שחקן גדול, בריא ואתלטי, שחקן מצוין. קשר אחורי צריך לדעת לשלוט בכדור, לחלק כדורים לשחקנים אחרים, לעשות הרבה הגנה ולתמוך בהתקפה. זה בדיוק מה שאני מתכוון לעשות". היום יפגוש בריטס בבלומפילד יריבה שאמורה לתת פייט גדול יותר מזה שנתנה בית"ר, אבל הוא גם יודע שהתצוגה ביום ראשון העלתה את רף הציפיות הגבוה ממילא. אל מונו עצמו נשאר עם שתי רגליים על הקרקע: "הלוואי וכל העונה שלנו תיראה כמו המשחק מול בית"ר, אבל אי אפשר לצפות שנשמור על אותה רמה לאורך כל המשחקים. עוד יהיו משחקים קשים יותר, אבל אנחנו בטוחים בעצמנו שנמשיך להיות טובים. אני מצפה מכולם שייתנו הכל כקבוצה. יש לנו הרבה שחקנים שיכולים לשחק בליגות הטובות באירופה, ולכל אחד מהם יש יכולות ותכונות להוביל את הקבוצה להצלחות. מבחינתי, כל 11 שחקני ההרכב והמחליפים הם קפטנים, וכשמנצחים, הניצחון הוא של כולם". -------------------------------------------------------------------------------- על חלומות וגורל -------------------------------------------------------------------------------- 90 הדקות הראשונות של בריטס בליגת העל עברו בהצלחה גדולה. בינתיים, בין אימון לאימון וממשחק למשחק הוא משפר את האנגלית בשיעורים פרטיים ("כי זה חשוב לעתיד") ולומד עברית מהחברים בקבוצה ("יודע להגיד 'תודה', 'בוקר טוב', 'לא נורמלי' והכי חשוב, 'אישה', אבל מפריע לי שאני לא מבין אם האוהדים ביציע מקללים או מעודדים אותי"). כאיש משפחה הוא מעדיף להישאר בבית, ולא, זה לא בגלל המצב הביטחוני שכלל לא מפחיד אותו: "אני מאמין בגורל. כואב ועצוב לי שאנשים חפים מפשע נהרגים, אבל אם יקרה לי משהו ואני אעלה השמיימה, זה יהיה הגורל. בינתיים יש לי חובה מוסרית כלפי אשתי והילד, לפרנס אותם ולדאוג שיהיה להם כל מה שהם צריכים. אני מקווה להגיע כמה שיותר רחוק עם מכבי, גם באירופה. החלום ניתן לנו בחינם, אפשר לחלום בלי לשלם ולהגיע הכי רחוק שרוצים. לשם אני רוצה להגיע עם מכבי חיפה".
