באליפות השלישית שיחקתם לא פחות מופקר. ראיתי כל משחק שלכם, זוכר מעולה איך בסמי קבוצות היו מחמיצות ונאיביות.למשל נתניה שהייתה צריכה לרדת למחצית בפליאוף בסמי אחרי שנתנה 3, אשדוד שכנעאן יכל בפנדל לעשות 2-0. אבל זה חלק מהעניין. אין מה להשוות לשחק ככה בקבוצה שהביטחון בשמיים והכל הולך, ובתור קבוצה יריבה גם כשאתה מוביל 2-0 אתה יודע שהסיכוי למהפך גדול יותר מהסיכוי שתנצח למרות היתרון, לקבוצה שהכל רעוע ונוטה להתפרק. אבל גם אז אמרו פה שזו אליפות עם עבודת אימון גרועה ובצדק. גם מאמן גנרי אחר היה לוקח את זה, נטו מכוח האינרציה שנוצר בקבוצה הזו. אבל מהקבוצה הזו לא נותר יותר מדי, המנהיגים הלכו. הפקרות זה כלי שצריך לדעת מתי להשתמש בו. כולם מדברים על סוף המשחק שלכם מול בית"ר שהיה מופקר, אבל לי זה בלט כבר במחצית הראשונה בפנדל למשל. אין לחיפה שום סיבה להמר בצורה כזו, ועוד בדקות כאלה. עם כל הכבוד, גם צריך לדעת לא להפסיד. להיות ילד בגן שהוא או מנצח או לא משחק ומתפרק זה הכי קל, למקומות טובים בלונג ראן זה לא מביא. אין בחיפה הזו שום חספוס של אופי וזה הרבה בגלל זה.
זה בדיוק מה שרשמתי לפני כמה תגובות. לשחק מופקר כשאתה בפיגור זה עוד מתקבל, במצב של 0:0 כשהיריבה מולך יכולה לכבוש בכל התקפה שנייה, זאת כבר סתם יכולת אימון לא טובה או אסטרטגיה הזויה.
מבחינת חלוקת הכובשים אצלכם, דין דוד כמובן ראשון, סבע שני, רפאלוב שלישי, ומי במקום הרביעי? פיירו! זה עד כמה חיפה תלויה בשלושה למעלה, כמובן בעיקר בדוד וסבע, וזה סופר בעייתי עבורה.
הרבה מקומות מדברים על מתח בין אלברמן לבכר. מספרים שבכר למשל פחות מחזיק מכיוף, אבל יש החלטת מערכת של שחר דרך אלברמן לקדם אותו. אותו הדבר בקשר למלמד, שם זה הפוך, בכר מחזיק ממנו ורוצה אותו, אבל אלברמן הוא זה שכרגע מונע פנייה כי הוא לא מחזיק ממנו ורוצה לתת עדיפות לחלוץ הזר שהביא. גם לגבי דהאן, המערכת רוצה לקדם אותו, בכר פחות מחזיק ממנו ואפילו נתן לו לשחק עם הנוער בשבת, כשגם שחיפה גמרו משחקים הוא נתן לו פירורי דקות. כשיש הצלחה אז הדברים האלה עוברים יותר חלק, אם חיפה תמשיך ביכולת ובקצב צבירת הנקודות הנוכחית ולא תתמודד עד הסוף על האליפות, לא אופתע אם אחד מבכר/אלברמן יעזוב בקיץ.
ג׳אבר מילא את הבור הזה ועושה את התפקיד ארגיואבלי יותר טוב מנטע עצמו. הבעיה אם כבר בירידה ביכולת של מוחמד אבל גם את זה אני משייך יותר לסגנון המופקר מאשר לירידה טבעית ביכולת. בחצי השני של 22/23 זה היה מובן (ומבחינת תוצאות גם די הצליח, למרות שהיאללה בלאגן הזה בהחלט לא מתאים בלונג ראן), עכשיו זה לחלוטין לשחק רולטה רוסית.
ג'אבר לא יכול להחזיק מרכז שדה לבד. ההבדל מחצי שנה אחרונה של בכר אז, זה רק איכות הסגל. בכר הפסיק לאמן ברצינות. עם סגל מצוין גם אברם רץ עד הסוף בפרמייר ליג וכמעט זוכה בצ'מפיונס. איפה החלק של מאמן?
ג'אבר עושה את ה-6 בצורה מושלמת למדי, ומעל הליגה. ג'אבר בתקופת בכר היה שחקן בוקס טו בוקס שעם כושר גופני פסיכי היה עושה את התקפות המעבר בצורה נהדרת. זה היה מבוקר כשנטע היה מאחורה. היום כשג'אבר יוצא קדימה זה נגמר בבעיטה של מוזי ושער של קאני. לכן אולי ג'אבר 6 הכי טוב שהיה בשנים האחרונות אצלנו, אבל אנחנו מפסידים אותו בעמדות שגם בהן היה נהדר.
מי חוץ מרודרי יכול? גם נטע לא יכל. הייתה שיטה והיה סדר מסוים ועלי מוחמד היה אז הB2B הכי טוב שהיה בארץ כבר הרבה שנים. מוחמד לא אותו שחקן ובנוסף כולם נשחקים כי כשאתה פונה לספסל היה אז את אבו פאני (שלעיתים קרובות היה גם שחקן הרכב) או ג׳אבר כשהיה כשיר והיום יש את אזולאי.
נו סבבה בכר מתנהל כאילו יש לו את הסגל של לפני שנתיים-שלוש. הוא גם הרבה פעמים לא מגיב טוב למהלך המשחק. דעתי האישית שהאימון שלו הפך לממש עצלני. הכמעט בישול של כרמי זה כבר השיא לדעתי. הוא פשוט לא מעמיד קבוצה במגרש כמו שאתה מצפה ממאמן רציני. לא מבין למה צריך אותו ככה. בכדורגל אי אפשר ללכת רק בקו ישר.
זה נתון הזוי ומביך לחלוטין. ובשביל לפתור את הבעיה הביאו חלוץ חצי מקצוען. החלטה נהדרת. מעניין אם מלמד יחתום יחליטו לוותר על החלוץ הזר הזה.