השאלה מה הפער והאם הוא מובהק? כמה שחקנים נפצעו ולכמה זמן, במכבי ת"א והפועל ב"ש, האם הפער הוא שחקן או שתיים או 5 שחקנים, זה דבר ראשון. מבלי לבדוק אני חושב שיש פערים לרעתנו אבל לא משמעותיים כמו שאפשר לחשוב, אבל אולי שווה לבדוק את זה. מבדיקה מאוד קצרה בגוגל, ד"ר בצלאל פסקין מנהל יחידת ניתוחי ברך בבית חולים רמבם הוא גם משמש כיועץ אורתופדי של מכבי חיפה, אני מעריך שאדם כזה הוא לא חאפר והוא איש מקצוע טוב (בלשון המעטה). אני לא יודע על סמך מה בוחרים פיזיותרפיסטים או צוותי רפואה של מועדנים, אולי קשרים מעורבים בתהליך בטח שמדובר על קבוצות צמרת (אני יכול להגיד שהייתי יכול להתראיין לתפקיד הפיזיו של ק"ש שהם התאמנו ושיחקו במרכז ואין לי שום קשרים לזה). אולי צריך לפתוח את הראש לכיוונים אחרים - מה שיטת האימון מבחינת עומסים אצל בכר, מה עומק הרוטציה בסגל, כמה אחוז מהפציעות הם פציעות של רשלנות או חוסר מזל מעצבן מאוד (עם לביא מהמעט שאני יודע לא הייתה שום רשלנות אלא באמת חוסר מזל פסיכי, והוא לא היחיד), אולי מאמני הכושר לא עושים עבודה טובה (למרות שלא זוכר כבר המון זמן מתי ראינו פציעת ירך אחורי למשל).
לצערי גם המועדון מתייחס לנושא כחוסר מזל ולכן ממשיך לטבוע בפציעות. בכלל ממה שאני קורא הגישה שהעונה יש חוסר מזל. וכנראה כשמצליחים זה כשיש מזל. זה בדיוק דהירה לתקופה שחורה.
היועץ האורתופדי קשור לפציעות של עומסים על השריר והשיקום שלהם? אי אפשר לראות את החרא הזה חוזר על עצמו כל שנה ולהגיד "חוסר מזל". מה עושים בשביל לצמצם את זה? ד"ר פסקען אולי איש מקצוע משובח, מה לגבי שאר הצוות הרפואי\פיזיולוגי? כשאני רואה איך המועדון הזה מתנהל אני לא יכול שלא לחשוד שאנשי המקצוע הם לא בהכרח הכי טובים אלא פשוט חברים של מישהו.
לפי דעתי "פציעות שריר" קלאסיות כמו מתיחה של הירך האחורי בירידה משמעותית, וזה מאוד שייך לעניין הכושר הגופני (מאמן כושר למשל). בשנתיים הקודמות העומס היה פסיכי ולא משנה איכות הצוות, השנה אין תירוצים של עומס אבל מאוד מעניין אותי ההשוואה לכמות הפציעות בקבוצות אחרות, לא חושב שיש פער גדול (לפחות כמו שאפשר לחשוב). את שאר הצוות הרפואי חוץ מהשמות אני לא יודע, לצורך העניין בביתר ירושלים הפיזיותרפיסט הראשי סיים את התואר לפני קצת יותר משנה חסר ניסיון.
אותי כרגע בעיקר מעניין אם הפציעות מנעו מהקבוצה לאיים על המקום הראשון? אין לנו פה מידע מדויק אם באמת מכבי חיפה צריכה לעשות מהפכה בעניין הרפואי. הנה בפיינורד יש עכשיו איזה 13 פצועים בסגל. אז ברור שאין אצלנו עומס כמו שיש בקבוצה שעוד היתה עד השבוע האחרון פעילה בליגת האלופות, אבל מפה ולהגיד שיש לנו כבר שנים בעיה רצינית של פציעות זה לדעתי מוגזם ובעיקר מתבסס על הרגשת בטן. אני בהחלט לא מטאטא שום דבר מתחת לשטיח, אולי באמת יש בעיה, אבל מה קורה בקטע הזה בשאר קבוצות הצמרת? אם יש למישהו זמן מיותר הוא תמיד יכול להתחיל לעקוב אחרי מצב הפציעות. בסיכומו של דבר אין בארץ תרבות ספורט ברמה הכי גבוהה שיש, גם לא במכבי חיפה אבל העונה אני מרגיש שלא הפציעות מנעו מאיתנו להצליח. נהואל כבר לא היה פקטור מתי שהיה כשיר, לא?
כמה פעמים בשנים האחרונות שחקן נפצע, חזר, וישר החמיר את הפציעה שלו להיעדרות ארוכה? לתחושתי זה קורה כמה פעמים בעונה, כל עונה. העונה אין בכלל עומס, איך יש כזאת כמוס של פציעות שריר? וכן, ברור שזה גם מאמן כושר (שוב חוזרים למינוי של חברים לתפקיד במקום אנשי מקצוע הכי טובים).
@oranfu אני לא חולק על דבריך, אני רק מרגיש שאתה ואלכס קצת מדברים לאחרונה יותר מדי מתוך תסכול. הקטע הוא מבחינתי שהשנה הפציעות בסופו של דבר לא הכשילו את המערכת. לא בגלל פציעת נהואל או שחקן אחר אנחנו לא מתקרבים לצלחת. אותי למשל הרבה יותר מפריע הקטע עם עזיבת פיירו ומה שקרה אחרי זה. שוב, לא סותר שיש בעיה בליווי הרפואי, אבל חסר לי הוכחות אמיתיות להסכים לגמרי עם הדיעה שלך.
אני לא אמרתי שהפציעות הכשילו אותנו העונה. יש הרבה דברים גרועים במועדון, כל הנושא הפיזיולוגי\בריאותי הוא רק חלק מהם.
לא צריך ללכת לקיצון, העולם לא שחור או לבן זה לא מאה אחוז מזל ולא מאה אחוז רשלנות. שוב לבקר מאוד קל, אבל אשכרה להביא נתונים ולגבות את זה בעובדות הרבה יותר קשה. כבר כמה שנים לא ראיתי את צמד המילים "מחבל הכושר" דרור שמשון, הייתה תקופה ארוכה מאוד של פציעות שריר מהירות אבל כבר כמו שכתבתי אני אישית לא זוכר מתי שחקן מתח את הירך האחורי בפעם האחרונה אצלנו. אז אולי העבודה שלו טובה יותר. הביקורת על הפציעות היא כבר הרבה שנים לצורך העניין בעונת 2022 2023 כמות הפציעות בנקודת זמן מסוימת (לפי פוסט פייסבוק שניתח את כמות הפציעות במכבי חיפה) הייתה 6 שחקנים, לכאורה מספר גדול אבל בהשוואה לקבוצות ליגה אנגלית שהייתה בפוסט צלסי-9, ליברפול-6, לסטר 8. באותו פוסט גם יורדים לעומק הפציעות לצורך העניין חזיזה באותה עונה נפצע בירך האחורי אבל השיקום התארך בגלל שלא היה מדובר בשריר אלא בגיד, ומה לעשות ה' ברא אותנו שפציעות גיד מחלימות הרבה יותר לאט מפציעות שריר (גם אם מדובר בירך האחורי). או ג'אבר שסבל אז משבר בירך עם זמן החלמה מסוים, אבל פיתח באזור בצקת שגרמה להחמרה ולעיכוב גדול. הכל על סמך הפוסט הזה שנכתב על ידי פיזיותרפיסט (שלפני שנים היה גם הפיזיו של מכבי חיפה). אז שמסתכלים מרחוק אפשר לראות כאילו יש המון רשלנות ואז שבוחנים כל מקרה לגופו פתאום אפשר להבין יותר מה הסיבות. זה לא משפר את המצב, והמערכת נפגעת מאוד מהפציעות אבל צריך להבין שלא בהכרח היה אפשר לעשות משהו אחר, גם אם הצוות הרפואי היה מושלם.
צריך לזכור איזה קבוצה גם הייתה לחיפה. אנחנו מדברים על קבוצה עם חלק התקפי של דין דוד, פיירו, אצילי, סבע ושרי כן. זה כמו לדבר על הפיספוס של קינגס קנגאווה אצלנו והשחרור שלו ממחלקת הנוער כשבבוגרת היו אז מיגל ויטור, טוני נואקמה, ג'ון אוגו, הובאן ואחרים. כשיש לך איכות בעמדה מסוימת, אז הרף הוא גבוה ממש, ולפעמים יותר קשה לשלב צעירים מוכשרים.
בעונה הזו חזיזה היה פצוע ל3 חודשים בערך, קורנו היה מושבת לחודשיים. אם לא לשלב אותו כווינגר, אז גם דין דוד ופיירו היו פצועים לסירוגין ואפילו רוקאביצה הספיק לקבל דקות. בקלות היה אפשר לשלב אותו. (ווינגר זו המצאה של דגו. חלאיילי שיחק בנוער חלוץ, ובאופן אירוני דווקא שיבלי היה בולט יותר בכשרון שלו). אפשר גם למצוא פה הודעות שלי בחלק האחרון של הפליאוף שחייבים להתחיל לשלב את חלאיילי, שיבלי ודיסטפלד.
