מכבי תל אביב 2015/16: עונה מאכזבת מסתיימת ללא תואר

בוודאי שהטיעון הזה לא שווה כלום. בעונה שעברה ברצלונה התבססה הרבה יותר על השלישייה הקדמית שלה, זו כבר לא הייתה הנעת הכדור המפורסמת. הטרבל רשום באותיות של זהב על מסי. המשחק נגד באיירן מינכן בחצי הגמר היה הדוגמא הטובה ביותר. צ'אבי כבר גמר את הסוס, אינייסטה נחלש משמעותית ומסי היה גם מנהל המשחק וגם הרגל המסיימת. לא מבין בכלל איך מסי הגיע לדיון של מכבי.
אי-אפשר להתייחס רק לעניין של 'השיג הכל' בהשוואה המגוחכת מלכתכילה בין מסי וזהבי. מסי השיג הכל בברצלונה אבל הוא נמצא כבר ברמה הגבוהה ביותר, בעוד זהבי..ברמה הגבוהה ביותר של הכדורגל הישראלי וזהו. אגב, כל מי שמתייחס לסטוק או כל קבוצה אחרת כתחנה סופית בקריירה של זהבי בהנחה שהיה יוצא לחו"ל - כנראה שלא חושב שהוא כזה גדול. 'הרעיון' הוא לא לסיים את הקריירה בסטוק אלא משם להגיע לקבוצה גדולה יותר. הזמנים התקצרו בכדורגל ולא צריך לשחק חמש שנים ברמה גבוהה כדי להגיע לקבוצת צמרת.
ושוב, מה רגע בלגדל את הילדים באנגליה כמה שנים? והליגה הספרדית 80% שיעמום? נו באמת, צריך להתייחס לזה? למה, כי אין את פרימו וקופמן ופואד?

 

http://images1.ynet.co.il/PicServer4/2015/09/08/6433336/62254463899639810340no.Xxx

אלי דסה פותח את הלב בראיון לידיעות אחרונות ומפרט על סיפור החיים הקשה שלו. הכותרת - "ב-90% מהמשחקים חוויתי גזענות". למי שלא ידע, דסה עזב את מכבי ת"א כנער משום שלא הסכימו לשלם לו נסיעות חודשיות ולכן עבר לבית"ר ירושלים, שם קיבל את הקרדיט מצד אורי מלמיליאן. רגע השיא שלו בינתיים היה המשחק הנהדר נגד ווילס. דסה סיפר שהמאמן החדש במכבי קרא לו לחדר לתדריך והדפיס לו את 'עקרונות משחק ההגנה' והוא משנן אותם כל יום לפני השינה.

עד היום דסה הוא המפרנס העיקרי במשפחה שכוללת את אמו שעובדת כסייעת גננת ושלושה אחים: האחות הבכורה מיכל (23), אור (16) שמשחק בנוער של מכבי ת"א וישחק גם הוא בשלב הבתים של ליגת האלופות לצעירים, ולירוי (7). "מהיום הראשון שהיה לי חוזה בבית"ר העברתי את כל הכסף למשפחה שלי", מספר דסה. "מאז ומעולם, כל שקל שקיבלתי, העברתי לעזרה לבית. אני המפרנס היחיד בבית ובחמש־שש השנים האחרונות כל הבית עליי".

איך זה בא לידי ביטוי?
"כל מה שאתה חושב. תשלומים לבתי ספר עבור האחים שלי, טיולים שלהם, חשבונות חשמל, מים, ארנונה, הכל. כשעזבתי את הבית בגיל צעיר לפנימייה של בית"ר ירושלים, לאמא שלי היה קשה. אנחנו מאוד קשורים האחד לשנייה. אמרתי שאני מבטיח לעשות את הכל שיהיה לכולנו חיים טובים יותר ושאני מבטיח שה יקרה כמה שיותר מהר, שמח שעמדתי בזה".

למעשה הקרבת עצמך לטובת המשפחה.
"יש שחקנים שכל שקל שהם מרוויחים זה נטו עבורם, אצלי קודם המשפחה. ההצלחה בשנתיים האחרונות לא תשנה אותי. יותר נכון לומר שזה יקל עליי. לשחקן קשה ללכת עם מטענים כאלו. לפעמים לעלות למשחק בידיעה שעיקלו לך משהו בבית, שפתאום ניתקו לאחים ולאמא שלך את החשמל בבית, אתה מרגיש שהכל עליך ואני רק ילד בן עשרים. ביקשתי עזרה מבית"ר ולא היה מי שידבר איתי, זה שבר אותי. הייתי כבוי, בלי חשק, אבל אז אמרתי לעצמי שעם כל הכבוד, יש דברים קשים יותר ואני חייב לעזור לעצמי".

"לא יכולתי להרשות לעצמי לקנות דברים, לצאת לחופשות, היה לי יותר חשוב שהאחים שלי יעלו לגן או לבית הספר ויהיה להם הכל. הפסדתי הרבה דברים, כל ההנאות שהיו לשחקן כדורגל, אפילו ברמה של לקנות בגד לטובת האחים שלי, לשלם חשבונות במקום חופשות בקיץ. בקיץ הזה הייתה הפעם הראשונה שטסתי לחופשה באיביזה עם שלומי אזולאי".