כמה טעויות אפשר לעשות... קאריק כל כך רך, קודם נוויל עם הכדור עף ואברה עם המספרת, עכשיו רפאל מחליט שהוא בשכונה ויכול "להחזיר". מרכז ההגנה בקושי מסתדר. שער אחד מסכן של באיירן, והמחצית יכלה להיגמר ב 3-3, לו זה היה נמשך עוד קצת. מחצית שניה - בונקר מסריח והפסד טקטי, וגם חוסר יכולת להפוך דברים. כולם מדברים כל הזמן על רוני ועזיבה של רונאלדו, אבל הבעיה האמיתית היא ההגנה. לא יכול להיות שאת הצמד המשחקים מול באיירן יונייטד לא יכולה לסיים כמו שצריך, כשהיא מובילה.
קצת יותר קל להבקיע כשאתה עם 11 שחקנים ועם כלים התקפיים 'קצת' יותר יצירתיים ומסוכנים על המגרש. וכמו שSelby אמר, דווקא בגלל השלמות שבמחצית הראשונה, עד לגול שגנבה באיירן, כל כך שובר את הלב ומרגיז לראות אותם ממשיכים לחצי גמר אפור מול ליון בגלל טעויות כל כך טיפשיות.
הרבה, הרבה, הרבה יותר מדי טעויות לאורך 180 הדקות. אנחנו קבוצה יותר טובה מבאיירן. אפילו הרבה יותר טובה, אבל אי אפשר לתת להם כל כך הרבה מתנות. עם השערים במתנה במשחק הקודם והיום עוד היינו יכולים לחיות, אבל גם ההרחקה של רפאל היתה פור אחד יותר מדי. לא שההופעה שלנו בעשרה שחקנים היתה ראויה, זה היה פשוט מביך לראות את זה, אבל עדיין...
הלילה הזה, הלילה הזה כולנו באיירן http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx היה נראה שהם בכלל לא הגיעו למנצ'סטר ב-40 דקות הראשונות אבל כמו גרמנים אמיתיים ידעו לנצל חוסר ריכוז של שניה אחת לשער ששינה את הכל, והגול של רובן...איזה אושר!
ההגנה לא היתה הבעיה שלנו היום. לא היום וגם לא נגד צ'לסי אם לזה רמזת. כמו במחצית הראשונה נגד צ'לסי, כמו במחצית השנייה נגד באיירן - איבדנו את מרכז השדה באופן הזוי לחלוטין. פתאום פלטצ'ר שהיה פנטסטי במחצית הרשאונה הפסיק לדחוף קדימה, קאריק וגיבסון נעלמו - ואת כל זה אי אפשר לתלות באדום. רפאל לא אמור להשפיע על שליטה מוחלטת של באיירן במרכז השדה, על אנמיות. השבוע האחרון מעלה בי תהיות אולי צריך לרענן את מרכז השדה ומי יודע, אולי הרענון הזה יגיע עם הארגריבס שאני מאוד מאמין בו. דיכאון, ערב שכולו דיכאון. הלכתי לשים במערכת את ג'וי דיוויז'ן לתוך הלילה..
אתמול היינו ב4 כוסות של מסי שחגג עליכם חד גדיא חד גדיא. להגיע לאשכול של יונייטד בכדי לחגוג על הדם? רק מוכיח כמה אתה פאתט קטן ועלוב.
כל הדחה מהצ'מפיונס היא טראגית, קשה לעיכול ולוקח זמן לצאת מהתסכול. אני תמיד מחשיב את ליגת האלופות כיעד המרכזי ואני לא מצליח להתאושש. השנה כשריאל הודחה מול ליון זה כאב יותר מבשנים עברו, גם משום שהגמר בברנבאו, אבל כל הדחה לוקחת ממני הרבה כוחות. אותו דבר היה נגד ארסנל, באיירן, רומא... ואולי גם העניין שצריך לחכות כל-כך הרבה זמן עד שמגיעים לשלבים האלו שוב(לא מבחינת שנים או תקופות, פשוט עד לתחילת ספטמבר)...מה שכן, יונייטד הגיעה בשנים האחרונות לחצי הגמר, זכתה בגביע, שוב גמר ורבע גמר. פרט לבארסה אולי אין קבוצה ששמרה על עיקביות כזאת, ובגביע הזה קשה לשלוט לתקופות ארוכות. נחמה אמיתית אי-אפשר למצוא היום(כלומר גם אם יש דברים טובים, בגלל התוצאה הסופית מדחיקים אותם) ואף מעבר לכך - ההדחה, דווקא אחרי מחצית ראשונה אדירה, יכולה לשבור את יונייטד מנטאלית וכך להרחיק אותה עוד יותר מהסיכוי לזכות באליפות הפריימרליג, שגם ככה לא גבוה מידי. אבל אם אתה מחפש בכל-זאת ממה להתעודד: 1. תתנחם בזה שעברתם שלב אחד יותר מריאל מדריד שלקחו לכם את הכוכב הכי גדול. יונייטד הוכיחה שהיא קבוצה אדירה וטובה מריאל מדריד גם אם הסגל שלה פחות נוצץ. את הנקמה הפרטית שלכם ברונאלדו השגתם גם אם יונייטד לא הדיחה את ריאל. אין לי ספק שיונייטד הייתה עוברת את ליון. 2. נאני עשה התקדמות אדירה היום ואתם עוד תהנו ממנו בעתיד. הוא כבר לא ילד של פדלאדות. 3. גיבסון השתלב נהדר במערך של הקבוצה ונראה כאילו הוא שחקן הרכב כבר כמה שנים. הרבה עוצמה הוא שידר הערב.
אכן הסתיימה תקופה.חוזרים לשולחן השירטוטים בקיץ כאשר לפחות הרווחנו את נאני(משחק אדיר) וולנסיה(מצויין). קאריק רע כבר חודשיים והיום זה היה השיא-רכות בשש עשרה בגול הראשון ואיבוד הכדור(הממש לא מחוייב) שהוביל למתפרצת שייצרה את הקרן לגול השני. רפאל-צריך לתמוך בו, הוא ילמד בדרך הקשה אבל הוא ילד אמיץ ומחוייב-שד אדום. המשחק היום גילם את העונה שלנו-כדורגל סוחף, ישיר, דרך האגפים, ונרפות הגנתית שנובעת גם מסיבות אובייקטיביות. לאחר שלוש שנים מופלאות-להיראות כך זה בכלל לא נורא כאשר יש לנו את הידיעה המוחלטת שמה שדרוש תיקון-יתוקן. well never die
א. אני לא אוהד ארסנל. ב. לך תראה את התגובות של מר משה אוחיון 3 שניות אחרי סיום חצי גמר גביע הליגה ותראה מה זאת התגרות אמיתית.
פרגוסון נתן ופרגוסון לקח. מדובר באחד מהמאמנים הגדולים ביותר בכל הזמנים, אבל בשבוע האחרון הוא פגע לנו במו ידיו בסיכוי לאליפות ועכשיו והרס לחלוטיין את הסיכוי לזכות בליגת האלופות. מול צ'לסי ההרכב הפחדני והתגובות המאחורות של פרגוסון עלו לנו במשחק. היום, לאחר פתיחה נפלאה, פרגוסון עשה כל טעות אפשרית. רפאל עלה לשחק במחצית השנייה למרות שכולם ראו שהצהוב השני הוא עניין של זמן. כבר אחרי הצהוב הראשון היו לרפאל שתי תאקלים חזקים מאוד שלימדו שחוסר הניסיון של הבחור, שעלה לנו במשחקים בעבר, בולט מאוד לעין. אם רפאל נשאר על המגרש, פרגוסון חייב היה להעלות רפאל אחר למחצית השנייה, שקול יותר, לא יתכן ששחקן שיש לו כבר צהוב יתפוס את ריברי בכזאת טיפשות. לאחר ההרחקה, פרגי עולה לנו במשחק כשהוא מוציא את רוני ומזמין התקפות. נכון, איבדנו שחקן ונשארנו ב10 שחקנים, אבל זאת לא סיבה לשחק בלי חלוץ ולהזמין התקפות. פעמיים ואן דאר סאאר בהצלות גדולות, עוד פעם הכדור במשקוף, השער של באיירן היה באוויר, ופרגוסון? כלום ושום דבר. מזמין התקפות, מזמין לחץ. רק לאחר השער, באיחור גדול, בוצעו החילופים. וגם אז, במצב של פיגור להכניס את בארבטוב האיטי והאנמי. כל הקבוצה רדומה, באיירן מניעה כדור בצורה מוחלטת ואתה מכניס את בארבטוב שלא מסוגל ללחוץ? למה לא להכניס ילד כמו מקיידה שירוץ ויעשה בלאגן, שילהיב את הקהל, שישבור עם הלחץ את הנעת הכדור? פרגוסון מאמן ענק, אבל בשבוע האחרון זה נראה כאילו הוא בכלל לא הגיע מוכן למשחקים, זה עלה לנו בתואר אחד, אולי אפילו בשניים. ועדיין, היום כמו תמיד - Now every single one of us Loves Alex Ferguson Loves Alex Ferguson Loves Alex Ferguson Now every single one of us Loves Alex Ferguson
ואם מאקדה היה נכנס וזה לא עובד, היינו שואלים למה לא להכניס את ברבאטוב שיכול לשנות משחק בנגיעה... אני לא אוהב את הקטע הזה שבאים אחרי משחק ומפילים הכל על המאמן. הוא לא זה שהפסיק להחזיק בכדור היום בעשרה שחקנים, הוא לא זה ש"בישל" לאוליץ' במשחק הראשון, הוא לא זה שנפל מול אוליץ' היום, הוא לא זה שספג כרטיס אדום... הוא המנג'ר, הוא אחראי על המערכת והכל, אבל ההכנה למשחק היום במיוחד היתה פנטסטית ועלינו נפלא. כששחקנים התחילו לעשות שטויות... אני לא יודע אם היה מה לעשות. יונייטד של העונה היא קבוצה פריכה יותר מהעונות שעברו. אבל, גם ראינו העונה כמה פוטנציאל ויכולת יש בקבוצה. השפצורים הנכונים, והכל בסדר. אנחנו בדרך הנכונה.
נייג'ל דה יונג הוא שחקן סיטי שיורק דם עבור התכלת שהוא לובש-מה הקשר לארסנל? הכי נהניתי לראות את האף מתוסכל מהעובדה שהשיפוט האירופי לא יורק לכיווון שלו. אין פרגי טיים בצ'מפיונס. ועם כל השמחה צריך גם ללמוד מבאיירן איך להחזיק כדור מול החלאות ביתרון. הלכה אירופה,הלך הגביע ותלך האליפות אינשאללה. חג שמח ולילה נפלא. :aaa021:
פרגי לא ניהל את המשחק מבריק אחרי ההרחקה-מסכים. לא היה איש מטרה למסור לו, קיקו מתאים לזה הרבה יותר מבארבטוב. אבל גם יום לא טוב של פרגי(יכול לקרות)לא לוקח בחשבון את הטעויות הפאטליות של שחקנים בודדים בשני המשחקים. יונייטד הפסידה לעצמה את רבע הגמר וזה כל כך לא אופייני לקבוצת השלוש שנים האחרונות.
