גם אני בדעה שלמרות מספר הכיבושים הגדול ו 100% ההצלחה מול היריבות לאליפות, צ'לסי של השנה לא קרובה בכלל לזאת של 2005, שהייתה קבוצה כמעט מושלמת, ב 3 רמות מעל הליגה, גם אם היא לא כבשה 100+ שערים. מוריניו אמר פעם בנימה שחצנית-אופיינית משהו, כשהתייחס למנצ'סטר יונייטד 2007-2009, שהוא היה חלק משמעותי בבנייה ובהצלחה שלה, שבלעדיו יונייטד לא הייתה מגיעה לשני גמרים רצופים. אני מסכים לחלוטין. כמו שנאמר כאן הרף שצ'לסי שלו הציבה עם שתי האליפויות שלה (עם 90+ נקודות בשתיהן), גרם לפרגוסון לשנות באופן קיצוני הרבה דברים בקבוצה, החל מבחירת השחקנים ועד לשינויים טקטיים (הבולט שבהם - המעבר ל 4-5-1 באירופה בעיקר), ובכלל, תפיסת המשחק כולה, כשיעילות באה על חשבון דברים אחרים לא מעט.
אני כבר בירכתי, זה הוא, הוא ששכח לברך: http://www.youtube.com/watch?v=iagi0_zEug8 http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/tongue.Xxx
סוג אחר לגמרי של שליטה. ב-2005 היה שילוב של רעב וציפיות עצומים עם חוליית הגנה פנומנלית: ג'ון טרי, ריקי קארבאליו ופטר צ'ך בשיאם + אחד קלוד מקאללה. הצירוף של השיטה של מוריניו עם איכות השחקנים הללו פשוט לא הותירו סיכוי לאף אחד. קבוצות פשוט לא הצליחו לשבור אותנו ולהגיע למספיק הזדמנויות. בצד השני של המגרש היו מספיק כלים בכדי לעקוץ ולברוח או לעקוץ ולשבור. העונה ההגנה הייתה יחסית חלשה, בטח יחסית לתקופת מוריניו. שברנו קבוצות דרך ההתקפה ודרך שליטה פיזית במרכז המגרש. אני חושב שמייחסים יותר מדי משמעות לעובדה שצ'לסי הפסידה יותר משחקים מבעבר - כשאתה בונה על התקפה אתה מפסיד משחקים שבעבר היינו מצליחים לסיים עם 0-0, אבל עושה יותר נקודות ובעיקר שערים ממשחקים שבעבר היינו מסיימים בתיקו. אישית אני חושב שמדובר בשתי קבוצות שונות מאוד למרות שהורכבו מסגל שכולל לא מעט שחקנים זהים. אני מאוד מתקשה לענות על השאלה מי מנצחת יותר מפגשים ראש-בראש בין צ'לסי של מוריניו לבין זו של אנצ'לוטי. לדעתי זה היה נוטה קלות לצד של מוריניו בגלל האופי של האיש ובעיקר בגלל שבשורה התחתונה סיגנון הגנתי בכדורגל בסופו של יום אפקטיבי יותר מזה ההתקפי.
בארבטוב פרש מנבחרת בולגריה,מרגיש מותש. מממ...מנסה לשפר את הקלפים שלו לקראת ההחלטה של פרגוסון האם להשאיר אותו ביונייטד או לא? דניס ארווין על רפאל: Rafa was vilified in some quarters for initially making the challenge on Ribery. He has been prone to using his arms on occasions and that does leave you open to a yellow card. It was a very harsh lesson for him to learn considering the consequences of his actions. He has had a tendency to dive in or attempt to clumsily pull players back because he wants to win the ball back early. That happens when you are young and eager to be back in possession. But with experience he will learn not to dive in and he will understand he has to bide his time. That comes with age. In the meantime, you will make mistakes like he has done. The Spurs goal was another lesson he has to bank and learn from. It was his job to cling on to the post and make sure there was no gap there. He tried to read a flick and got caught out. I noticed Edwin Van der Sar had a couple of words with him after the incident. You can be sure Rafael won't do that again. But it is all part of the learning curve. Every young player in any position makes mistakes. The key is to learn from them. I think Rafael is a brilliant prospect. He's a typical United full-back. It's in the Reds' nature to attack and they like a full-back to bomb on and help a winger. The team need them going down the line. But you have to be fully aware of your defensive duties as well. He reminds me very much of Patrice Evra when he first arrived at the club from Monaco. Pat was quick and loved to storm down the flank but the defensive part of his game needed attention. He learned quickly and is now the best left-back in the world If Rafael picks up on Evra's game and also learns from someone like Gary Neville, then all these little things in his game that need improving will get ironed out. I can only see him getting better and better."
עד שיתחילו לזרום לכאן לינקים לשערים היפים שלנו השנה (רמז: לינקים כאלה יתקבלו בשמחה http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/biggrin.Xxx ) בואו נתחיל קצת בסיכום העונה שעברה עלינו: איזה רגעים ריגשו אותכם/תקחו איתכם הלאה? מה המשחקים הגדולים של העונה? שחקן העונה? תגלית העונה? מה ההרכב הטוב ביותר שאנחנו יכולים להעלות היום לדעתכם? מה אתם חושבים שאנחנו צריכים לעשות בקיץ (חוץ מהמאבק בגלייזר כמובן) כדי לחזור ולהיות אלופים בשנה הקרובה?
טוב קצת באיחור אבל שווה לסכם. סגרתי 11 יום בצבא ככה שלא ממש יצא לי להיות פה אבל אין ספק שיש קצת טעם של אכזבה שנתנו עונה כל כך טובה ועדיין נשארנו בלי כלום, למרות שהרבה פעמים זה היה נראה כאילו זה בידיים שלנו אבל לא נורא מרימים את הפנים, מסתכלים קדימה ואין לי ספק שתבנה קבוצה שתרוץ יפה מאוד בשנים הקרובות. בקשר למשחק ביום ראשון, אז בבסיס שלי לא היה ממש מקום לראות את המשחק פרט ל"אח שלי גיבור" שזה סוג של מכולת כזאת ליד הבסיס אז כמובן שלפני המשחק סידרתי בקושי רב שאני ארד מהכוננות לשעה וחצי. תפסתי לי שם מקום כשעה לפני המשחק, הפרפרים היו בבטן עוד מהלילה לפני שלא ממש הצלחתי לישון אבל גם התרגשתי מהעובדה שאני בכלל רואה את האהובה שלי ועוד בשידור חי בצבא. אני שמח מאוד על הפייט שהחבר'ה נתנו בראשון וגם אחרי ששמעו שצ'לסי ביתרון די גבוה הם לא הורידו את הראש וניסו לחפש את השער. חבל שמאקיידה לא פתח כי יש לי הרגשה שבמשחק הזה הוא היה יכול לצאת עם איזה שער אבל בכל זאת היה כייף לראות את גיגס כובש, את סקולס בשיאו, את נאני שלפי דעתי הוא השחקן הכי טוב שלנו בחצי העונה השנייה ואת ההגנה המצוינת. אין לי מושג איזו קבוצה נראה שנה הבאה, אבל כמה דברים הרווחנו העונה. שחקן מרכז שדה בהגנה שמוכיח שהוא בהחלט יהיה שווה הרכב בעתיד=אוונס שחקן מרכז מגרש שהוא היה אחד השחקנים הטובים באנגליה בתפקידו= פלטשר שחקן כנף שמוכיח שהוא כנראה הולך להיות אחד משחקני הכנף המלהיבים באנגליה ובהחלט הצליח לשקם את עצמו למרות שכולם חשבו שזה לא זה= נאני שחקן שהוא חלוץ אבל בשבילי הוא ALL AROUND PLAYER והוא כנראה אחד משלושת השחקנים הטובים בעולם= ווין רוני ואין עוד מלבדו.
אהבתי את התגובה שלך מאוד עניינית אבל אני חולק על כמה דברים שאמרת. אני מסכים שהעונה הפציעות בעיקר בחלק ההגנתי(שוער ושחקני הגנה) היו מוגזמות אבל עדיין אני לא חושב שללא הפציעות האליפות שלנו מובטחת. בכלל אני לא אוהב לתרץ כשלונות בפציעות של שחקנים. כדורגל הוא משחק דינאמי תמיד יהיו פציעות ותמיד ישארו האוהדים של ארסנל שיטענו שכל עונה להם נפצעים הכי הרבה שחקנים ובגלל זה הם הפסידו את האליפות http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/wink.Xxx אני מסתכל על צ'לסי, הסתדרה חודש ללא דרוגבה, יותר מחצי עונה ללא אסיין וקול. את האמת אני חייב להגיד משהו על צ'לסי. מגיע לה, סגל מדהים שמפוצץ בשחקנים עם כישרון שהגיעו לגיל שגם להם כבר מובן שאולי זו אחת ההזדמנויות האחרונות שלהם לקחת אליפות בפורמה הזו. מאז החזרה של אשלי קול זו קבוצה הרבה יותר מהירה. בכלל ההדנה שלהם לפי דעתי תהיה עוד יותר מסוכנת עם בוסינגווה בימין. אנצ'לוטי די הצליח במשחקים האחרונים כשהוא שם את אשלי בצד שמאל ואת איבנוביץ' שהוא אחד השחקנים המשתפרים העונה כבלם. זה הוסיף להם הרבה אספקט של מהירות. קצת מאכזב אותי חוסר הלחימה של ליברפול וויגאן למרות שאני לא נתתי שום סיכוי לוויגן. מי שראה את וויגן העונה יודע שמהקבוצות הקטנות זו הקבוצה שהכי קשה לה לשחק מול הגדולות והיא בדרך כלל נקרעת לגזרים, אולי אחת הסיבות לכך זה שמרטינז בנה שם קבוצה כפי שהגדיר נדב יעקובי בתחילת העונה- "הקבוצה הספרדית היחידה בליגה האנגלית". גם אני מתוסכל קצת מההתקדמות של החבר'ה הצעירים שבנינו עליהם ובאמת לחלקם היה את כל הכלים לפרוץ העונה אבל שחקן צעיר שכן לקח כל הזדמנות בשתי ידיים הוא דארן גיבסון הן מבחינת כיבושים, שיפור המסירה והבעיטה לשער.
שחקן העונה - אין ספק שרוני. עשה מעל ומעבר. דרך אגב, עם כמה שערים הוא סיים (בכל המסגרות)? הרגע הכי מרגש הוא ה4-3 של אואן. בשוויון, לא ידעתי איפה לקבור את עצמי.. ב4-3 הייתי באקסטזה אדירה. אחד המשחקים הגדולים. כמובן שיש גם את ה1-0 של סקולסי! http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/cool.Xxx לקראת העונה הבאה, אנחנו בראש ובראשונה צריכים חלוץ שיחלק את הנטל ההתקפי בינו לבין רוני. דוגמאת חלוץ: אדין דזקו. הייתי מאוד רוצה לראותו ביונייטד. להבקיע שערים הוא יודע, לייצר אותם הוא גם יודע (על הדרך להיפטר מברבא). עוד עמדה היא הקשר השמאלי. הייתי מאוד רוצה לראות את לוקה מודריץ' בא אלינו, למרות שהייתי יותר מעדיף מישהו עם רגל שמאל דוגמאת ורגאס, די מאריה, דויד סילבה.. לא חושב שחסר כאלה בשוק, ושאנחנו באמת זקוקים לשחק כזה. עוד עמדה שאני חושב שצריכה חיזוק היא עמדת הקשר היצירתי באמצע, זה שיהיה לצד פלצ'ר. שחקן דוגמאת המסיק, שחקן 50\50 כזה עם אופי יותר התקפי ויצירתי. במידה ואכן נביא אחד כזה, אני חושב שכדאי שניפטר ממייקל קאריק. הוא סך הכל שחקן טוב, אבל החוסר יציבות שלו הורג אותי. לגבי עמדת המגן הימני, לא סתם קנינו את האחים דה סילבה (גם בפאביו אני מאמין ומקווה שיירש את פטריס אברה). אפשר לסחוב עוד עונה בכיף עם נוויל\אושיי\בראון, תוך כדי זה שמשתפים את רפאל יותר ויותר. יש בבחור הרבה פוטנציאל.. אמנם מרבה לעשות שטויות אבל צריכים להיות סבלניים.
רפאל דה סילבה ממש לא הבעיה שלנו. הבחור בן 19 עם ניסיון של שנתיים בכדורגל המקצועני. כשאני מסתכל על מגנים בקבוצות מובילות אחרות בליגה אז המצב שלו מצוין. גיל קלישי ובאקרי סנייה שכבר הכתירו אותם בעבר למגנים מצוינים(היו כאלה שטענו פה שקלישי בדרך להיות המגן השמאלי הטוב בעולם) גילו חוסר יציבות גדול משל רפאל העונה. לטעמי העונה שלו טובה. הוא ידע להתגבר על פציעה טורדנית מתחילת העונה ולהכנס חזק לתמונת ההרכב וזאת למרות עונה מוצלחת של נוויל. נכון היו כמה פאשלות במשחקים מכריעים אבל אני זוכר גם את נוויל בגיל שלו עושה את אותם פאשלות ואם לאמר את האמת הפוטנציאל שאני רואה ברפאל גדול מזה שראיתי בנוויל באותה תקופה.
אני חושב שזה יהיה מצויין בשביל פוסטר. אני לא רואה אותו מתפתח אצלנו, הוא מוכשר מאד אבל אולי מנצ'סטר יונייטד כרגע זה גדול עליו. ללכת לקבוצה קטנה יותר כמו שהוא היה בעונה ההשאלה שלו ולהתפתח ממנה יכול רק לעזור לו.
אם הוא יעזוב בסופו של דבר, תהיה אצלי תחושת אכזבה קלה כי הוא באמת היה שוער עם פוטנציאל ענק לרשת את החולצה מס' 1, אצלנו ובנבחרת. אבל התחושה הזאת מתפוגגת כשנזכרים בבירטוזים למיניהם, בחוסר ביטחון. אין מקום ואין פריווילגיה שיקרו כאלה דברים. אדווין נשאר לעוד שנה לפחות, קוזצ'אק עדיף על פוסטר בתור שוער שני.
מעניין מה זה אומר על הארט, לדעתי זה הימור גם מצד פוסטר וגם מצד בירמינגהאם ששני הצדדים הולכים על אופציה פחות טובה מהקודמת. פוסטר היה בינוני ביונייטד אבל צריך לזכור שזה מועדון עם רף ציפיות גבוה מאוד ובבירמינגהאם יהיה עליו פחות לחץ, לדעתי זה יגמר בהצלחה יחסית כמו עם הווארד באברטון.
אם הארט לא יישאר בסופו של דבר בברמינגהאם, וגיבן ימשיך להיות מס' 1 בסיטי, הוא יאלץ לעזוב בסופו של דבר, לארסנל או לקבוצה אחרת שתרצה אותו. מבחינת פוסטר אם יגיע לשם אני גם מאמין שהוא יצליח. הוא שוער טוב שזקוק לדקות משחק כדי לצבור את הבטחון שהוא כל כך צריך. גם בווטפורד הוא עשה עבודה טובה למרות שהם ירדו ליגה. בברמינגהאם זה לא יקרה, יש להם רביעיית הגנה טובה וממושמעת, את הטעויות שהוא עלול לעשות בברמינגהאם הם יוכלו לסבול.
האוורד זה לא הצלחה יחסית באברטון אלא הצלחה גדולה מאוד! אם פוסטר ימכר זו בהחלט תהיה הרגשת פיספוס אבל אי אפשר יהיה להגיד שהוא לא קיבל הזדמנות גדולה. מעטים היו השחקנים שעזבו אותנו והצערנו לאחר מכן שזה היה מוקדם מדי(סתאם,יוז), אני כן מאמין שפוסטר יצמח משם קדימה,גם עם קריאת תיגר לגבי נבחרת אנגליה.
