הבעיה הכי גדולה עם אנדרסון, יחד עם חוסר היציבות, היא שלא ממש החלטנו מה אנחנו רוצים ממנו. קנינו אותו מפורטו בתור קשר התקפי, אבל את ההופעות הכי טובות אצלנו הוא עשה בעונת מוסקבה כקשר אחורי לצד הארגריבס, כשהם הצליחו לשתק את פברגאס וג'רארד במשחקים באמירייטס ובאנפילד. בעונות מאז גם את התפקיד הזה לא ממש נתנו לו, יצא איזה יצור כלאיים לא ברור. המשחקים הטובים שהיו לו מאז היו בפתיחת העונה שעברה (כולל ה8-2 על ארסנל) לצד קלברלי, אבל לאורך זמן זה צמד רך מדי שלא יכול להחזיק קבוצה לבד (רונן דורפן כינה אותם קלבר-סון).
כמה משחקים אנדרסון בכלל שיחק אצלנו? יש מצב שהוא מתקרב ל All Time Greats בתחום הפציעות אצלנו, כמו סאהה למשל?
http://www.mufcinfo.com/manupag/a-z_player...n_oliveira.html יש לו 166 משחקים רשמיים בקבוצה(בשש עונות), מתוכם 95 בליגה. אפשר לראות שהוא רק בעונה הראשונה שלו שיחק יותר ממחצית ממשחקי הליגה. לסאהה יש 86 משחקי ליגה ב - 5 עונות.
התכוונתי, האם ביחס לתקופת הזמן שהוא אצלנו, הוא פצוע באותם סדרי גודל של לואי סאהה בזמנו? סתם תהיה שזרקתי לאוויר, אני לא מצפה שמישהו ישבור את הראש עם המתמטיקה.
לפי כל מיני דיווחים אתם חזק בעניין של סטרוטמן מאיינדהובן. לא נראה לי שפרגי יהיה שקט בקיץ בכל הנוגע למרכז המגרש שלכם.
בסדר, אבל עד כמה שגם פרגוסון יכול לעיתים להתעקש בצורה מוגזמת על משהו, בסוף גם הוא מגיע להבנה שיש בעיה ושצריך להתקדם הלאה. זה מה שמבדיל אותו מונגר.
ה"בסוף" הזה, אם יגיע הקיץ, יהיה שלוש שנים מאוחר יותר. וזה עדיין "אם". את התקווה לגבי אנדרסון די איבדתי. יש שם שחקן טוב, אני לא יודע אם אנחנו מסוגלים להוציא את זה ממנו. אני לא יודע אם הפציעות שלו מאפשרות להוציא את זה ממנו. לרוב הוא לא נעדר הרבה זמן, אבל מספיק שהוא פצוע לכמה שבועות, ואז צריך לחזור לכושר, וזה מעגל שמתחדש כל פעם מחדש. ככה אי אפשר להתקדם, והתוצאה היא שאנחנו באמת לא מצליחים לקדם אותו. אם הוא חושב לעזוב למען המונדיאל, ובכן, שיהיה לו בהצלחה. צריך לקרות משהו מהפכני כדי שהוא אפילו ידגדג את הסגל. מבחינתנו, אני לא סופר מתלהב לשחרר אותו, אנחנו זקוקים לעומק. מצד שני, לך תסמוך עליו כשתצטרך אותו. הייתי שמח לבצע מהפכה גדולה במרכז השדה, בלי סקולס, בלי פלטשר, בין אנדרסון, להביא לפחות שני שחקנים משמעותיים, אם חושבים שיש ילד שכבר אפשר לקדם, אז גם הוא. לא רואה אותנו הולכים לחריש כזה עמוק, אחרי כל כך הרבה שנים שלא עסקנו אפילו בקטיף מינימלי. לגבי ג'ונס, זה קצת מוקדם בגיל הזה. הרבה שחקנים צעירים עוברים תקופות כאלו. במקרה שלו, זה מודגש במיוחד כי הוא לפעמים מכניס את הרגליים למקומות שהוא לא צריך. יותר מדי הקרבה.
יש לנו בסגל שני קשרים רציניים, ילד ופנסיונר. אם אנחנו משחקים מנג'ר, אני הייתי רוכש סך הכל 4 שחקנים לעמדה. מהפכה כללית. שני שחקני הרכב - אחורי והתקפי, ועוד שני שחקנים צעירים בשביל עומק + פרוספקטים לעתיד. אבל זה לא ריאלי. קבוצות בד"כ לא עושות דברים כאלו, בייחוד לא קבוצות בטופ ובייחוד לא קבוצות שהמאמן שלהם מסרב להכיר בעובדה שמרכז השדה שלו הוא נחות מזה של קבוצות מרכז טבלה כבר 4 עונות. אני אהיה מרוצה גם עם קשר רציני אחד בהתשחב במה שפרגי הרגיל אותנו בשנים האחרונות. לגבי הקיצונים, אני חושב שזו העמדה השנייה הכי דחופה שלנו אחרי קשר אמצעי. יאנג שחקן בינוני. ולנסיה פשוט נטל. זאהה מגיע, שזה נחמד, אבל אני לא יודע מה הסיפור שלו ואת האמת, אני רוצה שחקן לאטיני, מרגש, עם טכניקה, יכולת אחד על אחד ובעיטה מהשער. נמאס לי מסוסי עבודה מוגבלים או מגביהי כדור צפויים. יש סיבה שנאני הוא השחקן ההתקפי השלישי הכי טוב שלנו בסגל. הוא לא צפוי כי הוא מוכשר. בכיף הייתי משלם בוכטה של כסף עבור איזה פרוספקט מלהיב. אה כן, ו i will absolutely lose my shit ואשקול ברצינות להפסיק לראות משחקים של הקבוצה אם בתחילת העונה הבאה נאני לא נמצא במועדון וולנסיה כן. בסך הכל, ההגנה שלנו בסדר גמור. (אם רק ג'ונס יצליח להשאר בריא). השוער מלך. עומק הכי חזק באירופה בחוד. אנחנו רחוקים משהו כמו 3-5 שחקנים מקבוצה שיכולה בכיף להחשיב את עצמה כטובה באירופה בלי שום רגשי נחיתות או סייגים.
כי אנחנו כל כך טובים בכל תחום אחר במגרש. ועדיין, יהיה נחמד גם לחזור לשלבים המאוחרים באירופה אחרי שנתיים... יהיה נחמד להגיע למשחק מול ברצלונה עם מרכז שדה שלא יהפוך אותנו לנחותים כל כך. אף אחד לא מטיל ספק בעבודה של פרגוסון וביונייטד, הרי. אנחנו עושים כל כך הרבה נכון. מרכז השדה הוא בליינד ספוט מטורף.
יהיה נחמד, אני מאמין שפרגוסון רואה את הדברים כמונו בסופו של דבר. הוא תמיד שאף להצליח גם בגביע האירופה. הוא בזמנו זנח את ה - 4-4-2 הקלאסי בשביל זה. הוא היחיד באי הבריטי עם הליגה הכי תובענית שיש, שלקח אליפות בכל עונה בה הגיע לגמר המפעל הזה. בחמש השנים האחרונות יש את ברסה בצ'מפיונס וכל היתר. בין כל היתר, עוד לא ראיתי מישהו שמצליח יותר מיונייטד שם.
