ולנסיה היה קיצוני ברמה הכי גבוהה, היום הוא יותר מזעזע מנאני ויאנג ביחד. זה נראה כאילו מאז שפרגי הציב אותו כמגן נדפק לו המוח, הוא בקושי מסוגל לעבור שחקן. נקווה שהמשחק בנבחרת יעזור במשהו (אצל נאני זה מעולם לא). ובלי קשר, גם ההורדה של קאגווה למרכז השדה לא חכמה במיוחד...
צמד לואן פרסי מול רומניה, אחד מהם בפנדל. ה - 35 של רוני בנבחרת. שער שנכבש במונטנגרו. פדיחה גדולה לאוונס מול שכטר http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/biggrin.Xxx
וואו, איתי שכטר פשוט עשה צחוק מג'וני אוואנס. הופתעתי מאוד. ... קצת מחשבות אחרי המשחק נגד סנדרלנד. קודם כל, הופתעתי מהאפאתיות שלהם. קבוצה שנלחמת על חייה לא יכולה להרשות לעצמה להיראות ככה, גם אם מתארחת אצלה הקבוצה הכי טובה בליגה. לגבינו... הופתעתי מחוזק ההרכב שהעלה פרגוסון. בדומה לאורי, הוא כנראה לא מוכן לקחת שום סיכונים מיותרים שיכניסו אותנו לתרחישי הבלהות של שנה שעברה. אין מה להגיד על דה חאה היום. רק מזל שיצא מההתנגשות עם וידיץ' בשלום. משחק משעמם מבחינתו, ועוד כמה דקות מתווספות לרצף הזמן שלו עם רשת נקייה. מה אכפת לנו... בוטנר בהופעה שמזכירה את הבכורה שלו אצלנו- הרבה התלהבות. נכון שלפעמים עברו אותו בקלות רבה מידי, אבל מנגד גם היו לו חילוצי כדור יפים, ואני מעדיף שחקן כזה, שלפעמים יהיה חשוד בהגנה, מאשר מה שנהיה מפאטריס אברה (אנשים מדברים על שיפור בחודשים האחרונים, לי אין מושג מה הם רואים שאני לא), שמסתכל על שחקנים ומקסימום מרים את הרגל כשמגביהים מולו. התרומה ההתקפית שלו הייתה טובה, ואחרי השער שלנו הוא היה מהבודדים שעוד ניסו להתקיף. מקווה שהפציעה של רפאל לא רצינית ושנראה אותו משחק נגד צ'לסי. סמולינג במשחק טוב, הבנה יפה עם ולנסיה על אגף ימין. ולנסיה בהופעה ממוצעת, טובה יחסית למה שהרגיל אותנו בחודשים האחרונים. כמה דריבלים יפים, כמה פעמים שידע לשמור יפה על הכדור, עזרה טובה בהגנה, ועדיין בפעמיים שניסה להרים- אחת מההרמות הלכה החוצה, והשנייה הייתה כדור חלשלוש כזה שהגיע למגן של סנדרלנד הישר לרגל. אנדרסון במשחק קצת פרווה אם תשאלו אותי, עד שאתה מגיע למשחק שבו הקישור של היריבה עוד יותר גרוע משלנו (בתכל'ס כמה פעמים לאורך השנה זה קורה?) אתה לא לוקח את הצ'אנס בשתי הידיים, לא כופה את עצמך על המשחק... אין לי הרבה דברים רעים להגיד על ההופעה שלו היום, אבל היא לא גרמה לי לרצות שהוא יישאר בקיץ. קאריק עצום, כל המוסיף גורע. מקווה שכולם שמו לב לסיבסוב א-לה-זידאן שהוא עשה בסביבות הדקה ה 80. פרגי מת מפחד- בצדק- מאיך שנראה בלעדיו. פשוט הזוי ששחקן בן 30 ומשהו צריך להשלים 90 דקות יומיים לפני משחק חשוב בהרבה, שגם בו הוא אמור לשחק 90 דקות. אשלי יאנג... מה אפשר להגיד. הוא 'שחקן סגל' טוב, על זה אני לא הולך לערער. אבל הוא משחק יותר מידי בשביל שחקן סגל. אני חושב שאפשר לעשות בו שימוש טוב במשחקים שבהם אנחנו הולכים לשחק רק על מתפרצות, כמו מול סיטי באתיחאד השנה, הוא היה אחד הטובים אצלנו. אבל ההופעות האלה שהוא נראה כמו שחקן ברמה של יונייטד באות אצלו פעם ביובל. זה מתחיל מזה שהוא משחק עם הראש ברצפה- לא כביטוי אלא ממש פיסית. הוא מנסה לעשות משהו, לא מצליח, ואז הוא מרים את הראש ומסתכל איפה כל השחקנים שלנו נמצאים ולמי כדאי למסור. אפילו בהחמצה הגדולה של ואן פרסי בסוף יש לו חלקלא מבוטל- הוא גנב שם את הכדור בצורה מצוינת, ואז לקח לו שנה להחליט מה הוא עושה, ועד שהוא מסר לוואן פרסי זו הייתה מסירה חלשה מידי (ובכל זאת RVP היה צריך להבקיע). לא אזיל דמעה אם נמכור אותו בקיץ, ממש לא. קאגווה היה טוב מאוד לדעתי במחצית הראשונה. כמה פעמים ניערו אותו מהכדור כמו שהתרגלנו, וכמה פעמים הוא דווקא חטף את הכדור בעצמו, או לכל הפחות נאבק עם החבר'ה של סנדרלנד. ממה שהתרשמתי, רוב הזמן הוא לא ינצח לנו משחקים בעצמו, אלא יהפוך את המשימה הזאת לקלה יותר בעבור מי שנמצא סביבו. הוא צריך שהשחקנים לידו יהיו ביום טוב. צריך לעבוד על עצמו כדי שיהיו לו אוויר גם למחצית השנייה; היום כל ההתקפה שלנו נחלשה בחצי השני, אבל אצלו זו תופעה שחוזרת על עצמה. ואן פרסי ביום סביר. יצר גול משום דבר, צריך היה להבקיע עוד אחד. נמאס לי שאנחנו הולכים לישון אחרי שאנחנו עולים ליתרון, ונמאס לי לכתוב על זה. מישהו יודע מה עם קלברלי? אולי איזו פציעה קלה? מרגיש לי כאילו עבר נצח מאז שהוא פתח בהרכב.
פרגוסון נותן ופרגוסון לפעמים גם לוקח. ההרכב והמערך שפתחנו איתו הצליח פשוט להוציא את כל העוקץ ההתקפי שלנו. לאור העובדה שרוני, אוונס ורפאל פצועים, הייתי מצפה לשינוים מינימלים בהרכב שהוא במילא חסר. להעביר את ולנסיה לעמדת המגן הימני, להעביר את קלברלי לעמדת הקשר השמאלי, לפתוח עם ואן פרסי על הספסל, להתחיל לשחק עם המערך, זה עוד יותר מבליט את החיסרונות שלנו ואת העובדה שההרכב היום נראה פשוט לא מחובר. ג'ונס/סמולינג כמגן ימני, נאני בימין, יאנג בשמאל, קלברלי וקאריק באמצע, ואן פרסי חלוץ, ועכשיו רק נשאר להחליט אם משחקים עם עוד חלוץ ליד ואן פרסי (הרננדז נניח) או עוד קשר באמצע (גיגס נניח). ונניח ועלינו למשחק עם הרכב ומערך לא נכונים, למה לא לנסות לשנות משהו במחצית? הראה המחצית הראשונה הבליטה את העובדה שקלברלי לא מסתדר בשמאל ושאנחנו לא מסוגלים לכבוש גם אם החיים שלנו יהיו תלוים בזה. אבל פרגוסון חיכה וחיכה, וגם אחרי השער של בה החילוף לא הגיע מיידית אלא באיחור, איחור גדול מידי. בדקות האחרונות של המשחק, עם גיגס באמצע, יאנג בשמאל וואן פרסי בחוד היינו קבוצה אחרת לגמרי. סוף סוף הגענו להזדמנויות, סוף סוף נראינו מסוכנים משני הצדדים, סוף סוף היו לנו שחקנים שלא מחפשים תמיד את המסירה הבטוחה, שחקנים שלא פוחדים לקחת צאנסים. בעונה ארוכה צריכים לעשות רוטציה, אבל אנחנו עם פער מספיק גדול בטבלה ויש לנו מספיק זמן עד המשחק הבא שלנו (שבוע בדיוק) כדי שנקח קצת סיכונים. ואן פרסי היה צריך לפתוח היום, לאור הפציעה של אוונס יתכן וגם וידיץ' היה צריך להיות בתמונת ההרכב היום, מה שהיה גורם להרכב ולמערך שלנו להראות הרבה יותר טוב. אנחנו בשלבים המכריעים של העונה, במפעל נוק אואט, אפשר להפסיק להתייחס לשחקנים שלנו כאילו הם עשוים מזכוכית, אפשר לתת לוידיץ' או ואן פרסי לשחק פעמיים בטווח קצר, בדיוק בשביל זה התאמצנו כל העונה כדי לפתוח פער גדול בטבלה, כדי שנוכל לקחת סיכונים במשחק כמו היום גם אם זה יפגע בנו במשחק הליגה הקרוב (ושוב, יש עוד שבוע למשחק הבא שלנו, מספיק זמן לנוח עבור קבוצה ברמה שלנו). הפסד מכעיס.
או שאולי לכל הדיבורים שהקבוצה נחושה הפעם לקחת גביע, אין כל כך בסיס. זה במיוחד נראה במשחק הראשון ב - OT. המועדון לא סופר את המפעל הזה. פשוטו כמשמעו.
רק להוסיף על מה שכבר נאמר, אני לא מבין למה תמיד מחכים אצלנו לדקה ה 60 כדי לעשות חילוף. זה מספר קדוש? יש משהו מיסטי באוויר? יש משחקים שצריך לשנות כבר במחצית אם לא קודם לכן. ולגבי תופעת ה like-for-like substitutions. כמה שאפשר להגיד על הסגל שלנו שהוא עמוק (מלבד האמצע, שם מונחת הבעיה), שהוא מאפשר לנוו לעשות רוטציות, שבזכותו יש לנו פער של 15 נק' בליגה, הוא גם החולשה הגדולה ביותר שלנו, במובן הזה שאין לנו הפתעות בשרוול. אנחנו לא יכולים לעשות מה שבניטז עשה נגדנו באולד טראפורד עם החילופים שלו. תמיד יכנס שחקן בעמדה של מי שיצא, ואם לא- כפי שקרה עם החילוף של גיגס, עדיין השחקנים יעמדו באותה צורה על המגרש. בתכל'ס, ברגע שיבוא המאמן שיצמיד מישהו קרצייה לקאריק, כמו שעשינו עם וולבק לצ'אבי אלונסו באולד טראפורד, אנחנו מחוסלים. ועוד משהו, אמנם של חוכמה בדיעבד, אבל היה מסוכן מידי 'לסמן' את הרננדז ו-וולבק בחוד למשחק מול צ'לסי. מתי הייתה הפעם האחרונה שהם שיחקו ביחד? מעצבן להפסיד, אבל אני בכלל לא מופתע... כי גם רוב הזמן אנחנו חלשים בסטמפורד ברידג', גם כי לצ'לסי יש מאצ'-אפ טוב מולנו, וגם כי ההרכב שפרגוסון פתח איתו מול סנדרלנד היה חזק מידי והגביל אותנו (ואן פרסי וקאגווה בעיקר).
הגעתי למסקנה הזו כבר לפני 3 שנים. אומנם היו עונות יוצאות מן הכלל, אבל באופ]ן כללי יש לי תחושה כזו. המשחק הראשון ב - OT הייתה דוגמא נפלאה על כך. נראה לך באמת שבליגה צ'לסי היו חוזרים ככה(לפחות כשליונייטד יש על מה לשחק עדיין)? גם היום לא ברורות כל הרוטציות. למה לשמור את ואן פרסי בגביע? לאיזה משימה בדיוק? ומה עם כל מיני הדחות מוזרות, גם בעונות שבהם יונייטד הייתה אף יותר איכותית מהיום? משהו פה דפוק ביחס למפעל הזה. אולי עם התרבות משחקים באירופה בקבוצה שמים פחות דגש על הגביע. אני מצר מאוד על כך. אבל כל הדיבורים מדי עונה כמה חזק הולכים על התואר הזה מצחיקים אותי.
:aaarofl: :aaarofl: :aaarofl: קבוצה שמול ברצלונה חזרה בעשרה שחקנים מ- 2-0 ל-2-2 בקאמפ נואו, כן, תרשה לי להאמין שקאמבק בOT זה לא משהו מחוץ לגבולות היכולת. פרגוסון היה מת לדאבל, יונייטד פינטזה על התואר ועפה, אתה לא חייב להשלים עם זה, תמשיך ללטף את עצמך ולנחם, לפחות אתה מאמין לעצמך.. זה מה שחשוב.
לא רואים את זה בפועל, רק בדיבורים. הדוגמא שהבאת מוכיח עד כמה צ'לסי קבוצת גביע טובה. בליגה כשאליפות מונחת על הכף זה לא היה קורה ליונייטד. אין מה להשוות בין טורניר ליגה ארוך, לטורניר גביע. יונייטד קבוצת ליגה, את הגביע היא לא סופרת, אחרת המשחק היום כלל לא היה מתקיים והיא לא הייתה משחקת ככה מול קבוצת גביע טיפוסית בבית.
אני לא חושב שההופעה היום היתה גרועה כל כך. המשחק היה מאוד טקטי וצ'לסי היתה חלשה מאתנו לטעמי, עד לרגע של הגאונות שהביא את השער, שלח אותנו קדימה יותר ועזר לה לייצר מצבים נוספים. זה משחק שיכול היה ללכת לכאן וללכת לשם, ושילמנו מחיר על כך שהאגפים שלנו כמעט לא מתפקדים העונה ולאחרונה גם החלוצים הצטרפו לכך. אין רוני, ואן פרסי לא פוגע, וולבק מתקשה כל כך מול השער, זה יותר מדי. במידה רבה, הפסדנו את הטיי הזה במשחק הראשון. אם אתה מקבל הגרלה ביתית, בטח נגד יריבה חזקה, אתה חייב לסיים את זה באולד טראפורד. בסך הכל, למי שמאמין בצדק קוסמי, זה בהחלט הסיפור. אנחנו מנצחים משחקי ליגה בקצב מדהים וניקח אליפות ראויה, אבל זו לא קבוצה שהולמת את הכינוי "דאבליסטית" (שלא לדבר על טרבליסטית). יותר מדי חולשות, יותר מדי רגעים מתים, מעט מדי עקביות ורגעים בלתי נשכחים. אליפות 20 תהיה מתוקה מאוד, אבל צריכה להיות גם כן שיגור לבאות ולשדרוג חשוב ונכון כדי שנוכל להשתפר. ובתגובה למה שנאמר כאן: מישהו באמת חושב שהשחקנים עולים למגרש וחושבים 'אנחנו לא שמים על הגביע, למי אכפת'? ברצינות. ההופעות שלנו בשני המשחקים נגד צ'לסי מאוד מזכירות את המשחקים האחרונים שלנו גם בליגה. ההבדל? צ'לסי היא לא רדינג ולא סנדרלנד.
הם עלו למגרש במשחק הראשון בגישה גרועה. בגביע צריך לשמור על יותר ריכוז, בטח מול צ'לסי וצריך להלחם יותר גם כשאתה מוביל. תמיד בגביע הדברים הולכים קשה יותר, וב - OT פשוט התייחסו לזה כמו לעוד משחק. זאת בדיוק הגישה הדפוקה. היום זה כבר היה חצי אבוד. בטח כשפרגוסון בעצמו חשב ככה. פעם זה לא היה ככה, יונייטד הייתה יוצאת הרבה פעמים בגביע ממצבים קשים מאוד והתגברה על מכשולים. כיאה לקבוצת גביע. אחרי הויתור ב - 2000 יש תחושה שהמנטליות השתנתה במפעל הזה. רואים בבירור את ההישגים 15-20 שנה לפני ואחרי. יונייטד פשוט לא מתעלה במפעל הזה הרבה פעמים, למרות שיש עדיין נצחונות יפים פה ושם גם.
