אתה שוכח שב-1999 עוד היית צריך לשחק רק חמישה משחקי נוק אאוט כדי לזכות בליגת האלופות. אחר כך בא שלב הבתים השני שאחר כך הומר בשלב שמינית גמר. כך או כך, זה עוד שני משחקים גדולים ללוח הזמנים. זה בוודאי שיחק תפקיד חלקי לפחות במה שאנחנו עושים בגביע, כי הוא מקום שלישי בסדר העדיפויות. אבל, לטעון שההדחה השנה קשורה בחוסר אכפתיות כלפי המפעל זה פשוט שגוי. ברגע שהפסדנו לריאל הגביע עלה בסדר העדיפויות. נגד צ'לסי התחלנו מצוין, למי ששכח, ואחר כך קרה לנו מה שקורה לנו נגד יריבות חזקות, וביתר שאת באותו משחק. איבדנו את מרכז השדה טוטאל. לומר שפרגוסון חשב שהמשחק היום חצי אבוד... נו באמת. זה חדירה למוח ששגיא כהן היה מתבייש בא.
אמיר, אני מסתכל על התמונה הגדולה ומבחינתי אם הפור נפל כבר לפני סנדרלנד אז כבר אז פרגוסון טעה. גם אם ההחלטות נלקחו לפני שבוע ולא היום בבוקר הביקורת שלי עדין עומדת במקומה. יש הבדל בין לכבד קבוצה או להתאים את עצמך אליה לבין לבטל את האיכויות שלך ולעלות עם הרכב ומערך שמתאימים למשחקי ההכנה בקיץ ולא לחודש אפריל. ציינתי כבר מספיק הצבות ותפקודים היום שהיו לא טבעים או שעבר יותר מידי זמן מאז הפעם האחרונה שהם התרחשו (ולנסיה מגן ימני, קלברלי קשר שמאלי וכן הלאה). נכון זאת צ?לסי ונכון המשחק היה בחוץ ונכון פיספסנו בגדול במשחק הראשון ונכון חלק מהבעיות אולי היו עולות בכל מקרה כי הם עלו גם כשהיינו עם הרכבים נכונים יותר, הכל נכון, זה עדין לא מצדיק את ההרכב והמערך היום, זה עדין לא מצדיק את העובדה שלא עשינו כל מה שאפשר עם החומר שכן יש לנו. מרגע שמשחקי הנבחרות נגמרו, פרגוסון עשה את הבחירה שלו, והבחירה התבררה כלא נכונה וככזאת שעלתה לנו בהזדמנות לתת את כל מה שיש לנו במסגרת הגביע (מה שגורם לי לחשוב שאולי יש משהו בטענות שאנחנו לא באמת סופרים את הגביע, כי בשורה התחתונה כשמסתכלים על צמד המשחקים אין ספק שההרכב בליגה היה חזק יותר משהיה צריך וזה פגע בנו במשחק היום).
יש משהו במה שאתה אומר, אם כי כשאני מסתכל על השורה התחתונה: לא שילמנו מחיר על ולנסיה כמגן, לא שילמנו מחיר על היעדרו של וידיץ', לא הרגשתי ששני משחקים היוו נטל גדול על קאריק. נשאר ואן פרסי. וכן, תמיד מי שלא שיחק הוא הכי חשוב וזה שיכול היה לעשות את ההבדל. לעולם לא נדע. אולי היום זה היה קורה לו - מה שבטוח זה שבשבועות האחרונים זה לא. אני מסתכל על דברים רחבים יותר מבחירת הרכב למשחק אחד. על האופציות המוגבלות שלנו כל כך למרכז השדה, על העובדה שאין לנו אף קיצוני בעונה סבירה אפילו, שלא לדבר על טובה. על כך שרוני משחק חם וקר כל העונה, ו-וולבק לא מוצא את הרשת, ופתאום כשוואן פרסי לא כובש, אין לנו גולים כמעט.
אני רואה את גונדגן משחק בדורטמונד ואני אומר: זה, זה מה שאנחנו צריכים. שחקן כמוהו. אחרי זה פרגי אומר שאין את מי להביא כדי לחזק את הקישור ואז אנחנו מוציאים כל כך הרבה כסף על עוד ווינגר כמו שעשינו לא מזמן. או מצליחים לזהות את הכישרון העצום של זאהה שמשחק בליגה השנייה באנגליה אבל לא לראות איזה שחקן יכול לצאת מאיסקו (שעד לפני לא הרבה זמן לא היה עולה יותר ממה ששילמנו על הראשון, אם לא פחות). בכל מקרה, אם באמת רוצים להחליף את סקולס, אז שיתחילו מלהביא מישהו שבאמת מסוגל להניע כדור תחת לחץ ולהיות טכני מספיק. ויותר מזה, להפסיק להתעקש על שחקנים כמו אנדרסון ונאני שאני לא מבין איך אפשר עדיין לחשוב שהם ישתפרו (לפחות ביונייטד). על אנדרסון אין הרבה מה להוסיף, מבחינת נאני אני באמת חושב שזאת בעיה שאתה מחזיק שחקן מוכשר בסגל, שחקן שאתה חושב שאולי פתאום הוא ינצל את הפוטנציאל, כזה שאתה בונה עליו אבל בסוף בדרך כלל מאכזב. צריך להתקדם.
שחקן מעולה. אבל צריך להשלים בעובדה שככל הנראה הקישור שלנו ישאר זהה לקישור של העונה. שחקנים פשוט יחזרו.יקבלו הזדמנות נוספת להוכיח את עצמם. ויאריכו חוזים. . אני קצת מרחם על קאריק שאין לו מנוחה כבר 3 שנים ברצף... זאהה שינוי מרענן לאגפים. שחקן רעב ונחוש להצליח. כמובן שהייתי רוצה שבנוסף אליו יגיע שחקן נוסף להתקפה בעל שיעור קומה (חזרה של רונאלדו זה חלום.) לדעתי לשחקן כמו איסקו אין מה לחפש ביונייטד. כי הוא בסגנון של קגוואה. הוא לא ישתלב בשיטת המשחק שלנו. למרות שאין ספק שמדובר בשחקן אדיר בכל קנה מידה.
אין לנו בעיה בזיהוי כישרון של שחקנים, ורק תראו חבר'ה שרצינו ובסוף לא הצלחנו להביא כמו וראן ולוקאס מורה, שעושים רושם טוב מאוד. בנוגע למרכז השדה... לא יודע. אנחנו לא יודעים מה עובר לאנשים בראש, אנחנו יודעים רק מה שפרגוסון אומר. ומה שהוא אומר בשנים האחרונות נע בין המתנה לצעירים (פוגבה ומוריסון... זה ממש עבד) לבין הנחה שאם אין רוי קין או בריאן רובסון בשוק, אז אין מה שישדרג אותנו...
למי שמחפש דרך להעביר את השעתיים הקרובות אני מציע את החידון הבא: http://uk.eurosport.yahoo.com/blogs/the-ru...-125810798.html נסו למנות כמה שיותר ספונסרים רשמיים של הקבוצה. וכן, מסתבר שיש לנו ספקית אטריות רשמית.
לא בפעם הראשונה פרגוסון גורם לירידה חדה בכושר של רוני, גם בעונה שעברה זכור לי בחודש דצמבר שהוא השאיר אותו בחוץ ללא סיבה והייתה לזה השפעה שלילית לכמה משחקים אחר כך. רוני שחקן ענק, אגדת יונייטד, אבל צריך טיפול בכפפות של משי. אחרת יש נזק מקצועי ישיר לקבוצה. מילא ויתרו על טבס עבור ברבאטוב האדיש, אבל לפגוע ברוני עבור וולבק הנכה? מי זה בכלל וולבק.
גיגס במרכז כחלק מצמד קשרים? וולבק באגף? מה חזרנו אחורה כמה חודשים ולא סיפרו לי? חשבתי שאת המסקנות הזאת למדנו כבר לפני חודשיים אז למה לחזור על אותה הטעות? ואם כבר טעינו בהצבה של השניים, למה לא לשנות משהו במחצית או בשלב מוקדם של המשחק? למה אנחנו צריכים לחכות לדקה ה79 ולשער השני של הסיטי כדי לעשות חילוף ראשון? ומי החילוף הראשון שלנו? השחקן בכושר הכי רע במועדון בחודשים האחרונים (ולנסיה). לא מובן. למה לא להכניס את קלברלי שיעזור בלחץ במקום גיגס שהיה חלש מאוד היום? למה לא לנסות את נאני במקום וולבק שההחלטה האחרונה שלו היא תמיד רעה? מאוד מאוד מאכזב.
חרא של הרכב, חרא של משחק, אין לי כל לדיון הזה. אבל מה הקטע עם תופעת החילופים של פרגוסון באופן כללי?! מה הבושה הגדולה לשנות משהו במחצית או בדקה 50 (לא ספציפית לגבי המשחק היום)? ואיפה היכולת המפורסמת לעשות חילופים שינצחו, או לכל הפחות ישנו לך משחקים? בחיי שזה לא כל כך קשה להיות מגדת עתידות לגבי המשחקים שלנו לאחרונה.
לפרגי יש קיבעון לא לבצע חילופים מוקדם מדי ו, אהמ, לא להחליף את ריאן גיגס. ומסתבר עכשיו שגם קיבעון שוולנסיה בטח תיכף יהיה בסדר.
לא ברור מה הסיפור עם החילופים המאוחרים על גבול הפתטים האלו של פרגי, אבל זה בוודאות דופק את הקבוצה במשחקים חשובים בעונות האחרונות. תודה לאל שהדרבי המחורבן הזה לפרוטוקול בלבד.
חשוב לי להרחיב על נקודה אחת וזה בנוגע לפיל ג'ונס. לאור הבעיות שלנו בקישור מצד אחד, והיתרונות הבולטים של ג'ונס מצד שני (הפיזיות, היכולות ההגנתיות וההתלהבות שהוא מביא איתו למגרש), ההצבה של ג'ונס בקישור, בטח במשחקים מול קבוצות חזקות או קבוצות עם שחקנים כמו רונאלדו, הייתה פיתוי גדול ואולי אפילו משהו שהיה נחוץ לנו העונה. אבל אני חושב שאחרי אתמול די ברור שהמקום הטבעי של ג'ונס הוא במרכז ההגנה. הוא לא מספיק טכני ולא יהיה מספיק טכני כדי לשחק כקשר. ההתנהלות שלו עם הכדור היא הרבה פעמים מסורבלת משהו, איטית, לא מדויקת. דברים שפחות בולטים כשאתה בלם, כשכמעט תמיד יש לך את האפשרות להוציא את הכדור החוצה, להחזיר אחורה לשוער או סתם לבעוט למעלה. כשאתה קשר, ואתה אמור להשתתף בהנעת הכדור, לשחק לעומק, לשחק מהר, לעבור שחקנים לפעמים, הדברים האלה בולטים הרבה יותר. אז כן, גם ששיחק כקשר ההתלהבות שלו והאיכויות ההגנתיות שלו הובילו אותו הרבה פעמים לזכות בכדורים, גם כאלה שהוא בעצמו איבד שנייה קודם, אבל זה לא הרגיש לי בשום שלב כקשר לגיטימי אלא תמיד זה הרגיש כבלם שמשחק בקישור. אם אני מסתכל על העתיד, על הימים שאחרי וידיץ' וריו, אני חושב שמבחינת פוטנציאל, מבחינת הרף אליו שחקן יכול להגיע, הרף של ג'ונס גבוה יותר מזה של אוונס או סמולינג. זאת הסיבה שאני מקווה שבקיץ נחזק את הקישור, כדי שג'ונס יוכל לקבל יותר דקות בעמדת הבלם שם לפחות אני רואה את העתיד שלו. וכמעט שכחתי, ג'ונס חייב ללמוד שההתלהבות שלו היא דבר חיובי, אבל רק אם הוא ילמד לשלוט בה. בכל משחק יש לפחות מקרה אחד שבו הוא נכנס לתאקל בצורה שמסכנת את הבריאות שלו, תאקל שעם מיקום נכון יותר וקריאת משחק טובה יותר היה יכול להמנע. וכן, לפעמים אתה גם צריך לוותר על כדור מסוים, להמנע מכניסה מסוימת אם אתה יודע שהיא תסכן אותך בריאותית. אתמול במחצית השנייה הייתה כניסה מהסוג שאני מדבר עליה, די רחוק מהרחבה, שבה הכדור היה כבר קרוב לבארי אבל ג'ונס החליט שהוא מקריב את הגוף שלו כדי להגיע ראשון, אז ג'ונס נכנס לתאקל והקדים את בארי ואף זכה בכדור אבל הוא גם קיבל את הברך של בארי לגוף ולא פחות מסוכן הצורה שבה הוא נכנס לתאקל גרמה לרגל שלו להתעקם בצורה לא טבעית מה שהיה יכול להוביל לפציעה קשה. ואם להסתכל על התמונה הכללית, לא סתם ג'ונס נפצע המון, מזכיר במובן הזה את רפאל בתחילת הדרך, כשגם הוא הרבה פעמים נכנס לתאקלים ומאבקים שיש סיכוי לא קטן להיפצע בהם...
