יא אללה איזה משחק! הייתי בדאבלין והלך לי הגרון לגמרי. משחק פשוט מטורף! מי שידבר על זה שיונייטד נהנית מהשופטים שיסתכל על השער שנפסל לנו במצב של 2-0, אבל זה באמת לא מעניין עכשיו. 3 נקודות בדרך הכי דרמטית שיכולה להיות, רוני היה פשוט מאסטרו. הוא עשה הכל על המגרש, וגם סוף סוף אפשר לומר שראיתי משחק של יונייטד העונה ונהניתי. יכולת פשוט מופלאה של דה חאה, הוכיח סופית לדעתי שאפודת השוער הראשון מגיעה לו. יכולת אווירית שעוד לא ראינו ממנו לצד כמו הצלות אדירות. שניהם המצטיינים שלי המשחק. וכמובן לסיום, הוווו רובין ואן פרסי!
אנחנו צריכים לומר תודה רבה לארסנל שהצמיחה לנו את הניצחון הזה. את העבירה על רפאל ביצע קלישי, את הבעיטה שלח ואן פרסי ונאסרי הסיט את הכדור פנימה...
האמת שמה שקורה עם ארסנל הוא עצוב. ההנהלה מזלזלת כ"כ באוהדים, חושבים אותם לטיפשים, ובאמת חבל שאנחנו מתמודדים עם קבוצות שהדבר היחיד שיש להן הוא כסף, ולא מסורת.
זה היה טבז שביצע את העבירה, וזבאלטה, נדמה לי, שברח מהחומה ופינה מקום לואן פרסי לדחוף את הכדור. וג'ו הארט שזז בלי לראות את הכדור לצד השני.
טבז היה זה שגם ביצע את העבירה וגם נטש את החומה, ג'ו הארט הלך לאמצע ולמרות זאת, היה מגיע לכדור לולא נאסרי. קלישי איבד אחרי שוולבק עשה לו בית ספר ללחץ, ובמקום להעיף החוצה הוא ניסה להשתחרר ולהרחיק במעלה המגרש, טעות פטאלית, ועל טעויות כאלה, בתוספת הזמן, משלמים בגדול.
כוס אמק, עקרו אותי מהטלוויזיה דקה 84. פספסתי את כל הדרמה. אשלי יאנג האכיל אותי וואחד כובע אתמול. עם זאת אני מרשה לעצמי להגיד שמילת המפתח זו יציבות. הראנו עמידות שלא חשבתי שיש בנו. אסור להוציא את דה חאה מההרכב בשום אופן. רוני היה מצוין, קאריק גם במשחק טוב שלא חשבתי שנראה ממנו. אני חושב שכן היה מקום להכניס את סקולס בדקה ה 70 או משהו כזה, כשלא הצלחנו לגעת בכדור, אבל ח"ח לפרגי שלא העלה אותו בהרכב, וגם לא את גיגס ופלטשר. פרדיננד שוב הוכיח שהוא עדיין יכול להגיע לרמה שאנחנו צריכים (למרות שגם במקרה הזה, אם זה לא יכול להחזיק לאורך זמן ומול קבוצות שאין לך עודף אדרנלין נגדן זו בעיה)... אני חושב שכמו שפרגוסון עלה לנו ביוקר, בעיקר מבחינת יכולת ולמזלנו לא בנקודות רבות, כאשר השחקנים לא באו מוכנים מספיק להרבה משחקים או שההרכב שעלה היה שגוי לחלוטין, כך בדרבי פרגי והצוות שלו ניצחו לנו את המשחק, יותר מ-רוני או דה חאה. מדהים ואפילו משונה לראות איך יש לנו שני סגנונות כל כך קוטביים. אנחנו יכולים לשלוט בכדור- אם כי לא כמו בעבר ולא בדומיננטיות או עוצמתיות - ובסופו של דבר לנצח משחק, ואנחנו גם יכולים לכווץ מאחורה ולטוס קדימה במתפרצות. יכול להיות שבסגנון השני אנחנו יותר טובים. אשלי יאנג, שכבר הצעתי למכור אותו, בא לביטוי הרבה יותר טוב בשיטה כזאת.
לא יאמן שיונייטד מאד מוגבלת, עם חיסורים בסגל שצועקים לשמיים, בלי הרכב אופטימלי, עם שחקנים שלא ממצים את הפוטנציאל שלהם או שמשחקים מעבר לשיא, עם הגנה מגוחכת ביחס לעצמה, מצליחה לנצח 13 משחקים מתוך 16. אם אי פעם הייתה עדות לכישוף של פרגי, השנה הזאת היא זו. http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/ph34r.Xxx
לא יודע, אולי זה פשוט נראה ככה יותר ברור בגלל כול עשרות הפעמים שיונייטד נכנסה לפיגור, או נראתה לא טוב. יכול להיות שזו סתם עוד עונה כמו העונות האחרונות... אתה רואה יותר יונייטד אז אתה תגיד. אבל לגבי ההגנה? לפחות היה לכם את ההגנה לסמוך עליה כשלא נראתם טוב. עכשיו גם זה לא...
לגבי ההגנה, פתיחת עונת 2010/2011 הייתה מזעזעת מהבחינה הזאת, והיא גם הייתה הפוכה מהעונה הזאת בכך שאז נטינו לאבד יתרונות (כולל 3-1 בגודיסון פארק בדקה ה-90). מתישהו באיזור נובמבר דברים התחילו אז להתייצב.
