מנצ'סטר יונייטד 2013/14 - עידן מויס

קל לומר את זה היום, אבל בימי הפוסט-5-1 על גרמניה בהחלט ניתן להבין למה האמינו בו.

 

תשמע, אנגליה אצלו הייתה באנקר ברבע גמר של טורניר גדול, מה שלא ממש ניתן לומר על האחרונים שהיו לפניו ואלה שבאו אחריו. לא נוריד מכבודו גם אם הוא לא מאמן שהייתי רוצה ביונייטד.

 

הלו אבריבאדי! אייסוקר חזר! אמנם עקב תקלונת חזרנו בזמן לנובמבר 2013, מה שאומר שאריק איינשטיין עדיין בין החיים ומויס עדיין המנג'ר שלנו (סתם, אפילו לא בצחוק), אבל אנחנו כאן.

מי שפחות כאן היא הקבוצה שלנו בהות'ורנס שנראית תקועה לחלוטין. ההחלטה להעלות את הררה פצוע נראית שגויה לחלוטין, מאטה וינוזאי איומים, המשחק של הקבוצה לא זורם כמו במחציות הראשונות מול ווסטהאם ולסטר (מה שקורה בשניות-על אחריותכם), ונראה שהסיכוי שלנו לצאת עם משהו קם ונופל על קסמיו של די מאריה. שזה לא דבר רע להיאחז בו, אבל בכל זאת, אומרים שהוא בן אנוש...

 

נגמר, חילצנו תיקו בדקות האחרונות, אושר גדול.

הקרקס הזה לא יכול להימשך. היום עלתה לשחק לכאורה רביעיית ההגנה הבכירה שלנו, ועדיין כמו כל שבוע, סופגים שערים שהמילה רכים זה מחמאה עבורם. לאורך זמן אין לזה שום סיכוי להחזיק, גם אם יש לנו שלושה די מאריות מקדימה. בכל יום אני מעדיף קבוצה סטייל עונת 2008/09, אולי אפורה יותר אבל אז ברגע שכבשנו שער ראשון ידעת שהמשחק גמור כי וידיץ' לא יספוג אלא אם היריבה היא ליברפול.

המצטיינים היום היו פלייני, שלראשונה שיחק בעמדה שבה הצליח באברטון בסיטואציה מתאימה, ולא בניסיון המופרך של מויס לעשות ממנו קשר אחורי, ובלינד. החלשים ביותר היו ואן פרסי ומאטה, שאני לא מת על רצח האופי שאוהדים מסוימים עושים להם (בעיקר לראשון, מאז מכירתו של האתרוג וולבק), אבל היום הם לא ממש עזרו לי להגן עליהם.

 

כמה כיף שהפורום חזר. אין לי זמן להרחיב, אבל ברומיץ׳ נוטה לשחק טוב מול הקבוצות הגדולות בביתה ולכן אני לא מופתע בכלל מהיכולת שהיא הפגינה. יונייטד מצידה עם הרבה רגעים של הברקות לצד כל כך הרבה טעויות ואי סדר. אני מקווה שמוריניו לא מתפתה לצאת all guns blazing מולכם. משחק מבוקר שבנוי על מתפרצות יכול להביא לנו 3 נקודות.