מנצ'סטר יונייטד 2014/15

דה חאה נפצע באימון של ספרד וייעדר חודש.

 

http://msc.wcdn.co.il/w/w-635/1500552-18.Xxx

פול סקולס חוגג היום 40. זמן טוב להיזכר באחד מהקשרים הטובים ביותר ששיחקו בפריימרליג. כמה זה סמלי שסקולס נפרד מיונייטד ביום בו פרגי עזב, וזו הייתה ההופעה ה-499 שלו בליגה ובאותו משחק משוגע(5:5) הוא גם ספג את הצהוב ה-99 שלו. המספרים - 718 הופעות במדי יונייטד, 155 שערים. התארים - 11 אליפויות, שלושה גביעים, שתי זכיות בליגת האלופות(את הגמר הראשון הוא החמיץ בגלל כרטיסים צהובים) וגם פעמיים גביע הליגה. סקולס, שהיה חלק מוצלח מ'דור הזהב ב-1992', כבר הודיע על פרישה ב-2011 אבל התחרט וחזר והיה שותף לאליפות מס' 20 של יונייטד כמובן. בוואלה ספורט ידעו לתת כבוד לאגדה ופירסמו את המשפטים המרכזיים של הקולגות שפירגנו בעבר בלי הפסקה. פרגוסון אמר עליו שהוא היה השחקן הטוב ביותר שהיה לו, ויירה אמר שהוא מעריץ את סקולס, פלה אמר 'אם היה משחק איתי - הייתי כובש כל-כך הרבה שערים'. הנה מה שאמר כריסטיאנו רונאלדו:

"באימונים ביונייטד הייתי עושה טריקים שכמעט אף אחד אחר לא היה מסוגל לעשות. פעם אחת הראתי את הטריקים שלי לסקולס. כשסיימתי, הוא לקח את הכדור והצביע על עץ שהיה מרוחק 50 מטר מאיתנו. הוא אמר שהוא יפגע בו בניסיון הראשון. הוא בעט, ופגע. הוא ביקש ממני לעשות אותו דבר. ניסיתי 10 פעמים ולא הצלחתי. הוא חייך ועזב".

---------------------------

מישהו פעם כתב בפורום או הביא ציטוט שסקולס היה אחד המתקלים הגרועים והוא תמיד איחר בשנייה. בכל-מקרה, אני חושב שהרבה לפני ג'רארד ולאמפרד - סקולס הפך את ההצטרפות מאחור לגאונות של ממש והייתה לו בעיטה נקייה ומדויקת. בעונת 2002-03 יונייטד ויתרה לצמיתות על האפשרות לשחק עם שני חלוצים וסקולס לדעתי היה מעין חלוץ נסוג. הוא כבש 20 גולים וזו הייתה העונה הפורייה בקריירה שלו.

 

לא מיותרת ולא נעליים, בחצי השני של עונת 2011/12 הוא החזיר אותנו לחיים והיה חלק חשוב בכך שהיינו צמודים במאבק האליפות. העונה האחרונה כבר הייתה חלשה אבל בכללי הקאמבק שלו הצדיק את עצמו.

 

אני עדיין תומך בהחלטה לוותר על פוגבה. לא משנה כמה הוא מוכשר ומצליח ביובנטוס, אתה לא יכול לתת לשחקן שעוד לא עלה לבוגרים להציב לך תנאים. זה היה מתנקם בנו בעתיד.

 

מחזק קצת את הדברים שנאמרו על סקולס, לדעתי הוא רחוק מלהיות טאבו כמו זידאן, לא אחד הקשרים הכי טובים ששיחקו את המשחק, למרות שכן הערכתי אותו. מצד שני, יפה לראות שחקנים מחמיאים בהתלהבות לקולגות. הייתי אומר שכדורגלנים מחמיאים יתר על המידה לאלה שפורשים, וכולם נוהגים כך - אבל חלק מהציטוטים נאמרו במהלך הקריירה אני מניח. ובטח שהיה בו משהו מיוחד, זה שילוב של האופי(מעין מנהיג שקט לדעתי), ההתמדה.

אם כבר נעשתה השוואה ודובר כאן על ראיין גיגס - אני חייב לציין שכשריאל מדריד הביאו את בקהאם אני שאלתי למה לא ניסו לרכוש את גיגס(אני רציתי שיגיע קשר אחורי בכלל, אבל בריאל כמו בריאל...). לדעתי סביב בקהאם היה תמיד באז שהוא מעבר ליכולת שלו ככדורגלן, בגלל כל מיני דברים. בשיאו הוא היה קשר מעולה, אבל שוב - לא פיגו, לא זידאן. להגדיר אותו כשחקן הבינוני הטוב בעולם זה לעשות לו עוול, אבל היו טובים ממנו. התקופה בריאל מדריד הייתה קצת מאכזבת גם כאשר שיחק בעמדה המתאימה לו. בכל-מקרה, גיגס לדעתי היה שחקן מגוון ממנו. בקהאם היה מאוד מדוייק וקטלני במצבים הנייחים ובבעיטות מרחוק - אבל גם לגיגס לא היה חסר שום דבר והוא היה מהיר יותר וערמומי על הקו. זו דעתי האישית. את בקהאם יותר אהבתי מגיגס ולמרות זאת אני חושב הפוך.

בגמר ליגת האלופות בעונת 2007-08 יונייטד שיחקה עם הארגריבס כמגן ימני וזו הייתה הברקה אבל גם כקשר הוא היה נפלא. קאריק וסקולס החזיקו את האמצע. אפשר לומר שכל הקבוצות ברחבי הגלובוס החליפו כבר את מרכז השדה מאז. רק יונייטד די נותרה תקועה עד לקיץ שעבר. מצטער שאני לא מחשיב את אנדרסון. בזמנו ריאל מדריד הייתה עם אמצע שכולל את סניידר, גוטי ודיארה למשל; צ'לסי שיחקה עוד עם אסיין, לאמפרד ובאלאק; אצל באיירן היו אלה ואן-בומל ושוונשטייגר; רק בארסה נשארה עם אותו מרכז שדה פחות או יותר.