מנצ'סטר יונייטד 2015/16-הסיוט שנגמר עם גביע

המשחק אתמול הוכיח שבסופו של דבר, כדורגל הוא משחק פשוט. שחקן שאשכרה מסוגל להגן בעמדת המגן (רוחו), קשר שאשכרה מסוגל לחלץ כדור וגם לנוע מספיק מהר כדי לתמוך בהגנה בעמדת הקשר האחורי (שיינדרליין) והכל פתאום נראה אחרת.
פתאום רוני שוב כובש ונראה טוב, פתאום הררה מחזיר אותנו לימים הטובים שלנו בשנה שעברה, פתאום סמולינג נראה שוב כבלם שקשה מאוד לעבור אותו, פתאום האמצע שלנו לא פרוץ, פתאום לא כל התקפה מהאגף הופכת לחצי גול.

בטווח הרחוק אנחנו כמובן צריכים להביא איכות נוספת להגנה (בלם איכותי שיפתח בהרכב), גיבוי נוסף להגנה ולקישור (להחתים מגן ימני אמיתי לרוטציה, להחתים עוד קשר אחורי קלאסי) וגם איכות נוספת להתקפה (חלוץ נוסף שיהיה מסוגל לאיים על רוני) כדי להמשיך בהתקדמות שלנו שהתחילה באמצע העונה שעברה, אבל גם בכלים הנוכחים שלנו אנחנו חייבים לדעת להשתמש טוב יותר.

לפתוח עם ולנסיה/יאנג כמגינים או עם קאריק/שוויני כקשרים אחוריים זה חובבנות, לא פחות. ושילמנו על זה ביוקר מול ארסנל.
איך שהליגה מתפתחת נכון לעכשיו, עם צ'לסי שפתחה את העונה נורא, עם סיטי שבנויה המון על סילבה ואגוארו שנפצעים לעיתים קרובות, עם ארסנל שתחת ונגר תמיד נחנקת לקראת ינואר, אליפות היא בהחלט אפשרית. מצד שני, אם ואן חאל יתנהל ביהירות כפי שהוא התנהל מספר פעמים בעבר, אנחנו עוד יכולים לסיים את העונה רחוק מאוד ממאבקי האליפות...

 

^הודעה אדירה.
למעט הקטע על סמולינג, שמעולם לא הפסיק להיות מפלצת.

 

סמולינג העונה מעולה. גם במשחק מול ארסנל קשה לי להאשים אותו.

הדבר היחידי שאני דווקא כן מסכים עם ואן חאל זה בלינד, כי הכדורים והחוכמת משחק שהוא הביא באמת היו אדירים.
כרגע, עדיין אין בלם באמת מפלצתי ליד סמולינג. בשאר העמדות אנחנו די בסדר - רק רוני חייב להתעלות על עצמו ולהיות סביר. לא 09/10 רוני, לא רוני ששורף את הקו בתקופת רונאלדו, אלא רוני סביר.

 

סמולינג בתחילת העונה שעברה ועוד הרבה לפני זה(גם בסוף התקופה של פרגוסון ובכל העונה של מוייס) נראה לא קשור לענף הזה.
כל כך גמלוני, כל כך מגושם ועם בטחון של ילד בן 7.
ידעת בכל פעם ששחקני התקפה זריזים רק מחכים לרגע שהוא ישלח רגל.
מעבר לזה גם היום המשחק רגל שלו זה מחסום מסוים אבל מחסום שלמדנו להתמודד איתו, גם על ידי תמיכה קבוצתית תוך כדי המשחק וגם מתוקף העובדה שואן חאל כבר לא נותן לו את ההסתערויות קדימה סטייל סירחאן סירחאן כאילו היה מינימום האח התיאום של רונאלדו גאוצ'ו.
פה ושם עם המשחק בשליטה שלנו נראה אותו מוריד על החזה ומנסה למשוך אליו שחקנים עם יציאה קדימה אבל זה כבר לא דומה לג'ון הגי'הדיסט בתחפושת שהסתובב פה לפני שנה.

בצורה מסויימת אני מודה שלא האמנתי בשנתיים האחרונות שהוא יהיה ליותר מבלם סביר.
אבל כדי להיות אדיר הוא צריך להציג את היכולת הזאת לאורך כל העונה.

בינתיים הוא מצוין.

 

כנראה שלא הובנתי נכון.
SAF כתב בהודעה הממש-טובה שלו ש-"פתאום סמולינג נראה שוב כבלם שקשה מאוד לעבור אותו".
אני טענתי שהוא מעולם לא הפסיק, העונה, את הרצף הנהדר שלו. לא התייחסתי במשפט אחד לכל הקריירה שלו ביונייטד, כי זו סתם תהיה אמירה מופרכת.

 

ב - 3 ביקורים שלה ברוסיה עד כה יונייטד לא ספגה אף שער, אך כבשה רק אחד מרגליו של אנטוניו ולנסיה ב - 2009 מול צסק"א.
למרות שלא ספגה, היא עדיין הודחה מול טורפדו ורוטור בגביע אופ"א בשנות התשעים, וחילצה 3:3 ברגע האחרון ב - OT מול צסק"א.

 

היו לו טעויות שכתוצאה מזה גם ספגנו שערים(למשל מול סאותהמפטון) אבל אין בלם שלא טועה.
הבעיה זה לא עם בלם שפעם ב.. יעשה טעות לשער.
הבעיה היא עם בלם שאחרי שמתרחשת הטעות הזאת הבטחון שלו נופל לרצפה ושחקני התקפה טובים מזהים את זה כמו צ'יטה שמחכה לטרף כדי להאכיל את הזכר הפרזיט והצאצאים.
כשהוא היה כזה זה היה צפוי, מעצבן ובלתי ניתן לצפייה.

אני בדיעה שעם כמה משחקים בלי בלינד נבין כולנו כמה בלינד הפך אותו ליותר טוב כששחרר אותו מלחץ של הנעת כדור, האילוץ ליזום ולמעשה השחרור בלבצע יותר פעולות הגנה.

אם יש משחק שבעבר הטריד אותי מאוד מאוד בהיבט של סמולינג מול לחץ אמיתי ואיכותי אלה היו ה15 דקות בליץ בדרבי הקודם, זה שנצחנו בצורה משכנעת.
קבלנו שם סיטי חלשה, עם בטחון ברצפה ובתקופה רעה ועדיין ה15 דקות שהם לחצו את הקו הגנה שלנו גבוה וממש הביכו אותנו גרמו לי לחשוש שהאינסטינקטים של הבלמים הקבועים שלנו(סמולינג, ג'ונס ורוחו) פשוט איטיים מדי לרמות הגבוהות.

אז יגיד האנגלי הממוצע אבל בסדר כמה קבוצות עם התקפה כמו של סיטי ומעלה נפגוש בעונה אחת...
ואני מסכים עם זה, אפשר כנראה לחיות עם המגבלות של סמולינג ויתר הבלמים בשביל לקרוא תיגר על הליגה.
אבל לרמות הגבוהות באמת שיום אחד נרצה לשאוף להגיע אליהן... לדעתי זה חשוד מדי.

הוא כרגע בעונה באמת טובה ואני לא צריך לחפש אותו בציציות כדי לגבש דיעה עליו.
אני אשמח מאוד אם הוא יתן עונה מלאה וטובה ביכולת הזאת, זה ישחרר אותנו מעול לא קטן.

 

גארי נוויל וראיין גיגס יתנו להומלסים לישון במלון שלהם

 

אולי אני לא הובנתי נכון, סמולינג העונה מפלצת, הכי קרוב למקרה פלטשר שאפשר (שחקן שהיינו בטוחים שלא קרוב להיות מספיק טוב ליונייטד ואז פתאום שידרג את עצמו והפך לשחקן סופר משמעותי עבורנו), אבל גם סמולינג עם כל מה שהוא מציג השנה נראה חסר אונים במשחק מול ארסנל ברגע שהאגפים והאמצע היו כל כך פרוצים...

 

הבעיה היחידה שלי עם סמולינג היתה הפציעות. זה לא משנה כמה אתה מוכשר, אם אתה לא מפסיק להחמיץ אימונים ומשחקים, אתה לא תתקדם. השימוש המתמשך בו כמגן ימני לעת מצוא לא עזר, אבל העובדה שבשנה האחרונה - טפו טפו - הוא בדרך כלל עומד לרשות ואן חאל עשתה הבדל עצום. אני מאמין שגם ג'ונס יכול עוד להפוך לשחקן שקיווינו, אם רק יהיה כשיר לאורך תקופה.

 

המשחק מול ארסנל לא מייצג שום דבר על האיכות הפרסונלית של רביעיית ההגנה שהרכיבה אותה.
בשונה מפתיחת הדרבי הקודם(ששם בעיקר ההגנה עצמה לא הסתדרה עם שחקני ההתקפה של סיטי) במשחק מול ארסנל כל החלק הקדמי הפקיר את ההגנה, שיחק רחוק מאוד מקו ההגנה, לא לחץ, לא סגר נכון וכמובן מרכז קישור שלא היה קיים כמו בימים הרעים לפני שנתיים.
בחלק השני ואן חאל טיפל מאוחר במשחק וכשהכניס את פלאיני והסית אותו לשחק ליד קאריק(כשוושנטייגר יותר מקדימה) בחלק הראשון לא טיפלנו לאורך כל אותו משחק.

זה לא מייצג עדיין כי:
א. כל שחקן ששיחק במשחק מול ארסנל הוא הרבה יותר טוב ממה שהיה באותו משחק.
ב. כקבוצה לא נראינו קיימים, לא חטפנו את השלושה שערים האלה בגלל בלינד כבלם, סמולינג או אשלי יאנג כמגן.

אני מאמין שסיטי יכולה לתפוס אותנו שוב עם המכנסיים למטה כמו באותן 15 דקות במחצית השנייה וגם אם נעלה בהרכב ובמערך הכי טובים.
לסיטי יש את היכולות לעשות את זה.
מה שכן הייתי רוצה שכקבוצה ננצל את זה שסילבה ואגוורו לא ישחקו ונגרום להם קושי בהנעת כדור לסטרלינג וKDB.
בדיוק כמו שעשינו נהדר במשחק האחרון מול אברטון ששלחה חיצים ארוכים ללוקאקו כמוצא אחרון.
זה מתחיל בלחץ טוב של ההתקפה, בזכייה בכדורים בשליש האחרון, בווין רוני שיסגור כמו שצריך, לא יתחכם ויאבד כדורים קלים מדי ופשוט ישחק נכון ופשוט(כמו שעשה ברוב הדקות במשחק האחרון ולא עשה מתחילת העונה כמעט).


פיל ג'ונס- לא יודע איך אוהדים עדיין חושבים שיש פה מקרה של חדר טיפולים וזהו.
זה שחקן שעם כל הלקויות במשחק שלו נמצא ק"מ אחרי סמולינג חסר הבטחון מלפני שנתיים.
החוסר אחריות במשחק שלו נובעים קודם כל מקריאה לקוייה מאוד.
מתי לצאת לבלמים, איך להשתלט על כדור, לשחק אותה קוטיניו או לשחק פשוט? שלא נדבר על הגליצ'ים שלו שזה כמו בקייטנה של התנזים, כלומר 50-50 שאתה עובר בצמיג הבוער ויוצא בלי פגיעות.
עכשיו נניח ואפשר לקוות שבחלק מהדברים האלה עוד יהיה אפשר ללמד עד לרמת הסביר, מבחינתי זה עדיין לא יספיק לעולם וחבל לי על כל דקה שמחזיקים פה בלם שיכול במקסימום להתפתח לאיזה אוונס, בטח כשזה גם מלווה בנתון סטטיסטי מחריד של בלם שלא משלים חודש שלם בלי פציעות לאורך כל הקריירה שלו פה.
למכור בקיץ בלי למצמץ בכלל.

 

ורק כדי לחדד את הנקודה לגבי המשחק מול ארסנל שלא היה דומה לכלום, סתכלו על ה-3 דקות הראשונות מהניתוח של נוויל בMNF האחרון-