מנצ'סטר יונייטד 2015/16-הסיוט שנגמר עם גביע

אני לא מזלזל בכלל במה שעשה. נכתבו על זה ספרים ופרקים בהיסטוריה שלנו והוא המנג'ר הגדול בהיסטוריה שלנו שעשה לא פעם מהפכות גדולות.

אני פשוט לא חושב שזה כל כך דומה.
מבחינת השורה התחתונה אולי כן, אבל 20+ שחקנים בשנה, להחליף אותם וכשהיום כל איזה פישר בן 19 יעלה 27 מיליון פאונד, אלה זמנים שונים, זמנים שלסוכנים יש הרבה יותר כוח, שלדרכון הבריטי יש מחיר, שבכלל להביא שחקן מהליגה הזאת זה לא עסק זול הרבה פעמים וכשהשחקנים שאתה צריך למכור הם ממש לא סחורה חמה בשוק(ולראיה כמה לא קל היה למצוא לקלברלי בית, לנאני בית, לאנדרסון, לרפאל, לאוונס ועוד...).

גם התקשורת כאמור היום זה עולם אחר לגמרי ממה שהיה אז בתחילת שנות ה90 כשפרגוסון החליט לעשות את אותה מהפיכה בסגל.

תנאי הפתיחה היום נראים הרבה יותר קשים מאלה שהיו פעם.

 

ההיפך פעם היה סרט גדול בהרבה להביא שחקן. למועדונים היה כוח עצום, לא היו פערים כלכליים כל כך גדולים. לא היה חוק בוסמן והיית מאוד מוגבל בשוק שהוא לא בריטי. שחקנים כמו גאזה ואלן שירר אמרו לא לסר.
לפני 20 ו - 30 שנה כל תהליך לקח הרבה יותר זמן

 

אתה צוחק?תראה את הכוח שיש למדיה היום, תראה כמה השפעה יש לה.
תראה כמה דברים היום דולפים או מקבלים שירות פרופוגנדי דרך התקשורת הצהובה.
זה עולם אחר היום, הכל מקבל השלכה למחירים שאתה רואה מול העיניים שהם מגוחכים בהשוואה לפעם.

וכל זה בלי בכלל להרחיב על כוחות על כמו מנדס.
תתאר לך שאלכס פרגוסון היה צריך להרכיב קבוצה ב91 כשמרבית הקליינטים שסימן מחזיק איזה סוכן פורטוגלי אחד.
תאמין לי שהתנהלות מול מועדונים הרבה יותר נוחה לכל הצדדים.
ברגע שיש צד שלישי שלו אינטרסים סמויים וכוחות בלתי רגילים המשימה כבר הרבה הרבה יותר מורכבת.

לא יודע איך אפשר להשוות בכלל, זה עולם שונה מה שהולך היום ומה שהיה לפני 26 שנים כמעט.

 

שוב היום בא איזה רוסי או שייח ותוך שנתיים - שלוש יכול לבנות סגל לאליפות ע"י רכישה מרובה של שחקנים.
בתקופה שאתה מדבר עליה היה הרבה יותר קשה להשיג את הכוכבים של קבוצות אחרות.

תבדוק מאיזה קבוצות פרגוסון גירד את השחקנים שהרכיבו לו את הקבוצה הגדולה הראשונה. פרט אולי להיוז.
היום איזה מנצ'יני מקבל את הכוכבים ויכול לקחת אליפות

 

אני ממש לא בטוח. המחירים המנופחים, שגם גרמו למבני עסקאות שונים עם תשלומים ובונוסים, העובדה שלשחקנים יש אופציות מעבר לים, הכוח החדש שיש לשחקנים ולסוכנים, המעורבות הגדולה יותר של כלי התקשורת הרבים יותר... אני חושב שסגירת עסקה היתה דבר פשוט הרבה יותר בעבר.

זה לא מקרי שפעם אלכס פרגוסון היה לוקח את היו"ר או איזה דיירקטור למשחק ואחריו יושב עם הקבוצה השנייה לסגור עסקה על שחקן, לפעמים אפילו עושה את זה לבד, והיום המנג'רים לא עוסקים בזה אלא משאירים את זה לאנשי כספים. עכשיו זו מפלצת.

 

מפחד לראות מה אנשים כאן יעשו אם גווארדיולה יגיע ויסיט את שואו למרכז ההגנה ואת דרמיאן למרכז השדה.

 

אמיר, לכל מאמן יש את החסרונות שלו. כמו שאמרתי, מקבל את העובדה שלואן חאל יש אגו גדול מאוד ושהוא כל תקופה קצרה מצליח לריב עם מישהו חדש. זה חלק מואן חאל. לכל מאמן יש את החסרונות שלו. השאלה מה בא יותר לידי ביטוי, מה יותר משפיע על הקבוצה, החסרונות או היתרונות.
גם לפפ יש חסרונות, ועדין אם הייתי צריך לבחור הייתי בוחר את החבילה של פפ (חסרונות ויתרונות) על החבילה של ואן חאל (חסרונות ויתרונות).

 

אבל כסף בדיוק זה לא בעיה אצל יונייטד, אז מחירים מנופחים פה עדיין לא יהוו כזה מכשול.
בוא תביא עכשיו בלמים מנוריץ' ומידלסברו, מגן מליגת המשנה, שוער מברונדבי, קשר מרכזי מווטפורד - שים כולם בהרכב נראה אם ניקח אליפות מתישהו

 

פפ בכל שנייה שלו כמאמן עבד עם אחד משלושת הסגלים הטובים בעולם(לדעתי הסגל שקיבל בתחילת הדרך מבאיירן וגם העונה הוא השלם והטוב ביותר בשני צידי המגרש).

אף פעם לא ראיתם אותו צריך לבצע מהפך בסדר גודל הזה ולוקח קבוצה שגם לפני העונה דרגו את רמת הסגל שלה כמקום 3 או 4 באנגליה, כלומר רחוק מאוד מהצמרת העולמית.

אנשים אומרים שלפפ כמו כל מאמן יש את השטיקים שלו, הדבר הכי מפחיד אותי אצל פפ זה הקבעון שלו עם ההחלטות ההזויות עד הסוף.
אם לואן חאל לקח איזה חודשיים וחצי שלושה לסיים עם השלושה בלמים, פפ יכול להחליט שהוא מוביל הרנסנס שך הכדורגל ולהפוך את דארמיאן לקשר אחורי ואת פלאיני לאיזה בלם ולרוץ עם זה במשך עונה שלמה.

פפ הוא כנראה ישאר אופציה שהמון קבוצות יתאבדו עליו אחרי שימצה את עצמו בבאיירן ובצדק כנראה, אהל להפוך אותו עכשיו כאילו הוא פחות חידה מואן חאל...

שתהיו לי בריאים.
הגיע הזמן גם קצת פחות לחשוב כל הזמן על חילופי מאמנים.
13 שחקנים הגיעו, 22 בערך עזבו עוד כמה יצאו להשאלה, מה יקרה עם מאמן חדש שיגיע?
עוד פעם בניה מחדש, צריך להמנע מזה כמה שאפשר, אלא אם תהיה ממש קטסטרופה וכרגע רחוקים מאוד משם, גם בתוצאות וגם ברמה על המגרש וכשעדיין צריך לשים דברים בפרופורציה נכונה לחודש ראשון בעונה.


אמיר הגיב יפה על למה היום לבצע עסקאות זה הרבה יותר מסובך ומתיש מפעם.
הייתי בטוח שזה ממש ברור פה אז לא ירדתי לרזולוציות כאלה.


ואן דר דייק עובר כצפוי מסלטיק לסאותהמפטון מה שמקדם מאוד אץ בלאקט בהיררכיה שם( ואולי לשחק בהרכב עם יאנקו?).
יהיה נחמד לעקוב אחרי העונה שלו שם, זה קצת הלך מתחץ לראדאר בכל מה שקרה בדד ליין.

 

בלאקט ישחק בליגה רעה, לא תחרותית. מקסימום משחקים באירופה יהיו לו הכי מאתגרים שגם שם לא בכולם תהיה רמה מי יודע מה.
לא יודע מה אפשר יהיה ללמוד מההשאלה שלו.

לגבי מאמן חדש, הוא יצטרך לעשות פחות מהפכים, כי שוב ואן חאל כן משאיר סגל טוב. אני לא מבין איך מזלזלים בעובדה שהיאש לפני פנסיה. זו סוגיה כבדת משקל שצריך לשקול ברצינות ולא סתם.

ופפ קיבל ברצלונה שבעה, עם שחקנים מעבר לשיא שגם עשו בעיות בחדר ההלבשה. קבוצה שסיימה שלישית בספרד. תוך עונה ותוך קידום מספר שחקנים לא ממש מוכרים הוא לקח שם טרבל. כן עדיין זה לא מה שהיה ואן חאל צריך לעשות אבל גם פפ לא קיבל סגל טוב באמת.

בתום החלון יונייטד מדורגת שלישית בטבלת המבזבזות - 139.7 מיליון יורו. רק סיטי וולנסיה מקדימות אותה. אבל היא גם רביעית בטבלת הקבוצות המכניסות מהעברות - 102.25 מיליון יורו - אחרי מונאקו, פורטו ואתלטיקו.

 

לא מבין את ההודעה הזאת ואת ההקשר שלה.
אז הבאת את השחקנים האלה מהמועדונים האלה כי היה שם איכות.

היום אתה לא מביא את זה משם כי אין שם בדכ איכות(למרות שהבאת את הבלם הכי גדול בהיסטוריה שלך מספרטק מוסקבה והבאת איזה חלוץ צעיר מגוואדלחרה שעזר לך לקחת אליפות פעם).

לא אני ואתה קובעים איפה נמצאת האיכות היום, לא אני ואתה והמועדון קובעים מול איזה גורם צריך לנהל מומ כדי לרכוש שחקנים.
היום כמעט לכל שחקן מדרום אמריקאי יש סוכן בינלאומי נוסף שמקושר לעוד חברות ואמור לדאוג לאינטרסים שלו באירופה.

היום זה הרבה יותר משחק עם סוכנים.
פעם מנג'רים היו יכולים לסגור ביניהם העברות על כוס קוניאק וליצור יחסי אמון הדדיים.

 

זה לא מהווה מכשול בדרך אל המטרה הסופית, אבל זה עדיין גורם שהופך עסקאות למורכבות הרבה יותר. פעם שילמת 3.75 מיליון פאונד כדי להפוך את רוי קין לשחקן הכי יקר בבריטניה, היום אתה משלם 60 מיליון פאונד בשביל התווית הזו. העסקאות האלו הרבה יותר מורכבות ולוקחות יותר זמן.

ואן חאל אמר בקיץ שעבר שיש עסקאות שהוא יכול לסגור ביום אחד, בנוסח בלינד, וכך באמת היה. אבל זו היתה עסקה זולה במונחים של המועדונים הגדולים היום. ככל שהמחיר עולה, העסק מסתבך. ולפעמים אפילו ברף הנמוך זה לוקח זמן ומצריך הרבה מאוד דיונים, ראה מקרה רוחו אשתקד

 

שוב בעידן שלפני בוסמן מאמנים במועדונים גדולים היו צריכים לגלות הרבה יותר יכולות איתור שחקנים מאשר עכשיו. זה גם קשור לנגישות פחותה של מידע, הרבה פחות אנשים היו מועסקים במועדון והכל היה פחות מדעי.
לכן פרגוסון ידע אחרי חוק בוסמן לעשות כמה רכישות מבריקות ביותר. הייתה לו עין מדהימה. לכן הוא היה מנג'ר גדול.
לא רק פרגוסון, תבדקו גם מאמנים גדולים אחרים בבריטניה של העשורים שלפני בוסמן מאיפה הם איתרו שחקנים שהפכו לאגדות.
אני בספק גדול אם מוריניו היה מגיע לרמות הגבוהות בלי חוק בוסמן.

 

בלאקט ישחק במועדון הכי גדול בסקוטלנד, בחיגה חלשה אבל מול קהל מהטובים בעולם,קהל שגוחף ודורש באותה מידה.אחלה חוויה לילד בן 20.
זה עשה נהדר לדנאייר לפני שנה בדיוק וזה יכול לעשות טוב גם לו.
מה יהיה אחר כך?לא יודע אני כבר מזמן לא בקשר ים נוסטרדמוס.

מאמן חדש יכול לשנות שוב אץ הפנים של הסגל הזה ובהתאם לסגנון שירצה לשחק.
אל תשכח שכמה שחקנים די משמעותיים בסגל חצו אץ גיל 30 ככה שגם התחלופה שלהם לא רחוקה מהמועד.

פפ קיבל את אחד משלושתם הסגלים הטובים בעולם עם השחקן הטוב בעולם בברצלונה, נקודה.
עייף,שבע, מרדן זה לא משנה זו עובדה, לא נתון שאפשר להתווכח איתו.

אם יגיע לפה מחר תחכה לו משימה הרבנ יותר מאתגרת וכשאיכות הסגל הזה רק בפוטנציה שלו יכול לנשוק לרמות הגבוהות.

 

בסדר, ללא ספק יותר מאתגרת. אני בכלל התאכזבתי שהוא הלך לבאיירן. מה האתגר שלו בדיוק היה?