מנצ'סטר יונייטד 2016/17-אימפריות נופלות לאט

אני בעד הגישה של לא לזלזל אבל אני פשוט חושב ששניכם נזהרים מאוד לא לזלזל ביריבות ולא שמים לב שאתם מזלזלים בקבוצה שלכם לפני הכל.

איזה מצבים אתה עוד רוצה? היה משחק חד צדדי נגד מקום 1. איך עוד יכולות להיות תלונות אחרי זה?

 

מה,מה מפריע למוריניו לנקוט באסטרטגיית משחק כפי שנקטנו היום. גם עם איברימוביץ שסביבו 5 שחקנים דינמים אפשר ללחוץ ולחטוף כדורים. למה רק שכביכול אין מה להפסיד וכנראה המקום הרביעי כבר לא יהיה שלנו,למה רק אז משחקים פתוח/קדימה/לוחצים למה???? בבקשה אם יש לכם הסבר מקצועי אשמח לשמוע.

 

נו ומה אתה רוצה מחיינו??
תסתכל על המשחק הראשון מול סן אטיין, משחקים מול רוסטוב והמשחק הראשון מול אנדרלכט.
ראית שם באמת קבוצה שמשייטת במפעל המגוחך הזה??
ראינו קבוצה עשירה מאוד עם המון כשרון בסגל שמזדחלת לשלבים הבאים, לא פחות.

 

לא יודע אם משייטת אבל לא ראיתי קבוצה שמציגה איזה מאמץ מיוחד לאורך המפעל העונה. אני חושב שהטיסות יותר מעייפות עבורם ממשחקים.

 

טיסות- התירוץ הקלאסי, כמו לחץ.

איזה טיסה יש לצרפת?? ולבלגיה?? נסיעה במונית מנהריה לתל אביב יותר מעייפת.
הקבוצה היא קבוצה בינונית למרות כל ההשקעה והכשרון, קבוצת מרכז טבלה כמעט ברמה שלה לאורך העונה בליגה ולכן טבעי שקבוצות קטנות יתפסו אותה לא מעט עם המכנסיים למטה.

אנחנו נהנים בינתיים מדבר אחד באירופאית- קבוצות נותנות לנו בסופו של דבר הרבה יותר כבוד ממה שמגיע לנו וזה מאפשר לנו להזדחל באיטיות לשלבים הבאים.
קבוצות קטנות בליגה לומדות ומכירות את החסרונות שלנו הרבה יותר טוב ומכאן שהן מצליחות לנטרל אותנו בתדירות גבוהה יותר.

 

רוסטוב, איסטנבול, אודסה. היו כמה. למה אתה חושב שאני מתרץ? אני לא מתרץ אני רואה את הקצב של הקבוצה במפעל הזה.
וגם רמת הריכוז נמוכה עוד יותר מהליגה. לא מתרץ, זה מה שעיניי רואות ואני מתאר.

למה זה ככה תשאל את השחקנים.

 

הקצב במפעל הזה?
אנחנו משחקים איטי ושבלוני להחריד גם בליגה בהמון משחקים מול קבוצות שבאות להתגונן.

בתחילת העונה זרקת לנו את הקלישאה שהשחקנים ומוריניו לא רוצים את המפעל הזה ומזלזלים בו ועכשיו משהבנת שכתבת שטויות עברת לתירוץ על טיסה מעייפות.

טוב אחינו.

 

בסופו של דבר מכל העונה הנוראית שאתם מתארים פה, אם תסיימו עם מקום באלופות אז זה הרע במיעוטו.
כרגע יש לכם אחלה צ'אנס לעשות את זה, במאבק בליגה ופייבוריטים באופא.

 

אני חושב גם היום שהשחקנים קצת מזלזלים במפעל הזה. לגבי מוריניו הוא לא עד כדי כך עיוור ואויב לעצמו כדי לא להבין מה הצ'אנס הכי טוב לאלופות, אבל במקרה הזה קצב המשחק זה פחות תלוי בו.
שוב אין צורך לשפוט את הקבוצה לפי הליגה האירופית. מה שקובע זה הליגה, מבחינת לשפוט עבודה של מאמן.
מה שההנהלה רואה זה בעיות שלה.

 

לא משנה אם זו צ'לסי שתיקח או שטוטנהאם תפתיע, זה ניצחון רביעי של יונייטד על אלופת פרמייר ליג מיועדת.
הקודמים היו:
1) על בלקברן -ב - 23.10.1994 - 4:2 בחוץ קנטונה בפנדל, קנצ'לסקיס צמד וספרקי הלשים. פול וורהארסט וקולין הנדרי כבשו לחניכיו של דלגליש.
2) משחק מול בלקברן באולד טראפורד באותה עונה - 22.1.1995. בסרטון המצורף. הגול האחרון של המלך לפני הקונג פו 3 ימים מאוחר יותר. כמו שקרה לא מעט פעמים כבש את ה - 1:0 שנתן 3 נקודות.
3) 1:0 בבית על צ'לסי ב - 6.11.2005. דארן פלטשר כבש.

 

אני יכול רק להציע הסבר , כלל לא בטוח שהוא היחיד
התשובה נעוצה איפשהו באופיו המתוסבך של מוריניו. לבנאדם "אגו" בגובה אמפייר סטייט ,סובל מנטיה להרס עצמי ומתחושת רדיפה מתמדת. ברגע שהוא "יורד" לקרקע אז הוא מביא את יכולותיו ( המוכחות ) למקסימום.
סיבה נוספת אפשרית ,בדיעבד ניכר היה שכל מי שהיה על המגרש התאמץ ונתן 110 אחוזים מיכולתו. שחקנים לפני משחקים מול האלופה שבדרך מתאמצים "להוכיח" יותר. כי יודעים שהמשחק מסוקר יותר ועומד במרכז העניינים, שיחות הכנה מוקפדות יותר מכרגיל עם השחקנים שנועדו בעיקר לשרת את האגו של מוריניו ,שנפגע מאוד בקפיצות האקסטזה של קונטה ב0:4 בגשר.

 

אני אלך על האופצייה השנייה שהצגת.

מה גם שהיו רצף של אירועים שקרו לצ'לסי ממש לפני המשחק שקצת שינו את התוכניות המקוריות שלהם ודי הקלו עלינו(בתוספת שער ראשון לא חוקי).

רוצה לומר, אני לא אתפלא אם זו הייתה הופעה נדירה מאוד בתנאים אופטימליים.
לא הייתי בונה הרים וגבהות לפיה.

המבחן האמיתי והקרוב, כבר בחמישי, לא לשכוח לכוון שעונים.