מנצ'סטר יונייטד 2019/20-ושוב השקר הזה

שמייכל העדיף לעבור לליגה הפורטוגלית החלשה היחסית שבה היה לו הרבה פחות לחץ ואדרנלין מאשר באחת מהליגות הבכירות המלחיצות והקשות שבה כל טעות קטנה שלו יכולה הייתה להרעיד עולמות, ובמיוחד שהוא כבר היה אז בן 36 והיה זקוק קצת לשקט נפשי אחרי 8 עונות מלחיצות וסופר קשות באולד טראפוד. חשוב לציין שהוא הגיע ליונייטד כהימור גדול מאוד לאחר 4 עונות שבהן סבלה יונייטד משוערים בריטים בינוניים מינוס ופרגי שכבר התייאש משוערי הממלכה העדיף לתת צ'אנס לשוער סקנדינבי שאומנם כבר היה השוער הבכיר של הנבחרת אבל מצד שני שיחק רק בליגה הדנית החלשה וקשה היה לדעת אם הוא באמת יתאים לקבוצה ברמתה של יונייטד.

בעונה הראשונה שלו בספורטינג ליסבון שבסיומה היא זכתה באליפות ראשונה מזה 18 שנה שיתף עמו פעולה בהגנה הליסבונית מגן ברזילאי וותיק בשם אנדריי קרוז'(31 הופעות בנבחרת ברזיל)שהגיע לשם אחרי כישלון חרוץ במילאן אבל העונה ההיא החזירה לו הרבה מהכבוד שאבד לו בסן-סירו,אין ספק שהשילוב בהגנה בינו לבין שמייכל היה שילוב מנצח.

 

לא נראה לי שרוני יהיה מאמן רציני


רק שחקן ללא שום הבנה טקטית ושום מוסר עבודה במגרש צריך לשחק עמוק יותר.

Sent from my SM-G973F using Tapatalk

 

אנקדוטה נחמדה על וידיץ'. בפועל נאני הזה היה כוסית רצינית על הדשא.

אגב, אני דיי בטוח שבזמנו הוא לקח ממריצים. היתה לו חצי עונה הרבה הרבה הרבה יותר טובה מכל מה שהראה בכל שאר הקריירה ואז במחנה של הנבחרת היה בלגן שלם כשלא הסכימו לעבור בדיקות סמים.

 

הוא היה מצוין בעונות הראשונות שלו אצלינו כשחקן רוטציה(אחרי העונה הראשונה שלו למשל מישהו לא חשב שיש שם חתיכת יהלום?).

באופי הוא היה באמת רך ביחס ללבל הקשיחות שהיה בסגל של אז(שזה קצת לא חוכמה, הלבל הכי גבוה בהיסטוריה של קשיחות).זה פחות או יותר מה שחסם אותו מלהיות שחקן ברמות הכי גבוהות.
האתגר שלתת תפוקה שבוע אחרי שבוע כמו הסטנדרט שהציבו לו רוני, רונאלדו, טבז בזמנו ואפילו ולנסיה כשהגיע זה משהו שהוא לא הצליח להדביק.
בנבחרת היה להם וואקום גדול לא מעט שנים בעמדות ההתקפה וזה מה שאיפשר לו לרוץ כל כך הרבה שנים כשחקן הרכב שם(היום היה לו הרבה יותר קשה להכנס לשם).

בקשר למה שרוני אמר, זה אירוני כי תלכו שנה וחצי אחורה וכל האוהדים שלנו פחות או יותר טענו שפוגבה צריך לשחק רק שם(סחבק חשב תמיד שהוא יותר טוב כ50/50). אז על מה פה מאשימים אותו בעצם? בכל אולפן כדורגל טענו שהוא משחק רחוק מהשער וזה מה שפוגע בתפוקה ההתקפית שלנו.

אני לא לגמרי נגד הרעיון שהוא יכול לשחק שם אבל זה יכול להתקיים לדעתי רק בקבוצה שהיא מאוד פיזית, אתלטית, מהירה ומסוכנת מקדימה.
כשאתה דוחף אותו לשם בקבוצת התקפה המעפנה שיש לו היום עם חלוץ אחד, ראשפורד וברונו זה לא מספיק.
היום גם די ברור שעדיף את ברונו מקדימה בעיקר בגלל השליטה שלו בכדור, הזריזות וקבלת ההחלטות.

 

למיטב זכרוני דווקא אחרי השיא שלכם הוא די פרח (10-12) והיה השחקן הכי משמעותי אחרי החזיר בר. אני עדיין זוכר את השער המטורף שהוא תקע נגדנו באמירייטס.

 

היה לא יציב בתקופה ההיא כשהיה פתאום "שחקן משמעותי".
נגד ריאל כמובן הוא לא היה צריך להיות מורחק באותו אדום שערוריתי של סקיר שגמר אותנו.

את הגבות הוא הרים בתחילת הקריירה בקבוצה שהיה לה עומק וזכתה בהכל, אבל זה היה בתנאים יותר קלים.
הוא היה שחקן צעיר, הציפיות היו בהתאם והוא היה שחקן רוטציה.

 

בעונה הראשונה כשחקן רוטציה הוא היה אחלה, בעונה השנייה נחלש, אחר כך ציפו שייקח עליו חלק מהמעמסה בעקבות עזיבת רונאלדו. הוא התחיל רע, אבל אז נתן בערך שנה (חצי שני של עונה אחת וחצי ראשון של עונה אחרת) מהסרטים. ואז די קמל ולא התאושש. היו גם פציעות, ואז הגיעו אותם מאמנים שאצלם כמעט לא היה סיכוי לפרוח מחדש. כישרון מעולה, היה יכול להיות שחקן עצום.

 

לדעתי עיוות המציאות. במציאות אין בלם בעולם שהיה מצליח באותה עונה לשבור את הצמד וידיץ' - ריו בהרכב אם שניהם זמינים.

Sent from my SM-G973F using Tapatalk

 

לגמור שחקן צעיר על משחק אחד, כשהוא לגמרי יכול ללמוד להפוך לפיזי יותר? איזו שטות.

בשורה התחתונה, באמת היה לנו באותה עונה צמד בלמים שאיש לא היה יכול להזיז ממקומם, בהמשך העונה כשנדרש פיקה כן שיחק (נגד ארסנל, למשל, ככל הזכור לי), אבל הוא עמד על סף סיום חוזה וכשרצה בתום העונה לחזור לברצלונה לא באמת היתה סיבה לסרב לזה.

 

אותי יותר מסקרן לדעת מה היה קורה לו היינו ממנים באותו קיץ מאמן קצת יותר ראוי מהג'ינג'י הלא יוצלח:
למוריניו של קיץ 2013 היה הרבה יותר סיכוי להצליח אצלנו מאשר מוריניו של 2016, גוארדיולה זה היה ללכת על בטוח.

אין ספק שקיץ 2013 היה קיץ הרסני עבורנו ובדיעבד הביא עלינו מאמנים הזויים שאחד רק הרס יותר מהשני, אולי הקיץ הקרוב יהווה את סיומן של 7 שנים רעות ותחילתן של 7 שנים טובות....

 

נאני סיפק לנו הרבה רגעים של וורלד קלאס.
הבעיה איתו הייתה חוסר עקביות, הוא לא שמר על אותה לרמה לכל אורך הדרך.
לגמרי אחד הכשרונות הגדולים שעברו אצלנו.

הייתי שמח לקבל את אותו נאני בחזרה, ליונייטד הנוכחית חסר שחקן כשרוני מספיק עם קצת ביצים ותעוזה שיעזור לנו לפרוץ הגנות במשחקים קשים.
סנצ'ו, מישהו?

 

מוריניו לא היה מגיע אחרי פרגוסון לאדמה חרוכה-הוא פחדן מדי.