משחקי ה - 10/12: רבע גמר - מה שעשינו ב- 1986. מה שעשינו ב - 1966.

אני חושב שזה ממש לא נכון.
ההילה סביבו היא של אוהדי ליברפול, אבל עבור כל השאר זה הבסיס לביקורות כלפיו.
הרי הטענה היחידה של מישהו כלפי ג'רארד זה שהוא לא זכה במספיק תארים.
שים אותו בצ'לסי בשנת 2006 והוא פורש עם 2-4 ליגת אלופות, 5-8 אליפויות ועוד כמה גביעים ונזכר כקשר האנגלי הגדול בהיסטוריה.

 

נו למפארד היה בקבוצה כזאת, האם הוא נחשב מבחינה היסטורית ליותר גדול מג'רארד? לא. האם סקולס נחשב ליותר גדול יותר מג'רארד? גם לא. אני לא חושב שג'רארד מקופח מבחינת הוקרה היסטורית. יש לו מקום של פנתיאון בין הקשרים האנגלים. אני כן חושב שבדור שלו היו קשרים טובים יותר. מחוץ לאנגליה.

 

היה עובר לשם עם ליגת אלופות אחת בכיס, היה זוכה איתם בגמר של דרוגבה והיה מוסיף להם עוד כמה.

הנבחרת זה סיפור אחר. המאמנים שם לא השכילו להשתמש בו ובלמפארד ביחד (ובשאר הכלים שלהם).
אני גם לא שופט שחקנים לפי הופעה בנבחרות.


לגבי קיין, אגב, הוא חלוץ מצויין וסקורר גדול אבל המספרים שלו בנבחרת הם דיי בלוף. גם הוא וגם רוני (שהיה שחקן אדיר עד שנהיה בן 60 בעודו בן 27) הבקיעו ה-מ-ו-ן שערים במשחקי גארבאג' במוקדמות נגד כל מיני מלטות למיניהן (כמו גם הרבה מאוד פנדלים).
ככה שצריך לקחת את המספרים האלה בערבון מוגבל.


יפה דרור, עזרת לי. למפארד וסקולס היו בקבוצות שלקחו תארים ורק בזכות זה בכלל יש דיון מי מהם היה יותר טוב.
הם היו שחקנים מצוינים אבל ג'רארד היה שחקן היסטורי.

לגבי קשרים לא אנגליים שהיו טובים ממנו בתקופתו - בסדר, יכול להיות.
לדעתי רק זידאן ואינייסטה (וגם הם היו סגנונות שונים ופחות מגוונים ממנו) אבל אני מודה שלא אובייקטיבי.
כך או אחרת, הוא בטופ של הטופ של הקשרים שהיו בעשרות השנים האחרונות.

 

לא יודע אם בצ'לסי זה היה עובד יותר טוב מנבחרת אנגליה. לא חושב שצ'לסי נפגעה מנפילת המעבר.
קיין יותר משמעותי מרוני בטורנירים גדולים. אבל עדיין זה לא מספיק.

 

לא חושב שהיה מעולם מאמן עם תחת כמו של דשאן.

לא רק שהשופטים איתו, לא רק שיש לו את השחקן הטוב בעולם בכושר שיא, גם כל היצורים המוזרים שהוא משום מה אוהב נפצעו לו.

בחימום לפני חצי הגמר פתאום נגלה על איזו מתיחה בירך האחורי לאופמקאנו.

 

סון המתוק חתם בעונה שעברה ל4 שנים נוספות בטוטנהאם, גם הוא לוזר לפי האלכסים

 

כשחושבים על זה הקדנציה של דשאן היא תולדה של צמד של מהמאדו סאקו במשחק על עלייה למונדיאל.
היה רחוק גול אוקראיני אחד מלהיות אחד הכושלים ביותר בעידן המודרני.

 

ההשוואה לג'רארד הייתה מגיעה מתישהוא אבל בכוונה לא הזכרתי אותו כי בעיניי זה מקרה שונה. אולי אני משוחד כי אני אוהד ליברפול אבל אני חושב שאת ג'רארד תמיד יזכרו גם אוהדים נייטרלים כי יש לו רגעים אייקונים בקריירה (2005,2006) שממש נחרטו בפולקלור של הכדורגל האנגלי, לקיין אין. מה שזוכרים לג'רארד זו פחות העובדה שהוא זכה בתארים (גם דג'ימי טראורה זכה), יותר התפיסה שהוא סחב את הקבוצה על הגב שלו לתארים האלה והם לגמרי חתומים על שמו.

אגב חלק מהעניין הוא גם שמה לעשות, עבור קיין להופיע במאני טיים זה די היוצא מן הכלל. לג'רארד יש את הרגעים האלה כי הוא היה שחקן קלאץ'.

 

אז אלוהים ישמור מה מצפה לנו כשהמאמן שבאמת יש לו את התחת הגדול בהיסטוריה, זידאן, יגיע לנבחרת צרפת.

 

מעניין מה הופך את ג'רארד ואת טוטי לאגדות המשחק היפה ואת קיין ללוזר עלוב.

 

תארים

 

גם תארים משמעותיים יש לסטיבי

תואר אחד: אלופות ב2002/2003. מה אתה רוצה לומר, שלולא התואר הזה הוא היה לוזר?
לאן הוא הוביל את נבחרת אנגליה?

 

זה טיעון מעגלי. אין לו תארים כי הוא בטוטנהאם. לג'רארד ולטוטי מעט תארים כי שיחקו בליברפול וברומא. אך בעוד שקיין לוזר, הם רומנטיקנים שעמדו בפני מפלצות הכסף הגדול ושטן המודרן פוטבול. מעניין.

 

לזידאן יש המון מזל אבל הוא לא מחבל, רחוק מזה.

זה כמו ההבדל בין שחקן פוקר שנכנס אול אין בכל יד 10 פעמים רצוף בלי קשר למה שקיבל ומנצח, לשמישהו שמנצח 10 פעמים רצוף רק בפעמים שנכנס.

אתה צריך לתת למזל סיבה טובה להיות בצד שלך, זידאן אלוף בזה.