בחרו מטרות סותרות אחת את השנייה. גם מהלך הלחימה וכל הסיוע שזורם בפירוש מנוגד להשגת המטרה ללכת עד הסוף. זו עבודה בעיניים.
https://x.com/bokeralmog/status/1795138535395037583 עם כל האמפתיה הירי על זיקים הוא בתדירות של פעם בשבוע-שבועיים. אתה לא מפנה אנשים מהבתים על ירי(שמיורט) פעם בשבוע-שבועיים. בתל אביב בתחילת המלחמה היו התרעות פעמיים בשבוע ולמדו לחיות עם זה. יש גבול כמה כסף המדינה יכולה לשפוך. אם הם ימצאו ישוב שיקלוט אותם בכבוד. אגב באותה הזדמנות הגיע הזמן שאלמוג בוקר יפסיק להיות המאמי הלאומי שמנסה להתחבב על כולם. מצד אחד הוא מפציר במדינה להשמיד את החמאס ומצד שני הוא צווח שצריך ללכת לעסקה.
עוד בעסקת החטופים הראשונה כתבתי פה שיש משהו מוזר ביחסים בין מצרים לחמאס, מרגיש לי שיש הרבה דברים שאנחנו לא יודעים עליהם. לא סתם המצרים מתנגדים כל כך לפעילות שלנו בציר פילדלפי. https://rotter.net/forum/scoops1/850800.shtml
המצרים לא רוצים שהפלסטינים ינהרו אליהם. מצדם שאנחנו נאכל כל יום חרא, העיקר שהוא לא יצוף לכיוונם. לגבי הברחות הנשק, נדיר למצוא חייל מצרי שלא יבריח נשק לרצועה תמורת הסכום הנכון. תוסיפו לזה את השנאה לישראל (בכל זאת השפלנו אותם בשדה הקרב יותר מפעם אחת, השנאה מושרשת), ולא מפתיע שנשק של צבא מצרים הגיע לידיים חמאסיות.
כי היה שם קטע מאד מוזר בעסקה הראשונה. לא יודע אם אתה זוכר אבל היה קטע שסינוואר היה אמור לשחרר כמה חטופים והתחיל לעכב את זה מעבר לדד ליין, עד שהוא חטף צעקות מ-א סיסי ושחרר אותם במקום. ואז אתה שואל את עצמך איך יכול שחמאס יותר מורתע מהצעקות של א סיסי מאשר מההפגזות של צה״ל. זה גורם פתאום לתהות אם אין איזה קשר בין השניים שאנחנו לא יודעים עליו.
אני לא חושב שיש אהבה גדול בין א סיסי וסינוואר. יש אינטרס משותף - מצרים לא רוצה נהירה של פלסטינים לשטחה, וחמאס לא רוצה שיברחו פלסטינים מהרצועה. אבל כן, די ברור שא- סיסי יודע לדבר ערבית. (לא רק ליטרלי, גם מנטלית). אנחנו נאלצים לדבר מערבית כל הזמן בגלל כל הנודניקים.
בבוקר ה-7 באוקטובר, הוא ניסה להפנות את כוחות הביטחון לסייע ליישובים ולאנשים שהוא מכיר. אני מניח שמכרים שלו נרצחו ואולי נחטפו. עבורו לא מדובר בתחום סיקור, אלא בחיים שלו. אז אולי כדאי לזלזל קצת פחות. בו ובאנשים שלא מוכנים לחזור לחטוף רקטות, לחזור לגדל ילדים במציאות הזאת.
לא מזלזל בו, קודם כל הוא עיתונאי נהדר שאחראי על הרבה סקופים(כולל בתחום הכדורגל) ואין לי ספק שהוא גם בחור מקסים. אבל בזמן האחרון הוא נהיה קצת פופוליסט, כאילו מנסה להיות בסדר עם כולם. אתה לא יכול מצד אחד להגיד ״להשמיד את החמאס עד אחרון המחבלים״ ושניה אחרי זה להגיד ״להחזיר את כולם עכשיו!״ גם הציוץ על זיקים הוא קצת פופוליסטי. הרי מה זה ״לחיות תחת טילים״ על זיקים נורה טיל פעם בשבוע שבועיים שגם הוא מיורט. מאז החזרה הגדולה לעוטף לפני כמה חודשים כמה אזרחים נהרגו? 0. התרעות על טילים זה מציק? כן. אי אפשר לחיות עם זה? לא מסכים. לא מדובר כאן בגבול לבנון ששם אם אתה מחזיר את התושבים זה באמת סכנת נפשות. יש לי הכי אמפתיה לתושבי העוטף אחרי השואה שהם עברו, מצדי שיגורו במלון 10 שנים, אבל למדינת ישראל אין כסף לזה. אנחנו באמצע מלחמה, הגרעון הולך וגדל וצריך להוציא כסף רק על מה שהכרחי(ולפני שאתה עונה, לא המשרדים של סטרוק ושיקלי והכסף של הישיבות זה לא הכרחי, אבל זה דיון אחר)
מצד אחד, הוא גר בכפר סבא ומביע חשש על מה שייעשו יום אחד ה"שכנים". מצד שני, הוא לא רואה בעיה בזה שאנשים חוטפים רקטות פה ושם. הן מיורטות, אז מה הסיפור? כולה אזעקה ופינוי מהיר למרחב מוגן, אם כמובן אתה נמצא בסביבה של אחד. ואם לא, זבש"ך. תקווה שכיפת ברזל לא תפספס.
אתה כנראה שכחת, אבל בחודשים הראשונים של המלחמה אנחנו במרכז אכלנו טילים לא פעם בשבוע-שבועיים, אלא פעמיים בשבוע, חלק מהטילים תפסו אותי מחוץ לבית כשאין ממ״ד לידי. להגיד לך שאהבתי את זה? ממש לא, אבל אתה לומד לחיות עם זה. אני רוצה גם להזכיר לך שלפני 20 שנה חווינו ב״מדינת תל אביב״ איום פי אלף יותר גדול מהרקטות. גם עם זה למדנו לחיות. ועוד משהו, כשאני דיברנו נגד כיפת ברזל וטענתי שזה בזבוז כסף אמרת לי שאני מבלבל את המח ושזה הכרחי בשביל לחיות תחת איום טילים, אז זה רק מחזק את זה שתושבי העוטף צריכים לחזור, הרי בשביל מה קנינו את הכיפת ברזל אם לא בשביל מקרה כזה?
@אמיר ע אגב הסיכוי למות מהתקף לב הוא פי 100 יותר גדול מהסיכוי למות היום מרקטה מעזה, אז אולי גם נאסור על אנשים לאכול לא בריא? אולי נדביק לכל אחד מאמן כושר שיכריח אותו לעשות ספורט? אולי גם נאסור עליהם לשמוע שירים של אבי ביטר שיכולים לדכא אותם? אתה מבין למה מה שאתה ואלמוג אומרים זה פופוליסטי?
@DRORIKO לא שכחתי, וכמי שגר ברחובות אכלתי רקטות בעצמי כמה פעמים בשבוע. אני בהחלט התרגלתי לכך ואתה גם כן, אבל זה לא הופך את זה למשהו סטנדרטי ושגרתי שכל אחד יכול לקבל, ובטח שזה לא משהו שצריך לקבל. יש כאלה שלא יכולים לחיות עם הפחד הזה, והוא משהו שהם צריכים להתמודד איתו לא בחודשים האחרונים אלא במשך שנים על גבי שנים, בקביעות. זה ממש לא קשור לאחוז הסיכוי שרקטה תיפול עליך ותהרוג אותך. כל ניסיון לקשר בין המצב המטורף והלא סביר הזה לבין בריאות וכושר הוא מגוחך. אין שום דבר פופוליסטי בטענה שמדינה צריכה לדאוג לכך שלא ירו רקטות על תושביה. בוודאי שטוב יותר שיש כיפת ברזל כשיורים עליך רקטות, כי זה מציל חיים. אבל זה גם לא אומר שצריך לקבל את הסיטואציה כגזירת גורל ובטח שלא לזלזל באנשים שלא מוכנים להמשיך לחיות בסיטואציה הזו. קצת אמפתיה לא הרגה אף אחד.
@אמיר ע לא אמרתי שצריך לקבל את זה, אמרתי שצריך להכיל את זה זמנית. כמו שאנחנו במרכז הכלנו את פיגועי ההתאבדות ונתנו לצה״ל את הזמן לטפל בזה עד שזה ידעך ויעלם. זה לקח 4 שנים אבל היתה לנו סבלנות. מעריך שלהשמיד את האיום הרקטי של חמאס יקח הרבה פחות זמן.
