כבר חיסלנו הרבה "ראש מערך ____". מה שמחסל אותם זה כמות המחבלים שאנחנו מנטרלים, כמות מחסני הנשק שאנחנו מפוצצים וכמות הנשק שהם משתמשים בו. אני לא מומחה צבאי גדול, אבל נשמע שהם לא צריך ראש מערך נ"ט, או ראש מערך ירי רקטי, או ראש מערך חוליית ג'אבליה בשביל להוציא 2-3 משגרים ולירות רקטות לאשדוד/אשקלון.
ברגע שאתה מחסל הרבה בכירים במכה זה פוגע קשה מאד בארגון. אם אתה הורג אחד אז ימצאו לו כבר מחליף, ברגע שאתה הורג המון כאלה בבת אחת, ועוד בשעת לחימה שהחמאס עסוק במגננה ואין לו זמן להכשיר מחליף ראוי, זאת פגיעה אקוטית. אם נמשיל את זה לקטטת רחוב, כרגע העפנו את חמאס על הרצפה, עכשיו אנחנו צריך להתחיל לבעוט עד שהוא ימות, מבלי לתת לו שום אופציה לקום.
אגב משהו לגבי יצחק בריק, שהפכו אותו בחודש האחרון לנביא זעם. כולם זוכרים שהוא התריע על חדירת מחבלים, ושאפו, אבל קצת שוכחים שהוא גם טען שהצבא שלנו כבר לא יודע להילחם. אני חושב שגם קרב הבלימה בעוטף וגם הפלישה לעזה מראים שהוא דיבר שטויות. יש לנו צבא שאנחנו יכולים רק להתגאות בו.
בריק בסדר גמור. הוא לא חייב להיות צודק כל הזמן. ההנהגה הצבאית וההנהגה הפוליטית לא אמורות להיקבע על דעה אחת ולהעלים את האחרות.
אני לא אוהב את הפאניקה שהוא מנסה לזרוע בציבור. האיש במשך שנים טען שבגלל השליטה בשטחים, שהוא התנגד לה אגב, הצבא הפך לכח שיטור ושהוא לא זוכר איך להילחם, מה שהופרך לחלוטין בחודש האחרון. הוא גם מייחס לאיום הרקטי של חיזבאללה הרבה יותר חשיבות ממה שיש לו. מבלבל את המח על אלפי הרוגים. נכון לחיזבאלה יש 150 אלף טילים, אבל מרביתם הם קצרי טווח לגליל, שבכל מקרה יפונה בשעת מלחמה, ושוכח שחיל האוויר ישמיד לפחות חצי מהטילים/משגרים. זה מעבר לכך שביירות תמחק מעל פני האדמה. אנשים כמו בריק, מבלי להתכוון כמובן, מסייעים לתעמולה של איראן. מי שצריך להיות בפאניקה זה תושבי ביירות לא תל אביב.
אבל אתה מבין שחמאס לא נמצא עכשיו בפעולה אופרטיבית אלא ב-'תמות נפשי עם פלישתים'. הוא לא מבצע עכשיו פעולות אסטרטגיות או פעולות ארוכות טווח כדי להגיע להישגים. הריגת המפקדים זה נקמה מתוקה שמעדנת את לב האזרחים שרוצים שכל אחד ואחד ימות. אנחנו במלחמה כדי להשאיר 0 מחבלי חמאס בחיים. אז אם הרגנו מפקד או מחבל זוטר זה לא משנה, כולם בני מוות. הם במצב מגננה ושמירה על הנכסים (מפקדות, חטופים וכו'). קשה לי להאמין שיש מפקד בחמאס שאומר לחולייה "יאללה תירו לאשדוד". כשהם רואים שטח נקי, כשאין פעולה אווירית באיזור, הם יורים לאן שהמשגר וכמות כח הנפץ מאפשר להם. זה גם אזרח עזתי שהתלווה לחיילי חמאס כמה חודשים יכול לעשות, לא צריך ראש מערך ירי רקטי בשביל זה.
אשכרה? כי יצאו 2 דיווחים מקבילים ממקורות שונים, אחד מקור ישראלי שטען שחדרו לארץ כלי טיס עוין, ודיווח מדרום לבנון שחדרו לישראל בערך 1000 רחפנים. הם אפילו לא טרחו לעדכן בתקשורת מה היה שם. אבל אפשר גם להבין, השבועיים הראשונים (וגם היום) היו מלאי פאניקה. לא ידענו מאיפה יגיעו האיום הבא, באיזה צורה ובאיזו כמות. גם אצלנו בשכונה (בכפר-סבא), כל כתובת על הקיר שכתובה בערבית, פסולת ברחוב או עשן שחור סמיך כבר הכניסו את כולם לבתים להתגונן.
בשבועיים הראשונים קפצתי פעם אחת על על דיווח של חייל שיש רחפן. בפועל זה היה פשוט כוכב... (כן האור זז אחרי כמה שעות. מן הסתם). שלא נדבר על "רכב נוסע הלוך ושוב". מגיע, הרכב פשוט עשה פרסה והמשיך לדרכו. אנשים היו בהיסטריה בשבועיים הראשונים. כולל חיילים.
אז מה תגיד על כוכבי הקורונה? רק תחשוב איפה היינו אם היינו מקשיבים לבריק ויורם לס. ואני לא אומר שצריך היה להשתיק את האחרים. להקשיב לכולם.
לא משתיק אף אחד. להיפך, אני מאד מעריך את בריק וחושב שהוא איש שמבין המון, אגב הוא גם תומך בטקטיקה של צה״ל בעזה, ולפי מה שהבנתי גם אחד מאנשי סודו של נתניהו. אבל כל פעם שהוא מתראיין הוא מפיץ פאניקה מוחלט. יש מנעד רחב בין פאניקה לשאננות אתה יודע.
בדיוק דיברתי על זה עם אחותי. אחרי השביעי באוקטובר פשוט כולם היו אובר דרוכים וכל דבר היה נראה כמו רקטה או רחפן. אבל אין מה לעשות זה הגיוני אחרי הטראומה שעברנו
