The_Arsenal אני חושב שהבעיה היא הרבה יותר ממקצועית לקוייה אלא שלא היתה שום יציבות מנטלית במאני טיים. אני אקח 2 דוגמאות מהעבר, לאלן שירר זה לא שינה מי הבן זוג שלו או באיזה טורניר או מול מי הוא מתמודד,הוא ניפק שערים בכל מקום ומכל מצב. ג'ון בארנס כששיחק בעמדה הכי מתאימה לו לא הביא חצי מהיכולת במדי ליברפול. על אותו המשקל ובדור של היום, אשלי קול יכול מקצועית להיות טוב יותר או פחות אבל הוא אף פעם לא נבהל מהיריב או מגודל המעמד, אחרים בנבחרת הזו,שמות מובילים,כן. ובגלל זה אני רוצה לראות את הדם החדש ובמספרים גדולים, שוב אני חוזר,לצעירים אין פחד, חסר להם ניסיון,בטח בשלות,אולי לא כולם בסופו של דבר יהיו מספיק טובים אבל הם יתנו את הכל והם לא יפחדו לנסות ועם זה אני יותר מבטוח לצאת למלחמה בעוד שנתיים. לאמפרד,גרארד,זה מרגיש לי כאילו הם משחקים עם מעצור פנימי במדי הנבחרת,לא רואה את זה משתחרר ודווקא עכשיו.
טומי, ג'רארד ולאמפרד שחקנים ענקים.אין ויכוח.שניהם יכולים לשחק מאחורי החלוץ, אחד מהם יכול לשחק גם באגף, שניהם באמצע זה פקק של סטטיות. ההחלטה לשחק כך-היתה פופוליסטית מיסודה. בגלל מחסור בכישרון באמצע, הייתי משחק(בתנאים אידיאלים כמובן) עם שלושה במרכז- סקולס, בארי/מילנר, לאמפרד באמצע(כאשר הוא השחקן החופשי), רוני לבד בחוד, וסטיבי ועוד קיצוני באגפים.זה אם רוצים לשלב בכח את שניהם. הפער בין יכולתם בקבוצות לבין תרומתם לנבחרת הוא ענק וקשור בעיקר לציוות לא נכון.
יש מצב שאגיע אם אספיק, אשתדל להגיע לפחות למחצית השנייה... למרות שגם בשבת אני אצטרך להגיע למאש (ארסנל-בולטון) ובטח גם בצ'מפיונס ליג בשבוע הבא. סעמק. אני מסכים עם הניתוח של סטרטפורד לגבי ענייני היציבות המנטלית במאני טיים (לחץ של נבחרת הוא שונה מאוד מהלחץ במועדון, ואני לא אומר את זה כדי להפחית מהלחץ שקיים במסגרת כזו או אחרת, זה פשוט שונה לגמרי), אני לא בטוח שאני כ"כ מסכים עם זה לגבי ג'רארד גם כשזה נוגע לנבחרת. לדעתי פשוט שיחקו עם הפוזיציה שלו יותר מדי בשנים האחרונות וזה מאוד הפריע לו לתת את מה שהוא נתן במהלך השנים בליברפול גם בנבחרת. מי שבאמת כשל כמעט תמיד היה למפארד.
אם עוד חשבתי שהבעיה של ג'רארד ולמפארד בנבחרת היא מקצועית, אז אחרי הטורניר האחרון אפשר היה לראות בבירור שמדובר בקריסה מנטלית. גם אם אני אשים את ג'רארד כשוער, אני מצפה ממנו להצליח לעצור כדור או למסור אותו בצורה מדויקת לשחקן שנמצא 3 מטרים ממנו. הם לא הצליחו במהלכים הכי פשוטים וראו על הפרצופים שלהם את הלחץ וחוסר האונים. בקבוצות שלהם הם עושים חיל, נכון, אבל בנבחרת הם באמת עושים במכנסיים. ותסלחו לי, אבל כל התירוצים סטייל "ג'רארד לא היה בעמדה שלו" ו"לא משחקים מספיק בשביל רוני בנבחרת" אלו טיעונים לא רציניים. גם רוני לא הצליח בפעולות הכי פשוטות (ונגד אלג'יריה בשלב מסוים הפסיק להתאמץ, הוא לא היה מעז לעשות את זה ביונייטד), זה קשור למערך של הנבחרת?? גם אם ג'רארד שיחק מעט יותר מאחור, זה מצדיק את איך שהוא נראה? שלא לדבר על כל הגלוריפיקציה שאוהדי יונייטד עושים לסקולס של הנבחרת. אפשר לחשוב שהמאמנים שמו אותו עד היום מגן שמאלי, ושזה הצדיק את כל ההופעות האנמיות שלו. משחקנים ברמות כל כך גבוהות, כמו רוני, ג'רארד וסקולס, אני מצפה גם בתנאים לא הכי נוחים בעולם להציג יכולת לפחות סבירה, והכי קל להאשים את מאמן הנבחרת בכך שהשחקן מהקבוצה שלך שאתה אוהב, לא הצליח לספק את הסחורה.
במונדיאל האחרון הדג הסריח כולו, כולל מהראש. אפשר להאשים כל אחד, כולל את ג'רארד ורוני וטרי וכל מי שנטל חלק ולו דקה אחת בפיאסקו של 2010. הקריסה המנטלית לא התחילה ולא נגמרה בהם. כל זה לא אומר שצריך לזרוק הכל לפח. אני כן חושב שג'רארד הוא עדיין מהשחקנים שכן צריך לבנות עליהם, לפחות בטווח הקצר (כלומר, היורו). לא מחכה לנו אחריו שום דבר שנראה עכשיו יותר טוב. אם צריך לבחור בינו לבין למפארד, אין לי ספק במי אני בוחר. אני חושב שג'רארד ולמפארד שונים מאוד (ומה קשור סקולס עכשיו? הוא כבר שנים לא בנבחרת וכל הדיבורים על קאמבק זה סתם טראש טוק של צהובונים, פחות אקטואלי אפילו מארטטה), כי לג'רארד היו בכל זאת כמה רגעים סבירים ואפילו יפים במדי הנבחרת ואפילו כשהקבוצה נראתה ממש חרא, לא חסרו מקרים שהוא היה סוג של נקודת אור, גם אם הוא לא מימש את הציפיות לאור היכולת המעולה בליברפול. למפארד באנגליה מבחינתי הוא שם נרדף לשנים ארוכות של תסכול ותו לא, לפחות מאז יורו 2004.
דניס, לסקולסי היו שנים טובות ופחות טובות בנבחרת.עדיין, הוא מנהל המשחק המוצלח ביותר שיש.לשים אותו באגף שמאל משול ללשים את ססק כחלוץ מטרה. עדיף כבר בלעדיו. חבל שלא השכילו להוציא מהשחקן הנהדר הזה יותר, בוודאי שעדיין יש ואקום גדול באמצע.ההחלטה של לשים אותו בשמאל כדי לפנות מקום באמצע לג'רארד ולאמפרד, רודפת את אנגליה עד היום. רוני נראה רע במונדיאל האחרון. גם באשמתו.אני מקווה שהמערכת תדע להתמודד עם זה כי טובים ממנו-אין ובמקביל,אני מקווה ומאמין שרוני עוד שנתיים יהיה שחקן טוב ובוגר יותר.
מגיע עם שני חברים. הבטחתי להם את האווירה המפורסמת, אז נא לא לאכזב. http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/wink.Xxx ת'אמת, זה גם יהיה מפגש אנגליה ראשון שלי, אני מחכה לזה בקוצר רוח.
די נו. סקולס אמנם עלה בהרכב בעמדת הקשר השמאלי (למרות שאני זוכר הרבה פעמים שהוא עלה באמצע), אבל מן הסתם שאף אחד לא ציפה ממנו לדפוק ספרינטים על הקו וקרוסים לרחבה. גם ג'רארד עולה בשמאל (או בארי) אצל קאפלו אבל אף אחד מהם לא משחק באמת באגף, אתה רואה אותם כל הזמן באמצע. אי אפשר להשוות את זה ללשים קשר כמגן או חלוץ כשוער, זה תירוץ די עלוב האמת. משחקן ענק כמו סקולס אני מצפה שלא יצטרך תירוצים ויעשה את העבודה. אוהדי ליברפול אומרים שקאפלו דפק את ג'רארד, אוהדי יונייטד אומרים שקאפלו לא שיחק מספיק על רוני, ברור שכל אחד אוהב את השחקנים מהקבוצה שלו אבל צריך גם להתמודד עם המציאות. בנבחרת הם כישלון מוחלט. זה לא מוריד מערכם כשחקנים ענקיים שיזכרו להרבה שנים, אבל זה מה שקרה. לדעתי זה דווקא מוריד מכבודו של רוני, לומר שאלא אם כן המשחק מבוסס עליו, אז הוא לא מסוגל להיראות כמו שחקן כדורגל. בינתיים לא הולך לו בנבחרת, זה הכל.
דניס, סלח לי אבל אתה פשוט מעוות את המציאות או לא זוכר. סקולסי החל כקשר אמצע, כראוי. בשלב מסויים-הוא גם היה מלך השערים הזמני של הנבחרת. במקביל, לאמפרד וג'רארד התפתחו לשחקני כדורגל מובילים(למרות שאף אחד מהם הוא לא מנהל משחק) ואריקסון העביר את סקולס לאמצע על מנת לשלב את כולם-למרות שזאת מחשבה שגוייה ופופוליסטית. סקולסי שיחק בשמאל.לא ליד, לא קרוב, לא כאילו.בשמאל. אז האמצע היה תקוע וסטטי ואגף שמאל לא היה קיים. לפעמים סקולסי נמשך באופן טבעי לאמצע מה שיצר פקק כדול.כמובן שהוא גם היה החילוף הראשון. בדיוק כמו לשים את גיגסי כבלם.זאת המציאות חביבי.מה קשר שמאל מה? סקולסי טוב שהכדור אצלו והמגרש נפרש בפניו. הוא לא מהיר, אין לו אחד על אחד טוב.אז אם לא מצפים ממנו לקרוסים, אז למה הוא שם?הוא פרש בצדק. יש גבול לטימטום, יש גבול לזילזול.סקולסי הוא קשר האמצע הטוב ביותר שהיה לאנגליה מאז רובסון וגאזה וגם השחקן בעל מספר האליפויות הרב ביותר בתולדות הליגה(אחרי גיגסי).מי שלא מבין ומכבד את זה-שיתקע אם הבינוניים והלא מתאימים שיש שם. העובדה היא שמאז, סקולסי המשיך לזלול תארים תוך שהוא מנהל את משחקה של יונייטד ובדרך כלל-טוב בהרבה מול כל מי שמשחק מולו.אלו העובדות.
אני מסכים שאריקסון לא ידע להשתמש בו בצורה הנכונה ביותר וזה פגע בנבחרת. מצד שני, אצל קיגן הוא שיחק במרכז והוא אכן היה הרבה יותר דומיננטי, הבקיע שערים, אבל לא זכור לי שאנגליה הייתה נבחרת טובה יותר ממה שהיא היום או ממה שהייתה בימי סוון. אבל בוא לא נייפה את המציאות ולא נהפוך אותו לקדוש שנמכר ע"י השטן. סקולס לא פרש מהנבחרת בגלל "זלזול" בו ולא בגלל שהוא לא זכה לשחק במרכז אצל סוון. מה זה "פרש בצדק"? יש צדק בדברים האלה? הוא עשה חושבים וקיבל החלטה אישית, שאגב, לא הייתה חפה מביקורת באותה תקופה כי זו באמת הייתה פרישה מוקדמת. סקולס פרש כי זה התאים לקריירה שלו, התאים לחיים האישיים שלו, התאים למנצ'סטר יונייטד.
http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/icon_thumright.Xxx סופסוף. מי שייכנס פה לדיון יחשוב בטעות שסקולס זה צדיק התמר. הוא פרש פרישה מוקדמת מהנבחרת, שאגב מאז הפרישה שלו עברה שני מאמנים ובכל זאת הוא לא שקל אפילו לחזור, בעיקר כי הוא רצה להתמקד בקריירה שלו ביונייטד.
ArsenalFan תחת קיגן סקולס שיחק במרכז ואתה בוודאי זוכר איזה טאקטיקן גדול היה קיגן ובכלל איך "עזר" לסקולס כשהנבחרת תחת שרביטו שיחקה בסגנון ווימבלדון כשבקהאם היה האיש המרכזי מהצד ששלח חיצים לכיוון שירר. יורו 2000 אנגליה של קיגן שיחקה את הכדורגל הגרוע והמפגר ביותר שאני זוכר(יחד עם תקופת גרהאם טיילור)...עד גביע העולם .2010
תחת קיגן סקולס נתן את ההופעות הכי טובות שלו במדי אנגליה, השלושער נגד פולין והצמד נגד סקוטלנד. לנבחרת זה לא עזר ביורו עצמו, אבל לסקולס מבחינה אישית כן.
כדאי שתיזכר את הנבחרת שיחקה באותו יורו בכדי להבין למה שום דבר לא היה עוזר לה באותו הטורניר וזה החשוב לא המספרים של סקולס. אחרי הצמד של סקולס בפלייאוף נגד סקוטלנד בגלאזגו הסקוטים עוד חזרו להשפיל אותנו ובמזל רק 1-0 בוומבלי, תקופה רעה מאוד התקופה של קיגאן.
