בסוף זה 2 שערים ב4 משחקים כולל 120 דקות מול גיאורגיה. הגנתית הנבחרת נלחמה ועמדה טוב אבל חוץ מזה לא ראינו כלום התקפית. פשוט כלום חוץ מגול אישי אדיר של תורג'מן ובלאגן בשער של גנדלמן.
שמע פורטוגל הביאה להם פייט. מאיתנו בוודאות הם טובים בפער אבל דווקא נראה לי שספרד זו שתזכה. אנחנו הנבחרת מבחינת יכולת הכי חלשה כאן. Sent from my SM-S918B using Tapatalk
מכאן ההתרסקות תהיה מהירה ועצומה... נתחיל עם חרפה בבוקרשט, נמשיך עם מבוכה שכוללת גג1/6 נגד גורגיה בבתים למוק יורו25 עד21, נתקדם לכישלון במרץ 24 באומות ובאולימפיאדה נבייש עם 0/9 מול מצרים, ארהב וברזיל. Sent from my M2101K7BG using Tapatalk
הבעיה שכאן מקדשים את התוצאה יותר מאשר את הדרך ופה שילמנו על זה. כל הפסטיבל התקשורתי להישג המדהים היה קצת אובר בשבילי אפילו שזה הישג מדהים. קצת צניעות Sent from my SM-S918B using Tapatalk
זו התקרה של נבחרת עם גיא לוזון. סגנון של יוון 2004 (במקרה הכי טוב), של כדורגל מזעזע, שמוציא לך את הנשמה, שלא מוציא את המינימום של המינימום משחקני ההתקפה שלו. מיליונים צפו במשחק הזה, גיא לוזון עשה היום שם רע לכדורגל הישראלי. פרשני תוצאה כמו אושרת עייני, אורי אוזן, צנציפר וכל הקליקה של הלוזונים בתקשורת רואה לנגד עיניה הישג של חצי גמר, אבל בסוף בסוף ניצחנו שתי נבחרות ברמה שלנו, כשהתקרה של הכדורגל של גיא לוזון זה להתבזות ולא לעבור את החצי מול נבחרות בדרג הראשון של אירופה. ואני אומר לכם שצפיתי במשחקים של הולנד, בלגיה, פורטוגל, היינו מתבזים באותה הצורה גם מול הנבחרות האלה, הזבלות בתקשורת יפמפמו שאנגליה היא איזושהי אימפריה ב3 רמות מעל הטורניר הזה, אבל גם מול נבחרות כמו הולנד, בלגיה, פורטוגל, ספרד (כשגם מול גרמניה בנס לא הובסנו) היינו נראים ככה. אחרי ההישג שלנו במונדיאליטו אמרתי שמה שאופיר חיים עשה זה שבירת כל תקרת זכוכית אפשרית בכדורגל הישראלי כי השגנו את התוצאות שלנו בעזרת דרך. אני בטוח במאה אחוז, שאם גיא לוזון היה עולה במקומו מול אותה ברזיל, שמעטירים אותה שחקני בוגרים מהליגה הברזילאית שהיא טובה בכמה רמות מהליגה הישראלית, הוא היה עולה בגישה של לא לעבור את החצי ולנסות לעקוץ ב2 התקפות במהלך משחק שלם. זה המאמן ואלה השחקנים שהוא יזמן בהתאם ל"פילוסופיה" הזו. אפשר אחרת, אפשר לייצר כדורגל התקפי, יש הרבה כישרון בדור הצעיר שקם לו, הכדורגל הישראלי לא בנוי לסגנון הגנתי. כל כך מאוכזב מבוני גינצבורג שזנח את ההבנה הקריטית הזו.
אפשר לשאול למה ללוזון מגיע כל כך הרבה ביקורות?. על רוב העבר שלו אין ספק, אבל ראבק גם הוא חתום על ההישג המטורף הזה, חצי גמר יורו!!!!!!
מזה אני חושש. שתי נבחרות הנוער הצליחו להגיע לתוצאות יפות, אבל גם צריך לזכור שאף אחד ציפה מהם משהו. עכשיו התמונה השתנתה, בטח בארץ. השחקנים שיישארו בארץ יצטרכו להוביל את הקבוצות שלהם ואין לי מושג אם הם מוכנים לזה. מבחינתי מאד נחמד שיכולנו קצת להנות מתוצאות הנבחרות הצעירות שלנו, אבל לא צריך להגזים. העבודה הבאמת קשה מתחילה בשביל החבר'ה האלה עכשיו...
זה לא גרם לי להיות אןפטימי לקראת רומניה (מנחש שנעשה נקודה מקסימום משני המשחקים האלה). ככל שעולים בגיל רואים כמה קשה לנו נגד נבחרות ברמה גבוהה Sent from my SM-S918B using Tapatalk
שוב, על הנייר זה באמת הישג אדיר וחסר תקדים. אבל ניתוח יותר לעומק מגלה שמבחינת דרך ואופק לעתיד, מה שעשינו פה לא שווה יותר מדי לעומת מה שעשתה נבחרת הנוער. עלינו מהפלייאוף עם מזל ובפנדלים + שרדנו מול גרמניה בפוקס מטורף עם הפנדלים שלהם + עלינו מול גיאורגיה בפנדלים, שוב. כל מה שלוזון עשה עד עכשיו שבאמת הישג טוב מבחינה מקצועית זה לנצח את צ'כיה. כל היתר לא מרשים מקצועית ולא נותן לנו שום תקווה לעתיד (חוץ מלבנות על דניאל פרץ שיקח פנדלים בבוגרת).
כי השחקנים הם מי שצריכים לצאת עם משהו מהטורניר, לא הוא. הרס להם את הטורניר. הם הגיעו להישג למרות המאמן. שאפו בכל אופן, תודה רבה על ההגעה לאולימפיאדה. מקווה שיחליפו מאמן עד אז.
נבחרת צעירה היא נבחרת שתפקידה לפתח שחקנים. לשפר אותם ולגרום להם ליישם את החומר שהם לומדים ברמות הגבוהות של אירופה בגילאים האלה. הנבחרת הצעירה שלנו, כולל עבודה חזקה מאוד של החברים בתקשורת, היא נבחרת שכל התפקיד והמהות שלה היא להחיות את קריירת האימון של גיא לוזון. שוב יבלבלו בשכל על פערים גדולים מדי בין אנגליה לבין ישראל, אבל מה הקשר בין זה לבין זה שאנחנו לוקים עם לוזון בכל יסוד כדורגל אפשרי מול כ-ל יריבה בטורניר? הנעת כדור שקטה ומהירה מאחורה? אין, תנועה ללא כדור וחשיבה מהירה? אין. תבניות איך לשבור לחץ? אין. שחקני ההתקפה שלנו מבודדים ומוצבים באיזורים שיכולים לידי ביטוי? אין. האם אנחנו מפעילים לחץ על מוביל הכדור של היריבה מתוך מטרה תמידית לחטוף ולצאת מסודר קדימה? אין. אז מה כן יש עם המאמן הזה? תוצאה זה הכל בחיים? אז בואו נסגור איצטדיונים ושכל אחד יצפה בלוח תוצאות במקום במשחק אם רק התוצאה זה מה שחשוב.
איך הוא הרס בחיי שאני לא מבין? אם מאמן אחר היינו מגיעים יותר רחוק? (אהה בעצם נשאר רק את הגמר). אשמח לשאול מה היה קורה עם מאמן אחר, מה היה שונה?. ההישג הוא של השחקנים לפני הכל אבל גם של המאמן ושל כל הצוות. במה זה שונה מאופיר חיים? שקיבל מחמאות על ימין ועל שמאל. אני מבין שאולי יכולנו להיראות יותר טוב לפרקים מסוימים (לא היום בהכרח) אבל אז מה? למה מגיע ללוזון ביקורות? כאשר בסופו של דבר הגענו לפאקינג חצי גמר יורו וגם לאולימפיאדה. אולי הוא הגיע להיות מאמן כי קוראים לו לוזון אבל מהצד השני הוא מקבל את הביקורת הזו כי קוראים לו גיא לוזון.