אני חושב שמגיע קרדיט ענק למכבי תא ומיץ גולדהר על ההשקעה העצומה בנוער, למעלה מ-20 מיליון שקל מדי עונה כמעט בעשור האחרון. שש שחקנים שגדלו וקיבלו יסודות בנבחרת הזאת: פרץ, רביבו, קארצב, גלוך, תורגמן, למקין. עוד הוכחה שאם עוד בעלים יילכו בדרך הסאת וישימו סכומים משמעותיים, יהיו גם תוצרים הרבה יותר טובים לכדורגל שלנו. גם במכבי חיפה, אשדוד ומכבי פת, שמים סכומים יפים בנוער, אבל לא ברמה הזאת. אני חושב שזה לא מקרי אני חושב שהכי קרובה בסכומים למה שמיץ משקיע זו מכבי פת.
אתה באמת שואל מה ההבדל מאופיר חיים? מה אתה כאילו חושב שיש לי משהו אישי נגד לוזון? הסבירו לך כאן כבר מה ההבדלים. אם לוזון היה מאמן במונדיאליטו, לא היינו עוברים גם שם את החצי באף משחק. אבל קיבלנו נבחרת שמשחקת, נלחמת, לוחצת, חוטפת, כובשת, חוזרת פעמים רבות מפיגור. אם נהנית מהמשחקים שראית, אז סבבה, מאחל לך לראות ולהנות מכמה שיותר משחקים כאלה. רוב השחקנים לא יזכרו את הטורניר לטובה, בטח לא אלו שהיו במונדיאליטו. בסופו של דבר היה לנו כמה הברקות של שוער, הברקה אחת של תורג'מן, מהלך או שניים של גלוך, וגול עם הכתף. גאורגיה נראו כמו ברצלונה מולנו. שאפו על האולימפיאדה. אם הוא ישאר המאמן, עדיף שלא היינו מגיעים לשם.
יותר סיכוי שנגיע לרבע גמר יורו בוגרים משלוזון לא יאמן בפריז24. הטורניר הזה מיסמר אותו להתאחדות עד2027 או עד איזה פרשת אלימות הזויה שתביא להדחתו. Sent from my M2101K7BG using Tapatalk
לאן ילך? מי יקח אותו? בשביל חדרה הוא יעזוב תשקט שמקבל בהתאחדות? אין קהל עוין, אין תלונות. לאמן צעירות בהתאחדות זה הגוב הטוב והנוח ביותר בארץ. תראה את חזן.... Sent from my M2101K7BG using Tapatalk
אני מוכן לתת לגולדהאר הרבה קרדיט אם נראה בשנים הבאות גם שיפור רציני בבוגרים. בסוף זה הדבר הכי חשוב לא? תמיד נחמד לראות שחקני נוער/צעירים מצליחים בנבחרות השונות, אבל המציאות עדיין עגומה כשמסתכלים מה קורה בבוגרים. אני יכול לספר לך מניסיון איך זה לזכות בשני טורניר יורו בצעירים עם נבחרת הולנד כשבשנים שאחרי זה נשארנו בבית ביורו ומונדיאל. אף אחד כבר לא דיבר על זה אלא על הכישלון הקשה והתסכול לראות יורו או מונדיאל רק דרך הטלוויזיה. שתי נבחרות עשו אחלה עבודה, הרבה נחת מהם, אבל בוא נראה איך בשנים הבאות הדברים יתפתחו.
לא יודע עם זה משהו אישי, אבל וואלה רמת הביקורת שהוא קיבל פה קיצונית ביחס לגודל ההישג. אולי אם מאמן אחר היינו נראים יותר טוב או הרבה הרבה יותר טוב, אבל אי אפשר לבקר בצורה כל כך מוגזמת מאמן שמגיע לכזה הישג. וגם אולי עם מאמן אחר היינו מודחים קודם, אני לא רוצה להתעסק במה היה יכול לקרות, אלא להסתכל על הדברים בדיוק כמו שהם בהווה. לגבי "רוב השחקנים לא יזכרו את הטורניר לטובה" תרשה לי לחלוק עלייך שוב, אני מאמין שמה שהם עברו שם זה חוויה אדירה בבמה מאוד גדולה, ורגעים שהם סופר נדירים בכדורגל שלנו. ויודעים מה גם אם כל מילת ביקורת נגד לוזון מוצדקת הכי בעולם, ביום שבו ישראל!!!! כן נבחרת ישראל!, כן הנבחרת הקטנה, מהמדינה המפולגת, עם הכדורגל הגרוע והאיטי, עם משחקים בליגת העל שמכילים 300 אוהדים, עם שיפוט ביזיוני ועוד ועוד כן ישראל הזו, הגיעה לחצי גמר יורו עד גיל 21, אז הייתי מצפה לראות פה בעיקר מחמאות ואימוג'ים של מחיאות כפיים ושמחה גדולה מגודל ההישג הזה. אנחנו אוהדי כדורגל, בד"כ יש יותר אכזבות מהצלחות לצערנו, בואו נהנה מהמעט הצלחות כי שהן קורות זה דבר מיוחד.
המעבר בין גילאי נוער/צעירה לבין הכדורגל של הבוגרים הוא לרב מעבר מאד לא פשוט. רק הצעירים הבאמת מוכשרים יכולים להשכיח את העניין הזה. מיותר לציין שבארץ אין שחקנים כאלה. צריך להוסיף כמובן גם שבישראל אין תשתית רצינית להמשך העבודה בבוגרים. לי אין ציפיות גדולות מדי לשינוי חיובי בבוגרים. אולי בעוד איזה שנתיים, לא עכשיו. רב השחקנים ששיחקו תחת אופיר חיים ולוזון לא יהפכו לכוכבים בבוגרים. אני מעריך שבעיקר גלוך יכול להתקדם ולך תדע אולי גם פרץ, אבל לא אופתע אם משאר השמות כבר לא נשמע הרבה. אני באמת מקווה שאני טועה, אבל בוא ניקח את ההישגים האחרונים בפרופורציות האמיתיות.
זה בעיקר מתחיל מהתקשורת שעושה פסטיבל מכל דבר במקום לבוא צנועים ולזכור מי אנחנו, ככה שהיא מגדילה את הציפיות מעבר למה שהן צריכות להיות Sent from my SM-S918B using Tapatalk
לנצח את אנגליה היה על גבול הבלתי אפשרי, זאת נבחרת חזקה בטירוף. הקמפיינים של אופיר חיים נתנו פה משהו מאוד מאוד חשוב של אמונה, ושינו פעם ראשונה בכל החיים שלי, את הדרך שבא הסתכלנו על משהו שקשור לנבחרת ישראל (גם אם זה רק הצעירה). כמו שכתבתי במשחק הקודם אני מאמין שההישג של אופיר חיים הוביל להשיג המדהים הזה, ברמת האמונה העצמית ופיתוח הווינריות, ואני חושב שגם הקמפיין הזה של לוזון חיזק שוב את הדבר החדש הזה שנבחרת ישראל יכולה לעשות משהו, גדלו פה דורות שלמים (כנל הדור הזה) שגדלו על כל סיפורי הלוזריות של נבחרת ישראל, אז כולי תקווה שלפחות ברמת התודעה שאנחנו יכולים גם להגיע מאוד רחוק ימשך גם בבוגרים. וגם אם לא ה-11 בבוגרים היום, אז אולי עוד שנה שנתיים או שלוש.
אתה מצפה מאיתנו למחוא כפיים על דרך גרועה? אם אני רואה מאמן שכל השיטה שלו מבוססת על מוטיבציה ואפס משחק התקפי, אני צריך למחוא כפיים על זה? לאן דרך כזו בדיוק תוביל אותך? מחיאות כפיים צריך לקבל מאמן שמשיג את התוצאות שלו בעזרת דרך שאפשר לייצר איתה הצלחות קבועות. אופיר חיים שבר איזושהי תקרת זכוכית בכך שהראה שאפשר לנצח נבחרות פי כמה גדולות ממך בעזרת כדורגל דומיננטי. 40 שנה מספרים לנו שהדרך היחידה לנצח אימפריות היא רק בעזרת בונקרים וניסים, ופתאום בא מאמן ובעט לכל הרוחות את הסטיגמה הזו. סגנון הכדורגל של אופיר חיים איפשר לך לחזור פעמיים מפיגור לניצחון. הנבחרת תחת גיא לוזון לא היתה חוזרת מפיגור גם אם חייה היו תלויים בה. כל תוכנית המשחק תחתיו זה לקחת מינימום סיכונים ולהסתמך על ניסים בהתקפה. למה אנחנו צריכים ללכת אחורה ולהחמיא לדרך שבמשך 40 שנה לא הוכיחה את עצמה? חלום חייה של ההתאחדות זה אוהדים ואנשי תקשורת פרשני תוצאה. עושה את החיים שלהם הרבה יותר קלים למנות את הגיא לוזונים הבאים למאמני דור העתיד שלנו. מגיע לנו יותר.
אני מצפה למחוא כפיים על הגעה לחצי גמר יורו !!! מעבר לזה ביקורת על דרך המשחק היא סבבה לפחות בעייני, אבל עם התוצאות אי אפשר להתווכח, ואוהדי אינטר של מוריניו יסכימו איתי.
מצד שני לא נעלם מעיניי שבלי שני הפנדלים שדניאל פרץ הודף אנחנו לא ברבע הגמר והכל ממשיך כרגיל. בכדי לקוות באמת להמשכיות ולתהליך אני מצפה ליותר ממזל ענק ושוער שבפנדלים הופך לנמרוד הראל Sent from my SM-S918B using Tapatalk