נבחרת ישראל 2024/2025 - 0-0 סנסציוני בפארק דה פראנס

בניון היה קוסם וזהבי בחיים לא יבקיע שערים יפים כמוהו, הוא לא יפרפר את המגנים כמו שיוסי עשה לשוויץ וגם לקפריסין. מצד שני זהבי כובש בצרורות. כמובן שזה לא אותו סדר גודל אני מדבר אבל על הכוכב הראשי והבלתי מעורער של הנבחרת, על בניון אף פעם לא אמרו 'גם איתו לא הגענו לשום מקום'. אני בטוח שזהבי היה שמח לשחקני הגנה נורמליים יותר, הוא צודק. אפילו השאריות של נמני, עידן טל ו-וואליד באדיר היו חשובות בקמפיין ההוא ב-2006.
מערך שלושת הבלמים יכול להתקבל בהבנה במשחק נגד המדורגת ראשונה בבית, למשל נגד דנמרק. אני חיכיתי שנעשה איזה תיקו ביתי עלוב נגד קבוצה נחותה כדי שלא נראה את המערך הזה יותר נגד יריבות פחות טובות, אין סיבה. כרגע יש יותר היצע של קשרי מרכז שדה סבירים מאשר בלמים שלא זרים למקצוע. אם הוא היה בוחר בכיאל כקשר שלישי באמצע זה היה פחות הזוי מבחינתי מאשר אבו עביד וארד בהגנה.

ההפסד 4:3 לקרואטיה חקוק לי בזיכרון עם השטות והפנדל של תומר בן יוסף או משהו כזה, המליכו אותו בליגה באותם חודשים כי הוא היה הבלם הכי מהיר בארץ, אבל אינטיליגנצייה זה משהו אחר.

לא השוויתי את ההתקפה של הנבחרת לזו של אוסטריה או סקוטלנד סולומון יוביל בקמפיין הבא יחד עם עבדה לצורך העניין. יש לנו שני שחקני התקפה לא שגרתיים בקמפיין אחד, במונחים ישראליים, צריך יותר מזה? אי אפשר לדרוש. הרי לא היו לנו כאלה מהדעיכה של יוסי ב-2008 ועד להתפוצצות של זהבי.
לגבי המשחק -כבר הובלנו למשל בדקה ממש מוקדמת, הובלנו פעמיים, היריבה החמיצה פנדל, היו כמה דברים שלא מתרחשים בדרך כלל וזה עדיין לא הספיק לנו. למה שאנחנו לא נבליח פעם אחת?

 

כל אחד מהם כבש שישה שערים וגם הבקיע נגד פורטוגל, זה אכן לא רע בכלל. וזה עדיין לא דומה לכוח הרתעה ולגולים של זהבי שיכול בבעיטה מ-25 מטר לבעוט לחיבור נגד אוסטריה או לסובב כדור חופשי מדהים נגד סקוטלנד בחוץ. וברור שהשיטה מאוד-מאוד לא עוזרת לביברס וזה לא שאנחנו כן מרוויחים משהו אחר (3-4 משחקים בהם שני המגנים שלנו בלטו מאוד בפן ההתקפי, זהו-זה), אבל נוח לא להזכיר את זה. מעבר לכך שכן צריך שחקן בסגנון של ביברס (גולסה פצוע) ואתה לא יכול שכולם יהיו אבו פאני טאזמניה או דן גלזר שהוא רק גלזר ופחות מזיז טוב את הכדור - הוא באמת בסדר. יש נקודות תורפה הרבה יותר גדולות.

 

לוקח את ערן זהבי של שני הקמפיינים האחרונים על פני הרבה-הרבה שחקני התקפה שהיו לנו וגם על פני שילוב של חמד (משחק ראש נהדר) ובן בסט (תקופת הזוהר שלו, עוד שנה יפרוש ואף אחד לא יזכור אותו חוץ מהאולטראס של הפועל חיפה או כאלה מהשחקן ה-12 בפורום מכבי תל אביב).
אני חושב שמעבר לריגוש שבעלייה לטורניר גדול שמחכים לה כל כך הרבה זמן, ימים מטורפים של המדינה - זה אולי יעזור לנו טיפ-טיפה פסיכולוגית והשק הכבד הזה יירד, המשקולות האלה. זהבי כבש שער אליפות בדאבל, הגיע לליגת האלופות פעמיים, הבקיע באיינדהובן נגד אייאקס; סולומון הבקיע והוביל על ריאל 0:3 בספרד ועדיין תשאל אחד-אחד הוא יגיד לך שהחלום הוא טורניר גדול; את החמישייה לדנמרק כבר שכחנו (זו שקשורה לכדורגל), אפשר לחשוב איזו שריטה תהיה אם צרפת תעשה לנו בית ספר. ראית את נבחרת הונגריה שהקשתה על כולן? בקמפיין המוקדמות לא פעם הניצחונות חלקים יותר.

אף אחד לא אומר שאנחנו טובים יותר מ-X או מ-Y, לא הצלחנו להבליח אף פעם ופשוט מקווים שזה יקרה. ובטח כשיש שחקן שעושה עוד קמפיין בלתי רגיל. אני גם לא מצפה שננצח משער אחד מתוך עשרה נגד סקוטלנד לצורך העניין אלא אחוזי הצלחה יותר גדולים. ואפשר להגיע למשחק בית נגד סקוטלנד בשאיפה לנצח.