עבר בסכום גבוה מ-3.5 מיליון יורו. נמני עבר תמורת 4.5 מיליון דולר, בתקופה שבה הוציאו סכומים נמוכים יותר. ברקוביץ' נמכר תמורת 2.5 מיליון דולר גם כן. רפאלוב תמורת 2.5 מיליון יורו ואפילו על בן חיים 2 הייתה הצעה בסביבות הסכום הזה.
השאלה היא בעיקר התזמון. דודו עזריה בזמנו הציע להפועל באר שבע את אלן חלילוביץ׳ כשעוד היה במחלקת הנוער של דינמו (בשנה הראשונה שלו בקבוצת הנוער של הקרואטים) ולפני ההופעה בבוגרת כשעוד היה אפשר להביא אותו אם היו מציעים תפקיד במחלקה לאביו (ככה הקרואטים הביאו את אלן מבוסניה לקרואטיה) וחוזה בבאר שבע כשחקן בוגר. גם שפוראר היה מגיע לבאר שבע לפני שנה וחצי ואולי אפילו בקיץ אם היו מוכנים לשים את הכסף עבורו. הבעיה שלא הרבה קבוצות בישראל ישימו 1.5 מיליון יורו על שחקן צעיר עם כישרון אבל כזה שעדין לא פרץ או הוכיח את עצמו לאורך זמן בקבוצה בוגרת.
על סמך המצב בשטח, על סמך חוות דעתם של אנשים שעוסקים בזה ברחבי העולם. אתה לא שופט את זה לפי מחירי הגג, אלא הממוצע.
סלח לי, אבל זה פופוליזם זול. מדובר בשחקן עם פוטנציאל גבוה בהרבה מזה של מרבית השחקנים (לא רק ישראלים) שיצאו מהליגה כאן לאירופה, בעונה שבה הוא כבש עד כה 17 שערים ב-18 משחקים (בליגה), בן 21, משחק בקביעות בליגה הבכירה בסלובניה כבר כמה שנים טובות. גם כאן הדעה היא שאולימפיה עשו עסקה מצויינת, והכו בברזל בעודו רותח, לא סתם חם. הייתי בקשר עם כעשרה סקאוטים/מנהלים מקצועיים מאירופה (רובם ממדינות דרג שני) בחודשי הקיץ. כולם, ללא יוצא מן הכלל, אמרו שהדרישות שמציבים על שחקנים עם חוזה שמשחקים בארץ הן חסרות פרופורציה ליכולת (ובעיקר לתמורה) של השחקנים שיוצאים מכאן. יוצאי הדופן היחידים שהיו פה בקיץ - רועי קהת (סעיף שחרור) וקאיודה (מצב כלכלי רע של נתניה, שכמו שאתה בעצמך אומר, אילץ אותם לקבל עסקה רעה). המכנה המשותף עם שאר השחקנים שצוינו כ"שווים את המחיר, ואולי אף יותר?" - שחקנים שעזבו בגלל סיטואציה חוזית רעה מול הקבוצה (למשל, דאבור). מה שמוביל למסקנה שהלוואי ולשחקני הכדורגל הישראלים היו את היכולות של הסוכנים שלהם.
דודו לא היה אז במעמד שהוא היום וכמובן גם לא היה בתפקיד רשמי בקבוצה. כלומר בקבוצה הכירו תאיכויות של דודו (הרבה בזכות סיפור קאקו בלסינג) אבל פחדו על סמך המילה שלו ללכת על העיסקה. אני בזמנו גם ניסתי ללחוץ על כל מיני אנשים בקבוצה שהייתי בקשר איתם, אמרתי להם שמדובר בשילוב של מודריץ' ובניון והוא הולך להיות ענק, אבל במועדון פחדו לשלם כסף (לא סכומים מטורפים דרך אגב) על שחקן בגיל כל כך צעיר. שוב, אנחנו מדברים על שנת 2011, כשאלן חלילוביץ' היה רק בן 15, הפועל באר שבע באותה תקופה לא הייתה מוכנה להוציא אפילו 200 אלף יורו על שחקן אם הוא לא מוכח. בכלל, באותם שנים דודו הציע לא מעט שחקנים לקבוצה שהיו רגע לפני הפריצה, ולאחר מכן הגיעו למקומות יפים בקרירה, הרוב מארמניה שבה הוא התמקד (גזאריאן שהגיע למטרלוג דונייצק אוקראינה, מרכוס פיזלי שהגיע לקובאן קרסנודר מרוסיה, מובוסיאן שהגיע לספרטק מוסקבה, שרקיסוב שהגיע לוולגה), אבל רוב העסקאות נפלו בגלל כסף. לפעמים עסקאות נפלו בגלל סירוב לשלם סכומים של 30 - 40 אלף יורו על כרטיס שחקן. כמו שכבר כתבתי בנושא הזה, השינוי בהפועל באר שבע בתקופה של אלונה, מקבוצה שנאבקת נגד הירידה לקבוצה שנאבקת על האליפות, היא קודם כל בגלל השינוי בגישה. אם פעם הפועל באר שבע היו מחתימים רק זרים חופשים כשהמחיר הממוצע היה משכורת של 50 - 60 אלף דולר לזר, 80 אלף דולר אם ממש משתוללים, אז היום בקבוצה מוכנים לשלם מאות אלפי יורו בשביל להחתים את נואקמה והיו מוכנים לשלם לפלט כדי שישאר ולא יעזוב לבלגיה סכום של 350 אלף יורו משכורת לעונה. ושוב, אם כל הקבוצות בישראל היו עוברות את השינוי כמו בהפועל באר שבע, מבחינת החשיבה, מבחינת הכנסת אנשים כמו דודו עזריה למערכת, אז אולי הייתי מסכים להגדלת מס' הזרים. אבל כל הליגה היום למעט הפועל באר שבע ומכבי תל אביב מחתימים זרים בזול ובלי בדיקה כשרוב ההחתמות הם הימורים. נ.ב עשיתי קצת גוגל וזה מה שכתבתי על אלן בשנת 2012 שנה אחרי שדודו ניסה לשכנע את המועדון להחתים אותו - CrazyRed | מועדון האוהדים הפועל באר-שבע | קרייזי רד • צפה בנושא - געגועים לחליל?
לפי טראנספרמרקט, ההעברה הכי גדולה בתולדות מאריבור היא על סך 1.61 מיליון פאונד (איליצ'יץ' לפאלרמו). פיקנטריה: מקרייב לאשדוד ההעברה השישית הכי יקרה, 700 אלף פאונד.
1.61 מיליון פאונד זה הסכומים האלה בערך. ואיבראימי? וצריך לזכור שיש פחות כסף בכדורגל הסלובני מאשר אצלינו
