לגבי "האורגיות" של קאנטונה הם מופעים בספר של נד קלי שהיה האחראי ביטחון אישי של יונייטד והאולד-טראפורד ולא בביוגרפיה של קאנטונה עצמו, את הספר של קלי ממש לא אהבתי,הרבה סודות אישים של חיי מין של שחקנים,והרבה ליכלוכים של מה אמר אחד על האחר מאחורי הגב,כולל שחקנים על פרגוסון, חברי ההנהלה,ספר סופר צהוב, מי שמסוגל לגלות בספר על זיונים של שחקן(קאנטונה)אורגיות,מכוני ליווי(אגב לאחר שהוא פרש מכדורגל,לטענת קלי זה היה כשביקר אותו בפאריז).....כשיש לו(לקאנטונה)משפחה וילדים ושקלי באותו הספר קורא לעצמו "חבר"של קאנטונה,אז אני חושב שזה אומר הרבה על האיש=אפס! לגבי דיון דאבלין והזין שלו,זכור לי משהו אבל לא זוכר מהיכן,אבל גם זה לא מופיע אם זיכרוני לא מטעה אותי בביוגרפיה של קאנטונה.
נהנתי מאוד מהאוטוביוגרפיה של הארי רדנאפ. כמו בחיים, גם צורת הכתיבה שלו משעשת ולא משאירה אותך משועמם לרגע. שם מופיעה ההתנצלות המפורסמת שלו לבילי בונדס ותיאור תאונת הדרכים שכמעט הרגה אותו בעבר. די מומלץ, במיוחד לגבי המדיניות שלו לגבי טיפוח נוער והפיכת הכדורגל ל"מקומי" יותר. קראתי את "?Want some Aggro" של ג'ימי סמית' שכיום מתאר כיצד ארגון האיי.סי.אף (Inter City Firm), בה היה חבר שנים רבות, היה מתכנן בצורה לוגיסטית המדמה באופן מושלם צבא עירוני של אוהדים חוליגנים את המתקפות על קבוצות אוהדים אורחות ומארחות לאורך שנות ה70' וה80'. ספר מדהים שנכנס עמוק לראש של החוליגאן האנגלי גם במבט לאחור וגם בתיאור עצוב שלו בהווה- גבר בשנות ה50' לחייו שנאלץ לערוק מאנגליה עקב בריחה מהשלטונות וכיום תקוע באוסטרליה, כשהוא מנותק לחלוטין מאהבתו הגדולה ביותר- ווסט האם יונייטד. לתהדמתי "פגשתי" אותו שנה לאחר שקראתי את הספר בפורום אוהדים של ווסט האם (KUMB.com) בדיון שפתחתי לגבי היחס לאוהדי טוטנהאם והקללות ליהודים. ודווקא הוא, החוליגן הגדול, בהופעת אורח נדירה באינטרנט, הדגיש בכל תוקף שהקללות הן רק לאוהדי הספרס ולא מכוונות בצורה גזענית לאף יהודי, בטח לא לרבים שאוהדים את הפטישים.
ספר מאוד מעניין ומומלץ, לא רק לאוהדי ווסט האם, אלא לכל אנגלופיל. מלבד Want some aggro? קראתי גם את CONGRATULATIONS, YOU HAVE JUST MET THE ICF שנכתב במשותף עם קאס פנאנט, שהנהיג יחד איתו את הכנופייה באותה תקופה, והיה בין האוהדים השחורים הראשונים שהעזו להכנס למגרשי הכדורגל באותה תקופה, שהייתה כל כך רבויה בגזענות. אני רוצה להשיג את האוטוביוגרפיה החדשה של פנאנט "Cass", אבל מי כמוכם יודע שלייבא מוצרים מאנגליה זה לא רק יקר, אלא גם מסובך... ואגב, תיקון קטן, שם הכותב הוא מיקי סמית' ולא ג'ימי, אין לי מושג מאיפה הבילבול...
קבל http://www.play.com/play247.asp?pa=srmr&pa...OK&title=507022 http://www.play.com/play247.asp?pa=pfa&pag...OK&title=227447
לראות ולא להאמין, איזה מקום החוליגניזם תפס בתרבות של הכדורגל האנגלי בפרט ואנגליה בכלל עד לפני זמן לא רב. הכדורגל של היום נראה שונה מרחק שנות אור מהימים ההם... מי יעלה על דעתו בימינו שחוליגן כמו קאס פנאנט יחזיק לעצמו אתר ויצטלם בו עם כל מיני אגדות כדורגל, שאמורות לגנות אותו מכל תוקף. רק באנגליה חברים.
ואני שואל,מה רע? בתור חובב חוליגנים ובתור אחד שניכנס לחזה חזק בזכות אנטון הנושא הזה פשוט מרתק אותי...זה כול מעניין...
זה חיובי כול עוד זה לא מגיע לאסונות נגיד כמו מוות או פגיעה קשה. לפחות לדעתי ואני לא ממש שפוי אז דעתי כניראה לא טובה :aaa12:
אין שום דבר שלילי בלקרוא את הספרים האלו. זה פחות או יותר כמו שיהודי יקרא את "מיין קאמף" רק מתוך סקרנות ולתפוס את הפרספקטיבה של האדם שאתה בחיים לא תהיה (לא אנלוגיה נכונה לחלוטין, אבל אתם מבינים למה אני מתכוון). רודס, תודה על הלינקים. אבל במצב המרושש שאני נמצא בו היום אני אצטרך קצת לחכות עם המשלוחים. העדיפות הראשונה שלי היא כמובן Cass מכיוון שהספר בעיקר עוסק בווסט האם והאיסט אנד. את השניים האחרים (שנכתבו במשותף עם מרטין קינג ואחד מהם בכלל עוסק ביריבות בין סאות'המפטון לפורטסמות') אני שם בינתיים בהולד...
