אחי אתה עדיין קצת שיכור מחגיגות האליפות זה כדורגל על איזה פילוסופיה אתה מדבר. אני מסתכל על הישגים בקריירה והצלחה במספר מועדונים, קשטן וגרנט עשו את זה ונגעו בהצלחה גם בגיל צעיר יחסית למאמנים, היו בטופ של המאמנים הישראלים לאורך 20+ שנה. לבכר יש עדיין מה לעבור.
אני לא יודע מה בכר עושה בארץ בכלל. לקשטן הייתה פילוסופיית משחק הגנתית. ההתמקדות שלו הייתה על משמעת טקטית ועבודה הגנתית רבה. אצל בכר עושים הגנה דרך לחץ גבוה ואינטנסיבי. קשטן היה מאמן ענק בליגה אין ספק, אבל לא בלבל של בכר. סורי.
הוא הביא לך אליפות אז אתה סוגד לו עכשיו סבבה, יש נתונים יבשים וגם אי אפשר להשוות בין הכדורגל בשנת 2021 לכדורגל בשנת 1998 שלחץ גבוה ואינטנסיבי לא היה בלקסיקון העולמי בכלל עם סוג השחקנים הדומיננטיים שהיו אז בישראל ובעולם בכלל. היום גם רב"ש ורוני לוי יודעים לדרוש לחץ גבוה. קשטן הביא תארים לקבוצות מכל הסוגים, גדולות, קטנות, קבוצות עם פוטנציאל שהפכו אצלו לגדולות, קבוצות גדולות שהיו בשנות בצורת, הצליח באירופה אולי בקמפיין הישראלי הכי מוצלח שיש, בדיעבד גם הקמפיינים שלו בנבחרת לא היו רעים. מאמן שיכול להצליח בכמעט כל קבוצה הוא מאמן גדול, מאמן שבחלק מהקבוצות הצליח בזכות כדורגל התקפי ובחלק בזכות כדורגל הגנתי הוא מאמן לא מקובע שידע לשנות את עצמו עם השנים. ועוד לא דיברנו על גרנט שהגיע לפסגות שאף ישראלי אחר לא יגיע אליהן. אז בכר לקח אליפות אתמול בליגה החצי חובבנית שלנו, וואו. את ההשוואות אליהם נעשה בסוף הקריירה, כרגע הוא לא בלבל שלהם, אולי בלבל של שלמה שרף.
גם אלישע ורוני לוי הביאו. אני תפסתי עד בכר רק מאברם גרנט כמאמן רציני במכבי חיפה. אברם הגיע לפסגה הזו בזכות קשרים. הוא היה מאמן פורמלי בלבד. כל אחד בצ'לסי יגיד לך. אני בוחן עבודה נטו של מאמן.
בסדר אז לפי המדד הזה אני יכול להגיד לך שהשריף הוא אחד המאמנים הכי גדולים שראיתי בישראל. אם המדד הוא סובייקטיבי אז שכל אחד יזרוק את דעתו והיא מקובלת כי אין דרך למדוד אותה, אם הולכים ע"פ הישגים ונתונים יבשים אז בכר עדיין לא בלבל של קשטן וכנראה לא יגיע להישגים של גרנט לעולם.
נעזוב רגע בצד את האליפות אתמול, כמה מאמנים היו עושים עם הפועל באר שבע 3 אליפויות רצופות? גם בקריית שמונה הוא עשה עבודה אדירה. קשה לקרוא לו כרגע המאמן הישראלי הכי טוב בכל הזמנים (למרות שלדעתי הוא בדרך לשם), אבל מבחינת הגיל, הוא שבר כבר אצלנו את כל השיאים שקבע אברהם גרנט לפניו (מבחינת שילוב של גיל והצלחה), וגם מחזיק בשיאים היסטוריים (בהשוואה למאמנים בכל הגילאים) למרות גילו הצעיר.
זה שלדעתי הוא לא GOAT לא אומר שלדעתי הוא גם שלומי דורה, באופן כללי אני חושב שבגלל הרמה הכה נמוכה של מאמנים ישראלים ברק בכר יצטרך גם לצאת החוצה כדי שנדע אם הוא באמת מאמן גדול או פשוט מאמן סביר שמתעלה על הקולגות שלו שהם יותר מורים לספורט מאשר מאמני כדורגל. אגב יש אצלו דפוס קבוע בקריירה, מגיע לקבוצות כמעט מוכנות כלומר כאלה שכבר הצליחו לפניו, קרה בק"ש, קרה בב"ש וקרה עכשיו בחיפה. אם הוא לוקח בעונה הבאה קבוצות מתות כמו הפועל ת"א או בית"ר הוא גם יהפוך שם להצלחה מסחררת, לא יודע? לכן אפילו ההשוואות לקשטן בעיני לא רציניות, אליפות היסטורית עם כפ"ס ובית"ר, גביע עם לוד, אליפות עם בית"ר כעולה חדשה, דאבל עם הפועל אחרי יותר מעשור. גם גרנט שבר בצורת לא קלה עם מכבי ת"א ומכבי חיפה. גם רוני לוי בגיל צעיר היה מאמן מאוד מצליח, היום הוא קריקטורה, אם רוצים לשפוט את בכר במבחן ההיסטוריה נחכה לסוף הקריירה שלו.
דרור קשטן זכה בארבע אליפויות למשל עד גיל 52, לא רע, כולל אחת מטורפת בהפועל כפר סבא. עד אז היו לה שני גביעים וזהו-זה. אני חושב שברמת הסנסצייה אז האליפות ההיא וכמובן של רן בן שמעון בק"ש למשל הן הפתעות הענק. הפועל חיפה הייתה קבוצה עם כיס עמוק בתקופת רובי שפירא ועדיין זו אליפות ראשונה מצד אלי גוטמן, סתם דוגמא. מה שכן מה שציינת פה - אברם גרנט הגיע לסגל של גלאקטיקוס במכבי חיפה על אף שבע השנים הרעות. עם בניון שהיה השחקן הכי טוב בארץ, יעקובו, פראליה וז'וטאוטאס, באדיר, בנאדו, כוכבים בכל עמדה. הם תמיד היו ליד וזה היה צריך לקרות משהו. אם גרנט מדד ההשוואה הרי שמה שעשה בצ'לסי לא רלוונטי אלא עדיף להסתכל על ההישגים בליגה בלבד. בנבחרת קמפיין יורו 2004 היה עלוב. זה התאזן ובגדול עם 2006 שזה פעם ב-20 שנה. בחזרה לבכר, הייתי מפריד למשל בין מה שקרה בק"ש לבין ההישגים במכבי חיפה ובהפועל באר שבע. מה גם שבירוק אנחנו מדברים רק על עונה אחת וצריך לשמור על יציבות כמובן. אבל כן זה ברור שיש לו הכל - כריזמה, יכולת להוציא משחקנים את המקסימום, גיוון שיטות גם אם במקור הוא עקשן, שחקנים יתאבדו עבורו ועוד. רוני לוי הצליח בקבוצה אחת אלא אם כן אנחנו מדברים על בניית משחק הגנה הירואי בבית"ר ירושלים והשארתה בליגה כך שבכר עקף אותו מזמן בסיבוב. הוא גם נראה לי מאמן יותר מודרני שמתאים את עצמו.
האמת שהיא לא היתה כזאת מטורפת. לכפר סבא היה סגל מאד חזק, שחקני בית שנחשבים עד היום לאגדות בעיר, גם זכו בשני גביעים עם שלמה. מה שבאמת היה מטורף זה ששנה אחרי שזכו באליפות הם ירדו ליגה.
האליפות של בכר במכבי חיפה זו אליפות של ווינר, הוא גרם לכולם להאמין שזה אפשרי לזכות באליפות אחרי 10 שנים של כשלונות. מקצועית הוא לא עשה העונה דברים מדהימים. גם הוא אמר אתמול שהוא קיבל מבלבול בסיס טוב ומה שהוא היה צריך לעשות זה שיפוצים קטנים ובעיקר לחזק מנטלית את הקבוצה.
דרור קשטן מאמן אדיר בעיני. כרגע לפחות הכי גדול שהיה כאן (מבחינתי). ועדין, להגיד גביע עם הפועל לוד או אליפות עם הפועל כפר סבא נשמע היום הישג חסר תקדים, אבל צריך לזכור שזה התרחש בשנות ה-80, לפני כניסת הכסף הגדול, לפני כניסת הזרים לכדורגל הישראלי, כשההצלחה התבססה הרבה מאוד על שחקני הבית שגידלת ולכן היה פשוט הרבה יותר לקבוצות בסדר הגודל של כפר סבא לזכות בתארים. באותם שנים למשל מכבי נתניה זכתה באליפות שנתיים לפני כפר סבא ושנה אחריה, גם בני יהודה זכתה באליפות כמה שנים לאחר מכן. אותה כפר סבא אגב בשנים שקדמו לקשטן זכתה פעמיים בגביע המדינה. גם הגביע עם לוד נשמע חסר תקדים, אבל חוץ מכפר סבא שזכתה בגביע פעמיים באותה תקופה לפני ואחרי קשטן הייתה גם את הפועל יהוד שזכתה בגביע שנתיים קודם, ואת בני יהודה, כלומר היה קל יותר לזכות בתארים באותם שנים עם קבוצות בסדר הגודל הזה. היום עם הכסף הגדול הסיפור אחר לגמרי, והקושי הוא אחר לגמרי. לטעמי, לקחת 3 אליפויות רצופות עם הפועל באר שבע מול מכבי תל אביב של זהבי בעונה הראשונה, וגם לאחר מכן מול מועדון עם תקציבים של 120 או 130 או 140 מיליון, זה כמו שטוטנהאם תקח 3 אליפויות רצופות באנגליה או שלברקוזן תקח 3 אליפויות רצופות בגרמניה, משהו מאוד יוצא דופן לאור פערי התקציב, ולא דיברנו על העובדה שלהפועל באר שבע היה קוף על הגב של 40 שנה בלי אליפות, שזה כמו נצח במונחי כדורגל. נכון שבזכות שרצקי קריית שמונה הפכה לחברה קבועה בצמרת של הכדורגל הישראלי, ועדין גם שם עשה אחלה עבודה. ואפרופו הביטוי "הצליחו לפניו בבאר שבע", הוא בקריית שמונה, עם תקציב קטן מבאר שבע, עם סגל פחות איכות משל אלישע, הדיח את באר שבע בחצי הגמר בדרך לזכייה בגביע עם קריית שמונה, ועונה לאחר מכן גם סיים במקום השני לפני באר שבע של אלישע. כלומר לא הייתה הצלחה אמיתית בבאר שבע לפניו, והוא בשנתיים בקריית שמונה גבר על אלישע והתקציב והסגל העודף בבאר שבע. גם במכבי חיפה, להגיד שסגנות ודו ספרתי ממכבי תל אביב זאת הצלחה? לא חושב. במכבי חיפה הצלחה זאת אליפות, ובלבול לא עשה את זה, וברק כן. בכל אליפות אם מחפשים חזק אפשר למצוא קשר למאמן הקודם שהיה לקבוצה, בשחקנים כאלה ואחרים וכיוצא בזה. אבל אני לא חושב שיש קשר בין ברק לקבוצות של אלישע או בלבול שהיו לפניו. לא בסגנון הכדורגל, לא באיכות התוצאות, לא בדרך, לא בפילוסופיית המשחק. גם בשחקנים עצמם, זה קל להגיד שברק הגיע לקבוצה שיש בה את מליקסון נניח. אבל מישהו זוכר שמליקסון תחת אלישע נתן עונה איומה עד כדי כך שהיו אוהדים שלנו בפורום הזה שכבר דיברו על זה שאולי הוא צריך לעזוב? מישהו זוכר את הביקורת על שיתוף הפעולה בין אוגו להובאן תחת אלישע לעומת שיתוף הפעולה המושלם תחת ברק אחרי שעבר לשלושה קשרים עם ראדי והפך את אוגו לאחורי מהשלושה? מישהו זוכר איך אבו פאני נזרק לחדרה פעמיים על ידי בלבול לעומת ברק שהפך אותו לשחקן מרכזי בחיפה? מישהו זוכר איך סאן מנחם נראה לפני בכר ואחריו? כל ההצלחות של ברק בכר הם קודם כל שלו ובזכות עצמו, כי הוא לא הגיע לבאיירן אחרי טראבל כמו פפ, אלא הגיע למועדונים שנכשלו במטרות שהציבו להם, והוא קודם כל עשה שינויים בעצמו וקידם שחקנים כדי להגיע למטרות, וזה כמובן חוץ משינוי הטקטיקה, הגישה למשחקים, הכדורגל, המנטליות וכל יתר הדברים שהוא הביא לקבוצות שלו.
