מכבי חיפה זה המועדון הכי לחוץ בארץ, שכטר בעצמו אמר שהוא הרגיש שם כמו בכיתת יורים. בבית׳ר כל האווירה הטובה והצחוקים הכניסו אותו לעניינים. בחיפה אין צחוקים, אתה נותן 2 משחקים לא טובים וכורתים לך את הראש, זה הקהל, זה התקשורת המקומית, זה סיפור שלם. במכבי היה לו אפילו יותר קל כי מראש הבהירו לו שלא מצפים ממנו ל-15 גולים ומעלה כל העונה.
לא אמרתי זה נגד חיפה או בעד שכטר(לא שיש לי משהו נגדו, דווקא בחור חביב) אלא ציינתי עובדה, יש כאלה שיכולים להתמודד עם הלחץ של חיפה ויש כאלה שלא.
ורק לפני שבוע שלומי אזולאי החלוץ(ששיחק בחיפה) אמר שבית"ר זה המועדון הכי לחוץ בארץ, ואני מניח שתמצא מישהו שאמר אמירה דומה על כל אחד מהמועדונים הגדולים. זה בעיקר עניין של תקופות בעיניי, בעשור הקודם כנראה שמכבי תל אביב היו המועדון הכי לחוץ בארץ כי הם היו במצב די זהה לשל מכבי חיפה בעשור הנוכחי(שנה אחרי שנה מתחילים עם ים של ציפיות ונכשלים).
בחרתי בקטן. בוזגלו ויצחקי היו ההתלבטויות האחרות בגלל הכישרון הטכני, אבל יניב קטן היה שחקן יותר חזק מהם בפן הפיזי והמנטלי לדעתי ולכן גם התקרה שלו הייתה יותר גבוהה. מצד שני, קשה לקרוא לרוב החבר'ה האלה "ליגיונרים" מאחר ולא הייתה להם קריירה אמיתית בחו"ל.
שכטר זה שחקן של ביטחון, אתה רוצה לקבל ממנו את המיטב תן לו את ההרגשה שהוא השחקן המוביל שלך בהתקפה ורוץ איתו גם שהוא שבוע-שבועיים לא טוב, בבית"ר והפועל זה היה כך בעיקר בזכות טביב כנראה ובחיפה הוא היה עוד חלוץ יחד עם עוד 5-6 חלוצים על 2 עמדות בהתקפה ואם לא כבש מחזור-שניים הוא מצא את עצמו על הספסל ונראה כמו הצרות שלי, וזה גם מה שהוא אומר. אפשר לייחס את זה ללחץ או לאופי חלש אבל צריך לזכור שחיפה באותן שנים הייתה קבוצה לא מצליחה, חלק מבניה נכונה של סגל זה לבנות היררכיה נכונה בעמדות מסוימות. זה מתקשר גם לסיבה שישראלים מסוימים לא הצליחו בחו"ל, לעשות את השינוי המנטאלי בראש מלהיות השחקן מספר 1 או 2 בסגל לשחקן שהוא אולי 13-14 בחשיבות זה לא קל ולפעמים גם לא אפשרי.
אבחנה ממש נכונה. הנה עכשיו עוואד יצא לחו"ל אחרי שלא רצה להתחרות במכבי חיפה. פלא שיש כבר דיבורים על החזרה שלו בינואר. כנ"ל גאדיר בזמנו.
ומצד שני חלק גדול מאותם נכשלים - אם היו בוחרים בליגה בלגית/הולנדית/שוייצרית יכול להיות שכל הדיבור עליהם היה שונה. לחילופין ייתכן שאם ברדה ורפאלוב היו הולכים לפרייבורג ולא לבלגיה - הם היו חוזרים לארץ מהר מאוד ונמצאים פה ברשימה.
ההתלבטות שלי הייתה בין קטן,לאיציק זוהר. הלכתי על זוהר,כי מבחינת כישרון ויכולת פיזית הוא היה בכמה רמות מעל הליגה הישראלית,היה לו פאקינג הכול כולל פיזיות .שחקן אירופאי לכול דבר (להבדיל מנימני,ורמוט או קטן,שדי ברור שהם כוכבי על אבל התקרה שלהם היא בליגת העל), הבעיה שלו זה האופי המחורבן שלו שדופק אותו עד היום. בוזגלו לא באמת נכשל,כי הוא לא באמת שיחק,ורוב הזמן היה פצוע שם. גם את שכטר לא הייתי מגדיר כנכשל, עשה סיבוב יפה באירופה.
גם מאצילי לא היו הרבה ציפיות. הדיבור היה שאין לו מה להפסיד ומקסימום לא יצליח יש לו לאן לחזור. לא חושב שמישהו בנה על זה שהוא יהיה חיים רביבו. אני מדבר על ספרד כמובן, קפריסין זאת סוגיה אחרת ולא ממש קשורה לדיון.
לא יודע, אחרי שכשל בספרד פה בפורום אהבו לספר ש"הוא עשה בחירה לא נכונה" ושלל התירוצים המוכרים לכשלון הלגיונר. כאילו שאם היה בוחר בססאולו או במיינץ אז הוא היה מצליח. את אותו תירוץ נתנו גם לעטר ("בחירת קבוצה לא נכונה").
לא יודע לגבי רפאלוב, ברדה עוד מקבוצת הנוער היה חזק מאוד מנטלית ותמיד דיברנו על זה שהוא מגיע יותר רחוק מהכישרון שלו בגלל העבודה הקשה שלו (בקבוצת הנוער אלעד בונפלד היה בכלל זה שסימנו ככישרון הגדול). רון עמיקם גם כתב על זה בעבר, כשהגיע לבלגיה לעשות כתבה על הלגיונרים הרבים שם כולם נתנו לו רושם כאילו הם הולכים להיות שם באופן זמני, חוץ מברדה שמהרגע הראשון נתן לו רושם שמבחינה מנטלית הוא חזק הרבה יותר ושהוא הגיע לשם כדי להצליח ולהישאר.
בסדר, עדיין להגיד שהוא היה מצליח/נכשל בליגה גדולה זו ספקולציה בלבד. הנקודה היא שברדה ורפאלוב נניח נחשבים ללגיונרים מוצלחים, בעוד ששכטר וקטן למשל נחשבים לגיונרים כושלים. אבל חייבים להביא בחשבון את רמת הליגה אליה אתה יוצא. אני לא יודע אם קטן לא היה נחשב לאיזה לגיונר מוצלח אם היה יוצא לשחק בברוז' נניח בקיץ 2003 לצורך העניין. אני גם לא יודע אם אלירן עטר לא היה נחשב ללגיונר מוצלח אם היה יוצא בקיץ 2013 לויטסה ולא לריימס.
קטן בפודקאסט אמר שעוד בשבוע הראשון בווסטהאם הוא דיבר עם האנשים בחיפה על מה היה באותו שבוע באימונים בחיפה, וכבר בשבוע השני הוא החליט שהוא לא נשאר והודיע לאבא שלו שידבר עם שחר על חזרה בינואר. כלומר זאת לא הרמה אלא עצם היציאה מחו״ל או העזיבה מחיפה שהייתה קשה לו. הוא גם ויתר על הצעה גדולה הרבה יותר מבית״ר כשחזר כדי לחזור לחיפה, החליט לפרוש בגיל 33 כשחיפה אמרו לו שהוא צריך לעזוב למרות שהיה יכול לשחק בקבוצות אחרות. הפודקאסט עצמו אגב נערך בחיפה כי קטן אמר שהוא לא נוסע לתל אביב וגם אמר שיותר על תוכניות שהציעו לו בערוץ הספורט בגלל הנסיעה למרכז. לא אמרתי שברדה היה מצליח באיטליה, ספרד או אנגליה, אבל מצד שני גם לא היה חוזר לישראל, היה מחפש קבוצה באירופה שמתאימה למידות שלו, ברדה שונה מאוד באופי שלו מהשחקן הישראלי הממוצע.
