נימני! הפער בין איך שהוא נתפס פה לבין איך שנתפס באירופה... פאקינג תואר "השחקן הכושל של העונה על שם אבי נימני" במועדון ששיחק בו קטן אכזבה כי היו לו באמת הנתונים אבל מנטאלית כנראה לא היה לו את זה. הוא היה רגיל להיות יקיר המערכת ויהלום של המועדון (סומן מגיל מאוד מאוד צעיר בחיפה) וללכת למדינה זרה שהוא NOBODY שם כנראה לא היה בשבילו. יצחקי מצד אחד היה באמת כישרון גדול מאוד. קצת אנדרייטד אפילו הייתי אומר ואלמלא פציעות אני חושב שהיה נחשב מספר אחד בדור הזה ולא זהבי. אבל בזמן שזהבי עובד מאוד קשה, יצחקי לא יכול למצוא את המילה מקצוענות גם במילון. היה יותר חשוב לו להעמיס עם אייל גולן והג'מעה במועדונים בנמל ולא להצטיין על הדשא. אז הוא יכול להיחשב גם, אבל כאמור הוא אפילו נתן סיבוב מוצלח בבלגיה לפני שהחליט שפה בארץ יותר קל לו להעמיס. שכטר וורמוט פלופים גדולים. להגיד שהגיעו לליגות קשות זה תירוץ, מי שאשכרה ראה אותם משחקים (עם דגש על שכטר) היה רואה משהו מביך לחלוטין. שכטר בסוונזי היה מהמביכים שראיתי בליגה האנגלית איי פעם. אבל אני לא חושב שאפשר להתייחס אליהם כהכי מאכזבים (פייר אני לא חושב שהיו מהם גם יותר מדי ציפיות). טב"ח בהחלט פוטנציאל להיחשב ללגיונר הכי כושל. אני אישית לא ציפיתי ממנו להצליח כי חוץ ממהירות לא היה לו כלום (וגם היא לא ברמה יוצאת דופן לאירופה). שחקן טיפש שאפילו את הנתונים המצוינים שלו התקשה להביא לידי ביטוי בליגה פח כמו הישראלית. בוזגלו אולי. כי יצא בגיל צעיר לפני שיכל לשקוע ב"בינוניות" הישראלית. אתלט לא רע, טכניקה מצוינת, שחקן חכם. היה יכול לעשות הרבה יותר. את סיני אני לא זוכר אז לא יכול להתייחס. חרזי, עטר, אצילי וכאלה - הם לא מספיק חשובים בכלל בשביל להזכיר אותם ברשימה הזאת לטעמי.
בוזגלו יצא כדי לברוח מכל כלי התקשורת והאוהדים בארץ, הגיע למכבי תל אביב בסכום עתק והתקשה לסחוב את המועדון על הגב שלו, זה לא שהוא רצה לנטוש "את הבינוניות", הוא היה חייב להתנקות. לגבי שכטר, זה העניין שבהפועל ת"א לא היו את ה'שבועיים-שלושה לא טובים', הוא כבש שער בכורה בליגה אמנם רק במחזור הרביעי נגד מכבי חיפה אבל הבריק כבר באירופה ונתן שואו שבוע אחר שבוע. כשחזר לישראל אחרי הסיבוב הקצר הוא גם כן היה באנקר בהרכב והראה ניצוצות אבל הכדור לא נכנס לו ואפשר לזכור את המשחק בטדי נגד בית"ר שכל השער היה פתוח והוא בעט על אריאל הרוש ובסוף הפסדנו 1:0. כנראה שאז כל סימני השאלה והבעיות הכלכליות גם השפיעו עליו ורמזו לו שהוא בדרך החוצה (למרות שמצד שני דמארי תפקד נפלא). טוב לשני הצדדים שיניב קטן לא הלך לבית"ר ירושלים אבל קטן נחשב לסמל הכישלון של מכבי חיפה בליגה בשנתיים האלה של המקום החמישי עם רוני לוי, צריך להזכיר את זה.
לא ידעתי שקטן הוא סמל הכישלון במכבי חיפה, אבל גם לא ברור לי איך זה קשור לדיון על ההצלחה (כישלון) שלו כליגיונר...
הזכירו פה את קיץ 2007 או משהו כזה, בימים בהם העיתון עוד היה מספק את הכותרות, אירוע שהיה יכול להיות רגע מכונן בקריירה שלו, אבל סליחה אם פגעתי ברגשותייך ואולי ברדיו חיפה גם לא ממש יאהבו את מה שכתבתי. יניב קטן תרם 24 שערי ליגה בין 2006/07 ועד 2009/10, הוא גם בעט פנדלים פה ושם. איתי שכטר כבש כמעט את אותה הכמות (22), בעונה אחת, ועדיין זה לא הפריע לאף אחד להחשיבו בקלות כאחד משחקני ההתקפה הטובים בישראל. נכון שהוא ירד לעמדה אחורית יותר אבל אלה מספרים שלא מניחים את הדעת. לגבי ברק יצחקי הדבר מה שיכול לשמש להגנתו אלה הסכומים המאוד גבוהים שקיבל מגאיידמאק ועל החיבור שלו לבית"ר מיותר להרחיב, הוא גם חלם כנראה על ליגת האלופות אבל בהתחשב בדירוג וכל זה כנראה שזה היה לא ריאלי. https://www.ynet.co.il/PicServer/050602/203276/santa_m.Xxx מה איתו, זוכרים אותו? אילן בכר האגדי. הרשים במסע של הפועל ת"א ברבע גמר גביע אופ"א ובאמת הציג יכולת התקפית מעולה גם נגד יריבות חזקות, קיבל חוזה בעולה החדשה בספרד יחד עם יוסי בניון ו...
צריכים להזכיר שאבי נימני הגיע לאתלטיקו מדריד שלקחה דאבל, קבוצה סופר איכותית. זה כמו שערן זהבי ילך לבאיירן מינכן ויכשל, קשה להגיד על שחקן ישראלי שלא מצליח בקבוצה באיכות כזאת כישלון. גם אני לא החזקתי מבן חיים יותר מידי ותמיד חשבתי שהוא נופח הרבה מעבר לאיכויות שלו, אבל הוא בניגוד לנימני הלך לליגה בדרג שלנו פלוס מינוס, גם אם ליגה קצת חזקה יותר, ובליגה כזאת להיכנס לרשימה כאחד משחקני הרכש הכי גדולים בהיסטוריה זאת באמת יוצא דופן.
חד משמעית שניהם עדיין היו כושלים. בנוגע לנימני אולי זה היה אחרת. Sent from my SM-G973F using Tapatalk
לא יודע עד כמה טל בן חיים הוא בלוף. כן היה מחדל ענקי של קבוצה גדולה שעושה רכש כה יקר בוודאות בלי סקאוטינג רציני, כי כאן למשל, שאנו לא אנשי מקצוע, היה קונצנזוס שאין לו את המנטליות להצליח מעבר לים.
לא פגעת ברגשותיי דור, הכל בסדר. פשוט לא ידעתי שקטן הוא סמל הכישלון. מבחינתי זה חד משמעית שחר ורוני לוי. לא שקטן היה טוב, הוא לרוב היה רע מאוד בתקופה הזאת, פשוט הוא לא נתפס בעיניי כסמל הכישלון. אבי נימני אשכרה נחשב בקבוצה שהיה בה לשחקן הכי גרוע. בהתחשב באיך שנתפס פה, זה וואחד כישלון. אבי נימני נחשב פה כאחד הגדולים, אולי גדול שחקני מכבי ת"א בכל הזמנים. את טב"ח אף אחד לא יזכור עוד 10 שנים. לגבי טב"ח, אולי היה קונצנזוס בפורום (לא בטוח בכלל) אבל היחס כלפיו בתקשורת לא היה כאילו אין לו מה לחפש באירופה ואפילו להיפך לדעתי.
מאז שהפועל חדרה בליגת העל, גיליתי שתפקידה של התקשורת הוא להאדיר ולנפח הצלחות כדי שהריסוק יהיה בעל ערך תקשורתי ולהפך, חדרה הפסידה להפועל ת״א, מכבי חיפה, ביתר וקש הוציאה ממנה תיקו דקה 90, אז פתאום לחץ ופאניקה ופתיחה רעה. אני דווקא כן זוכר קונצנזוס, דיברנו כאן על הגיל המאוחר, חוסר העקביות גם בארץ, המספרים היבשים הדי עייפים בקבוצות צמרת בארץ, פשוט שחקן טיפש ולא מספיק איכותי.
אם הוא היה נרכש ברבע מהמחיר ומשחק קצת יותר אז אולי הוא לא היה בראש הרשימה אבל בהתחשב בכל המספרים שהיו שם אז כן טל בן חיים מועמד לגיטימי לאוסקר המפוקפק שחילקנו כאן. לגבי היכולת שלו בארץ - הוא היה בסדר גמור בהפועל ת"א, מאוד מסוכן וכבש שערים חשובים, במכבי לא הצליח כצפוי לרשת את תפקיד הכוכב אחרי שזהבי הלך, בעונה האחרונה שלו פתח נהדר והיה על גג העולם אחרי ה-0:5 בדרבי אבל הייתה לו בצורת. היתרון שלו הוא הפיזיות והיה ברור שבצ'כיה זה יצמצם כי הרמה שם שונה מליגת העל. המסירות שלו לא יוצאת דופן וגם המספרים שלו לא מדהימים ביחס לכך שהיה שחקן הרכב די קבוע בקבוצת צמרת. הוא עשה נכון כשעזב כי מיצה את עצמו במכבי והגיעה הצעה ממועדון פאר יחסית.
