ואני לא כל כך מאשים אותו. אין במשחק שלנו רבע גרם של נסיון להקל על חיים של שחקן בוקס טו בוקס עם איכויות כמו שלו. הזכירו פה את ג׳רארד ששיחק בקבוצות ליברפוליות אפורות ועלובות בהרבה אבל אני זוכר איך גם בקבוצות האלה ליברפול הייתה חיה על האפשרות לספק לגרארד את היכולת למסור קדימה ואז בנגיעה להשאיר לו שטח להצטרפות וכשהוא עם המהירותה הכוח פריצה והטכניקה בבעיטה היה פשוט מספק 8-10 שערים בעונה שהם העתק מושלם של תרגיל שעבד פעם אחר פעם. ליברפול האפורה ידעה לעבוד בשביל עילוי כמו ג׳רארד גם כששחקנים אפורים קישטו את ההרכב. חוץ מזה שהקישור ידע להוריד ממנו יפה את העול ההגנתי משהו שאנחו בכלל לא עושים עם פוגבה ועם כל הכבוד לזריקות זין שלו(איזה שחקן לא היה זורק זין ככה וכשהקבוצה שנתיים לא מצליחה להתרומם באמת). האירוניה פה זה שמוריניו מבין כל השחקנים בחר בחודש האחרון ללכת למלחמה חזיתית עם הכוכב הכי גדול וצבעוני שלו. ההיסטוריה די מלמדת ששחקנים כאלה בדרך כלל לא סולחים ולא שוכחים. קצת מצחיק אם זה השחקן שיגרום בסוף לזה שיחפפו אותו מכאן.
אני לא מבין למה אתם מזכירים את ג'ררארד בכלל. מישהו שבאמת ראה את ג'ררארד בהמון משחקים יכול להגיד ברצינות שפוגבה קרוב לרמה שלו? זה לא כוחות. ג'ררארד היה קשר נדיר. היה לו הכל מהכל כולל עבודה קשה ויציבות ברמה מגיל מאוד צעיר. גם ורסטיליות נדירה, הוא יכל לשחק בכל התפקידים שקיימים בקישור. פוגבה אחלה שחקן, אפשר להמשיך לדון עליו, פשוט להפסיק להזכיר את ג'ררארד. זה סתם עושה עוול לפוגבה להציב בפניו סטנדרטים כאלה. עם ג'ררארד השנה ולמרות מוריניו, מנ יו צמודה לסיטי.
פוגבה היה צריך להיות ביונייטד לכל הפחות מה שיא יא טורה (בשיאו) היה עבור סיטי. קשר עם יכולות אתלטיות וטכניות אדירות שמבקיע באופן קבוע בדאבל פיגרס. מניח שעם מאמן אחר זה גם היה קורה ללא יותר מדי בעיות (כמו שראינו תחת אלגרי). זה גם למה הכישלון לא מפתיע במיוחד. לטעמי העמדה האופטימאלית שלו צריכה להיות 50:50 בצד השמאלי של מרכז השדה, כאשר יש מנהל משחק מאחוריו וקשר מרכז-ימני נוסף עם אוריינטציה יחסית הגנתית לצידו. אהבתי לראות אותו מאוד דוהר בהתקפות המעבר של יובנטוס עם נטייה לעבוד באגף השמאלי עם אברה.
