@Clichy לפני הממשלה הקודמת הייתי מסכים עם 'כל אחד מסיבותיו שלו', אבל עכשיו אני כבר לא מסוגל. לפיד ב2013, ליברמן ב2015, גנץ ב2020 - כל אחד מהם ניסה לקדם דברים שחשובים לו תחת נתניהו ולא הצליח. באף אחד מהמקריים לא מדובר במשהו שנתניהו מתנגד לו מהותית (בדרך כלל אפילו מדובר במהלכים שנתניהו תמך בהם בעבר). תמיד חשבתי שהפתרון הוא להקים ממשלה עם נתניהו וככה לכפות עליו לממש את האידאולוגיה מתוך הממשלה, אבל זה פשוט לא עובד. בנט הצטרף לגנץ-ליברמן-ולפיד שלא הצליחו לעשות שינוי דרמטי, ובימין החרד"לי ביבי משתמש וזורק (למקרה שמישהו זוכר את כצל'ה). במבחן הנושאים שבקונצנזוס אני חושב שהממשלה האחרונה הראתה שבהחלט יש פוטנציאל.
@Clichy אם אפשר היה לתת לייק כפול להודעה שלך, הייתי נותן, אבל לגבי הפסקה השנייה שלך יש בעיה. בהחלט ההבדלים בין הליכוד, כחול לבן, יש עתיד ותקווה חדשה הם מינוריים, אבל יש כרגע פקק של אישים בצמרת שחושבים שמגיע להם יותר. אני לא רואה איך מצליחים לכנס לרשימה אחת או גג שתיים, את נתניהו, סער, לפיד וגנץ ואת הרשימות שלהם מבלי לעשות רוטציה בין רביעיות בכל תיק ממשלתי. אני לא רואה את זה קורה מבלי החלפה של כל הח"כים. רוצה להעלות נקודה נוספת: צריך לעשות חלוקת כוחות בין הרשויות. מצד אחד הקואליציה היא למעשה נובעת מהממשלה ודורסת את הרשות המחוקקת. הרשות השופטת על סמך זה יכולה להתערב בכל תהליך חקיקה, כולל חוקי יסוד. אני לא יודע אם החוק הנורווגי הוא הפיתרון, אבל זוהי התחלה מסוימת.
הנורווגי הנוכחי הוא לא פתרון, כי מטרתו היא הפוכה מאשר הפרדת רשויות. זאת בעצם הדרך היחידה בה הממשלה יכולה לפטר ח"כ, כמו שקרה עם כהנא ואיזה מורד מימינה.
הפרדה כזו צריכה להתבצע ברמה הרבה יותר רצינית ממה שהנורווגי מציע. אם יש תקופת צינון בין צה"ל לבין הכנסת - באותה מידה צריך תקופת צינון בין ממשלה לבין כנסת לבין בית משפט. תפקידים שונים, אנשים שונים, ומעברים בין לבין רק אחרי תקופת צינון רצינית ולא כתמרון פוליטי.
התקופת צינון בין צה"ל והכנסת לא נקבעה כי חשבו שזה רעיון טוב אלא כי רצו לתקוע את גבי אשכנזי שלא יתחרה בהם.
ביהדות התורה יותר ויותר אומרים ש'אם אין 61 - נחשוב על ממשלה אחרת'. בעיקר בצד של דגל ולא רק. (אגב, בצד של אגודה ליצמן כזכור פרש והוחלף בבחור בשם גולדקנופף. מי יודע מה דעתו בנושא ביבי). זה יוצר אפשרות תאורטית לממשלת רוטציה בין גוש גנץ (עם סער, בנט, ג) לבין גוש לפיד (ליברמן, עבודה, מרצ, רעמ). לא ברור כמה דגל יהיו בתוך ג, לא ברור כמה אגודה יבואו עם דגל, לא ברור כמה שס יבואו עם ג - ובכל זאת האפשרות קיימת. וכן, ליברמן אמר שלא ישב עם חרדים והחרדים לכאורה שורפים את לפיד. אלה כמובן דיבורי לפני-בחירות ולא אחרי-בחירות. אם זה יקרה - והאמת שגם עצם האפשרות - זה אומר שהמשחק הפוליטי של גנץ בשנתיים האחרונות לא היה נאיבי בכלל. (כמובן שממשלה כזו תהיה מסוכנת מאוד מבחינה כלכלית)
אין ספק שמה שלא עבד במשך שנה עכשיו יעבוד בהמשך. נו באמת. לכל החרא הזה שהרכיבו יכניסו גם את החרדים. זה בטוח יעבוד. לא יקרה.
לא יודע. אולי מתחילים את המו"מ שלהם עם ביבי כבר עכשיו. שוב גם אם ילכו על זה אתה בעצם מקבל את הממשלה היוצאת שגם כך לא הסתדרה+חרדים כתוספת. זה טירוף שלא יחזיק מעמד אפילו שנה גם אם זה לא יכלול את רעמ(ומבחינת מספרים אין סרט כזה כרגע). קשה לי להאמין שהחרדים ישרפו את השותפת החזקה עם הליכוד בשביל משהו כל כך שברירי וקצר.
הדיווח של סגל הערב קצת יותר הגיוני: "למה מתכוונים החרדים כשהם מדברים על אפשרויות אחרות אחרי הבחירות? * הרי אין להם באמת קואליציה עם לפיד ליברמן וקריב שנואי נפשם * מצד שני לא רוצים ללכת לאופוזיציה * מצד שלישי לא רוצים לשרוף גשרים עם הליכודניקים כמו שעשו בנט ושקד התוצאה, לפי גורמים בכירים (מאוד) אצל החרדים: אם לא יהיו 61, ממשלת ימין-גנץ בראשות גנץ כשנתניהו חליפי." מה שנקרא תוכנית ב'.
@italiano זה יותר סביר, אבל שוב גבולי מספרית. לא יודע כמה מחברי הכנסת של גנץ יסכימו לזה ובאיזה מחירים, זה יעלה לסמוטריץ ביוקר וכנראה ישאיר את בן גביר בחוץ, ועדיין יהיה קשוח מאוד. אולי גנץ יכנס עם ימינה/סער ואז זה יהיה מאוזן יותר. ודה-פקטו זה אומר לחזור לממשלה הקודמת, פשוט כשהרוטציה כן מתבצעת.
ביבי לא יסכים לשום ממשלה שהוא לא הראשון בה. אני לא רואה תסריט שבו לגנץ (עם נניח 7-8 מנדטים) ייתנו להיות ראש ממשלה לפני ביבי.
אם האלטרנטיבה היא הממשלה הנוכחית+חרדים (בין אם רק דגל, או גם עם אגודה או גם עם שס) - הליכוד לא יתקפל לדעתך? מה שכן - סביר להניח שאם הליכוד יסרב ותקום ממשלת גנץ-לפיד, אז שאלת 'מי ראשון' תהיה משעשעת כי לכאורה מתאים שלפיד (כי הוא כבר יהיה רהמ) אבל לא בטוח כמה גנץ יסכים להיות שוב 'החיליפי', גם אם תחת לפיד זה כנראה יצא לפועל.
