אני באופן אישי נגד פסקת ההתגברות אלא בעד חוק יסוד הפרדת רשויות מורחב הרבה יותר, אבל בהינתן שנתניהו פחדן כרגיל ומנסה למרוח את כולם ( לפי הדיבורים בימים האחרונים שהוא לא רוצה שיהיו קווי יסוד לממשלה הבאה ) , אז פסקת התגברות ברוב של 61 זו לפחות התחלה בכיוון נכון . למה ברוב של 61 ?? למה לא ? הכנסת זה המקום שבו עוברים חוקים ורוב של 61 בעד פסקת ההתגברות זה בהחלט רוב לגיטימי להעברת חוקים וגם חוקי יסוד. אגב, הבעיה בפסקת ההתגברות שהיא נותנת למעשה תוקף חוקי לבג"צ לפסול חוקים . מצד שני החוק גם ככה לא מעניין את שופטי בג"ץ וגם בלי פסקת ההתגברות הם פסלו חוקים של הכנסת . מעבר לפסקת ההתגברות יש כל כך הרבה חוקים חשובים שחייבים לעבור כמה שיותר מהר, אני סומך על בן גביר ובמיוחד על סמוטריץ' שלא יתנו לנתניהו למרוח אותם וילחצו אותו כפי שהבטיחו לבוחרים שלהם .
פסקת התגברות ברוב של 61 זאת השפלה של בג"ץ. כי אחרי שהוא יפסול החלטה של הכנסת, כל מה שעל הקואליציה לעשות זה לדאוג לנוכחות של חבריה במליאה. בלי דיון נוסף, בלי גיוס תומכים נוספים. עניין טכני בלבד.
א) אני דיברתי על פסקת התגברות גורפת - כלומר על כל החלטה של בגצ הכנסת תוכל להתגבר (כלומר לא רק חקיקה - גם החלטות מנהליות לכאורה). ב) המצב הנוכחי רחוק מאידיאלי, אבל ברוב של 61 איזו ביקורת שיפוטית כלשהי יש על חוקים?
מצויין, ככה עובדת דמוקרטיה. התפקיד של הכנסת הוא להעביר חוקים על פי מנדט שקיבלו מהציבור הישראלי . ההחלטות של בג"ץ הן החלטות פוליטיות כפי שהוכח בשנים האחרונות או ליתר דיוק ב 20 השנים האחרונות מאז שלימין יש רוב בכנסת, אז התפקיד של הפוליטיקאים שנבחרו להתגבר על ההחלטות הפוליטיות בהחלטות פוליטיות שלהן יש רוב לעומת החלטות בג"ץ. שוב.. פסקת ההתגברות היא לא חזות הכול ויש עוד הרבה דברים לטפל בהם בכל מה שקשור לבג"צ ( למשל זכות העמידה, שינוי בחירת השופטים וחוק היועמשים )
@רוברטו באגיו31 לא, חלק מהדמוקרטיה היא גם שיש איזושהי ביקורת על חוקים שהכנסת מחוקקת (לגבי מי יבקר זה דיון אחר). שוב אני לא נכנס לגבי תחומי האחריות של בגצ כן/לא, אלא באופן כללי על השאלה של בקרה כלשהי על חקיקת חוקים. להגיד שדמוקרטיה מסתכמת בלחוקק חוקים לפי הרוב שבה נבחרה הרשות המחוקקת זה במקרה הטוב רידוד של הנושא.
אני מזכיר לך שלפני שחוק עולה להצבעה הוא עובר וועדות מיוחדות וכמובן אישור של היועצת ה"משפטית" לממשלה ועוד כל מיני פקידים משפטיים. גם בלי ההתערבות הפוליטית של בג"ץ- יש מספיק ביקורת ופיקוח על הכנסת
עובר ועדות שבסופו של דבר מיוצגות באופן יחסי לפי הרכב הכנסת (אלא אם כן מדובר בקואליציה היוצאת), ובנוגע ליועצת המשפטית - זה לא אתם (לא אתה באופן אישי כן) שאומרים שתפקיד היועץ הוא לייעץ בלבד?
אני לא מבין מה זה 'מלבד עניין הריבון'. הכנסת היא המחוקק. בג"ץ הוא השופט. ברמה העקרונית אין שום לגיטימציה לבג"ץ לפסול חוק באופן מהותי. הוא יכול להגיד 'חוק X לא יכול להתקיים עם חוק Y כי הם בסתירה אז צריך הבהרה', הוא יכול להגיד 'הליך חקיקת חוק X לא היה על פי החוק', אבל המצב הנוכחי שיצר אהרון ברק הוא שנבחרי הציבור אינם הגוף המחוקק, אלא הגוף המציע חוקים שבג"ץ יכול לאשר או לפסול. זה מצב אנטי-דמוקרטי באופן מובהק, במיוחד כאשר בג"ץ לא נבחר על ידי הציבור אלא על ידי עצמו. פסקת התגברות ברוב של 61 מביעה רעיון ביניים - במדינת ישראל לבג"ץ יש סיי בנושא החקיקה ואם הוא מעונין להביע את דעתו הוא יכול, אבל הכוח העיקרי נשאר על ידי הכנסת, אם היא מביעה את דעתה ברוב מובהק (כלומר 61. לחקיקה רגילה מספיק רוב רגיל, אפילו 20-15. כך חוקק חוק כבוד האדם וחירותו ככל הזכור לי). למיטב ידיעתי אין אף מדינה דמוקרטית בעולם שבה לציבור (ונבחריו) יש כל כך מעט כוח ביחס לחקיקה כמו בישראל הנוכחית. @טל. אני לא חושב שעבר חתול שחור. אין לגנץ וליברמן אינטרס להבהיר שהם תחת לפיד. גנץ רואה בעצמו אלטרנטיבה ללפיד, וליברמן לא בדיוק הטיפוס שאוהב לקבל מרות. אז אם צריך להמליץ כדי להקים ממשלה - אין ברירה, אבל אם זה סתם אקט הצהרתי - הם יעדיפו לוותר. @Walkon 61 מנדטים זה הכנסת. הממשלה מורכבת בדרך כלל מפחות חברים, כאלה שעשויים אפילו לא להיות חברי כנסת. עריצות הרוב היא לא שאלה של מנגנון אלא של החוקים שיחקקו. אם יחליטו שלג'ינג'ים אין זכות בחירה זו עריצות הרוב בין אם זה עבר בג"ץ ובין אם לא ובין אם זה עבר ברוב מקרי בכנסת או ב120 קולות מול 0. המנגנון לא רלוונטי לשאלת 'עריצות הרוב', אלא התוכן של החוק עצמו. אגב, זה כבר קרה בישראל בעבר - ההתנתקות היתה מקרה ברור של עריצות הרוב. תודה לביבי ולבג"ץ.
לא הבנתי. אם מעבירים חוק שהממשלה ברוב יכולה לחוקק איזה חוק שהיא רוצה ואף שופט לא יכול לפסול אותו (בג"צ והיועצת הממשלתית רק ייתנו את חוות הדעת שלהם) מה מונע מהם סתם מחר בבוקר להחליט שכל מי שגר ביבנה צריך כל בוקר להתייצב מחוץ הבניין לרישום ? סתם זרקתי את הדבר ההכי מופרך שעלה לי באותו הרגע לראש. מי בעיקרון אמור לפסול את זה?
זכות העמידה (הרשות לעתור) בפני בג''צ היא מוחלטת. זה כי בגצ קבע כך בעצמו. לא רק שהוא בעצמו ממנה את שופטיו. הוא גם ממנה את גבול עתירותיו. והוא קבע שאין גבול. כל ארגון קיקיוני יכול לעתור. ככל שיחפץ. אם מחר ארגון ''ישראלים למען סנאים'' מחליט לעתור לבגצ לחייב את הרשות המקומית ביבנה שכל מי שגר שם צריך להתייצב לרישום כל בוקר - ובגצ מקבל את העתירה - מי בעיקרון אמור למנוע את זה?
מדברים על עריצות הרוב אבל שוכחים שאנחנו עמוק עמוק בתוך עריצות המיעוט הלא נבחר. בג"ץ הביא את זה על עצמו. אין ברירה אחרת.
החוק שאתה בעדו נקרא חוקה והגיע זמן שהיא תהיה, שגם תבטל את הסטטוס קוו הטפשי, שנקבע על ידי בן גוריון מתוך גחמה פרטית.