בעיקרון כן, זה יומיות. "לראות כמה שיותר בית" - תלוי איפה היא גרה ביחס לצריפין, והיא יכולה להיות בטוחה שלפני 5 אחה"צ, היא לא תצא הביתה. אם זה קשה או לא, זה כבר תלוי בתפקיד, אבל זאת יחידה יחסית רצינית ככה שכמעט בטוח שכן. מה שכן התפקיד הזה יכול לספק לה מקצוע מצוין לאזרחות, היא כולה עושה שנתיים אז לדעתי כדאי לה ללכת על זה.
כל מי שקרבי אוכל חרא, אין מה לעשות. בתור מי שהספיק ב2 שנות השירות שלו עד עכשיו להיות גם ג'ובניק וגם קרבי, תאמין לי שגם ג'ובניקים טוחנים שמירות ומטבחים וסובלים מתנאים מחורבנים. ז"א, אם אתה לא שקמיסט שבא כל יום מ9 עד 2.. ואני לא יודע איך זה בגדודים או בכלל בזרוע היבשה, אבל אני מאמין שבאופן כללי רוב הפעילות בכל תפקיד לחימה היא לא פעילות מבצעית. מה לעשות, החיים זה לא קאונטר סטרייק. אל תצפה להיות בכל רגע עם אצבע על ההדק. ובצבא כמו בצבא, אם אין מה לעשות באותו רגע, פשוט טוחנים אותך..
מובן שלא בכל רגע, אך בסיירות ובפלס"רים מן הסתם אתה מתעסק הרבה יותר בפעילויות שאתה "עם היד על ההדק" כהגדרתך. יש לי שלל דוגמאות אך סתם כדי להמחיש למה אני מתכוון אני אתן לך את הדוגמא הבאה. חבר טוב שלי נמצא באגוז. אצלהם, את השמירות הבסיסיות (עמדות, ש.ג) עושים תומכי הלחימה, את המטבחים עושים הג'ובניקים. למה זה מתאים לאגוז ולא לתותחנים, צנחנים כפיר וכו? למה אצלנו חייל שהתגייס לקרבי צריך לעשות פעמיים בשבוע מטבח? למה הוא צריך להתעסק בכוננות לאורך כל היום ובלילה לעלות גם לעמדה ב 2-6 בלילה?
כי בחלק רוצים להרגיל אותך למשמעת מסוימת ובחלק מהמקומות לא. לצא יש את השיקולים שלו. מה שבטוח-בכל קרבי אוכלים חרא. לכן אני לא ממהר לשלוח מכתב להעברה לגבעתי, כי אני יודע שזה לא ממש משנה גבעתי או שיריון, אלא אם כן למישהו יש משהו לחדש לי...
אני דווקא הבנתי שבמגלן אגוז ושאר המובחרות עושים גם מטבחים וטחינות אחרות,אולי לא באותה מידה כמו בגדודים לדוגמה אבל גם שם לא חסר. העניין הוא שההכשרה שלהם ארוכה יותר מבגדודים וכן הם "נהנים" מיותר פעילות מבצעית.
אין מה לעשות, אתה ושאר הלוחמים צריכים לשמור ולעשות מטבח. בפלוגת המפקדה של הגדוד, החיילים עובדים כמו חמורים וגם שומרים לא מעט, וברור שהם לא מסוגלים לעשות את התורנויות של שאר הפלוגות (או במקרה שלך הסוללות). אתה לא יכול לצפות שהלוחמים ישנו בחדר, בזמן שתומכי הלחימה שומרים עליהם, גם מבחינה הגיונית עדיף שמי שעשה הכשרה של לוחם ישמור על הבסיס. זה לא שיש לו משהו יותר חשוב לעשות באותו הזמן. xavi6, זה לא ממש משנה גבעתי או שריון?!?!?!? אני לא יודע מי האכיל אותך בשטויות האלה, אבל מזל שרשמת את זה פה עכשיו. אני עכשיו משרת בחטיבת גבעתי והייתי מסופח בעבר לגדוד שריון, ואין לך מושג איזה הבדל ענק, עצום יש בין שני המקומות האלה. זה הרבה יותר גדול ממה שאוכל לסכם כאן, אבל בכלליות אפשר לסכם זאת כך : דיברתם על כמה פעילות מבצעית עושים הלוחמים. אז ככה - אין מה להשוות אפילו. אם אתה חייל בגבעתי, עם מעל שנה בצבא (כלומר שעלית לאחת הפלוגות הרובאיות או המסייעת), ואתה מוצב באיו"ש או אפילו עזה (תלוי במצב הביטחוני, היום אף אחד לא נכנס לתוך עזה), אתה תצא ללא מעט מבצעים ותראה הרבה. הקצינים בגדוד מאד חותרים לפעילות ובגלל זה אפילו פלוגות המסלול (אלה שרק סיימו אימון מתקדם) יוצאים לפעמים למבצעים, במיוחד במקומות שיש הרבה כאלה כמו שכם, רמאללה וכו'. וכל זה כשאני מדבר על הגדודים הרגילים של גבעתי, ולא על הגדס"ר, שאם אתה עובר גיבוש בתחילת הטירונות, אתה מתקבל לאחת הפלוגות שלו - פלס"ר (פלוגת הסיור), עורב (יחידת אנטי טנקים) או פלחה"ן (פלוגת חבלה והנדסה), שם ההכשרה קשה מאד, אבל אחריה אתה יוצא להרבה מבצעים וגם תראה את הבית בצורה סבירה. כמובן שכל נושא המבצעים תלוי בקו שבו אתה נמצא - הרי אם גבעתי יהיו בצפון (כמו היום), מן הסתם שלא יהיו מבצעים בסוריה... בשריון המצב שונה לגמרי. בעיקרון, כמעט כל גדודי השריון עושים ברוב הזמן את התפקיד של החי"רניקים, רק בקווים הרבה יותר מעפנים, שם אולי יהיה לך מבצע אחד בשבוע וגם זה במקרה הטוב. בד"כ לרוב המבצעים יוצא פלס"ר שריון, שזו פלוגה של החטיבה שמתפקדת כחי"ר, אז אם אתה לוחם רגיל בגדודים, אתה יכול להיות בטוח, שאתה תירקב בשמירות ומחסומים עד סוף השירות שלך. לא ממש כיף הייתי אומר. אם אתה נתקע בחטיבה 188 של שריון, אז בכלל אתה יכול לשכוח מכלום, כי אפילו פלס"ר אין להם והם כמעט תמיד בצפון, שם אין פעילות. אם אתה הולך לשריון, ו"התמזל מזלך" לקבל תפקיד של טען בטנק, יש סיכוי מצוין שתשתחרר עם בעיות גב שיציקו לך לכל החיים. כמו כן שריון זה אחד החילות שבהם צעירים סובלים הכי הרבה - בין סוף ההכשרה שלך, עד שתגיע לתקופה של שנתיים בצבא, אתה הולך לסבול מהרבה קטעי פז"מ למיניהם. יש עוד המון הבדלים, קטנים וגדולים, אבל בעיקרון אני אומר לך, שאם יש לך את הבחירה בין שני המקומות האלה, אז בלי היסוס לך לגבעתי.
אני לא יודע איך זה אצלכם, אך אצלנו בזמן שאנחנו תופסים כוננות במהלך היום, עושים הקפצות תרגול ומסדרים, מרבית אנשי המפקדה שלנו, לא כולם, מנהלים טורנירי פלייסטיישן בחדרים. אני לרגע לא אומר שהם צריכים לעשות את כל הדברים שהלוחמים עושים, זה שהם תמיד יוצאים לפני הלוחמים הביתה בגלל שאנחנו רק לאחר 4 בצהריים מחליפים פלוגה אחרת בכוננות זה בהחלט מתקבל ומובן. אך יש דברים שאין סיבה שאנחנו נעשה והם לא. בנוגע לגבעתי ושריון, צאבי, שמע לעצתו של דניס ולך לגבעתי. יהיה לך קשה מידי ותרגיש שזה לא בישבילך? תאמין לי שאם תעשה בעיות אתה תמיד תוכל לרדת למקום מעט פחות אינטנסיבי, תותחנים, שיריון נ.מ וכו'.
אתם לא מבינים את הנקודה שלי. אני רוצה את המקום שיש לי הכי הרבה סיכויים לחיות בו, הכי פחות מבצעים והכי הרבה שמירות וכאלה. שיעמום? אני יכול לחיות עם זה, ברסה נתנה לי המון רגעים שמחים שאני יוכל להיזכר בהם בזמן השמירות. אני אוהב את הצפון, לא מת על עזה...בכל אופן, דיברתי עם שריונר-גם הוא אמר לי ללכת ליחדה שלו, 188, ושדווקא בשריון הפזם הוא חלק בלתי נפרד ולא יהיו לי בעיות פז"ם.
אתה צעיר... http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/tongue.Xxx קל להגיד עכשיו שלא אכפת לך מהרבה שמירות, אבל אחרי שתטחן קצת 8-16 באיזה ש.ג נידח או פילבוקס, אתה תרצה להתאבד. בטח אם תעשה רק את זה במשך 3 שנים (עם קצת גיוון כי לפעמים יש אימונים). המבצעים שאני מדבר עליהם, זה מבצעים שנדיר מאד שחייל צה"ל נהרג בהם, ואפילו פציעות הן יחסית נדירות. זה לא ממש כוחות מה שהולך שם. אם אתה כבר מדבר על להישאר בחיים, אז כדאי לך מאד להתעלם מהעצה של החבר השריונר שלך. חטיבה 188 היא קבוע בצפון בכוננות מול סוריה, לך תחפש בויקיפדיה מה קרה לחטיבה הזו במלחמת יום הכיפורים (אני אחסוך לך את החיפוש - החטיבה כולה הושמדה על ההתחלה. כמעט כולם, כולל מפקדי גדודים ומפקד חטיבה). אם כבר סכנת חיים, אז זה שם. "לא יהיו לי בעיות פז"מ" - שמע, ברור שאי אפשר להכליל לגבי כל החיל, אבל העצות של חבר שלך נראות לי מוזרות לגמרי. ממה שראיתי ושמעתי, מבחינת קטעים של התעללות בצעירים, זכויות לפז"מניקים וכו', חיל השריון הוא אחד המקומות הגרועים ביותר (שלא לדבר על כמה שהמפקדים בחיל הזה צהובים). לדעתי זה תוצאה של תיסכול, הרבה אנשים לא רוצים להיות שם ורק רוצים לברוח, אז זה מה שיש להם לעשות...
אתה יודע איפה שיעור ההתאבדויות הגבוה בצה"ל? http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/rolleyes.Xxx לך לנ"מ.
האמת שגם אם תסמן את זה במקום השלישי במנילה אין סיכוי שלא יקבלו אותך.. http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/biggrin.Xxx
אנשים סתם מגזימים עם התותחנים. בסוף גדודי התותחנים מאוד דומים לשאר הגדודים, העבודה לא כזאת נוראית כמו שאנשים מבחוץ נוטים להציג אותה. "משתתפים אבל לא נכנסים" את המשפט המטומטם הזה שמעתי מכל כך הרבה אנשים שאין להם מושג מה תותחנים עושים באמת. הבעיה היא היחס שבא מלמעלה - לא מתייחסים אליך בתור לוחם אלא מצפים יותר שתעבוד כמו חמור ולא מעריכים את הלוחמים בכלל - ואני מדבר בתוך הגדוד ולא מבחוץ.
האמת שעם כל השביזות בתותחנים, ויש לא מעט כזאת, אני בהחלט מחזק את burning soil על חלק מדבריו. נכון, תותחנים לא נכנסים פנימה וכל זה, אך נוטים יותר מידי לזלזל בכוח שיש לחיל הזה. רק לשם השוואה, מה שעשיתי בשלושת השבועות האחרונים היה לקום כל בוקר ופשוט להיות מוכן עם פגז בקנה למקרה שכוחות של צנחנים שנכנסו למקום מסויים (ואני לא אפרט איזה ) ייתקלו במחבלים. כן, תותחנים הם אלה ששומרים על כוחות החיר.
