ללכת לעתודה שלא מעניינת אותך רק בשביל להתחמק מקרבי זה סתם טיפשי. גם להחליט מראש שאתה לא רוצה קרבי (מניסיון אני יכול להגיד לך שהתסכול כג'ובניק הוא לא קטן בכלל) זה סתם דיבורי סרק. אם לא תצליח להוריד פרופיל, תשתדל להגיע לאחת מהיחידות הרגליות, לשם הביקוש הוא גבוה ואם תרצה לצאת זה לא כרוך בהפיכת עולמות.
Dimitar Berbatov לא חסר דרכים להוריד פרופיל,אם זה מה שדרוש בכדי שתוכל לשרת לא בקרבי אז תעשה את זה. חוץ מזה שאני מכיר כמה הנדסאים שעשו י"ג באורט שפירא כפר סבא (אני למדתי שם גם בתיכון) והיום יושבים במקומות לא רעים בכלל עם ת"ש מצויין. אבל הם אוהבים את העבודה שלהם. ככל שתקדים להוריד פרופיל ככה מהר יותר תוכל לקבל שאלון העדפות חדש ונתונים חדשים עבור תפקידים רלוונטיים שמתאימים לך שתוכל ליתמיין אליהם.
Giallorossi, אני ברבאטוב. פרנץ פרדיננד זה מישהו אחר http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx מיכאל, אני מכיר אנשים שעברו קרבי, שמעתי סיפורים ואני יודע שקרבי ואני זה 180 מעלות. אני לא מתאים לא פיזית ולא נפשית לשירות קרבי (שלא להזכיר את יונייטד..) בכל מקרה, זה כבר פחות רלוונטי מכיוון שכבר נרשמתי לעתודה (חאפרים שכמותכם, עכשיו אתם נזכרים להגיע? 4 ימים אני כבר מחכה לפידבקים). השיקולים הם כאלו: - הגיוס שלי הוא בכל מקרה למרץ כשהסיכויים שאני אצליח להקדים את הגיוס הם נמוכים. ולשבת חצי שנה בבית זה סתם ביזבוז זמן. - אני מסיים את יג' באפריל ויש לי את האופציה לפרוש (אני חושב שזה מה שאני אעשה) ואז אני מתחייל ומגיע לתפקיד במחשבים ב-99% ובעצם יוצא מהצבא חצי שנה אחרי כל החברים שלי. לא הבדל קריטי. - נניח אני מוריד פרופיל והולך להיות איזה ג'ובניק.. מה יוציא לי מזה? שום דבר. מיכאל ציין שג'ובניק זה דבר מתסכל מניסיון אישי ואני בטוח שכן. בעתודה קרוב לודאי שלא אהנה אבל אני יוצא עם משהו, אני מתחמק מקרבי וכנראה שאשיג תפקיד עם עבודה לא בשמים ולא משהו קשה מידי. כג'ובניק אני מתחמק מקרבי אבל מרגיש ביזבוז ולא יוצא מזה עם כלום. הלוואי שהייתי פחות מעופף ולא הייתי מפספס את גלי צה"ל. תקשורת ועיתונות זה היעד שלי פחות או יותר ועל זה אני בונה לאחר שאסיים צבא (וטיול ארוך ארוך אינשאללה באנגליה) כדי ללמוד. בנסיבות הללו, עתודה זה הרע במיעוטו. בכל מקרה, wish me luck..
אל תדאג, את גלי צה"ל סביר להניח שלא פספסת גם ככה. קשה מאוד להגיע לשם בלי קרובי משפחה שיושבים טוב. קודם כל, חצי שנה בבית הם אכן בזבוז, חצי שנה לעבוד פול-טיים לפני צבא ייתן לך ראש שקט לשלוש שנים מבחינה כלכלית. העניין הוא שאמרת שאתה ומחשבים גם לא חברים טובים, אם כך, עדיף כבר להיות ג'ובניק שחותר אינסופית לת"ש או לתת צ'אנס לקרבי, שם בוודאות, אי אפשר לדעת מה יהיה. ראיתי גם מורעלים הופכים לשבוזים ומחפשים איך לצאת, וגם ראיתי ג'ובניקים שאחרי כמה חודשים עשו הכל כדי להיות לוחמים. בסופו של דבר, סיפורים של חברים לא מעידים על אף אחד חוץ מהחברים עצמם, ואין לדעת מה יקרה לך. אחד הדברים הכן יפים בצבא, עבור כל אחד, הוא שאתה רוכש לעצמך תכונות שבחיים לא היית צובר באזרחות.
לא ממש קשה לא להיות קרבי,גם עם פרופיל. פשוט תעשה בעיות עד הגיוס,מקסימום אם זה לא מצליח תתגייס לקרבי ובשבוע הראשון תבקש קב"ן ויוציאו אותך להיות תומ"ל. אם אתה רוצה על בטוח לא להיות לוחם לך להיות נהג,גם זה יקדים לך את הגיוס משמעותית וגם יהיה לך ת"ש,בלי שמירות ומטבחים,הפאק היחידי זה החומר האנושי.
נהג זה בכלל לא ת"ש בטוח. אפשר לטחון הרבה מאוד כנהג. שלא לדבר על זה שזה המילואים הכי מסריחים שיש בערך.
לא יודע אחי, קשה לי להאמין שאני יתגעגע ממש לצבא. אז תמיד יהיו פה ושם געגועים לתקופות המצחיקות, לרגעים שפה ושם היו ממש כיפים, אבל סך הכל, צבא כמעט ברוב המקרים זה ממש לא כיף. החבר'ה שבאמת אהבתי, רובם כבר השתחררו ונשארו אולי 4-5 חבר'ה מהחברים הטובים של פעם שאני ממש אוהב ומחשיב אותם כחברים טובים. באזחרות מחכים לי כל כך הרבה דברים שאני יודע שאני יכול ורוצה לעשות, השארתי בתאריך ההוא ה30.7.2008 כל כך הרבה דברים מאחוריי, חלקם שעוד לא השלמתי ואני יודע שביום שיחרורי אני אשלים ואכנס לקצב. ברור שבאזרחות יש את הקטע של האחריות וכל הקטע שציינת, אבל מי אמר שבשנה - שנתיים הראשונות חייבים להיות רציניים? לא חייבים ישר להתחיל להכניס את הראש לקטע של לימודים שכר דירה ועבודה רצינית, אפשר להתחיל בטחינת שעות בעבודה לא רצינית, לחיות אצל ההורים, ולחסוך כסף לטיול ולעוד הרבה דברים שאני כל כך רוצה לעשות ואני מאמין שעוד אני אעשה... רק עוד שנה ו3.. http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/sad.Xxx
לא כולם יכולים לגור אצל ההורים כשהם משתחררים, אם אתה יכול זאת זכות גדולה מאוד אין לך מושג כמה אפילו. ואם אתה מתחיל ללמוד וגר אצל ההורים אתה חוסך לעצמך מלא. אתה כן תתגעגע לדעתי לצבא כי מניסיון זה ככה, אתה מתגעגע תמיד לתקופה שנגמרה. אתה לומד ביסודי ואתה מת לסיים עם זה כבר, מגיע לחטיבה ומתגעגע ליסודי...ואז מתגעגע לחטיבה, ואחרי זה שאתה מתגייס תגיד לי שאתה לא רוצה לחזור לבית ספר...? וגם הקטע של הפזם בצבא - תמיד כיף להשען על הנוסטלגיה (גם אם לא 20 שנה אחורה), לשבת לחשוב איזה כיף היה בכיתה יב ואיזה חרא לי עכשיו באיזה מחסום באיוש. איזה כיף שהיה את המ"פ הזה ואיזה חרא של מ"פ יש לנו עכשיו... ואני יודע שאני הולך להתגעגע לימים האלה גם, כי לדעתי תמיד טענתי שעד גיל 30 אפשר לעשות מה שבא לך, כי אתה בשלב ביניים. שנה שנתיים הבדל לא כזה קריטי. בדרך כלל אנשים בגיל 30+ כבר נשואים עם כל הצער, ילדים כן/לא, וזהו אתה כלוא. עכשיו זה התקופה טיול עבודות מעפנות, כיף...אני סובל עכשיו ואני כותב לך את ההודעה הזאת מהש.ג שלי בעבודה, אבל אני יודע שאני יתגעגע לזה. במיוחד במבחנים או משהו כזה, שתיהיה איזה שאלה קשה ואני יזכר איזה כיף היה לי בשמירות שלא עשיתי כלום חוץ מלכתוב את ההודעה הזאת.
יז?כ??ר ע?ם י?ש??ר?א?ל א?ת ב??נ?יו ו?ב?נו?ת?יו א?ש??ר ח?ר?פו? נ?פ?ש??ם ב??מ??א?ב?ק ע?ל ה?מ??ד?ינ?ה ב??ד??ר?ך? ו?א?ת ח?י??ל?י צ?ב?א-ה?ה?ג?נ?ה-ל?י?ש??ר?א?ל א?ש??ר נ?פ?לו? ב??מ?ל?ח?מו?ת י?ש??ר?א?ל. י?ז?כ??ר י?ש??ר?א?ל ו?י?ת?ב??ר?ך? ב??ז?ר?עו... See More ו?י?א?ב?ל ע?ל ז?יו ה?ע?לו?מ?ים ו?ח?מ?ד??ת ה?ג??בו?ר?ה ו?ק?דו?ש??ת ה?ר?צו?ן ו?מ?ס?ירו?ת ה?נ??פ?ש א?ש??ר נ?ס?פ?ו? ב??מ??ע?ר?כו?ת ה?כ??ב?דו?ת. י?ה?יו? ג??ב?ו?ר?י ה?ד??רו?ר ו?ה?נ??צ??חו?ן ה?נ??א?מ?נ?ים ו?ה?א?מ??יצ?ים ח?תו?מ?ים ב??ל?ב י?ש??ר?א?ל ל?דו?ר דור
